הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 544275 הכנסת התשע-עשרה יוזמת: חברת הכנסת מרב מיכאלי פ/1977/19 הצעת חוק סמכות ואחריות הורית, התשע"ד–2013 תוספת (סעיף 10(ב))  הסכם/הסדר הורות קבוע או זמני ההורים: שם הורה א':     _____________ת.ז____________     מען:  _________________________________ מספר טלפון:  _____________________________ דוא"ל:  ____________________________                         (להלן: "הורה א'")   שם הורה ב':     _____________ת.ז____________     מען:  _________________________________ מספר טלפון:  _____________________________ דוא"ל:  ____________________________                         (להלן: "הורה ב'")    הילדים: שם הילד/ה            מס' ת.ז              תאריך לידה    מין                   ___________________________________________________________________ ____________________________________________________________________         ( "כל ילד/ה לחוד וכן כל הילדים יחדיו יקראו להלן: "הילדים'")   בקשה למתן תוקף של פסק דין/החלטה להסכם הורות/ לקביעת הסדר הורות (בחר את האפשרות המתאימה)   □   מוגש בזאת לבית המשפט/בית הדין הסכם הורות שנערך על ידי שני ההורים.                          □   למתן תוקף של החלטה להסכם הורות זמני לתקופה של _______. □   למתן תוקף של פסק דין להסכם הורות קבוע. □   מוגשת בזאת לבית המשפט/בית הדין הצעה להסדר הורות שנערך על ידי הורה א'/ב'____________   [שם ההורה]         ההצעה הינה לצורך:                         □   דיון בהסדר הורות זמני לתקופה של _______. □   דיון בהסדר הורות קבוע.  הודעה חשובה: סעיפי הסכם זה הינם בעלי השלכות משפטיות משמעותיות. לפני מילוי ההסכם מומלץ לעיין בחוברת ההסבר למילוי הסכם זה אשר ניתן לקבל במזכירות בית המשפט לענייני משפחה ובתי הדין הדתי, והזמינה לעיון באתר האינטרנט________________. כמו כן מומלץ להיוועץ בעורך דין להבנת ההשלכות המשפטיות של סעיפי הסכם זה. 1. מבוא  ההורים מצהירים כי הסכם זה נערך מתוך הכרה שטובת כל אחד מילדיהם היא שיקול ראשון במעלה וכי יפעלו לצורך קידום: א.      מעורבות של שני ההורים בגידול ילדיהם. ב. קשר משמעותי, אישי , ישיר וסדיר של ילדיהם עם שני הוריהם. ג.       שיתוף פעולה בין ההורים לטובת ילדיהם. ד.      יישוב מחלוקותיהם בדרכי שלום. ה.      מניעה, כמיטב יכולתם, לחשיפת ילדיהם למחלוקות בין ההורים.  2. כללי א.     1. ההורים מתחייבים לדאוג במסירות לטיפול, לחינוך ולבריאות ילדיהם. 2. ההורים מתחייבים לחנך את הילדים לכיבוד ולהערכה לכל אחד מהם ולבני משפחותיהם. 3. כל אחד מההורים, בזמני שהותו עם הילדים, יאפשר חיזוק והעמקת הקשר של הילדים עם בני המשפחה המורחבת. 4. שם המשפחה של הילדים לא ישונה, אלא בהסכמת שני ההורים בכתב. 5. כל אחד מן ההורים מסכים שההורה השני יקבל מידע מכל גוף שהילדים קשורים אליו. 6. ההורים מתחייבים לעדכן איש את רעהו באופן שוטף לגבי אירועים או דברים הנוגעים לילדים.  ב. המשמורת הפיזית תהא בידי _____(הורה א'/ הורה ב' / שני ההורים), וביתו העיקרי בכתובת _____  3. בריאות א.     כל הורה יעניק לילדים בזמן שהייתם אצלו טיפול בריאותי שוטף, לרבות ביקור שגרתי או דחוף אצל רופא, מעקב רפואי, מתן תרופה וכד'. ב.     כל אחד מן ההורים מסכים שההורה השני יקבל מידע מכל אדם או גוף שטיפל בבריאותם הגופנית או הנפשית של ילדיהם. ג.      ביטוח בריאות עבור הילדים: □ הילדים יהיו מבוטחים בביטוחי הבריאות באמצעות: קופת חולים__________ חברת ביטוח________   אחר__________ □ ביטוחי הבריאות ישולמו על ידי:  _____________[מלא את שם ההורה] בקופת החולים__________ בחברת הביטוח_______   אחר__________ □ ___________ [שם ההורה] ידאג להוצאת כרטיס מגנטי שני מקופת החולים בה מבוטח הילד. ד.     קבלת החלטות בענייני בריאות: 1. קבלת החלטה, מתן הסכמה או אישור לטיפול רפואי בילדים תהיה נתונה (בחרו באפשרות המתאימה): □ לשני ההורים. ההורים יפעלו יחדיו בהסכמה הדדית ובהעדר הסכמה לפי אחת מהאפשרויות הבאות: □ על פי המלצת הגורם המקצועי המטפל. □ על פי החלטת____________________. □ ההחלטה תתקבל על ידי ________ [שם ההורה]. □  אחר________________________________________________   2. קבלת החלטה, מתן הסכמה או אישור לתת לילדים טיפול פרא רפואי תהא נתונה (בחרו באפשרות המתאימה): □ לשני ההורים. ההורים יפעלו יחדיו בהסכמה הדדית ובהעדר הסכמה לפי אחת מהאפשרויות הבאות: □ על פי המלצת גורם מקצועי-___________. □ על פי החלטת____________________. □ ההחלטה תתקבל על ידי ________ [שם ההורה]. □  אחר________________________________________________ 3. קבלת החלטה מתן הסכמה או אישור לתת לילדים טיפול פסיכולוגי או פסיכיאטרי תהא נתונה (בחרו באפשרות המתאימה): □ לשני ההורים. ההורים יפעלו יחדיו בהסכמה הדדית ובהעדר הסכמה לפי אחת מהאפשרויות הבאות: □ על פי המלצת גורם מטפל מקצועי/ רופא משפחה/ פסיכולוג/ פסיכיאטר/ יועץ חינוכי/ גורם אחר העובד עם הילד. □ על פי החלטת____________________. □ ההחלטה תתקבל על ידי ________ [שם ההורה]. □  אחר________________________________________________  ה.  