הצעת חוק לקריאה הראשונה
הצעות חוק
ה מ מ ש ל ה
2013 בנובמבר19
816
ט"ז בכסלו התשע"ד
עמוד
110 . . . . . . . . . . . . 2013-הצעת חוק להקלות בשוק ההון ולעידוד הפעילות בו (תיקוני חקיקה), התשע"ד
110
:מתפרסמת בזה הצעת חוק מטעם הממשלה
הצעת חוק להקלות בשוק ההון ולעידוד הפעילות בו (תיקוני חקיקה),
2013-התשע"ד
תיקון חוק ניירות
ערך
.1
- 11968-בחוק ניירות ערך, התשכ"ח
- א23 ) בסעיף1(
בסעיף קטן (ב), בסופו יבוא "ואולם אם נוכחו הרשות או עובד הרשות שהיא
(א)
הסמיכה לכך, על פי בקשת תאגיד, כי התקיימו לגביו התנאים שנקבעו לפי סעיף
קטן (ד) להארכת התקופה שבמהלכה ניתן להציע ניירות ערך על פי תשקיף מדף,
חודשים נוספים.";12–יאריכו את התקופה האמורה בסעיף קטן זה ב
בשנים האחרונות חל גידול משמעותי בהיקף
כללי
האסדרה החלה שוק ההון. גידול זה בא לידי
ביטוי, בין השאר, בהחלת פיקוח על תחומים חדשים כמו
גם בהרחבת הפיקוח על תחומים קיימים.
ניתן למנות כמה גורמים עיקריים שהביאו לגידול
בהיקף האסדרה כאמור.
ראשית, התפתחותו של שוק ההון, תוך גידול וגיוון
מוצרי ההשקעה הקיימים בו והגורמים הפעילים בו. דוגמה
לכך היא תחום המכשירים הפיננסיים אשר צמח בישראל
בשנות האלפיים, ובראשו ענף תעודות הסל שבמסגרתו
מיליארד שקלים 90–מנוהלים כיום נכסים בהיקף של כ
חדשים. דוגמה נוספת היא הנפקת איגרות חוב לציבור
תופעה חדשה יחסית, שהתרחבה - בהיקפים משמעותיים
, ונבעה, בין השאר, 2007 עד2005 מאוד במהלך השנים
מהפניית כספי חיסכון פנסיוני להשקעות במגזר הפרטי.
שנית, שינויים רבים באסדרה בשוק ההון נועדו
להתמודד עם תופעות בעייתיות שלא נמצא להם מענה
מספק במשך שנים. כך לדוגמה, לאורך השנים ניסה
המחוקק להתמודד בדרכים שונות עם התופעה של ריבוי
עסקאות בעלי שליטה בחברות ציבוריות, ולמנוע ניצול
לרעה של כוחם של בעלי השליטה על חשבונו של הציבור.
שלישית, משברים בשוק ההון מובילים לא אחת
לגידול משמעותי בהיקף האסדרה שנועד לתקן את
הכשלים שנחשפו במהלך המשבר ולהשיב את אמון
הציבור בשוק ההון. משבר כאמור התחולל בשוק ההון
ואילך, בין השאר, בהיבט של איגרות 2008 בישראל משנת
חוב שהונפקו לציבור בשנות הגאות שקדמו למשבר.
בעקבות המשבר נערכו שינויים רבים באסדרה. כך
לדוגמה, נקבעו הוראות גילוי ייעודיות לחברות שהנפיקו
איגרות חוב והחל מהלך להגברת הפיקוח על שומרי סף
הנוגעים לעניין (נאמנים, חברות דירוג, ועוד).
לבסוף, הגידול בהיקף האסדרה הוא מגמה כלל
עולמית, ואינו תופעה ייחודית בישראל. לעתים קרובות
האסדרה בישראל עוקבת אחר דרישות הדין בעולם,
במטרה להציב סטנדרטים של התנהגות ופיקוח שאינם
נופלים מהמקובל בשווקים מפותחים. סטנדרטים כאמור
הם הכרחיים להתמודדות עם אתגרים חדשים, ליצירת
קרקע נוחה להשקעות זרות בישראל ולסיוע לחברות
ישראליות לקיים פעילות בינלאומית.
לצד חשיבותה הברורה של האסדרה בשוק ההון,
יש להכיר בכך שעליה להיות מידתית ומאוזנת. אסדרה
שאינה כזו עלולה להסב עלויות כספיות ניכרות, שלא
לצורך, לגורמים המפוקחים; לחייב השקעת תשומות זמן
מופרזות, לעתים קרובות בדרגי ההנהלה הבכירים ולגרור
יישום טכני של הוראות הדין, תוך התעלמות מהמהות
שהן נועדו לשקף. במקרי קיצון, אסדרה לא מידתית עלולה
אף לגרום לירידה בהיקף הפעילות בשוק ההון, בין השאר,
משום שגורמים הפועלים בשוק או שוקלים כניסה אליו,
עלולים להדיר רגליהם ממנו.
מתוך ראייה זו, ולנוכח הגידול שחל באסדרה בשנים
האחרונות מהטעמים שצויינו לעיל, יזמה רשות ניירות ערך
הרשות) בחינה של חלקים ניכרים מהאסדרה החלה - (להלן
בתחום ניירות הערך, כדי לבחון היכן וכיצד ניתן לבצע
הקלות, תוך שמירת הגנה מספקת על ענייניו של ציבור
המשקיעים. ההקלות שנבחרו עוסקות בנושאים מגוונים,
שאינם קשורים על פי רוב זה לזה, ונוגעים לגורמים מפוקחים
שונים. חלק ניכר מההקלות טעון תיקוני חקיקה ראשית או
משנית, והצעת חוק זו, המבקשת לבצע תיקונים בשלושת
החוקים שעליהם מופקדת רשות ניירות ערך, מהווה לפיכך
חלק מסדרה ראשונה של הקלות אשר גובשו לאחר הליך
שימוע ציבורי. יוזמות חקיקה נוספות בעניין זה מקודמות
במקביל במסגרת תיקוני חקיקה ראשית וחקיקת משנה.
יצוין, כי לצד ההקלות מוצע לעתים לבצע שינויים
שאינם מקלים בהכרח בהוראות הדין, ואולם המשקל
המכריע ניתן לרכיב ההקלות. עוד יצוין, כי חלק מההקלות
נועדו לתרום לעידוד הפעילות בשוק ההון (לדוגמה,
הרחבת אפשרויות הסיקור האנליסטי של חברות נסחרות),
ואף בעניין זה צפויות הקלות נוספות בעתיד.
) 1(1 לסעיף
1 סעיף
- (להלן1968-ככלל, חוק ניירות ערך, התשכ"ח
חוק ניירות ערך), מתנה את הצעתם של ניירות ערך לציבור
.11 '; התשע"ג, עמ234 ' ס"ח התשכ"ח, עמ
1
ד ב ר י ה ס ב ר
19.11.2013 ,, ט"ז בכסלו התשע"ד816 - הצעת חוק הממשלה
111
בסעיף קטן (ד), ברישה, אחרי "תשקיף מדף" יבוא "ולהארכת התקופה
(ב)
שבמהלכה ניתן להציע לציבור ניירות ערך על פי תשקיף מדף לפי סעיף קטן (ב)".
), בסופה יבוא "ואולם רשאית הרשות לקבוע 1( בסעיף קטן (ז), בפסקה
(ג)
בכללים מקרים שבהם פרסום דוח הצעת מדף יהיה טעון היתר מאת הרשות לפי
חוק זה ותנאים למתן ההיתר כאמור";
- לב35 ) בסעיף2(
:אחרי סעיף קטן (א) יבוא
(א)
) תאגיד שהוראות סעיף קטן (א) אינן חלות עליו בשל כך שסוג מסוים 1"(א
של ניירות ערך שלו רשומים למסחר בבורסה בלבד, רשאי לעבור לדיווח
לפי הוראות פרק זה אם נתנה לו הרשות פטור מדיווח לפי הוראות פרק ו',
ורשאית הרשות להתנות את מתן הפטור כאמור בתנאים הנדרשים לדעתה
כדי להבטיח את עניינו של ציבור המשקיעים בניירות ערך הרשומים
למסחר בבורסה בלבד.";
בסעיף קטן (ג), במקום "(א) ו–(ב)" יבוא "(א) עד (ב)";
(ב)
- 36 ) בסעיף3(
:(א) לפני סעיף קטן (ב) יבוא
בסעיף קטן (ד), ברישה, אחרי "תשקיף מדף" יבוא "ולהארכת התקופה
(ב)
שבמהלכה ניתן להציע לציבור ניירות ערך על פי תשקיף מדף לפי סעיף קטן (ב)".
), בסופה יבוא "ואולם רשאית הרשות לקבוע 1( בסעיף קטן (ז), בפסקה
(ג)
בכללים מקרים שבהם פרסום דוח הצעת מדף יהיה טעון היתר מאת הרשות לפי
חוק זה ותנאים למתן ההיתר כאמור";
- לב35 ) בסעיף2(
:אחרי סעיף קטן (א) יבוא
(א)
) תאגיד שהוראות סעיף קטן (א) אינן חלות עליו בשל כך שסוג מסוים 1"(א
של ניירות ערך שלו רשומים למסחר בבורסה בלבד, רשאי לעבור לדיווח
לפי הוראות פרק זה אם נתנה לו הרשות פטור מדיווח לפי הוראות פרק ו',
ורשאית הרשות להתנות את מתן הפטור כאמור בתנאים הנדרשים לדעתה
כדי להבטיח את עניינו של ציבור המשקיעים בניירות ערך הרשומים
למסחר בבורסה בלבד.";
בסעיף קטן (ג), במקום "(א) ו–(ב)" יבוא "(א) עד (ב)";
(ב)
- 36 ) בסעיף3(
:(א) לפני סעיף קטן (ב) יבוא
בפרסומו של תשקיף אשר קיבל את היתר הרשות. לנוכח
העלויות הגבוהות יחסית הכרוכות בהכנתו של תשקיף
ובפרסומו, כמו גם הזמן הממושך מעת החלטה על גיוס
ועד לפרסום בפועל של התשקיף, נקבע במסגרת תיקון
) מנגנון של 18 ' לחוק ניירות ערך (ס"ח התשס"ה, עמ25
הצעה לציבור באמצעות תשקיף מדף. מנגנון זה מאפשר
לתאגידים, העומדים בדרישות מסוימות אשר נקבעו
בתקנות, לקבל היתר מאת הרשות לפרסם תשקיף אשר
מכוחו יהיה ניתן להציע ניירות ערך כמה פעמים, במועדים
שונים ועל פני תקופת זמן ארוכה, בלא צורך בקבלת היתר
מהרשות לכל אחת ואחת מהצעות אלה כל עוד מתכונתן
הכללית נקבעה בתשקיף המדף.
