הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי:479846
הכנסת התשע-עשרה
יוזמים: חברי הכנסת אברהם מיכאלי
יעקב מרגי
פ/1870/19
הצעת חוק מלגת קיום לתלמידי כולל, התשע"ד–2013
מטרה
1.
מטרתו של חוק זה לעגן את זכותם של תלמידי כולל למלגת קיום ולקבוע כללים אחידים להענקתה.
הגדרות
2.
בחוק זה –
"הכנסה" – הכנסה מהמקורות המפורטים בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה1, אף אם לא צמחה, הופקה או נתקבלה בישראל, לרבות –
(1) כל גמלה כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–19952 (להלן – חוק הביטוח הלאומי), למעט קצבת ילדים לפי פרק ד' לחוק הביטוח הלאומי וקצבה לילד נכה לפי פרק ט' לחוק האמור;
(2) תשלומים למי שמצוי בהכשרה מקצועית;
(3) גמלה לפי חוק הבטחת הכנסה, התשמ"א–19803;
(4) דמי מזונות שמקבל אדם לפי כל דין בעדו ובעד ילדיו, לרבות תשלום בעדו ובעד ילדיו לפי חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל"ב–19724;
ולמעט –
(1) מלגת לימודים שתלמיד הכולל מקבל מהכולל;
(2) הכנסה בשיעורים ובתנאים שקבע שר החינוך;
"הממונה" – כמשמעותו בסעיף 5;
"חודש לימודים מלא" – חודש של ימי לימודים מלאים בכולל או בשני כוללים;
"חוק התקציב השנתי", "תחום פעולה" ו"סעיף תקציב" – כמשמעותם בחוק יסודות התקציב, התשמ"ה–19855;
"ילד" – מי שטרם מלאו לו 18 שנים במהלך שנת המס שבשלה נתבעת מלגת הקיום;
"ילד נכה" – כהגדרתו בפרק ט' לחוק הביטוח הלאומי;
"כולל" – מוסד תורני שזכאי לתמיכה ממשרד החינוך לפי חוק התקציב השנתי;
"רכב" – רכב מנועי כהגדרתו בסעיף 1 לפקודת התעבורה6, למעט קטנוע שנפחו אינו עולה על 50 סמ"ק;
"תלמיד כולל" – אזרח ישראל או תושב קבע הלומד בכולל חודש לימודים מלא לפי כללים שיקבע שר החינוך.
זכאות למלגת קיום
3.
(א) על אף האמור בכל דין, תלמיד כולל שהכולל שבו הוא לומד דיווח לממונה על לימודיו, שלו שלושה ילדים לפחות ושאין לו או לבת זוגו הכנסה בשנת המס יהיה זכאי, בכפוף להוראות סעיף 4, למלגת קיום בעד כל חודש לימודים מלא בשנת המס, בסכומים שיקבע שר החינוך, ועל פי תקציב שנתי שיוקצה לכך כאמור בסעיף קטן (ב).
(ב) התקציב השנתי שיוקצה ייקבע בתחום פעולה נפרד בסעיף תקציב משרד החינוך בחוק התקציב השנתי.
סייגים לזכאות
4.
הזכאות למלגת קיום לפי סעיף 3 לא תחול על תלמיד כולל שהתקיים בו במועד כלשהו בשנת המס או בשנת המס שקדמה לה אחד מאלה:
(1) לו, לבת זוגו או לילדו הסמוך על שולחנו זכות במקרקעין, בין בישראל ובין מחוץ לישראל, שאינה דירת מגורים יחידה, ובלבד שחלקם יחד בזכות כאמור עולה על 50%; לעניין זה, "דירת מגורים" ו"זכות במקרקעין" – כהגדרתם בחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג–19637;
(2) בבעלותו, בהחזקתו או בשימושו של תלמיד הכולל, בת זוגו או ילדו, רכב;
(3) בבעלותו, בהחזקתו או בשימושו העיקרי, נכס מסוג שקבע שר החינוך.
תנאים לקבלת מלגת הקיום
5.
תלמיד כולל אשר זכאי למלגת קיום לפי הוראות חוק זה יגיש לממונה שמינה שר החינוך לענין חוק זה תביעה לקבלת מלגת הקיום בטופס ובצירוף המידע כפי שיקבע שר החינוך ובמועד שיקבע כאמור; הממונה יברר את התביעה ויחליט על תשלום מלגת הקיום ועל תקופתה.
ביצוע ותקנות
6.
שר החינוך ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו.
תחילה
7.
תחילתו של חוק זה בשנת התקציב 2014.
דברי הסבר
הצעת חוק זו מעגנת את זכותם של תלמידי כוללים שתורתם היא אומנותם למלגת קיום וקובעת כללים להענקתה.
להווי ידוע כי לימוד התורה מהווה ערך מרכזי עבור העם היהודי. לאורך ההיסטוריה ארוכת היומין של עם ישראל עמד לימוד התורה במרכז החיים היהודיים, כציווי מדאורייתא ומפירושם של חכמינו זיכרונם לברכה. ערך זה מתמצה בנאמר במשנה במסכת פאה "ותלמוד תורה כנגד כולם".
יסוד מוסד באמונה היהודית הוא שבזכות לימוד התורה על ידי תלמידים חכמים המקדישים את כל עיתותיהם לתורה, מתקיים העולם וישראל, כעם עולם. קולה של התורה לא נדם גם בתקופות האפלות ביותר בהיסטוריה היהודית וציבור גדול מאוד בארץ רואה בלימוד התורה המתקיים בכוללים מקדמת דנא את תמצית הווייתו של העם היהודי וערובה להמשכיותו לנצח נצחים.