במקרה חרום - בו קיימת סכנה מיידית לשלומם של הילדים ו/או לבריאותם, לכל הורה הזכות והחובה להסכים ולאשר טיפול רפואי, טיפול שינים או ניתוח וזאת, לאחר שנקט באמצעים סבירים, בנסיבות העניין, להשגת הסכמתו של ההורה השני. לא הצליח ההורה ליידע את משנהו בטרם הפעולה הרפואית הדחופה, חלה עליו החובה ליידע את ההורה האחר על כך בהקדם האפשרי.  ו.   עלויות: ההורים מצהירים כי ידוע להם כי הסעיפים המופיעים בפרק הבריאות בהסכם ההורות עשויים להיות כרוכים בעלויות מיוחדות. נושא העלויות וחלוקתם בין ההורים יוסדר בהתאם לאמור בהסדר המזונות לילדים או בהעדר הסכמה לפי החלטתו של בית המשפט.   4. חינוך א.  קבלת מידע והתייעצות: 1. כל אחד מן ההורים מסכים שההורה השני יקבל מידע מכל אדם או גוף הקשור בחינוכם של הילדים, לרבות מידע על אסיפות הורים, התקדמותם של הילדים בלימודים, רווחתם ואירועים במסגרת החינוכית בה הם נמצאים. כל הורה רשאי להתייעץ עם כל גורם מקצועי במסגרת החינוכית בה נמצאים הילדים. 2. מוסכם כי שמותיהם ופרטיהם של שני ההורים יופיעו ברשומות של המסגרות החינוכיות של ילדיהם לשם קבלת מידע, יידוע במקרה חירום ורישום ברשימת הקשר הכיתתית של הילדים. 3. כל אחד מן ההורים מסכים שלשני ההורים הזכות והחובה לחתום על תעודות הילדים. ב. קביעת מסגרות הלימוד: □ הילדים ימשיכו ללמוד במסגרת החינוך הנוכחית או במסגרת חינוכית אחרת המשתייכת לאותו זרם חינוכי. □ ההורים יסכימו על המסגרת החינוכית של ילדיהם. בהעדר הסכמה : □ ההורים יעדיפו כי הילדים ילמדו בקרבת מקום למגורי ההורה שעמו הוא שוהה במשך זמן רב יותר מאשר עם ההורה השני. □ אחר______________________________________________   ג. השתתפות בפעילויות של המסגרת החינוכית: לשני ההורים הזכות לקחת חלק בכל הפעילויות במסגרת החינוכית של ילדיהם לרבות, אירועים בית ספריים, אסיפות הורים, מסיבות, טקסים, אירועים מיוחדים, טיולים וכד' (בפעילויות שאינן מאפשרות השתתפות של יותר מהורה אחד, יעשה התיאום בין ההורים). ד. חוגים, תנועות נוער ופעילויות משלימות (להלן- "פעילויות"):   כל הורה יהיה אחראי להשתתפות ילדיו בפעילויות בעת שהותם עימו : □ כל ילד ישתתף לכל היותר ב___ חוגים באותה העת.    □ בחירת הפעילויות תעשה בהסכמה בין ההורים לאחר היוועצות עם הילד □ בחירת הפעילויות תעשה ע"י הורה______________(ציין שם ההורה) לאחר היוועצות עם הילד.  □ אחר ______________________________________________ ה. שיעורים פרטיים לתגבור הלימודים: החלטה בדבר השתתפות הילד בשיעורים פרטיים לתגבור הלימודים תתקבל: (ניתן למלא יותר ממשבצת אחת) □ על פי בקשת הילד. □ בהסכמה בין ההורים ולאחר היוועצות עם הילד. □ בהעדר הסכמת ההורים יכריע בעניין קיום שיעורי התגבור המורה המלמד את הילד את המקצוע בו נדרש תגבור. □ ע"י הורה______________(ציין שם ההורה) ולאחר היוועצות עם הילד. □ אחר______________________________________________. ו. עלויות: ההורים מצהירים כי ידוע להם כי הסעיפים המופיעים בפרק חוגים, פעילויות, תנועות נוער ומסגרות משלימות ובפרק שיעורים פרטיים לתגבור הלימודים בהסכם ההורות עשויים להיות כרוכים בעלויות מיוחדות. נושא העלויות וחלוקתם בין ההורים יוסדר בהסדר המזונות לילדים או בהעדר הסכמה לפי החלטתו של בית משפט.   5. תכנית הורית בבוא ההורים לקבוע את אופן מגוריו של הילד ואת חלוקת הזמן שבו ישהה הילד עם כל אחד מהם, יראו את טובת הילד כשיקול ראשון במעלה הגובר על שיקולים אישיים שלהם. ההורים ישקלו את חשיבות היציבות והקביעות בחייו של הילד והקושי במעברים דחופים בבואם לקבוע את אופן מגוריו של הילד ואת אופן חלוקת הזמן בו שוהה הילד עמם. שהותו של הילד לפרקי זמן ממושכים יותר אצל אחד ההורים לפי התכנית ההורית, לא תגרע מהאחריות ההורית של שני ההורים, לא תפגע באופן קבלת ההחלטות החשובות בחיי הילד וכן תאפשר את מועדי השהות של הילד עם ההורה השני - הכל בהתאם להסכמות המפורטות בהסכם זה. מפורטת בזאת תכנית הורית בדבר חלוקת השהות של הילדים עם הוריהם, באופן שבו בכל עת יהיה הורה שאחראי לילדים. במחזוריות של שבועיים, ישהה או ישהו ___________ [שם הילד או שמות הילדים] אצל ההורים בהתאם לפירוט המופיע להלן: (1) בימי השבוע: שבוע 1 □ ביום א' : □ כל היום ישהו אצל הורה_________ לרבות לינה. □ הילד/ים ישהה/ו משעה ______ (מקום איסוף: ___________) עד לשעה ________ (מקום השבה ___________) אצל הורה ________ ובשאר השעות אצל הורה ________. בשעות הלימודים הילד/ים יהיה/ו באחריות הורה _______. □ הילד/ים ישהה/ו אצל הורה _______ מסיום הלימודים באותו יום, לרבות לינה ועד לתחילת הלימודים ביום שאחריו. בשעות הלימודים הילד/ים יהיה/ו באחריות הורה _______. □ אחר______________________________________________     □ ביום ב' : □ כל היום ישהו אצל הורה_________ לרבות לינה. □ הילד/ים ישהה/ו משעה ______ (מקום איסוף: ___________) עד לשעה ________ (מקום השבה ___________) אצל הורה ________ ובשאר השעות אצל הורה ________. בשעות הלימודים הילד/ים יהיה/ו באחריות הורה _______. □ הילד/ים ישהה/ו אצל הורה _______ מסיום הלימודים באותו יום, לרבות לינה ועד לתחילת הלימודים ביום שאחריו. בשעות הלימודים הילד/ים יהיה/ו באחריות הורה _______. □ אחר______________________________________________   □ ביום ג' : □ כל היום ישהו אצל הורה_________ לרבות לינה. □ הילד/ים ישהה/ו משעה ______ (מקום איסוף: ___________) עד לשעה ________ (מקום השבה ___________) אצל הורה ________ ובשאר השעות אצל הורה ________. בשעות הלימודים הילד/ים יהיה/ו באחריות הורה _______. □ הילד/ים ישהה/ו אצל הורה _______ מסיום הלימודים באותו יום, לרבות לינה ועד לתחילת הלימודים ביום שאחריו. בשעות הלימודים הילד/ים יהיה/ו באחריות הורה _______. □ אחר______________________________________________ □ ביום ד' : □ כל היום ישהו אצל הורה_________ לרבות לינה. □ הילד/ים ישהה/ו משעה ______ (מקום איסוף: ___________) עד לשעה ________ (מקום השבה ___________) אצל הורה ________ ובשאר השעות אצל הורה ________. בשעות הלימודים הילד/ים יהיה/ו באחריות הורה _______. □ הילד/ים ישהה/ו אצל הורה _______ מסיום הלימודים באותו יום, לרבות לינה ועד לתחילת הלימודים ביום שאחריו. בשעות הלימודים הילד/ים יהיה/ו באחריות הורה _______. □ אחר______________________________________________ □ ביום ה' : □ כל היום ישהו אצל הורה_________ לרבות לינה. □ הילד/ים ישהה/ו משעה ______ (מקום איסוף: ___________) עד לשעה ________ (מקום השבה ___________) אצל הורה ________ ובשאר השעות אצל הורה ________. בשעות הלימודים הילד/ים יהיה/ו באחריות הורה _______. □ הילד/ים ישהה/ו אצל הורה _______ מסיום הלימודים באותו יום, לרבות לינה ועד לתחילת הלימודים ביום שאחריו. בשעות הלימודים הילד/ים יהיה/ו באחריות הורה _______. □ אחר______________________________________________   שבוע 2 □ ביום א' : □ כל היום ישהו אצל הורה_________ לרבות לינה. □ הילד/ים ישהה/ו משעה ______ (מקום איסוף: ___________) עד לשעה ________ (מקום השבה ___________) אצל הורה ________ ובשאר השעות אצל הורה ________. בשעות הלימודים הילד/ים יהיה/ו באחריות הורה _______. □ הילד/ים ישהה/ו אצל הורה _______ מסיום הלימודים באותו יום, לרבות לינה ועד לתחילת הלימודים ביום שאחריו. בשעות הלימודים הילד/ים יהיה/ו באחריות הורה _______. □ אחר______________________________________________   □ ביום ב' : □ כל היום ישהו אצל הורה_________ לרבות לינה. □ הילד/ים ישהה/ו משעה ______ (מקום איסוף: ___________) עד לשעה ________ (מקום השבה ___________) אצל הורה ________ ובשאר השעות אצל הורה ________. בשעות הלימודים הילד/ים יהיה/ו באחריות הורה _______. □ הילד/ים ישהה/ו אצל הורה _______ מסיום הלימודים באותו יום, לרבות לינה ועד לתחילת הלימודים ביום שאחריו. בשעות הלימודים הילד/ים יהיה/ו באחריות הורה _______. □ אחר______________________________________________   □ ביום ג' : □ כל היום ישהו אצל הורה_________ לרבות לינה. □ הילד/ים ישהה/ו משעה ______ (מקום איסוף: ___________) עד לשעה ________ (מקום השבה ___________) אצל הורה ________ ובשאר השעות אצל הורה ________. בשעות הלימודים הילד/ים יהיה/ו באחריות הורה _______. □ הילד/ים ישהה/ו אצל הורה _______ מסיום הלימודים באותו יום, לרבות לינה ועד לתחילת הלימודים ביום שאחריו. בשעות הלימודים הילד/ים יהיה/ו באחריות הורה _______. □ אחר______________________________________________ □ ביום ד' : □ כל היום ישהו אצל הורה_________ לרבות לינה. □ הילד/ים ישהה/ו משעה ______ (מקום איסוף: ___________) עד לשעה ________ (מקום השבה ___________) אצל הורה ________ ובשאר השעות אצל הורה ________. בשעות הלימודים הילד/ים יהיה/ו באחריות הורה _______. □ הילד/ים ישהה/ו אצל הורה _______ מסיום הלימודים באותו יום, לרבות לינה ועד לתחילת הלימודים ביום שאחריו. בשעות הלימודים הילד/ים יהיה/ו באחריות הורה _______. □ אחר______________________________________________ □ ביום ה' : □ כל היום ישהו אצל הורה_________ לרבות לינה. □ הילד/ים ישהה/ו משעה ______ (מקום איסוף: ___________) עד לשעה ________ (מקום השבה ___________) אצל הורה ________ ובשאר השעות אצל הורה ________. בשעות הלימודים הילד/ים יהיה/ו באחריות הורה _______. □ הילד/ים ישהה/ו אצל הורה _______ מסיום הלימודים באותו יום, לרבות לינה ועד לתחילת הלימודים ביום שאחריו. בשעות הלימודים הילד/ים יהיה/ו באחריות הורה _______. □ אחר______________________________________________   (2) בסופי שבוע : □ בסוף השבוע הראשון ישהו הילדים אצל ההורה_____. □ מיום שישי בשעה ______ (מקום איסוף_______) עד ליום שבת בשעה ________    (מקום השבה_______). □ מיום שישי בשעה ______ (מקום איסוף_______) עד לתחילת הלימודים ביום ראשון. □ מיום _____ בשעה ___________ (מקום איסוף_______) עד ליום  _____  בשעה ______ (מקום השבה_______). □ אחר________________________________________________________   □ בסוף השבוע השני ישהו הילדים אצל ההורה_____: □ מיום שישי בשעה ______ (מקום איסוף_______) עד ליום שבת בשעה ________    (מקום השבה_______).  □ מיום שישי בשעה ______ (מקום איסוף_______) עד לתחילת הלימודים ביום ראשון.   □ מיום _____ בשעה ___________ (מקום איסוף_______) עד ליום  _____  בשעה ______ (מקום השבה_______). □ אחר________________________________________________________ (3) חגים וחופשות:   א.   התכנית ההורית בחגים ובחופשות תהיה על פי המפורט בנספח ב' המהווה חלק בלתי נפרד מתכנית זו. לצורך טבלה זו "חג" מוגדר מערבו של החג בשעה_____ ועד  ________ בשעה_____. ב.   התכנית לחלוקה של זמני ההורות בחגים ובחופשות תבוא בימים אלה במקום התכנית ההורית הרגילה המפורטת לעיל בסעיפים (1) ו-(2). אם ייווצר רצף ארוך של ימים שבהם ישהו הילדים אצל הורה אחד, ההורים מסכימים לתאם ביניהם הסדר חילופי. ג.   עם סיום החג / החופשה ימשיך לחול הסדר ההורות המפורט לעיל בסעיפים (1) ו-(2). (4)   חופשת הקיץ: א. במהלך חופשת הקיץ הסדרי ההורות יהיו כדלקמן (סמן את המשבצת/ המשבצות המתאימה/ות): □ בהתאם לתכנית ההורית הרגילה כמפורט לעיל בסעיפים (1) ו-(2). □ למעט השינויים הבאים:__________________________________________ ________________________________________________________________________________________________________________ □ הורה א' ישהה עם הילדים _______________________________________ □ הורה ב' ישהה עם הילדים________________________________________ □ בתקופת שהות הילדים אצל כל אחד מההורים, יתקיימו הסדרי הקשר עם ההורה השני כדלקמן: _____________________________________________________ ________________________________________________________________________________________________________________________  □ במהלך שהות הילדים בקייטנה או במסגרת חינוכית אחרת, יחול ההסדר הבא:_______________________________________________________ □ עם סיום הקייטנה או המסגרת החינוכית יחול ההסדר הבא:  ________________________________________________________________________________________________________________________   ב. ההורים מסכימים לתאם את זמני שהות הילדים אצל כל אחד מהם במהלך חופשת הקיץ, עד ליום 10 ביוני של אותה שנה. (5)   חופשות: □ ההורים מסכימים כי לכל אחד מההורים הזכות לקחת את הילדים לחופשה עמו בארץ ובלבד שהוא יודיע להורה השני על כך לפחות _______ ימים לפני החופשה. היה והחופשה תהא מעבר ל___ ימים, תידרש הסכמתו של ההורה השני מראש. □ הורה שבחר לקחת חופשה לבדו וללא הילדים, ישהו הילדים אצל ההורה השני. אולם אם מכל סיבה שהיא לא יוכל ההורה השני לשהות עם הילדים במשך החופשה בימים שבהם ההורה שבחופשה אמור היה לשהות עם הילדים, ההורה שבחופשה מסכים שהוא אחראי לדאוג לסידור חלופי סביר ולמימונו. □ הורה שבחר לקחת חופשה לבדו וללא הילדים ידאג ויממן טיפול הולם בילדים לגבי מועדים בהם היה עליו לשהות עימם. (6) מחלה או חופשה בלתי צפויה: החובה לדאוג, לטפל ולהשגיח על הילדים במקרים שהילד אינו יכול להיות במסגרת החינוכית עקב מחלה פתאומית, שביתה או חופשה בלתי צפויה תהא על: □ ההורה אצלו לן הילד בלילה שלפני המחלה, השביתה או החופשה. הורה זה יהיה אחראי לילד עד לשעה, אשר על פי התכנית ההורית, האחריות לילד עוברת להורה השני. היה והורה זה אינו יכול לשהות עם הילד בעצמו, הוא יהא אחראי למצוא סידור חילופי סביר ולממנו. □ ההורה אצלו הילד אמור לשהות בשעות אחה"צ ביום המחלה, השביתה או החופשה. הורה זה יהיה אחראי לילד גם בשעות הבוקר. היה והורה זה אינו יכול לשהות עם הילד בעצמו, הוא יהא אחראי למצוא סידור חילופי סביר ולממנו. □ אחר _________________________________________________________ ______________________________________________________________ (7)  הסעה: 1. ההורים מתחייבים לדאוג להסעת הילדים על פי לוח הזמנים שנקבע בתכנית ההורית וכן להסעתם לצורך קיום פעילויותיהם השונות (מוסד חינוכי, פעילות חברתית, חוגים, בית ההורה האחר וכד') . 2. הסעת הילדים על פי התכנית ההורית תעשה כמפורט להלן: ______________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________   6. עמידה בתנאי התכנית ההורית א.   ההורים מסכימים כי התכנית ההורית דלעיל מחייבת אותם, והם יקיימו אותה במלואה על מנת להבטיח את אורח חייהם התקין, רווחתם ושלומם של הילדים. □ ההורים מסכימים כי הם יעשו כל מאמץ לשהות בעצמם עם הילדים במרבית שעות השהייה אשר באחריותם על פי התכנית ההורית. □אחר:_______________________________________________________________________________________________________________________________  ג.  כל הורה יתאם עם ההורה האחר כל שינוי, ביטול והחלפה של מועדי השהות המוסכמים, מבעוד מועד, על מנת לאפשר התארגנות מראש. היה ומסיבה כלשהי לא יוכל אחד ההורים לשהות עם הילדים כמפורט בתכנית ההורית יודיע על כך להורה השני לכל הפחות 24 שעות לפני המועד . היה והורה לא הודיע למשנהו 24 שעות לפני המועד על שינוי ו/או היה וההורה השני אינו יכול להתפנות ולשהות עם הילדים, ידאג הצד המשנה לסידור חלופי סביר על חשבונו ובמימונו.  