הצעת חוק לדיון מוקדם

DOC 6,397 תווים המסמך המקורי ↗
מספר פנימי: 477327 הכנסת התשע-עשרה יוזמים: חברי הכנסת דב חנין חיים כץ ישראל אייכלר אורי מקלב מוחמד ברכה חנא סוייד סתיו שפיר עפו אגבאריה מיקי רוזנטל אילן גילאון איציק שמולי נחמן שי פ/1750/19 הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון – מניעת כפל תשלום בגין ניהול חשבון עובר ושב), התשע"ד–2013 הוספת סעיף 9י1 1. בחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א–19811 (להלן – החוק העיקרי), אחרי סעיף 9י יבוא: "ביטול עמלה בעד שירות בסיסי בחשבון עובר ושב וביטול עמלת מינימום 9י1. (א) בלי לגרוע מהוראות סעיף 9י, תאגיד בנקאי לא יגבה עמלה מלקוח בעד שירות בסיסי בחשבון עובר ושב, אם בחשבון יתרת זכות או יתרת חובה מזערית, ולא יגבה עמלת מינימום. (ב) המפקח, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, יקבע בצו את סכומי יתרת הזכות ויתרת החובה המזעריים המזכים את הלקוח בפטור מתשלום עמלות בהתאם להוראות סעיף קטן (א). (ג) בקביעה בהתאם לסעיף (ב), יתחשב המפקח, בין היתר, באלה: (1) המרווח בין שיעור הריבית הנגבית מלקוח בשל יתרת חובה לבין הריבית הניתנת לו בשל יתרת זכות; (2) הלימה בין עלות תפעולית של הבנקים במתן שירותים בסיסיים ללקוח לבין סך העמלות הנגבות בעד שירותים אלו; (3) שיעור השימוש של לקוחות הבנקים בערוץ הישיר לצורך קבלת שירותים בסיסיים; (4) שיעור הלקוחות המשלמים עמלות תעריפיות מכלל הלקוחות המשלמים עמלות בעד שירותים בסיסיים. (ד) בסעיף זה – "לקוח" – יחיד שאיננו עסק; "עמלה מזערית" – סכום שאינו עולה על סכומן המצטבר של שתי פעולות הנעשות על ידי פקיד, אותו רשאי לגבות תאגיד בנקאי מלקוחותיו מדי חודש בעד ניהול חשבון עובר ושב; "שירותים בסיסיים" – כל אחד מאלה, והכל בין אם הפעולה נעשית על ידי פקיד בנק, בין אם באמצעות מוקד טלפוני מאויש ובין אם בערוץ ישיר: (1) הפקדת מזומן; (2) משיכת מזומן; (3) הפקה ומסירה של תדפיס לבקשת לקוח; (4) העברה או הפקדה לחשבון אחר; (5) פדיון שיק, לרבות משיכה בשיק עצמי; (6) הפקדת שיק, לרבות באמצעות תיבת שירות; (7) תשלום שובר; (8) פריטת מזומן; (9) זיכוי חשבון באמצעות מסלקה; (10) חיוב בכרטיס אשראי; (11) שאילתת מידע בכל נושא; (12) משיכת שיק; (13) חיוב על פי הרשאה לחיוב חשבון או הוראת קבע." תיקון סעיף 9יח 2. בסעיף 9יח לחוק העיקרי, אחרי "על פעולות שננקטו בהתאם להוראות פרק זה" יבוא "ובכלל זה על שיעור הלקוחות הזכאים לביטול העמלות בעד שירותים בסיסיים בחשבון עובר ושב לפי קבוצות אוכלוסייה". דברי הסבר מצבו של הלקוח הפרטי הממוצע בתחום הבנקאות לא השתפר במהלך השנים האחרונות והוא נותר בגדר "לקוח שבוי" בידי הבנקים. הסיבה העיקרית למצב זה היא העובדה כי ללקוח הפרטי חסר את הכלי הבסיסי הדרוש לשיפור מצבו – היכולת להשוות מחירים. מחירי השירותים הבנקאיים מעורפלים ועמומים, וחסרה הבדלה ברורה בין העמלות ובין מחירי הריביות השונות. בהיעדר יכולת השוואה, הצרכן נותר חסר כוח מיקוח מול הבנק וכתוצאה מכך לא מתפתחת תחרות בין הבנקים. רפורמת העמלות שהשיק בנק ישראל במהלך חודש יולי 2008, נכשלה עד כה בהשגת היעד להגברת התחרות בין הבנקים, שכן גם היום תחום הבנקאות במגזר משקי הבית מתאפיין בהיעדר תחרות. חלק גדול מהאוכלוסייה אינו זכאי להנחות הניתנות ברובן המכריע ללקוחות מאוגדים או פלחי אוכלוסייה המוגדרים כאסטרטגיים מבחינת הבנק. מצב התחרות בתחום האשראי אינו טוב יותר. נתונים שפורסמו מצביעים על פער בין מחיר האשראי למגזר משקי הבית (מרווח אשראי של 4.3%) לבין מחיר האשראי במגזר העסקי (מרווח אשראי של 1.99%). פרסום זה מעלה חשש לסבסוד צולב מהמגזר הפרטי למגזר העסקי. משמעותו