הצעת ניירות הערך מעת לעת, מכוח תשקיף המדף,
נעשית באמצעות פרסום דוח הצעת מדף אשר מתכונתו
נקבעה אף היא בתקנות. למעט הצורך בקבלת היתר רשות
לשם פרסומו, דין דוח הצעת מדף לכל דבר ועניין כדין תשקיף.
א לחוק ניירות ערך קובע כי משך התקופה 23 סעיף
שבמסגרתה ניתן לבצע הצעות של ניירות ערך לציבור על
חודשים מיום פרסום התשקיף. לאור 24 פי תשקיף מדף הוא
הניסיון שהצטבר מעת שנכנס לתוקפו מנגנון תשקיף המדף,
א לחוק ניירות ערך שיאפשר 23 מוצע לבצע תיקון בסעיף
להאריך את התקופה שבמהלכה ניתן להציע לציבור ניירות
חודשים נוספים. היות שבבסיס 12–ערך על פי תשקיף מדף ב
הסדר תשקיפי המדף עומדת ההנחה, כי רק תאגיד אשר
עומד בדרישות הדיווח כסדרן ואשר התנהלותו התאגידית
תקינה, זכאי לפרסם תשקיף מדף, מוצע להסמיך את שר
האוצר לקבוע תנאים להארכת התקופה שבמהלכה ניתן
להציע לציבור ניירות ערך על פי תשקיף המדף כאמור.
הדרישות שייקבעו צפויות להורות, בין השאר, כי רק
תאגיד שעמד ממועד פרסום תשקיף המדף עד למועד
הארכתו בתנאים המקדמיים אשר נדרשו מלכתחילה לשם
קבלת זכאות לתשקיף מדף יהיה זכאי להארכת התקופה
כאמור. כמו כן הארכת התקופה תותנה בהגשת בקשת
ארכה לרשות ניירות ערך מבעוד מועד.
עם זאת, מוצע להסמיך את הרשות לקבוע מקרים
שבהם פרסום דוח הצעת מדף יהיה טעון היתר מאת
לחוק ניירות ערך בתנאים כפי שתורה. 15 הרשות לפי סעיף
בין השאר מדובר במקרים שבהם בדוח הצעת מדף יש
חידוש משמעותי לעומת תשקיף המדף ולכן יש צורך
בבחינתו בידי הרשות טרם פרסומו.
)(א) 3(–) ו2(1 לסעיף
תאגידי הרישום הכפול הם תאגידים שניירות הערך
שלהם רשומים למסחר בבורסה בתל–אביב ובבורסה נוספת
מן הבורסות המנויות בתוספות השנייה והשלישית לחוק
לחוק 3'ניירות ערך. תאגידים אלה מדווחים לפי פרק ה
ניירות ערך, כך שדרישות הגילוי החלות עליהם, גם
בישראל, הן דרישות הגילוי של הדין הזר. ההנחה בבסיס
הסדר זה היא כי דרישות הדין הזר, איכות הפיקוח של
גוף הפיקוח הזר ומשמעת השוק הנהוגה בבורסה הזרה
יספקו הגנה נאותה גם לציבור בישראל. כיום רשומות -
חברות רישום כפול בבורסה בתל אביב, כמה מהן40–כ
מהחברות הגדולות הרשומות בה.
מוצע לקבוע הקלות הנוגעות להסדר הקבוע בפרק
לחוק ניירות ערך בנוגע לשני עניינים: 3'ה
החלפת מתכונת הדיווח של תאגיד המדווח לפי פרק ו' -
(כלומר, לפי ההוראות החלות על תאגידים רגילים) לדיווח
לחוק ניירות ערך;3'לפי פרק ה
ד ב ר י ה ס ב ר
19.11.2013 ,, ט"ז בכסלו התשע"ד816 - הצעת חוק הממשלה
112
) תאגיד שניירות הערך שלו היו רשומים למסחר בבורסה בחו"ל2"(א
, ובשל מחיקת ניירות הערך שלו ממסחר 3'ודיווח לפי הוראות פרק ה
בבורסה בחו"ל חלה עליו חובת דיווח לפי פרק זה, רשאי להמשיך ולדווח
, למשך שישה חודשים ממועד מחיקת ניירות הערך 3'לפי הוראות פרק ה
כאמור, בטרם יחל לדווח לפי הוראות פרק זה, ובלבד שדיווחיו יכללו כל
פרט העשוי להיות חשוב למשקיע סביר.";
שינוי מועד כניסתן לתוקף של חובות הדיווח הרגילות -
ביחס לתאגיד שנמחק מהבורסה בחו"ל וניירות הערך שלו
נמצאים בידי הציבור בישראל.
) החלפת מתכונת הדיווח של תאגיד המדווח לפי 1(
מטרתו המקורית של הסדר הרישום הכפול- 'פרק ו
היתה לאפשר לתאגידים ישראליים שהנפיקו ניירות ערך
באחת הבורסות המרכזיות בארה"ב להיסחר לאחר מכן
גם בישראל. ואולם במסגרת ההסדר ניתנה גם אפשרות
מעבר "הפוכה", המיועדת לתאגידים שניירות הערך
שלהם הונפקו קודם בישראל, ולפיכך הם מדווחים לפי
פרק ו' לחוק ניירות ערך, ובשלב שני ניירות הערך שלהם
הונפקו או נרשמו למסחר בבורסה בחו"ל. במטרה למנוע
אשר מטבע - הישראלי והזר- דיווח על פי שני הדינים
הדברים הוא מכביד ביותר, רשאים תאגידים כאמור להמיר
לב לחוק ניירות ערך. 35 מתכונת דיווח בהתאם לסעיף
בד בבד, כדי למנוע שינוי מתכונת דיווח העלול לפגוע
בציבור המשקיעים, קובע הסעיף האמור כי המעבר טעון
הסכמה ברוב קולותיהם של מחזיקי ניירות הערך, למעט
בעלי השליטה בתאגיד, המשתתפים בהצבעה, באסיפות
מחזיקי ניירות הערך לסוגיהם שכינס התאגיד לעניין זה.
הסדר הרישום הכפול נכתב על רקע ציפייה לרישום
כפול של מניות בשתי בורסות. ואולם בשנים האחרונות
בוצעו הנפקות של איגרות חוב בישראל על ידי כמה תאגידי
רישום כפול, תוך קבלת פטור מרשות ניירות ערך בהתאם
כט לחוק ניירות ערך, מהוראות הדיווח לפי פרק 35 לסעיף
ו' לחוק. זאת על אף שאיגרות החוב נסחרות בישראל בלבד,
- ולפיכך לא קיימים לגביהן שני נדבכים מרכזיים בהסדר
גוף הפיקוח הזר אינו מגן על ציבור המשקיעים באיגרות
החוב של תאגיד הרישום הכפול (שכן אלה אינן נסחרות
בחו"ל), ולא קיימת משמעת השוק הנגזרת מכניסתם של
משקיעים זרים ומהמסחר בבורסה הזרה. משבר איגרות
הביא לשינוי תפיסה בהיבט זה, 2008 החוב שהחל בשנת
והתחדדה חשיבותן של דרישות גילוי ייעודיות למחזיקי
איגרות חוב. לאחרונה שינתה הרשות את מדיניות מתן
כט לחוק ניירות ערך, תוך 35 הפטור שלה בהתאם לסעיף
קביעת מודל גילוי "היברידי" המסתמך בעיקרו על הדין
הזר אך מקנה כמה הגנות ספציפיות למחזיקי איגרות החוב.
גם בתאגידים המדווחים לפי פרק ו' ומבקשים לבצע
רישום כפול, עשויים להיות מחזיקי איגרות חוב או ניירות
ערך אחרים שהונפקו לציבור בישראל. בהקשר זה עולה
שאלה אם כלל ניתן לבצע החלפה של מתכונת הדיווח לפי
לב לחוק ניירות ערך, כאשר לתאגיד יש ניירות ערך 35 סעיף
הרשומים למסחר בבורסה בישראל, ואין לו כוונה לרשום
אותם למסחר בבורסה בחו"ל.
לב לחוק ניירות 35 בהקשר זה מוצע לתקן את סעיף
ערך ולהקנות לרשות סמכות למתן פטור הדומה לזו
כט לחוק, לצורך מעבר של תאגיד 35 שניתנה לה לפי סעיף
לחוק. סמכות זו כוללת 3'כאמור למתכונת דיווח לפי פרק ה
מתן פטור בתנאים, באופן המאפשר לקבוע דרישות גילוי
ייעודיות, כפי שמוצע לעשות במסגרת מודל "הגילוי
ההיברידי" לשם הגנת מחזיקי איגרות חוב שאינן נסחרות
בחו"ל אלא רק בבורסה בישראל. כך ניתן יהיה להשוות את
מצבם של תאגידי רישום כפול המבקשים להנפיק איגרות
חוב בישראל למצבם של תאגידים שהנפיקו איגרות חוב
בישראל ומבקשים להירשם כתאגידי רישום כפול.