ד. הורה שיפר את התכנית ההורית דלעיל מכל סיבה שהיא יפצה את ההורה השני, היה והילד/ים שהו אצלו בשל ההפרה. כמו כן אותו הורה ישפה את ההורה השני על כל הוצאה כספית, שהוא נזקק להוציא בשל ההפרה. 7 . מקום מגורים  א. ההורים מסכימים כי מקום מגוריהם של הילדים יהיה בישראל והמען של הילד שירשם במרשם האוכלוסין יהיה________________, אלא אם כן יסכימו שני ההורים בכתב אחרת. ההורים מסכימים כי כל הורה יעשה כמיטב יכולתו לא להעתיק את מקום מגוריו, בישראל או מחוצה לה, במהלך שנת הלימודים. אם נדרש הורה לשנות את מקום מגוריו באופן המקשה או אינו מאפשר את קיום התכנית ההורית, הוא יודיע על כך בכתב להורה השני לא פחות מחודשיים ימים מראש. ההורים מסכימים לשתף פעולה על מנת לערוך שינויים בתכנית ההורית, כנדרש משינוי הנסיבות.   □ אחר:_______________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________ 8 . העתקת מקום מגורים אל מחוץ לישראל אם נדרש הורה לשנות את מקום מגוריו אל מחוץ לישראל, הוא יודיע על כך בכתב להורה השני לא פחות מחודשיים ימים מראש.  ההורים מסכימים לשתף פעולה על מנת לערוך שינויים בתכנית ההורית, כנדרש משינוי הנסיבות שתבטיח קשר עם שני הוריו. ההורים מסכימים כי מקום מגוריהם של הילדים יהיה במדינת והמען של הילד יהיה ידוע להורה השני. ההורים מסכימים כי כל הורה יעשה כמיטב יכולתו לא להעתיק את מגוריו אל מחוץ לישראל, במהלך שנת הלימודים.   □ אחר:_______________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________ 9. נסיעות לחו"ל ההורים מסכימים כי כל אחד מהם רשאי לקיים נסיעות לחופשה עם הילדים לחו"ל כמפורט להלן: (לתשומת לבכם בסעיף זה ניתן למלא יותר ממשבצת אחת) □ לתקופה שלא תעלה על ___ ימים, פעם בשנה, ללא צורך בהסכמת ההורה השני ובלבד שההורה הנוסע ימסור הודעה בכתב להורה השני לפחות ____ ימים מראש, בצירוף תכנית הטיול, מועדי נסיעה וחזרה והסדרי הקשר עם ההורה השני. נסיעה שמשכה מעל התקופה האמורה תעשה בתיאום ובהסכמה מפורשת בכתב של ההורה השני. □ מועד הנסיעה יתואם בין ההורים. □ בתיאום ובהסכמה מפורשת בכתב של ההורה השני תוך ציון מפורש של מועדי הנסיעה והחזרה. □אחר _______________________________________________ □ ההורים מסכימים כי אי החזרתם של הילדים מחופשה בחו"ל במועד המוסכם כאמור לעיל, למעט במקרים בהם העיכוב נבע ממחלה, שביתה או אילוץ אחר שאינו בשליטת ההורה, תחשב להרחקה בלתי חוקית של הילדים כמשמעותה בסעיף 3 לתוספת לחוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים), התשנ"א–1991, ותזכה את ההורה השני בסעדים הנקובים בחוק. □ למרות האמור לעיל, ההורים מסכימים כי לא יצאו לחו"ל לאחת מן המדינות הבאות ___________________ אלא בתיאום ובהסכמה מפורשת בכתב של ההורה השני. □ דרכוני הילדים יהיו אצל □ ________ [שם ההורה] □ אדם אחר, שפרטיו הם: _________________.   10. פתרון מחלוקות והתאמות עתידיות לתכנית ההורות. א. ההורים מכירים בחשיבות של הגעה להסכמות בדרכי שלום בכל הכרוך בילדים והם מסכימים לעשות כל מאמץ להידבר ביניהם בדרך נאותה על מנת ליישב את מחלוקותיהם בדרכי שלום ובנועם. ב. ההורים מבינים את החשיבות הרבה של הימנעות מחשיפת ילדיהם למחלוקות שביניהם ומתחייבים לא לשתף את הילדים במחלוקות.  ג. ההורים מסכימים לשאת ולתת במישרין על מנת ליישב כל מחלוקת ולהגיע לפתרון מוסכם בשיתוף פעולה.  ד. ההורים מסכימים כי התכנית ההורית תחול כל עוד הם לא יגיעו להסכמות אחרות בכתב. היה ויעלה הצורך, ההורים מסכימים לבחון את התכנית ההורית הקיימת פעם בשנה עד ל-30 באוקטובר בכל שנה, ולערוך בהסכמה בכתב שינויים בתכנית ההורית. במקרה של אי הסכמה לגבי שינוי בתכנית ההורית, תמשיך לחול התכנית ההורית שחלה עד לאותו מועד. ה. ההורים מתחייבים, שאם לא יעלה בידיהם לפתור את מחלוקותיהם במשא ומתן ישיר ביניהם, אזי הם יפנו לצד שלישי שהוא מגשר/ מתאם הורות/ יועץ או אדם אחר שהם מסכימים להסתייע בו לישוב המחלוקות לשתי פגישות לפחות לפני שמי מהם יפנה לערכאה שיפוטית. אם לא יעלה בידם לבחור במשותף צד שלישי יכריע בעניין - _______________________. 11. אישור הסכם.   א.  ההורים מצהירים כי קראו את כל האמור בהסכם זה, הבינו את משמעותו ואת השלכותיו; וכי ידוע להם שבאפשרותם לעיין בדברי ההסבר להסכם, המצויים במזכירות בית המשפט, בית הדין ובאתר האינטרנט_______ ולהיוועץ עם עורך דין בכל הקשור להסכם זה ופרטיו. ב.   ההורים מצהירים כי הם מתחייבים לקיים ולכבד הסכם זה בדרך המיטבית שתבטיח את טובת הילדים. ג.   