משום כך, נקבע בחוקי התקציב השנתיים מחוק התקציב לשנת 1980 ואילך סעיף תקציבי אשר קבע הבטחת הכנסת מינימום לאברכים הלומדים בכוללים בהתאם לקריטריונים שנקבעו בתחילה על ידי משרד הדתות ובהמשך על ידי משרד החינוך.
בעניין זה הוגשו שתי עתירות לבית המשפט העליון. בעתירה הראשונה (בג"ץ 200/83 מוחמד וותאד נ' שר האוצר) נטען כי הקריטריונים מתאימים לתלמידי ישיבות במוסדות דת יהודיים בלבד ואינם חלים לגבי מוסדות דת לא יהודיים. בית המשפט העליון דחה את העתירה וקיבל את טענת המדינה כי ישנם טעמים לייחד הסדר ביחס לאברכים על מנת שיוכלו לעסוק בתורה. בעתירה השנייה (בג"ץ 4124/00 ארנן יקותיאלי ואח' נ' השר לענייני דתות ואח'), נטען כי הסעיף התקציבי והקריטריונים להענקת הבטחת ההכנסה לאברכים פוגעים בשוויון משום שאינם חלים על מי שלומדים במוסדות שאינם מוסדות דת. בית המשפט העליון פסק ברוב דעות כי הסעיף התקציבי מפר את החובה לחלק את תמיכות המדינה בשוויון ולכן אינו יכול להמשיך ולהיכלל במתכונתו הנוכחית בחוקי התקציב החל מחוק התקציב לשנת 2011 ואילך.
עם זאת, בית המשפט העליון ציין שהוא מקבל באופן עקרוני את עמדת המדינה כי יש לבחון את מכלול הסדרי התמיכה הרלוונטיים לתלמידים ואת הנתונים הקיימים בעניין זה. לפיכך, נקבע כי ביטול הסעיף התקציבי ייעשה רק החל מחוק התקציב השנתי לשנת 2011, וזאת על מנת להעניק למחוקק שהות לערוך בחינה מקיפה להסדר, לבחון את מכלול ההסדרים הקיים ולגבש הכרעה בסוגיה זו.
בעקבות פסיקת בית המשפט העליון כאמור קיימה ועדת הכספים של הכנסת דיון בעניין זה וביקשה ממשרדי הממשלה השונים לבחון את סבסוד שכר הלימוד במוסדות להשכלה גבוהה ואת מנגנוני קרנות הסיוע והמלגות שעומדים בפני הסטודנטים.
לאחר הדיון כאמור העבירו משרד הביטחון והחשב הכללי של משרד האוצר את סיכום הנתונים על היקף התמיכה המוענקת על ידי המדינה לסטודנטים. מהנתונים עולה כי סך התקציב שייעדה המדינה בתקציב 2010 לתמיכה בסטודנטים עומד על 450 מיליון שקלים חדשים וזאת בלי קשר למלגות נוספות המוענקות על ידי המוסדות להשכלה גבוהה והיחידה להכוונת חיילים משוחררים מכספי תורמים שונים. זאת בעוד שהסעיף התקציבי להבטחת הכנסה לאברכים עמד בתקציב 2010 על סך של 121 מיליון שקלים חדשים.
לאור הנתונים המלמדים על כך שביחס לסטודנטים קיים מכלול הסדרים למלגות מחיה ולמלגות לשכר לימוד בהיקפים גבוהים, שהקריטריונים לקבלתם מותאמים לאוכלוסיית הסטודנטים ולאור העובדה שתכליתו של ההסדר בדבר מלגת קיום לאברכים שונה מתכלית המלגות לסטודנטים, בהצעת חוק זו מוצע לקבוע הסדר ייחודי לגבי תלמידי הישיבות שתורתם היא אומנותם. בבסיס ההסדר ההבנה כי המדינה רואה חשיבות רבה בעידוד הלימוד התורני שכאמור מהווה ערך מרכזי בחיי העם היהודי, ולפיכך מוצע לאפשר מלגת קיום צנועה לאברכים אשר בחרו ללכת בדרך זו. מטבע הדברים קיימים הבדלים רבים בין תלמיד כולל שבחר כדרך חייו לקדש את לימודי התורה לבין סטודנטים הלומדים במשך תקופה מסוימת וזמנית, מה גם שלפי הנתונים שהועברו לוועדת הכספים של הכנסת כאמור אוכלוסיית הסטודנטים נהנית מהסדרים אחרים ומהיקפי תמיכה לא מבוטלים. לפיכך, הצעת חוק זו קובעת הסדר ייחודי ביחס לתלמידי כולל בלבד.
לפי הצעת החוק, תלמיד כולל שלומד חודש לימודים מלא בכולל לפי כללים שיקבע שר החינוך ושהוכיח כי הוא עומד בתנאים הקבועים בהצעת החוק: יש לו שלושה ילדים לפחות, אין לו הכנסה אחרת ואין בבעלותו רכב, יהיה זכאי למלגת קיום בשיעורים שייקבעו בחוק התקציב השנתי.
הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת השמונה-עשרה על ידי חבר הכנסת משה גפני וקבוצת חברי הכנסת (פ/2657/18).
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
כ"ב בכסלו התשע"ד – 25.11.13