) שינוי מועד כניסתן לתוקף של חובות הדיווח של 2(
הסדר הרישום הכפול חל- תאגיד שנמחק מבורסה בחו"ל
ביסודו על תאגידי חוץ המבקשים לרשום למסחר בישראל
את ניירות הערך שלהם הרשומים למסחר בחו"ל. "תאגיד
לחוק ניירות ערך כ"תאגיד שהואגד 1 חוץ" מוגדר בסעיף
בישראל וניירות ערך שלו רשומים למסחר בבורסה בחו"ל".
ישנה אפשרות מסוימת להרחיב את ההסדר למקרים
נוספים ובהם תאגידים זרים שניירות הערך שלהם רשומים
למסחר בבורסה בחו"ל.
תאגיד רישום כפול יכול לצאת בקלות יחסית מהסדר
הרישום הכפול, באמצעות בקשה כי ניירות הערך שלו
יימחקו מהמסחר בבורסה בתל–אביב בהתאם לקבוע בסעיף
כח לחוק ניירות ערך.35
בניגוד לאפשרות העוסקת במחיקה ממסחר בבורסה
בתל אביב ביוזמת תאגיד החוץ, אם נמחקו מהמסחר
בבורסה בחו"ל ניירות הערך של תאגיד חוץ שלא ביוזמתו,
הרי שהתאגיד אינו מהווה עוד "תאגיד חוץ" ולכן על פי
רוב תחול עליו מאותו מועד חובת הדיווח לפי פרק ו' לחוק
ניירות ערך.
תאגידי רישום כפול שנמחקו בעבר מהבורסה בחו"ל,
בדרך כלל על רקע קשיים פיננסיים, קבלו על הצורך לעבור
לדיווח לפי פרק ו' לחוק בלא תקופת מעבר. תקופה כאמור
נדרשת לשם היערכות לדיווח במתכונת החדשה, ובפרט
לנוכח השינוי הנדרש בדוחותיו הכספיים של התאגיד
(במקרה שבו דיווח לפי כללי חשבונאות מקובלים בארצות
הברית ועליו להחליף לדיווח בהתאם לתקינה הבין–
לחוק ניירות 36 לאומית). לאור האמור, מוצע לתקן את סעיף
ערך ולקבוע כי תאגיד כאמור יהיה רשאי להמשיך לדווח
ד ב ר י ה ס ב ר
19.11.2013 ,, ט"ז בכסלו התשע"ד816 - הצעת חוק הממשלה
113
:(ב) אחרי סעיף קטן (ח) יבוא
"(ט) הרשות רשאית להודיע לתאגיד כי אינו חייב עוד בדיווח לפי פרק
זה, אף אם ניירות הערך שלו נמצאים בידי הציבור, בתנאים ובמועדים
שיקבע שר האוצר בתקנות, ובלבד שנתנה לתאגיד ולמחזיקים בניירות
הערך שלו הזדמנות להשמיע את טענותיהם.";
יא, בסעיף קטן (א), בסופו יבוא "או כתוצאה מהפסקת חובת הדיווח לפי 52 ) בסעיף4(
;")(ט36 פרק ו' בשל הודעת הרשות לפי סעיף
טז(א), במקום הסיפה החל במילים "ובלבד שטרם חלפה שנה" יבוא 52 ) בסעיף5(
;"."ובלבד שטרם חלפו שלוש שנים ממועד ביצוע ההפרה
:(ב) אחרי סעיף קטן (ח) יבוא
"(ט) הרשות רשאית להודיע לתאגיד כי אינו חייב עוד בדיווח לפי פרק
זה, אף אם ניירות הערך שלו נמצאים בידי הציבור, בתנאים ובמועדים
שיקבע שר האוצר בתקנות, ובלבד שנתנה לתאגיד ולמחזיקים בניירות
הערך שלו הזדמנות להשמיע את טענותיהם.";
יא, בסעיף קטן (א), בסופו יבוא "או כתוצאה מהפסקת חובת הדיווח לפי 52 ) בסעיף4(
;")(ט36 פרק ו' בשל הודעת הרשות לפי סעיף
טז(א), במקום הסיפה החל במילים "ובלבד שטרם חלפה שנה" יבוא 52 ) בסעיף5(
;"."ובלבד שטרם חלפו שלוש שנים ממועד ביצוע ההפרה
לפי הדין הזר שחל עליו קודם למחיקה ממסחר מהבורסה
בחו"ל, למשך שישה חודשים ממועד המחיקה, בטרם
יידרש להתחיל לדווח לפי פרק ו' לחוק ניירות ערך. מוצע
להבהיר בהקשר זה, כי גם בתקופת המעבר על הדיווחים
לכלול כל פרט העשוי להיות חשוב למשקיע סביר.
)4(–)(ב) ו3(1 לסעיף
לחוק ניירות ערך קובע כי שר האוצר יקבע 36 סעיף
תקנות בדבר צורתם ומועדי עריכתם והגשתם של דוחות
שוטפים שאותם נדרשים התאגידים המדווחים להגיש
לרשות ולפרסם לציבור. בהתאם לכך נקבע בתקנות ניירות
-ג לחוק), התש"ס15 א עד15 ערך (פרטים לעניין סעיפים
), כי חובת הדיווח של תאגיד 616 ' (ק"ת התש"ס, עמ2000
תסתיים במועד שבו התקיים לגביו אחד משני אלה, ובלבד
שניירות הערך שלו אינם רשומים עוד למסחר בבורסה:
) מספר המחזיקים מן הציבור בניירות הערך אינו עולה 1(
) מספר המחזיקים מן הציבור בניירות הערך2( ;על עשרה
אינו עולה על שלושים וחמישה, השיעור מההון המונפק
המוחזק בידי מחזיקים מן הציבור אינו עולה על אחוז אחד,
השיעור מההון המונפק המוחזק בידי מחזיקים מן הציבור
בדילול מלא אינו עולה על אחוז אחד, וערך ההתחייבות
המתואם בשל תעודות למניות, אינו עולה על חמש מאות
אלף שקלים חדשים.
התנאים האמורים מקימים הסדר סיום דיווח
מצומצם ביותר, ואכן הניסיון מלמד כי במהלך השנים
מעט מאוד תאגידים עשו שימוש בתקנות האמורות.
בנוסף, ישנם תאגידים (ברובם כאלה שנקלעו לקשיים
פיננסיים), שניירות הערך שלהם נמחקו מהמסחר בבורסה,
פעילותם העסקית חדלה מלהתקיים, ונושאי המשרה
בהם חדלו מלכהן, ואף על פי כן, חובות הדיווח שלהם
ממשיכות להתקיים כל עוד קיים ציבור המחזיק בניירות
הערך של התאגיד. זאת, אף שהמשך השקעת משאבים
במתן דיווח על פי הוראות הדין אינה משרתת בהכרח
ובאופן משמעותי את ציבור המשקיעים במצב דברים זה.
תאגידים אלה מאופיינים בכך, שבמשך פרק זמן ארוך
במיוחד (לעתים במשך שנים), לא ניתן על ידם מידע או
גילוי כלשהו לציבור המשקיעים. בנוסף, נראה לכאורה
כי הרלוונטיות או התועלת הטמונה בהמשך מתן גילוי
לציבור המשקיעים מצד תאגידים אלה, הולכת ופוחתת
עם חלוף הזמן, ככל שפעילות זו חדלה מלהתקיים ונכסיהם
ממומשים. לפיכך, בנסיבות כאמור, דומה כי אין עוד עניין
לציבור בהמשך קיומו של התאגיד כתאגיד מדווח או
בהמשך פיקוחה לגביו.
לחוק ניירות ערך 36 מוצע אם כן, לתקן את סעיף
ולהסמיך את הרשות להודיע לתאגיד על סיום חובות
הדיווח שלו, בהתקיים נסיבות מיוחדות שייקבעו במפורש
בתקנות, וזאת בהתאם לתנאים ובמועדים שיקבע שר
האוצר בתקנות כאמור. יובהר, כי הרשות תפעיל את
סמכותה לפי חלופה זו במקרים קיצוניים וחריגים, שבהם
תסבור, בין השאר, כי בשל נסיבות שהתאגיד אחראי להן
או שנקלע אליהן אין עוד עניין לציבור בהמשך קיום חובות
הדיווח של התאגיד וכן כי אין עוד הצדקה לפיקוחה של
הרשות עליו.
בנוסף, מוצע להבהיר כי סמכות הרשות להודיע על
הפסקת הדיווח, בנסיבות האמורות, לא תגרע מאחריות
התאגיד המסיים את חובת הדיווח שלו לנזק, ככל שנגרם,
כתוצאה מדרך התנהלותו ומהנסיבות שקדמו והביאו לכדי
סיומה של חובת הדיווח שלו בהתאם להודעת הרשות.
יא לחוק ניירות ערך, 52 בעניין זה, מוצע לתקן את סעיף
שעניינו אחריותו של מנפיק ניירות ערך כלפי המחזיקים
בניירות הערך, בשל נזק שנגרם למחזיקים כאמור כתוצאה
מכך שהמנפיק הפר את הוראות החוק או התקנות על פיו.
כמפורט לעיל, מוצע 36 לאור הסמכת הרשות לפי סעיף
יא, אחראי מנפיק 52 להבהיר כי במסגרת אחריותו לפי סעיף
לנזק שנגרם למחזיקים בניירות הערך של התאגיד בשל
אי–קיום חובות דיווח בתקופה שקדמה למועד סיום חובת
הדיווח על פי הודעת הרשות, ובשל סיום חובת הדיווח
כשלעצמה. זאת, משום שהכוונה לקבוע בתקנות לפי סעיף
(ט) כי התנאים להפסקת חובת הדיווח יהיו מבוססים על 36
התנהלות התאגיד עצמו שהביאה להתקיימות התנאים
ולהיווצרותן של נסיבות, שבשלהן מסרה לו הרשות
את ההודעה בדבר סיומה של חובת הדיווח. כלומר, אין
בהודעת הרשות לתאגיד על סיום חובות הדיווח שלו כדי
לפטור אותו מאחריות לנזק שנגרם למחזיקים בשל הנסיבות
שהביאו בשל מעשיו או מחדליו שלו עצמו לסיומה של
חובת הדיווח בדרך זו.