הסכם זה אינו בא במקום הסכם מזונות ואינו בא לפגע בו. ד. הצדדים מבקשים מבית המשפט/ בית הדין הנכבד לאשר הסכם זה וליתן לו תוקף של פסק דין בהתאם לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות התשכ"ב–1962. ולראיה באו על החתום: היום ________            __________________                           __________________            שם הורה א' וחתימה                                    שם הורה ב' וחתימה דברי הסבר הצעת חוק זו מתבססת על המלצות שתי ועדות ציבוריות, אשר עסקו באחריות ההורית למימוש זכויות הילד לפי אמנת האו"ם בדבר זכויות הילד, 1989 (להלן – האמנה), שמדינת ישראל אישררה בשנת 1991, ושעוד 188 מדינות הצטרפו אליה. הראשונה, ועדת משנה בנושא "הילד ומשפחתו", בראשות ד"ר תמר מורג, שפעלה במסגרת "הוועדה לבחינת עקרונות יסוד בתחום הילד ומשפחתו ויישומם בחקיקה", בראשות השופטת סביונה רוטלוי (משרד המשפטים 2003) (להלן – ועדת רוטלוי), אשר עסקה באחריות ההורית במסגרת המשפחתית. השנייה, "הוועדה לבחינת ההיבטים המשפטיים של האחריות ההורית בגירושין", בראשות פרופ' דן שניט (דוח משלים ודוח סופי, משרד המשפטים 2011) (להלן – ועדת שניט), שעסקה באחריות ההורית לילדים לאחר שהוריהם נפרדו. מטרת החוק המוצע היא למלא את מחויבותה של מדינת ישראל לפי סעיף 5 לאמנה – "המדינות החברות יכבדו את זכויותיהם וחובותיהם של הורים ... על מנת לספק, באופן המתאים לצורכי הילד המתפתח, הכוונה והדרכה נאותות בהפעלת הזכויות המוכרות באמנה זו", וזאת על ידי הגדרה בחוק של היקף האחריות ההורית למימוש זכויות הילד וכן קביעת דרך מימושה, הן במסגרת המשפחתית והן לאחר פירוד ההורים. האמנה משתיתה את הקשר בין הורים לבין ילדיהם על מושג "האחריות ההורית" ולא על ה-"אפוטרופסות" של ההורים על ילדיהם, כפי שנוקט חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב–1962 (להלן – חוק הכשרות המשפטית) בסעיפים 14 ו-15. לפי האמנה, ילדים הם בעלי זכויות עצמאיים מהוריהם, ואף בעלי זכויות כלפי הוריהם. על כן לפי האמנה, אחריות ההורים היא לממש את זכויותיהם של ילדיהם כשיקול ראשון במעלה (סעיפים 3(1) ו-18(1) לאמנה). ענייני הילדים אינם יכולים אפוא להיגזר עוד מזכויות ההורים כאפוטרופוסים טבעיים של ילדיהם, כפי שקובע סעיף 14 לחוק הכשרות המשפטית. על פי התפיסה החדשה שמגולמת באמנה, מרכז הכובד עובר להכרה בילד כבעל זכויות ייחודיות, לגדול ולהתפתח כאדם עצמאי, דבר שבא לידי ביטוי בפרט בחובה לשתף את הילד בתהליך קבלת החלטות בעניינו (סעיף 12 לאמנה). עסקינן אפוא, בשינויים ערכיים ומוסריים משמעותיים – שכוללים גם מעבר טרמינולוגי ממונחי חובות וזכויות הוריות שבחוק הכשרות המשפטית (סעיף 15) למונח אחריות הורית – אשר טומנים בחובם הטמעה של תפיסה נורמטיבית חדשה אודות מהות היחסים בתוך המשפחה כבסיס לכל הסדר משפטי בעניינים שבין ילדים והוריהם. בהתאם לכך, מבקש החוק המוצע לבטל את מרבית הוראות הפרק השני של חוק הכשרות המשפטית, ולהסדיר את יחסיהם של הורים וילדיהם בחוק עצמאי, על יסוד התפיסה של האחריות ההורית. זאת, תוך הגדרת טובת הילד כשיקול ראשון במעלה, זכות הילד לאחריות הורית משותפת וכן בקביעת זכויות עצמאיות ובסיסיות לילד, שחובקות את כל תחומי חייו ומבטיחות לו רמת חיים הולמת כילד. כל זאת, באופן העולה עם מחויבות ישראל לאמנה ועם השינויים החברתיים שחלו בעשורים האחרונים בעולם בתחום זה. לסעיף 2 "בן משפחה" – מוצע לקבוע את זכותו של הילד לקשר עם בני המשפחה שקרובים אליו ביותר, בשל תרומתם להתפתחותו. לקשר זה יש חשיבות מיוחדת במקרה שההורים אינם יכולים לממש בצורה המיטבית את אחריותם ההורית. על כן, חשוב שהקשר יהיה יציב ורציף גם בעת שההורים מממשים את אחריותם ההורית. "הורה" – בנוסף להגדרת הורה מכוח סעיף 2(א)9 לחוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה–1965, כלומר מי שרשום במרשם האוכלוסין כהורה לילד, קובעת ההגדרה שגם הורה שאינו רשום במרשם אך נקבע שהוא הורה לילד לפי סעיף 1(4) ו-(6) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה–1995, בתובענה לאמהות או אבהות, לרבות הורה מאמץ או אפוטרופוס או מי שנקבע לגביו בבית משפט לענייני משפחה כי הוא בעל אחריות הורית כלפי ילדה או ילד, ייחשב כהורה. "בית משפט" – לעניין החוק הסמכות היא לבית המשפט לענייני משפחה. כאשר סעיף 17 לחוק קובע כי מקום שבית דין דתי מוסמך על פי דין לדון בעניין מענייני האחריות ההורית, יחולו עליו הוראות חוק זה, ויראו כל הוראה בחוק זה שמדובר בה בבית משפט לענייני משפחה כאילו מדובר בה בבית דין דתי. "ילדה וילד" – מוצע להשתמש במונח "ילדה וילד" במקום המונח "קטין" שבחוק הכשרות המשפטית. המונח "קטין" מדגיש את העדר כשרותו המשפטית של הילד כבסיס לנזקקות שלו לאפוטרופסות הוריו. הדגשה זו, אף מתחדדת לנוכח מיקומן של ההוראות בעניינו בחוק העוסק באנשים שאינם כשירים מבחינה משפטית. לעומת זאת, המונח "ילדה וילד" מבטא את היחסים המשפחתיים הטבעיים בינם לבין ההורים, אשר אחריותם לזכויותיהם היא בשל היותם ילדיהם. על רקע קיומה של הפליה מגדרית בחברה, באופן מודע או לא מודע, מוצע לקבוע במפורש כי זכויות הילדה הם כזכויות הילד. "סמכות ואחריות הורית"; "משמורת פיזית"; "תכנית חלוקת זמני הילד" – כיום ישנו בלבול מושגי בין המונחים אפוטרופסות, אחריות הורית, ומשמורת פיזית ומשפטית. מוצע לזנוח את המושג "אפוטרופסות", ולהבחין בין אחריות וסמכות הורית לבין משמורת פיזית. אחריות וסמכות הורית הן החובה והזכות של הורים לקבל את ההחלטות הקשורות לחיי ילדיהם. משמורת פיזית היא החובה לדאוג לצרכיו היומיומיים של הילד, למעט הזנתו של הילד. במקרים של משמורת פיזית בלעדית, לילד יהיה בית עיקרי אצל אותו