הכספית של פער זה נאמדת בכ-3 מיליארד שקלים חדשים עודפים שמשלמים משקי הבית לשנה. במצב הקיים אין מנוס מלפשט את עלות השירות הבנקאי ולבטל את העמלות על שירותי העובר ושב בחשבונות עובר ושב, פעולה שתקל על הצרכן להתמקד בעלות העיקרית של השירות הבנקאי – גובה הריבית על האשראי ועל החיסכון, וכך תקל עליו לבצע השוואה בין הבנקים השונים. עם זאת, על מנת למנוע מצב שבו שירות העובר ושב לא יהיה כלכלי לתאגידים הבנקאיים, מוצע לקבוע יתרה מזערית של זכות ושל חובה לצורך קבלת הפטור מהעמלות. באופן זה יהיו לבנקים הכנסות מחשבון העובר ושב, אך הם לא ירוויחו בגין חשבון זה פעמיים: האחת, במקרה שבו חשבון העובר ושב אינו זכאי לפטור מעמלות – לבנק יהיו הכנסות מעמלות; והשנייה, במקרה של פטור מעמלות – הבנק ירוויח מריבית בגין יתרת חובה או לחלופין יעשה שימוש בכספי יתרת הזכות למתן אשראי. חשוב לציין כי שיטות תמחור דומות נהוגות בארצות הברית וברוב מדינות אירופה. עד היום מאות אלפי צרכנים שלחו מכתב למפקח על הבנקים או לוועדת הכלכלה של הכנסת כדי שיפעלו לביטול עמלות על שירותים בסיסיים בחשבון עובר ושב. לבקשת ועדת השרים לענייני חקיקה וחברי כנסת, התקיימה הידברות ישירה בין המועצה לצרכנות ובין המפקח על הבנקים, כדי לנסות ולמצוא פתרון מוסכם להסדרת בעיית העמלות. בתום הידברות שנמשכה חודשים אחדים, הובהר כי הפיקוח על הבנקים אינו מתכוון לעסוק יותר בהסדרת עמלות העובר ושב. לפיכך, נדרש שינוי בחקיקה בהתאם להצעת חוק זו. במסגרת התיקון המוצע, מוצע לבטל את העמלות הנגבות על שירותים בסיסיים בחשבון עובר ושב. קרי, איסור גבייה מלקוח כהגדרתו בהצעת החוק, בגין 13 פעולות המנויות בכללי הבנקאות (שירות ללקוח) (עמלות), התשס"ח–2008 (להלן – כללי הבנקאות) כפעולות בסיסיות לניהול שוטף של חשבון עובר ושב (סעיף 9י1(ד)). ההצעה נועדה לשמור על העיקרון לפיו לא יגבה תאגיד בנקאי מלקוח כפל תשלום בגין מתן שירותיו, וכי עלות השירותים הבנקאיים הבסיסיים תשוקף ללקוח במספר אחד בר השוואה. הסיפה של הסעיף הקטן המציעה לבטל את עמלת המינימום הקבועה בכללי הבנקאות, תואמת את העיקרון הצרכני הבסיסי לפיו "לא צרכת לא שילמת". הטעם לכך הוא כי אין לגבות כל סכום רק בשל העובדה כי כספי הלקוח מצויים בחזקת הבנק בלי שנעשתה כל פעולה בחשבון. כמו כן, מוצע לחייב את המפקח על הבנקים להגדיר במפורש, בצו שיאושר על ידי ועדת הכלכלה של הכנסת, את סכום יתרת החובה ויתרת הזכות המזעריות, אשר יזכו את הלקוח בפטור מתשלום עמלות על שירותים בסיסיים בחשבון עובר ושב. בנוסף, כדי לתת בידי ועדת הכלכלה של הכנסת כלים ונתונים שיאפשרו לה להעריך אם הושגה מטרת החקיקה, מוצע להטיל על המפקח על הבנקים חובת דיווח מיוחדת המתייחסת ליישום הצעת החוק והשפעת קביעתו על לקוחות משקי הבית. דיווח זה ייכלל בדיווח חצי שנתי לוועדת הכלכלה של הכנסת המתקיים בעקבות רפורמת העמלות. דיווח כאמור יכלול את שיעור הלקוחות הנהנים מביטול העמלות על השירותים הבסיסיים בחשבון העובר ושב. הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת השמונה-עשרה על ידי חברי הכנסת דני דנון וכרמל שאמה-הכהן (פ/1391/18) ועל ידי חברת הכנסת פניה קירשנבאום וקבוצת חברי הכנסת (פ/1921/18; הוסרה מסדר היום ביום ג' באב התש"ע (14 ביולי 2010)), ועל שולחן הכנסת התשע-עשרה על ידי חבר הכנסת דב חנין וקבוצת חברי הכנסת (פ/465/19). הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת השמונה-עשרה על ידי חבר הכנסת כרמל שאמה-הכהן וקבוצת חברי הכנסת (פ/3962/18), ועל שולחן הכנסת התשע-עשרה על ידי חבר הכנסת אמנון כהן (פ/763/19). --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום י"ז בחשוון התשע"ד – 21.10.13