)7( ) עד5(1 לסעיף
חוק ייעול הליכי האכיפה ברשות ניירות ערך (תיקוני
- ) (להלן206 ' (ס"ח התשע"א, עמ2011-חקיקה), התשע"א
ד ב ר י ה ס ב ר
19.11.2013 ,, ט"ז בכסלו התשע"ד816 - הצעת חוק הממשלה
114
חוק אכיפה מינהלית) נועד לשנות את פני מערך האכיפה
ערב חקיקתו, באמצעות העשרת מגוון כלי האכיפה
והפיכתה ליעילה ומותאמת יותר לנסיבות הפרת החוק.
כך מאפשר כיום ההסדר החקיקתי להתאים את כלי
האכיפה לטיב ההפרה שבה מדובר ולנסיבותיה, להגיב
באופן מהיר ויעיל יותר לביצוע הפרות בשוק ההון וכפועל
יוצא מכך להביא לשיפור וחיזוק ההרתעה ואמון הציבור
בשוק זה. הליך השינוי שאותו נועד תיקון החוק לחולל
נמצא בעיצומו, ואולם דומה כי כדי שתוצאות השינוי
יעלו בקנה אחד עם המטרות שהביאו לחקיקתו, יש צורך
בעריכת כמה תיקונים.
חוק אכיפה מינהלית תיקן בעיקר את שלושת החוקים
אשר על אכיפתם ממונה הרשות, דהיינו, חוק ניירות ערך,
חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות
חוק - (להלן1995-ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה
-הייעוץ" וחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד
חוק השקעות משותפות). - (להלן1994
החוק האמור קבע את עיקר ההסדרים החקיקתיים
בחוק ניירות ערך, תוך החלתם, בשינויים המתאימים,
בחוק הייעוץ ובחוק השקעות משותפות. כיום, לאחר
כניסתו של חוק אכיפה מינהלית לתוקף, קבועים בדיני
ניירות ערך שני מנגנוני אכיפה מינהלית: הליך המתנהל
הליך מנהלי - בפני ועדת האכיפה המינהלית (להלן
רחב) והטלת עיצום כספי על ידי רשות ניירות ערך
הליך עיצום כספי). עיקר התיקונים המוצעים - (להלן
נוגעים להפחתת סכומי העיצום המושתים על ידי הרשות
במסגרת הליך העיצום הכספי.
בחינת יישום החקיקה וההסדרים הנלווים לה מעת
כניסתו של חוק אכיפה מינהלית לתוקף, מעלה כי בחלק
מן המקרים החוק וההסדרים הנלווים לו, אינם מאפשרים
לרשות להפעיל את מנגנון האכיפה המינהלית באופן
המביא בחשבון את כלל שיקולי האכיפה הרלוונטיים,
ובין השאר מונעים מהרשות להקל על ציבור מפוקחיה
במידה שהיא מוצאת לנכון בנסיבות המקרה.
בשל האמור, מוצעים כמה תיקוני חקיקה הנוגעים
למנגנון הטלת העיצום הכספי אשר יאפשרו השתת
עיצומים בסכומים מתאימים למהות ההפרות ולמאפייני
המפרים.
במקביל להצעת תיקון החוק המוצעת בזה, מקודמות
הצעות לתיקון חקיקת משנה בעניין העיצום הכספי.
כך למשל, מקודמת במקביל הצעה הנוגעת למנגנון
קביעת גובה העיצום הכספי שאותו רשאית הרשות להשית
לחוק 1' לחוק ניירות ערך, פרק ז3'על מפרים לפי פרק ח
הייעוץ ופרק י' לחוק השקעות משותפות. המנגנון האמור
קבוע בתוספות החמישית, השלישית והשנייה לחוקים
האמורים בהתאמה. מנגנון השתת העיצום נגזר ממדדים
שנועדו להתאים את גובה העיצום למאפייני המפר. סכומי
העיצום קבועים על פי מדרגות אך אינם מביאים בחשבון
באופן מלא את השוני בין המפרים הכלולים באותן מדרגות.
בעניין זה מקודמת הצעת תיקון לתוספות האמורות,
באופן שיאפשר הפעלה מידתית יותר של אמצעי האכיפה
המוקנים לרשות, כך שמנגנון קביעת סכום העיצום הקבוע
בהן יוחלף במנגנון עיצום רציף המביא בחשבון באופן
נכון יותר את המדד הרלוונטי לגובה העיצום אשר יושת
על המפר. התיקון האמור יביא במרבית המקרים להפחתת
סכומי העיצום שיושתו על מפרים ובמיעוט המקרים יותיר
את סכומי העיצום על כנם.
הצעה נוספת לתיקון חקיקת משנה, נוגעת לתיקון
תקנות ניירות ערך (הפחתה של סכומי עיצום כספי),
). במצב החוקי 704 ' (ק"ת התשע"א, עמ2011-התשע"א
הקיים, סכומי העיצומים שיוטלו על כל אחד מהמפוקחים
נקבעים כפי שהוסבר לעיל, על פי מנגנון הקבוע בתוספות
לחוקים השונים, ואילו שיעורי ההפחתה המרביים כמו
גם השיקולים והנסיבות שבשלהם ניתן להפחית את סכום
העיצום קבועים בתקנות. הניסיון שנצבר בהטלת עיצומים
מלמד, כי לא אחת אין באפשרותה של הרשות להפחית
את סכומי העיצום הכספי במידה הנדרשת לדעתה, אף כי
נסיבות העניין מצדיקות זאת. בעניין זה, מוצע בין השאר
להגדיל חלק משיעורי ההפחתה הקבועים כיום בתקנות
ולהרחיב את הנסיבות הקבועות כיום להפחתה.
לחוק 3'טז לחוק ניירות ערך הכלול בפרק ח52 סעיף
ניירות ערך, שעניינו הטלת עיצום כספי, מגביל את מסגרת
הזמן שבו נתונה לרשות הסמכות למסור למפר הודעה
על כוונת חיוב, ולמעשה קובע הוראת התיישנות בנוגע
לעיצום כספי המוטל על ידי הרשות. הסעיף קובע כי
הודעת חיוב תישלח רק אם טרם חלפה שנה מהמועד שבו
גילתה הרשות את ביצוע ההפרה או שטרם חלפו שלוש
שנים ממועד ביצוע ההפרה, לפי המוקדם. הסדר זהה
שעניינו 4'נט(א) לחוק ניירות ערך בפרק ח52 קיים בסעיף
ההליך המינהלי הרחב, ביחס להפרות המנויות בחלק א'
של התוספת השביעית. ביחס להפרות המנויות בחלקים
ב' ו–ג' לתוספת השביעית קובע החוק מועדי התיישנות
העומדים על חמש שנים ושבע שנים בהתאמה, ממועד
ביצוע ההפרה.
לעתים מתעורר קושי ביחס להגדרת נקודת הזמן אשר
בה גילתה הרשות את ביצוע ההפרה, ומכאן גם בקביעת
מועד תחילת מרוץ ההתיישנות. מעבר לזאת, תקופות
ההתיישנות הקבועות בחוק הן תקופות קצרות אשר
מגבילות את אפשרות האכיפה ביחס להפרות הרלוונטיות.
טז לחוק ניירות ערך 52 אשר על כן, מוצע לתקן את סעיף
נט(א) לחוק האמור, כך שתקופת ההתיישנות 52 וכן את סעיף
תעמוד על שלוש שנים מעת ביצוע ההפרה ותושמט
ההתייחסות למועד שבו גילתה הרשות את ביצוע ההפרה.
4' ובפרק ח3'יצוין כי ההסדרים הקבועים בפרק ח
לחוק ניירות ערך מוחלים בשינויים מסוימים בחוק הייעוץ
טז 52 ובחוק השקעות משותפות בנאמנות, כך שתיקון סעיף
לחוק ניירות ערך ישנה את המצב החוקי גם בשני החוקים
ד ב ר י ה ס ב ר
19.11.2013 ,, ט"ז בכסלו התשע"ד816 - הצעת חוק הממשלה
115
:יט, אחרי סעיף קטן (א) יבוא52 ) בסעיף6(
) סכום העיצום הכספי הכולל לפי סעיף קטן (א) לא יעלה על פי שלושה1"(א
מהסכום שיהיה ניתן להטיל בשל ההפרה אילולא היתה הפרה נמשכת, ולעניין
על פי חמישה - 36 אי–הגשת דוח במועד שנקבע לכך בניגוד להוראות לפי סעיף
מהסכום שיהיה ניתן להטיל בשל ההפרה אילולא היתה הפרה נמשכת.";
), במקום הסיפה החל במילים "שנה מהמועד" יבוא 1( נט(א), בפסקה52 ) בסעיף7(
.";"שלוש שנים ממועד ביצוע ההפרה
תיקון חוק הסדרת
העיסוק בייעוץ
השקעות, בשיווק
השקעות ובניהול
תיקי השקעות
.2
,בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות
- 21995-התשנ"ה
) יבוא: 11( , בסעיף קטן (א), אחרי פסקה3 ) בסעיף1(
) ייעוץ השקעות או שיווק השקעות לגבי נכס פיננסי או סוגים של נכסים12("
;".פיננסיים כפי שקבע שר האוצר, בהתייעצות עם הרשות
:יט, אחרי סעיף קטן (א) יבוא52 ) בסעיף6(
) סכום העיצום הכספי הכולל לפי סעיף קטן (א) לא יעלה על פי שלושה1"(א
מהסכום שיהיה ניתן להטיל בשל ההפרה אילולא היתה הפרה נמשכת, ולעניין
על פי חמישה - 36 אי–הגשת דוח במועד שנקבע לכך בניגוד להוראות לפי סעיף
מהסכום שיהיה ניתן להטיל בשל ההפרה אילולא היתה הפרה נמשכת.";
), במקום הסיפה החל במילים "שנה מהמועד" יבוא 1( נט(א), בפסקה52 ) בסעיף7(
.";"שלוש שנים ממועד ביצוע ההפרה
.2
,בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות
- 21995-התשנ"ה
תיקון חוק הסדרת
העיסוק בייעוץ
השקעות, בשיווק
השקעות ובניהול
תיקי השקעות
) יבוא: 11( , בסעיף קטן (א), אחרי פסקה3 ) בסעיף1(
) ייעוץ השקעות או שיווק השקעות לגבי נכס פיננסי או סוגים של נכסים12("
;".פיננסיים כפי שקבע שר האוצר, בהתייעצות עם הרשות
נט לחוק ניירות ערך ישנה את 52 האמורים. תיקון סעיף
המצב החוקי בחוק השקעות משותפות בלבד שכן חוק
הייעוץ קובע במפורש הסדר לעניין זה.