הורה. במקרים של משמורת פיזית משותפת, הילד יחלק את זמנו בין בתי שני ההורים באופן שווה. כלומר, בעוד שהסמכות והאחריות ההורית היא תמיד משותפת, המשמורת הפיזית כפופה לתכנית חלוקת זמני הילד. "פירוד" – מוצע להגדיר את המונח פירוד בהתאם לקבוע כיום בסעיף 24 לחוק הכשרות המשפטית. לפרק ב: זכויות ילדה וילד (סעיפים 3 - 6) א. טובת ילדה וילד – על פי האמנה, עקרון טובת הילד הוא עיקרון הכרעה שנותן עדיפות נורמטיבית לזכויות הילד. ועדת רוטלוי הציעה כי על טובת הילד לשמש כ-"שיקול ראשון במעלה". נוסח זה עוקב אחר נוסח סעיף 3 לאמנה, שקובע את העיקרון הכללי של טובת הילד כדלקמן: "In all actions concerning children, whether undertaken by public or private social welfare institutions, courts of law, administrative authorities or legislative bodies, the best interests of the child shall be a primary consideration." התרגום הרשמי לביטוי "a primary consideration" הוא "שיקול ראשון במעלה": "בכל הפעולות הנוגעות לילדים, בין אם ננקטות בידי מוסדות רווחה סוציאלית ציבורית או פרטיים ובין אם בידי בתי משפט, רשויות מנהל או גופים תחיקתיים, תהא טובת הילד שיקול ראשון במעלה." תרגום זה נראה מדויק ומשקף, לדעת ועדת שניט, את כוונת האמנה הן מן הבחינה המילולית והן מרוח הדברים בסעיפים אחרים באמנה. עמדת ועדת שניט היתה לכן: "כי מן הראוי לקבוע בחוק את הנוסח שבאמנה, על אף שטובת הילד אינה צריכה להיות שיקול מכריע באופן בלעדי, עליה להוות שיקול מועדף ולא רק שיקול מרכזי מבין השיקולים השונים". הוראה זו משנה אפוא את עיקרון טובת הילד כפי שהוא בא לידי ביטוי בסעיף 17 לחוק הכשרות המשפטית שקובע כי "באפוטרופסותם לקטין חייבים ההורים לנהוג לטובת הקטין כדרך שהורים מסורים היו נוהגים בנסיבות העניין". סעיף זה אינו מגדיר אפוא את המשקל שעל ההורים לתת לזכויות הילד כפי שקובעת האמנה ולכן, מוצע להתאימו לאמנה. מכיוון שעל ההורים מוטלת האחריות למימוש מכלול זכויות הילדה והילד, מוצע לציין בחוק מה הם זכויותיהם הן מכוח החוק והן מכוח האמנה, ולקבוע כי הם זכאים למכלול הזכויות כאמור. חשוב להדגיש, כי אין מדובר ברשימה סגורה של זכויות, שכן מטבע הדברים רשימה זו נתונה להתפתחות החברתית והערכית של החברה בה חי הילד וכפופה להתפתחות הילד והשלבים השונים בחייו. סעיף 4 - זכותם של ילדה וילד להורות – החוק המוצע קובע כי זכותם של כל ילדה וילד שהוריהם יהיו אחראים במשותף, אף לאחר פירוד, לגידולם, התפתחותם וכן למכלול זכויותיהם בצורה הולמת העולה בקנה אחד עם טובתם, לפי סעיף 18 לאמנה. זכות זו הוגדרה בחוק כזכות טבעית שמהווה בסיס ומסגרת למימוש הזכויות האחרות של הילדה והילד. סעיף 5 - זכויות ילדה וילד לפי האמנה – מוצע לאמץ בחוק את מכלול הזכויות המנויות באמנה, כדי להביאם למודעות ההורים והחברה בכללותה. בדרך זו תמלא המדינה את מחויבותה הבסיסית, לפי סעיף 4 לאמנה: "המדינות החברות ינקטו צעדים נאותים, תחיקתיים, מינהליים או אחרים למימוש הזכויות המוכרות באמנה זו". סעיף 6 - חובת כיבוד אב ואם – מוצע לבטל את סעיף 16 לחוק הכשרות המשפטית לפיו – "הקטין חייב תוך כיבוד אב ואם, לציית להוריו בכל ענין הנתון לאפוטרופסותם", ולקבוע בחוק על סמך המלצות ועדת שניט, חובה לכיבוד אב ואם, במקום חובת ציות מוחלטת של הילד, המבוססת על התפיסה שילדים אינם כשירים להיות נושאי זכות משפטית. המינוח 'כיבוד ומשמעת' לעומת זאת, מבטא את מחויבות הילדים להוריהם בצורה המותאמת לקשר המשפחתי-חינוכי. בהקשר הזה מוצע גם לקבוע, כי ילדה וילד שיש להם הכנסות, יסייעו בקיום המשפחה בעת שיש צורך בכך, וכשהם סמוכים על שולחן הוריהם, בדומה להוראת סעיף 23 לחוק הכשרות המשפטית, וזאת כחלק ממצוות כבוד אב ואם. אולם, במידה ויש להם נכסים, נכסיהם לא ישמשו למטרה זו אלא באישור בית המשפט. לפרק ג'- סמכות ואחריות הורית לגידול הילד והתפתחותו (סעיפים 7 עד 9) סעיף 7(א) לחוק מציין את המחויבות המשותפת של שני ההורים, שמעוגנת בסעיף 18 לאמנה, לפעול בענייניו ובמכלול צרכיו של הילד, לרבות על ידי ייצוגו, למימוש זכויותיו המנויות בפרק א' לחוק זה. במסגרת האחריות ההורית על ההורים מוטלת גם האחריות לדאוג לשמירה על נכסיו של ילדם, ניהולם ופיתוחם כאמור בסעיף 5(10) לחוק המוצע. בכך מובהר המצב המשפטי, שגם כאשר ההורים נפרדים ומתחלקים במימוש האחריות ההורית, אחריותם לילדיהם עדיין משותפת. זאת, בדומה למצב המשפטי הנוהג כיום בחוק הכשרות המשפטית לפיו האפוטרופסות של ההורים נשארת בעינה בעת הפרידה, גם כאשר נקבע שהילד יהיה בהחזקתו הפיזית הבלעדית של הורה אחד. הסעיף המוצע, מבטל את האפשרות הקיימת, בסעיף 24 לחוק הכשרות המשפטית לפיה ההורים יכולים "להסכים ביניהם על מי מהם תהיה האפוטרופסות לקטין, כולה או מקצתה". מכיוון שזכותו של הילד, ששני הוריו יממשו את אחריותם ההורית, אין הם יכולים להסכים ביניהם על העברת האחריות ההורית לאחד מהם. הסכמה כאמור מנוגדת לזכות הילד כשיקול ראשון במעלה. בנוסף לכך, להבדיל מאפוטרופסות, שהיא בגדר תפקיד, האחריות ההורית היא חובה אישית של כל הורה כלפי ילדו, שידאג לגידולו ולהתפתחותו וכך יעצב את אישיות ילדו. סעיף 