)6(1 לסעיף
יט לחוק ניירות ערך מורה כי בהפרה נמשכת 52 סעיף
ייווספו על סכום העיצום הכספי שני אחוזים לכל יום
שבו נמשכת ההפרה, בלא הקניית שיקול דעת לרשות
בעניין זה. הסדר זה מביא לעתים להשתת סכומים גבוהים
בשל הפרות נמשכות, שכן צבירת סכום העיצום אינה
מוגבלת מבחינת גובה הסכום שייצבר. מוצע אם כן, לקבוע
תקרה לסכום הצבירה בשל הפרה נמשכת והפרה נמשכת
שהיא חוזרת. ביחס לביצוע הפרות שעניינן איחור בהגשת
דיווח כספי מוצע כי התקרה האמורה תהיה גבוהה יותר,
לנוכח חשיבות העמידה במועדים הקבועים להגשת דוחות
כספיים, ולאור העובדה כי לתאגידים ידועים מועדי הגשת
הדוחות זמן רב מראש, כך שהם יכולים להיערך היטב לשם
עמידה בהם.
)1(2 לסעיף
סעיפים
עניינו של התיקון המוצע הוא ביצירת מסגרת
3– ו2
קרן- חוקית לעידוד מכשיר השקעה חדש בסיכון נמוך
"קפ"מ"). - פיקדונות ומילוות (להלן
הקפ"מ הוא מוצר שיהווה פיתוח (ובפועל תת–סוג)
של קרן כספית שקלית. המוצר החדש יהיה מוצר סולידי
במיוחד, אשר תשואותיו ישקפו את התשואות הגלומות
בפיקדונות עתק (ג'מבו) ובמלוות קצרי מועד (עד שנה
לפדיון) של ממשלת ישראל ובנק ישראל, ובכך יהווה,
באופן אפקטיבי, תחליף לפיקדון הבנקאי המציע כיום לרוב
הציבור שיעורי ריבית נמוכים משמעותית מתשואות אלה.
שנים להפקתו לראשונה של 6–בימים אלה מלאו כ
המוצר "קרן כספית" שנועד לתכלית דומה לזו המתוארת
לעיל. מוצר זה אמנם זכה להצלחה רבה בענף קרנות
הנאמנות וגייס עשרות מיליארדי שקלים (נכון לסוף חודש
, עומד השווי הנקי של הקרנות הכספיות בענף על 2013 יולי
מיליארד ש"ח מתוך סה"כ שווי מנוהל בענף הקרנות 61.8–כ
מיליארד ש"ח), אבל 212.4–העומד במועד האמור על כ
בהקשר הרחב יותר, של מימוש התכלית שעמדה בבסיס
הסדרתו, כמתחרה אפקטיבי לפיקדון הבנקאי, הצלחתו
מוגבלת, שכן על כל שקל שמגייסים מנהלי הקרנות
הכספיות, מגייסים הבנקים לפיקדונות לטווח קצר כעשרה
שקלים. זאת, כאשר על פני הדברים ניתן לתהות לגבי יחס
זה, בהתחשב בפערי התשואה בין הפיקדון הבנקאי שמוצע
לציבור ובין תשואת הקרן הכספית לצד יתרונות נוספים
של האחרונה.
כפי שצוין, המוצר החדש מהווה פיתוח של הקרן
הכספית. הוא מיישם תובנות שנועדו ליצור מוצר שסיכויי
ההצלחה שלו כמתחרה אפקטיבי בפיקדון הבנקאי יהיו
גבוהים יותר, וזאת בעיקר כפועל יוצא מהמאפיינים
המוצעים המפורטים להלן:
תיק הנכסים של קרן כספית מוגבל - . מוצר יותר סולידי1
90 מח"מ) שלא יעלה על- למשך חיים ממוצע (להלן
ימים. 60–ימים. מח"מ של תיק הנכסים של הקפ"מ יוגבל ל
הנכסים שיוחזקו בקרן יהיו אך ורק פיקדונות בנקאיים
ומילוות מדינה לא צמודים שפרק הזמן עד לפדיונם אינו
עולה על שנה. הקפ"מ יונפק כקרן מועדים קבועים שניתן
לרכוש או למכור את יחידותיה ביום קבוע, אחת לשבוע.
הציבור שמבקש - . מאפייני המידע הנלווה למוצר2
.לרכוש קרן נאמנות רואה רק את תשואת העבר שלה
המידע על אודות הקפ"מ יכלול אינדיקציה גם לגבי "אומדן
התשואה השנתית" הגלומה בנכסי הקרן, שיתפרסם אחת
לשבוע, סמוך לפני מועד ההצעה, ובכך יאפשר למי
שמבקש להשקיע בו להעריך את כדאיות ההשקעה בו
יחסית לחלופה הבנקאית.
כדי לייצר מוצר אחיד ופשוט, - . עיצוב ומיצוב המוצר3
לא רק מבחינת הנכסים הכלולים בו, אלא גם מבחינת
.12 '; התשע"ב, עמ416 ' ס"ח התשנ"ה, עמ
2
ד ב ר י ה ס ב ר
19.11.2013 ,, ט"ז בכסלו התשע"ד816 - הצעת חוק הממשלה
116
)" יבוא "הוראות1(ב25 ), במקום "הוראות פרק ג' וסעיף1, בסעיף קטן (ג9 ) בסעיף2(
;")1(ב25 ) שבו והוראות סעיף1()א(א16 פרק ג' למעט סעיף
- 13 ) בסעיף3(
"בסעיף קטן (ד), במקום הסיפה החל במילים "והעתק ממסמך העדכון
(א)
יבוא "לא הודיע הלקוח על שינוי כאמור, ייזום בעל הרישיון את עדכון הפרטים
); בעל הרישיון יתעד את הליך עדכון 1במועדים שהורתה הרשות לפי סעיף קטן (ד
הפרטים לפי סעיף קטן זה, והעתק ממסמך התיעוד יימסר ללקוח למעט תיעוד
) שנעשה 1()לגבי עדכון פרטי הזיהוי והנתונים של הלקוח כאמור בסעיף קטן (ב
לפי בקשת הלקוח.":
אחרי סעיף קטן (ד) יבוא:
(ב)
(ב), על המועדים לעדכון 28 ) הרשות תורה, בהוראות לפי סעיף1"(ד
פרטים כאמור בסעיף קטן (ד); בקביעת המועדים כאמור תביא הרשות
בחשבון, בין השאר, את אופי השירות שנותן בעל הרישיון ואופי הקשר
בין בעל הרישיון ובין הלקוח.
מיצובו, על שם המוצר להיות בעל תבנית אחידה, כדי
לבדל אותו מקרנות אחרות שעוסקות בניהול השקעות
פחות סולידיות בשוק ההון, וכך להגדירו כמוצר שמרני
ביותר באופן התנהלותו.
הקפ"מ - . החרגה של המוצר מהוראות חוק הייעוץ4
יוכל להימכר לציבור גם באמצעות מתווך שאינו בעל
רישיון יועץ, ובכך ייפתר חסם הנגישות, שכן מרבית הציבור
הרלוונטי שעשוי לרכוש קפ"מ, אינו נמצא באינטראקציה
עם יועץ ההשקעות בבנק ומתנהל מול פקיד ההשקעות
בבנק, אשר מיועד להפוך לערוץ ההפצה העיקרי של
המוצר.
לחוק הייעוץ, כך ששר 3 מוצע אם כן, לתקן את סעיף
האוצר יהיה רשאי לפטור פעילות מרישיון ייעוץ השקעות
או שיווק השקעות בנכסים מסוימים. תיקון החוק יהווה
בסיס שיאפשר להפיץ את המוצר, כאשר המוצר עצמו יעוצב
בתקנות מכוח חוק השקעות משותפות כפי שיפורט להלן.
במקביל לתיקון חוק הייעוץ יקודמו תקנות מכוח
ההסמכה האמורה, שבמסגרתן ייקבע כי הקפ"מ הוא נכס
לעניין עיסוק פטור מרישיון כמשמעותו בחוק הייעוץ,
ולפיכך ייעוץ או שיווק בנוגע אליו אינם מחייבים רישיון
ייעוץ השקעות או שיווק השקעות.
)2(2 לסעיף
א לחוק הייעוץ קובע את חובות הגילוי 16 סעיף
המוגברות החלות על משווק השקעות בנוגע לזיקה שלו
) לחוק קובע בין השאר 1()א(א16 לנכסים פיננסיים. סעיף
דרישת גילוי באמצעות "שלט בולט וברור" בדבר עיסוקו
של המשווק בשיווק השקעות ולא בייעוץ השקעות וכן
בדבר הגופים המוסדיים שהוא בעל זיקה לנכסים פיננסיים
שלהם. על המשווק לקבוע שלט כאמור בכל מקום שבו הוא
מנהל את עסקיו. עמידה בכל דרישות הגילוי כלפי הלקוח
א(א), לרבות לעניין השלט, מאפשרת 16 המפורטות בסעיף
למשווק, במסגרת עיסוקו בשיווק השקעות, להעדיף נכס
פיננסי שיש לו זיקה אליו על פני נכס פיננסי אחר הדומה
מבחינת התאמתו ללקוח שאין לו זיקה אליו.
חובת קביעת שלט חלה גם על התאגידים הבנקאיים,
שברגיל עיסוקם הוא בייעוץ השקעות, כאשר הם עוסקים
בשיווק השקעות לגבי מוצרים מובנים, אופציות או חוזים
עתידיים המוצאים על ידי אותו תאגיד בנקאי, מכוח חריג
) לחוק הייעוץ 1(ג9 שנקבע בחוק ומתיר להם זאת. סעיף
קובע כי בעיסוקם בשיווק יחולו על הבנקים הוראות
) לחוק החלות לגבי משווק השקעות, 1(ב25 פרק ג' וסעיף
ולפיכך חובת קביעת השלט חלה גם בבנקים.
דומה, כי יש בכיתוב הנדרש בדבר עיסוק בשיווק
השקעות ולא בייעוץ השקעות כדי להטעות את הלקוחות,
שהרי עיסוקו העיקרי של הבנק הוא בייעוץ ולא בשיווק
הנכסים הפיננסיים המיוחדים.
לנוכח האמור, ביחס לתאגידים בנקאיים העוסקים
בשיווק בנכסים הפיננסיים הספציפיים, מוצע לקבוע פטור
) לחוק הייעוץ, ולקבוע 1()א(א16 מהחובה הקבועה בסעיף
כי אינם כפופים לדרישה בעניין השלט. מובן כי אין בתיקון
המוצע כדי לגרוע מחובות גילוי אחרות החלות בקשר
לשיווק הנכסים הפיננסיים האמורים.
) 3(2 לסעיף
(א) לחוק הייעוץ קובע את החובה לערוך 13 סעיף
הסכם בכתב עם הלקוח וכן קובע את הפרטים שיש לכלול
בהסכם כאמור. סעיף קטן (ד) של הסעיף האמור, קובע כי
פרטי הזיהוי והצרכים וההנחיות של הלקוח כפי שנקבעו
בהסכם, יעודכנו בכל עת שיודיע הלקוח על שינוי בהם,
ייזום בעל - ואם לא הודיע על שינוי כאמור במשך שנה
הרישיון עדכון של הפרטים.
דומה, כי הקשר השוטף של בעל הרישיון עם הלקוחות
מביא בדרך כלל ממילא לידיעת בעל הרישיון על שינויים
בפרטי הלקוח, ומכאן שדרישת החוק בעניין זה היא מעבר
ד ב ר י ה ס ב ר
19.11.2013 ,, ט"ז בכסלו התשע"ד816 - הצעת חוק הממשלה
117
:) יבוא5( , בסעיף קטן (ב), אחרי פסקה17 ) בסעיף4(
)6("
קבלת טובת הנאה בעבור עבודת ניתוח (אנליזה), במקרים ובנסיבות
(א)
מיוחדים שתקבע הרשות; קביעה כאמור תיעשה באופן שיבטיח כי טובת
ההנאה מתקבלת באופן שבו קטן החשש שקבלתה תשפיע על עבודת
הניתוח, ורשאית הרשות לשקול, בין השאר, גם מקרים ונסיבות אלה:
עבודת הניתוח מתייחסת לניירות ערך או לנכסים פיננסיים,
)1(
;אשר קבלת החלטת השקעה בעניינם דורשת מומחיות מיוחדת
עבודת הניתוח מתייחסת לתחום שבו היא עשויה לתרום
)2(
;לפיתוח המסחר בבורסה
לעבודת הניתוח מצורף גילוי בדבר קבלת טובת ההנאה בעבורה;
)3(
מסמך הכולל ניתוח של ניירות ערך או- "בפסקה זו, "עבודת ניתוח
(ב)
נכסים פיננסיים, ואשר מספק מידע מנומק או מחיר יעד שעליו ניתן לבסס
החלטה בדבר כדאיות של השקעה, החזקה, קנייה או מכירה של ניירות
הערך או הנכסים הפיננסיים האמורים.";
:) יבוא5( , בסעיף קטן (ב), אחרי פסקה17 ) בסעיף4(
)6("
קבלת טובת הנאה בעבור עבודת ניתוח (אנליזה), במקרים ובנסיבות
(א)
מיוחדים שתקבע הרשות; קביעה כאמור תיעשה באופן שיבטיח כי טובת
ההנאה מתקבלת באופן שבו קטן החשש שקבלתה תשפיע על עבודת
הניתוח, ורשאית הרשות לשקול, בין השאר, גם מקרים ונסיבות אלה:
עבודת הניתוח מתייחסת לניירות ערך או לנכסים פיננסיים,
)1(
;אשר קבלת החלטת השקעה בעניינם דורשת מומחיות מיוחדת
עבודת הניתוח מתייחסת לתחום שבו היא עשויה לתרום
)2(
;לפיתוח המסחר בבורסה
לעבודת הניתוח מצורף גילוי בדבר קבלת טובת ההנאה בעבורה;
)3(
מסמך הכולל ניתוח של ניירות ערך או- "בפסקה זו, "עבודת ניתוח
(ב)
נכסים פיננסיים, ואשר מספק מידע מנומק או מחיר יעד שעליו ניתן לבסס
החלטה בדבר כדאיות של השקעה, החזקה, קנייה או מכירה של ניירות
הערך או הנכסים הפיננסיים האמורים.";
לנדרש, הן לנוכח העלויות הכרוכות ביישומו והן לנוכח
חוסר הרצון של הלקוחות לשתף פעולה בהליך מדי שנה
בשנה כאשר לא חל שינוי בפרטיהם. מעבר לזאת, גם
קביעת תדירות עדכון של פעם בתקופה אחרת (למשל,
שנתיים) אינה פתרון נכון תמיד, שכן לא ניתן לקבוע תקופה
שתתאים לכל נסיבות מתן השירותים, לכל סוגי הלקוחות
ולכל בעלי הרישיון. כך לדוגמה, ישנן נסיבות שבהן לקוחות
נמצאים בקשר שוטף ורציף עם מנהלי התיקים וישנן
נסיבות שבהן הקשר השוטף אינו תדיר ורציף.
מוצע אם כן, לשנות את תדירות חובת קיום הליך
עדכון צורכי הלקוח כך שלא תיקבע בחוק תקופה מסוימת
לעדכון (שנה, שנתיים וכדומה), וחלף זאת לקבוע כי החובה
לעריכת העדכון תחול בהתאם לאופי השירות, אופי הקשר
שבין בעל הרישיון ללקוח ומכלול הנסיבות ביחס לכל לקוח
ומאפייניו. עם תיקון הסעיף כאמור, תפעל הרשות ליצירת
ודאות משפטית בדרך של פרסום הוראות בעניין התדירות
הנדרשת לעריכת העדכון בהתאם למאפייני הלקוחות,
אופי השירות וקריטריונים נוספים. יצוין, כי אין בדעת
הרשות לקבוע באופן קטגורי כי התדירות הנדרשת היא
גדולה מאחת לשנה.
(ד) קובע כי חובה למסור ללקוח העתק 13 סעיף
ממסמך העדכון גם כאשר מדובר בעדכון פרטי הזיהוי
שם, כתובת, מספר - ) (לדוגמה1()הקבועים בסעיף קטן (ב
טלפון). נראה, כי שינוי כאמור נעשה מטבע הדברים לנוכח
בקשה של הלקוח ולכן אין צורך לעדכן את הלקוח על
השינוי, דבר הכרוך בהשקעת משאבים מצד בעל הרישיון.
בהקשר זה, מוצע לבטל את החובה לשלוח ללקוח מסמך
בכל עת שפרטי הזיהוי כאמור מעודכנים על ידי בעל
הרישיון בתיאום עם הלקוח.
)4(2 לסעיף
פרסום מסמך הכולל ניתוח של ניירות ערך או נכסים
פיננסיים, ואשר מספק מידע מנומק או מחיר יעד שעליו
ניתן לבסס החלטה בדבר כדאיות של השקעה, החזקה,
קנייה או מכירה של ניירות הערך או הנכסים הפיננסיים
אשר נותחו היא למעשה הבעת עמדה והמלצה בנוגע
לכדאיות השקעה בניירות ערך של חברות ציבוריות
ומשכך, הן מהוות "ייעוץ השקעות" לפי חוק הייעוץ.
לאור האמור, אנליסטים המבצעים עבודת ניתוח (אנליזה)
כאמור, מחויבים להיות בעלי רשיון לפי החוק וכפופים לכל
החובות המוטלות על בעלי רשיון.
מעבר לתחולה הכללית של הוראות חוק הייעוץ על
פעילותם של האנליסטים, קבעה הרשות מכוח החוק גם
הוראה ספציפית החלה על אנליסטים: "הוראה לבעלי
רישיון בקשר לחובות גילוי בנוגע לעבודות אנליזה (נוסח
http:// :)" (פורסמה באתר הרשות, בכתובת2013-חדש
).www.isa.gov.il/Download/IsaFile_7515.pdf
הוראה זו נקבעה במטרה להביא למתן גילוי לציבור
המשקיעים בישראל מקום שבו קיים חשש לניגוד עניינים,
בין מצד מכין עבודת האנליזה ובין מצד בית ההשקעות
שבו הוא מועסק, אשר עלול להשפיע על שיקול דעתו
של מכין עבודת האנליזה. מטרה נוספת של ההוראה היא
להתאים את מתכונת הייעוץ למאפייניו הייחודיים של
סוג ייעוץ זה, שהוא ייעוץ כללי הנוגע בדרך כלל לנייר
ערך מסוים או תאגיד מסוים, על ידי קביעת פרטי מידע
שיש לכלול באנליזה. יחד עם ההוראה פורסמה גם החלטת
הרשות בעניין אי נקיטת הליכים בקשר עם בעלי רישיון
, 12 שנותנים שירותי אנליזה ביחס לקיום הוראות סעיפים
לחוק הייעוץ, אם קיימו את הוראת הרשות.15– ו13
(א) לחוק הייעוץ קובע איסור על בעל רישיון17 סעיף
לקבל טובת הנאה בקשר עם שירות ייעוץ השקעות או
שיווק השקעות, זולת שכר והחזר הוצאות מהלקוח כפי
(ב) לחוק 17 לחוק זה. סעיף13 שנקבעו בהסכם לפי סעיף
האמור קובע רשימה של פעולות שלגביהן האיסור האמור
ד ב ר י ה ס ב ר
19.11.2013 ,, ט"ז בכסלו התשע"ד816 - הצעת חוק הממשלה
118
ה, בסעיף קטן (א), במקום "אחת לשלושה חודשים לפחות" יבוא "אחת24 ) בסעיף5(
;"לרבעון לפחות; פרק הזמן בין ישיבה אחת לישיבה העוקבת לא יעלה על ארבעה חודשים
- ו24 ) בסעיף6(
), במקום הסיפה החל במילים "בממצאיו ובדרכים" יבוא3( בפסקה
(א)
"בליקויים שהם בעלי חשיבות מהותית לפעילות החברה ובדרכים לתקנם";
), בסופה יבוא "ושהרשות קבעה שעל הדירקטוריון לאשרם";4( בפסקה
(ב)
- ז24 ) בסעיף7(
,)1( )" יבוא "פסקאות5( ) עד1( האמור בו יסומן "(א), ובו, במקום "פסקאות
(א)
)";5(–) ו3(
:אחרי סעיף קטן (א) יבוא
(ב)
"(ב) דירקטוריון של חברת ניהול תיקים גדולה רשאי לאצול את סמכותו
ו לוועדת הביקורת, ובלבד שיקבל מוועדת 24 ) של סעיף2( לפי פסקה
הביקורת עדכון על החלטה שקיבלה לפי הפסקה האמורה שהיא בעלת
חשיבות מהותית לפעילות החברה, בסמוך לאחר קבלתה, וכן יקבל מוועדת
הביקורת, פעם בשנה לפחות, סקירה בנושאים המנויים באותה פסקה.";
- ח24 ) בסעיף8(
), במקום "ולהציע לדירקטוריון דרכים לתיקונם" יבוא2( (א) בסעיף קטן (ב), בפסקה
"לקבוע דרכים לתיקון ליקויים כאמור שאינם בעלי חשיבות מהותית לפעילות החברה
ולהציע לדירקטוריון דרכים לתיקון ליקויים שהם בעלי חשיבות מהותית כאמור";
(א) אינו חל. כאמור, בגדר פעולות ייעוץ ההשקעות 17 בסעיף
נכלל גם פרסום עבודות אנליזה לציבור, אך פעילות זו אינה
מנויה בין החריגים לאיסור קבלת תמורה שבסעיף קטן (ב).
מכאן שניתן לקבל תמורה בעבור עבודות האנליזה רק ממי
שמקבל את הייעוץ.
בהתחשב באופי פעילותן של חברות בתחומים
מסוימים ובקושי הקיים לעתים להעריך את שווי פעילותן
על בסיס נתונים כספיים, עבודות אנליזה בעניינן עשויות
לסייע לציבור המשקיעים לבסס החלטות השקעה ביחס
לחברות ציבוריות בתחומים אלה ובכך לקדם את המסחר
בהן בבורסה. בד בבד, תנאי מקדמי לפעילות בתחום עבודת
האנליזה כאמור הוא קיומם של מנגנונים שיצמצמו ניגודי
עניינים פוטנציאליים ופגיעה בציבור המשקיעים.
(ב) לחוק הייעוץ ולקבוע, 17 מוצע לתקן את סעיף
(א) 17 לצד ברירת המחדל שלפיה האיסור האמור בסעיף
לחוק הייעוץ חל גם ביחס לכתיבת עבודת אנליזה, כי
הרשות תוסמך לקבוע נסיבות מיוחדות שבמסגרתן
יתאפשר לגופים המפרסמים עבודת אנליזה לקבל תגמול
מהחברות המסוקרות בעבור עבודתם, וזאת בהתקיים
מתכונת עבודה ברורה ומחייבת ומנגנונים לטיפול
בפוטנציאל ניגוד העניינים בין הצד המסקר לצד המסוקר.
בין השאר קיימת כוונה לדרוש כי הבורסה תהווה חיץ בין
החברות המסוקרות לבין האנליסטים וזאת כדי למנוע קשר
ישיר בין הצד המסקר לצד המסוקר. בשלב הראשון קיימת
כוונה להחיל את המנגנון המאפשר תגמול מצד החברות
המסוקרות רק ביחס לתחום מדעי החיים, שלגביהן קיימת
חשיבות יתרה בקיומן של עבודות אנליזה המפורסמות
לציבור המשקיעים, ובהמשך, עם צבירת ניסיון ביישום
ההוראה, תיבחן האפשרות לביצוע אנליזות לחברות
בתחומי פעילות נוספים.
3–) ו8( ) עד5(2 לסעיפים
ה עד 24 עניינם של התיקונים המוצעים בסעיפים
א לחוק השקעות 20 עד17 ז לחוק הייעוץ ובסעיפים24
משותפות נוגע לעבודת הדירקטוריונים בחברות ניהול
תיקים ובמנהלי קרנות.
כיום, ישיבות הדירקטוריון של חברות ניהול תיקים
גדולות עמוסות בנושאים בתחום האסדרה, ובפרט, בדיונים
במערך הבקרה, נהלים, תכנית אכיפה פנימית, דוחות
ביקורת וכדומה. יש חשיבות בכך שלדירקטוריון יהיה
גם די זמן לדיונים בנושאים העסקיים המהווים את ליבת
הפעילות של חברה.
דומה כי ניתן לייעל את עבודת הדירקטוריון, בלא
פגיעה משמעותית במידת מעורבותו בנושאי בקרה
וביקורת, באמצעות אצילת סמכויות לדון בנושאים אלה
הן - לוועדת הביקורת (חלף קיומם של דיונים בשני שלבים
בוועדת הביקורת והן בדירקטוריון), בעוד שהדירקטוריון
יעודכן לאלתר בנושאים מהותיים בלבד וכן יקבל סקירה
תקופתית בנושאי הבקרה והביקורת.
לצד זאת, מוצע גם להגמיש את הכללים לקיום מניין
חוקי בישיבות ועדת הביקורת, במטרה לאפשר לה לקיים
דיונים באופן שוטף, גם מקום שבו נבצר מאחד הדירקטורים
ד ב ר י ה ס ב ר
19.11.2013 ,, ט"ז בכסלו התשע"ד816 - הצעת חוק הממשלה
119
(ב) בסעיף קטן (ט), בסופו יבוא "ואולם במקרים דחופים שבהם נבצר מדירקטור
להשתתף בישיבת ועדת הביקורת וכתוצאה מכך לא מתקיים מניין חוקי בישיבת
הוועדה, יהיה המניין החוקי באותה ישיבה שני חברים לפחות, ובהם דירקטור
חיצוני; בפרוטוקול ישיבה כאמור יינתן הסבר לדחיפות שבקיום הישיבה";
- 27 ) בסעיף9(
; בטל- )(א) סעיף קטן (ב
), במקום "סיום העסקתו" יבוא "כל שינוי בהעסקת בעלי 2(ב) בסעיף קטן (ג
רישיון אצלם, לרבות העסקה חדשה של בעל רישיון או סיום העסקה של בעל
רישיון";
בחודשים ינואר, אפריל, יולי ואוקטובר" 15–), במקום "ביום ה3(ג) בסעיף קטן (ג
בחודש ינואר"; 21–יבוא "ביום ה
- ב27 ) בסעיף10(
;"בכותרת השוליים, במקום "עיון במסמך והעתק" יבוא "העתק
(א)
בטל.- )סעיף קטן (א
(ב)
(ב) בסעיף קטן (ט), בסופו יבוא "ואולם במקרים דחופים שבהם נבצר מדירקטור
להשתתף בישיבת ועדת הביקורת וכתוצאה מכך לא מתקיים מניין חוקי בישיבת
הוועדה, יהיה המניין החוקי באותה ישיבה שני חברים לפחות, ובהם דירקטור
חיצוני; בפרוטוקול ישיבה כאמור יינתן הסבר לדחיפות שבקיום הישיבה";
- 27 ) בסעיף9(
; בטל- )(א) סעיף קטן (ב
), במקום "סיום העסקתו" יבוא "כל שינוי בהעסקת בעלי 2(ב) בסעיף קטן (ג
רישיון אצלם, לרבות העסקה חדשה של בעל רישיון או סיום העסקה של בעל
רישיון";
בחודשים ינואר, אפריל, יולי ואוקטובר" 15–), במקום "ביום ה3(ג) בסעיף קטן (ג
בחודש ינואר"; 21–יבוא "ביום ה
- ב27 ) בסעיף10(
;"בכותרת השוליים, במקום "עיון במסמך והעתק" יבוא "העתק
(א)
בטל.- )סעיף קטן (א
(ב)
להשתתף בישיבת הוועדה (בדומה למניין החוקי הנהוג
ביחס לוועדות אחרות של הדירקטוריון).
מוצע אם כן לקבוע הקלות הנוגעות לעניינים אלה:
(א) 17 ה(א) לחוק הייעוץ וסעיף24 . כיום קובעים סעיף1
לחוק השקעות משותפות חובת כינוס הדירקטוריון לא
מאוחר משלושה חודשים מישיבתו קודמת, ובכך עלול
להיגרם מצב שבו חברה שעורכת את דוחותיה על בסיס
רבעוני לא תספיק לסיים את עריכתם לפני תום שלושת
החודשים מישיבת הדירקטוריון הקודמת, ותצטרך לכנס
את הדירקטוריון פעמיים. לפיכך מוצע להגמיש מעט את
הדרישה ולקבוע כי חובת הכינוס תהיה לפחות אחת
לרבעון והמגבלה ביחס לפרק הזמן בין ישיבות עוקבות
תעמוד על ארבעה חודשים.
א) 5(18 ) לחוק הייעוץ ולסעיף3(ו24 . בתיקונים לסעיף2
לחוק השקעות משותפות מוצע לחסוך מהדירקטוריון את
החובה לדון בכל דוח ביקורת, ובמקום זאת הדירקטוריון
יצטרך לדון רק בממצאי ביקורת שהעלו ליקויים מהותיים
ובדרכים לתקנם.
. מוצע לייעל את עבודת הדירקטוריון, בלא פגיעה 3
,משמעותית במידת מעורבותו בנושאי בקרה וביקורת
באמצעות התרת אצילת סמכויות לוועדת הביקורת לדון
) 5(18 ) לחוק הייעוץ וסעיף2(ו24 בנושאים המפורטים בסעיף
לחוק השקעות משותפות (וזאת במקום דיונים בשני שלבים
שנהוג לנהל כעת), - בוועדת הביקורת ובדירקטוריון-
בעוד שהדירקטוריון יעודכן לאלתר בנושאים מהותיים
בלבד וכן יקבל סקירה תקופתית בנושאי הבקרה והביקורת.
) לחוק הייעוץ ולקבוע כי 4(ו24 . מוצע לתקן את סעיף4
הדירקטוריון מחויב לאשר רק את נוהלי העבודה שהרשות
קבעה לפי חוק זה שעליו לאשרם.
. לרוב, ועדת הביקורת מורכבת משני דירקטורים 5
דח"צים) ודירקטור נוסף (נדרש שכל- חיצוניים (להלן
הדח"צים יהיו חברים בוועדה ושבסך הכול יהיו שלושה
חברים בוועדה). מאחר שהמניין החוקי הוא שלושה חברים
(שאחד מהם דח"צ), הרי שאם נבצר מאחד הדירקטורים
להשתתף בישיבה, היא לא יכולה להתקיים. לפיכך מוצע
א(ט) לחוק 20 ח(ט) לחוק הייעוץ וסעיף24 לתקן את סעיף
השקעות משותפות ולקבוע שבמקרים דחופים, שני חברי
ועדה, ובהם דירקטור חיצוני אחד לפחות, יהיו מניין חוקי.
(ג) לחוק השקעות משותפות 20 . מוצע לתקן את סעיף6
ולהפחית את תדירות הכינוס של ועדת ההשקעות על
רקע החובה לקבוע מדיניות בחירת השקעות ואופן ניהולן.
)10(–) ו9(2 לסעיף
חוק הייעוץ, שעניינו דיווח לרשות, קובע 27 סעיף
בסעיף קטן (ב) לאמור:
"(ב) היה סך כל ניירות הערך של תאגיד מורשה מנהל
תיקים, לרבות אלו הכלולים בתיקי לקוחותיו, חמישה
אחוזים או יותר מהון מניות מונפק של תאגיד, או הקנו
ניירות ערך כאמור כח הצבעה בשיעור של חמישה אחוזים
או יותר מכח ההצבעה בתאגיד, ידווח על כך מנהל התיקים
ללא דיחוי, לרשות ולבורסה, וכן ידווח כאמור אם חדל
להתקיים בו האמור ברישה."
(ב) לחוק הייעוץ, שכן מדובר 27 מוצע לבטל את סעיף
במידע שאינו משמש כיום את הרשות, את הלקוח, או את
ציבור המשקיעים, בהתחשב בין השאר במידע הנמסר
ממילא במסגרת דיווחי החזקות בעלי עניין של התאגידים
המדווחים. עם זאת, הרשות תפעל להבהרת חובות הדיווח
של מנהל תיקים כלפי לקוחותיו בנושא זה. בעקבות תיקון
ב(א) לחוק הייעוץ המתייחס 27 זה מוצע לבטל גם את סעיף
(ב) וקובע לאמור:27 לדוח לפי סעיף
ד ב ר י ה ס ב ר
19.11.2013 ,, ט"ז בכסלו התשע"ד816 - הצעת חוק הממשלה
120
תיקון חוק השקעות
משותפות בנאמנות
.3
- 31994-בחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד
, בסעיף קטן (א), במקום "לפחות אחת לשלושה חודשים" יבוא "אחת 17 ) בסעיף1(
;"לרבעון לפחות; פרק הזמן בין ישיבה אחת לישיבה העוקבת לא יעלה על ארבעה חודשים
- 18 ) בסעיף2(
), במקום "וישנה אותה" יבוא "וכן לקבוע שינויים מהותיים1( (א) בפסקה
במדיניות כאמור;";
תימחק ובמקום הסיפה החל במילים "ולדון - "א), המילה "וכן5( (ב) בפסקה
בממצאיו" יבוא "וכן לדון בליקויים בעלי חשיבות מהותית לפעילות מנהל הקרן
ובדרכים לתקנם;";
, במקום סעיף קטן (ב) יבוא: 19 ) בסעיף3(
- "(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), דירקטוריון של מנהל קרן
) רק לוועדת 9(–א) ו7( ,)7( ,)6(18 רשאי לאצול סמכות שלו לפי סעיף
)1(
;הביקורת או לוועדת דירקטוריון שיקים במיוחד לעניין זה
) רק לוועדת הביקורת, ובלבד 5(18 ) רשאי לאצול את סמכותו לפי סעיף2(
שיקבל מוועדת הביקורת עדכון על החלטה שקיבלה לפי הפסקה האמורה שהיא
בעלת חשיבות מהותית לפעילות מנהל הקרן, בסמוך לאחר קבלתה, וכן יקבל
מוועדת הביקורת, פעם בשנה לפחות, סקירה בנושאים המנויים באותה פסקה."
, בסעיף קטן (ג), במקום "לשבועיים" יבוא "לחודש";20 ) בסעיף4(
- א20 ) בסעיף5(
"), במקום "ולהציע לדירקטוריון דרכים לתיקונם2( (א) בסעיף קטן (ב), בפסקה
יבוא "לקבוע דרכים לתיקון ליקויים כאמור שאינם בעלי חשיבות מהותית
לפעילות מנהל הקרן ולהציע לדירקטוריון דרכים לתיקון ליקויים שהם בעלי
חשיבות מהותית כאמור";
(ב) בסעיף קטן (ט), בסופו יבוא "ואולם במקרים דחופים שבהם נבצר מדירקטור
להשתתף בישיבת ועדת הביקורת וכתוצאה מכך לא מתקיים מניין חוקי בישיבת
הוועדה, יהיה המניין החוקי באותה ישיבה שני חברים לפחות, ובהם דירקטור
חיצוני; בפרוטוקול ישיבה כאמור יינתן הסבר לדחיפות שבקיום הישיבה".
(ב) לרשות וגם 27 "(א) דוח שיש להגישו לפי סעיף
לבורסה, שהוגש לרשות כאמור בסעיף קטן (א), תעבירו
הרשות לבורסה, ויראו את ההגשה לרשות גם כמילוי חובת
ההגשה לבורסה."
) לחוק הייעוץ מטיל על תאגיד מורשה, 3(ג27 סעיף
מנהל קרן ותאגיד בנקאי, חובת דיווח רבעוני לרשות הכולל
פרטים על כל בעלי הרישיון המועסקים על ידם. החובה
נועדה להביא לכך שבידי הרשות יהיו בכל עת נתונים
עדכניים על מקום עבודתם של כל בעלי הרישיון. חובה
זו, הכרוכה בהשקעת תשומות מצד המפוקחים, חלה נוסף
על החובה החלה על תאגיד מורשה במסגרת הדוח השנתי
לתקנות הסדרת 34 בעניין תיאור המבנה הארגוני לפי תקנה
העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי
) 1234 ' (ק"ת התשע"ב, עמ2012-השקעות (דוחות), התשע"ב
ונוסף על חובת הדיווח החלה על בעל רישיון בדבר שינוי
) לחוק הייעוץ, 1(ג27 כתובת מקום עיסוקו הקבועה בסעיף
וחובת דיווח מיידי החלה על תאגיד מורשה, מנהל קרן
ותאגיד בנקאי, על אודות סיום העסקת בעל רישיון לפי
) לחוק הייעוץ. נראה כי חובת הדיווח המיידי 2(ג27 סעיף
החלה על תאגיד מורשה, מנהל קרן ותאגיד בנקאי לדווח
על העסקה ולא רק על הפסקת העסקה, יחד עם חובת
הדיווח השנתית בנושא זה תשיג את המטרה שלשמה
נקבעה החובה כאמור, לצורכי הפיקוח של הרשות.
במקביל, ביטול חובת הדיווח הרבעונית תפחית עלויות
ותקל על המפוקחים.
) לחוק הייעוץ 3(ג27 לאור האמור, מוצע לתקן את סעיף
ולבטל את החובה לדווח לרשות באופן רבעוני על מצבת
בעלי הרישיון המועסקים בתאגיד מורשה, מנהל קרן
ותאגיד בנקאי. החובה לדווח כאמור תחול מדי שנה בשנה,
וכן בהתרחש כל שינוי בהעסקת בעלי רישיון ובין השאר
במקרה של העסקת בעל רישיון חדש או סיום העסקתו של
) לחוק הייעוץ).2(ג27 בעל רישיון (ר' תיקון סעיף
.6 '; התשע"ב, עמ308 ' ס"ח התשנ"ד, עמ
3
ד ב ר י ה ס ב ר
19.11.2013 ,, ט"ז בכסלו התשע"ד816 - הצעת חוק הממשלה
סודר במח' רשומות, משרד המשפטים, והודפס במדפיס הממשלתיISSN 0334-3030 שקלים חדשים4.86 המחיר