7(ב) לחוק מפרט את השיקולים שיש לבחון בקביעת טובת הילד כשיקול ראשון במעלה, על ידי ההורה. החוק מונה רשימה של שיקולים שהורה אמור, בין היתר, להביא בחשבון בעת קבלת ההחלטה, והם – הבטחת שלומו הגופני והנפשי, בריאותו, חינוכו, כלכלתו ברמה הולמת, רצונו, רגשותיו, דעותיו, גילו, מינו, תכונותיו וכשריו המתפתחים, ממד הזמן בחייו וההשפעה הצפויה עליו לאורך חייו כתוצאה מן הפעולה, צרכיו של ילד בעל מוגבלות, קיום קשר הורי סדיר וישיר בין הילד לבין כל הורה, קיום קשר יציב בין הילד לבין בני משפחתו ואנשים משמעותיים אחרים בחייו. מימוש האחריות ההורית כפוף בנוסף לכך, לחובה נוספת המוטלת על ההורים והיא החובה להבטיח לילד, המסוגל לחוות דעה משלו, את הזכות להביע את דעתו בחופשיות בכל החלטה המתקבלת בעניינו, זאת תוך מתן משקל ראוי לדעותיו בהתאם לגילו ומידת בגרותו. בכך, מובהרים העקרונות של בחינת טובת הילד, והחוק מעמיד בפני ההורים כלים לבחינת טובת ילדיהם בצורה מיטבית וכוללת המתיישבת עם זכויות הילד. שיקולים אלה לקוחים בעיקר מהמלצות ועדת רוטלוי. סעיף קטן (ג) קובע במפורש את חובת ההורים לשתף את הילדה או הילד בקבלת החלטות הנוגעות להם. על ההורה מוטלת חובה מוקדמת לשתף את הילדה או הילד במידע הרלוונטי לעניין, ולאפשר להם להביע את רצונם בחופשיות, כאשר הם מסוגלים לחוות דעתם, בהתאם לגילם ומידת בגרותם. בהתאם לעקרון השיתוף, על ההורים לתת משקל ראוי לדעת הילדה או הילד ובמצב של חילוקי דעות בין ההורים ובין ילדם, הסעיף קובע שעל ההורים לפעול, ככל האפשר, על מנת להגיע להסכמה בדרכי שלום עם הילדה או הילד, ושהם לא ישתמשו באמצעים משמעתיים-כוחניים כלפי ילדם. מטרת הסעיף היא לכוון את ההורים לפעול בדרך של הידברות במקרים של קשיים בהפעלת סמכותם ההורית, ובעת הצורך, תוך העזרות בצדדים שלישיים, כמו קרובי משפחה, ידידים או גורמים מקצועיים כגון יועצים או מטפלים, על מנת להגיע להסכמות עם הילד או לקבלת מרות הוריו בדרכי שלום. הוראה זו לא נועדה להוות מגבלה על ההורים אלא לעודדם לנצל את מגוון הכלים שמעמידה החברה והסביבה הקרובה להתמודדות עם קשיים במימוש האחריות ההורית. בדרך זו, ההורים יכבדו את האוטונומיה של ילדיהם ויחנכום לכבוד האדם לרבות כבוד ההורים עצמם. סעיף קטן (ד) קובע כי אחריות הורית לא תוגבל אלא מכוח חוק או בצו של בית משפט, זאת בהתאם להוראת סעיף 5 לאמנה לפיו – "המדינות יכבדו את אחריותם, זכויותיהם וחובותיהם של הורים". בית משפט לא ייתן צו כאמור אלא לאחר שמיעת הילד. בנוסף, מקנה סעיף קטן (ה) סמכות לבית המשפט לקבוע, לבקשת הורה או הילד, את הדרך למימוש קשר הורי או קשר משפחתי, במקרה בו מימוש קשר הורי פוגע או עלול לפגוע בטובת הילד פגיעה ממשית, או שמימוש קשר משפחתי פוגע או עלול לפגוע בילד. בית המשפט יכול אף להגביל את הקשר או למנעו, הכל לטובת הילד. יצוין, כי כיום לא ניתנת במפורש האפשרות לילד לפנות בעצמו לבית המשפט בבקשה לקביעת אחריות הורית. מתן האפשרות לילד לפנות לבית המשפט בחוק המוצע מהווה בעצם הרחבה הן של סעיף 3 לחוק בית המשפט לענייני משפחה והן של סעיף 68 לחוק הכשרות המשפטית שמאפשר כיום לילד לפנות לבית המשפט בבקשה למינוי אפוטרופוס אך לא בבקשה לקביעת האחריות ההורית. ב. מימוש האחריות ההורית על ידי שני ההורים – סעיף 8 לחוק המוצע קובע חובת שיתוף פעולה בין ההורים בכל מה שנוגע לאחריות ההורית, לרבות במקרה של פירוד, ומחייב אותם לפעול בתוך זמן סביר ובדרך של כבוד על מנת להגיע להסכמות ביניהם. הוראה זו, הקובעת חובת שיתוף פעולה בין ההורים נשענת על זכות הילד ששני הוריו יהיו אחראים לגידולו ולהתפתחותו כאמור בסעיף 18 לאמנה. סעיף 8(ב) קובע חזקה של הסכמה בין ההורים כל עוד לא הוכח אחרת. אך, בשונה מסעיף 18(א) לחוק הכשרות המשפטית, מוצע לקבוע כי במצב של פירוד חזקה זו תחול בעניינים יומיומיים של טיפול בילד או בעניינים שאין בהם כדי להשפיע באופן ממשי וארוך טווח על הילד. זאת, על מנת למנוע ניצול לרעה של החזקה בסכסוכים בין ההורים, מתוך ההנחה כי מידת שיתוף הפעולה בין הורים במצב של פירוד היא פחותה מזו שבמהלך נישואין. סעיף קטן (ג) קובע שבעניינים שאינם סובלים דיחוי רשאי הורה לפעול על דעת עצמו ובלבד שיידע את ההורה השני בהקדם האפשרי על הפעולה, כפי שוועדת שניט המליצה לתקן את סעיף 18 לחוק הכשרות המשפטית. החוק המוצע אינו מעתיק את הוראות סעיפים 18(ב) עד (ה) לחוק הכשרות המשפטית וכן התוספת לו. במקום זאת, מוצע להוציא הוראות אלה לחוק עצמאי שיעסוק בהעברת מידע להורה על יד גופים ציבוריים. ג. חילוקי דעות בעניין האחריות ההורית – סעיף 9(א) לחוק מטיל על ההורים חובה ליישב מחלוקות שביניהם בעניין מימוש האחריות ההורית בדרכי שלום, ומקום שהם אינם מצליחים ליישבם בעצמם, לפנות לצד שלישי, קרוב משפחה או ידיד המוסכם עליהם או בעל מקצוע – מטפל או מגשר – קודם להתדיינות המשפטית. מכיוון שלהתנצחות בבית המשפט השלכות קשות על הילד, טובת הילד היא שההורים ישתמשו בדרכים ליישוב סכסוך בהסכמה. סעיף קטן (ב) מבוסס על המצב הנוהג כיום לפי סעיף 19 לחוק הכשרות המשפטית, תוך הרחבת זכות הפניה לבית המשפט. הורים אשר לא הצליחו להגיע להסכמות בחילוקי הדעות בעניין מימוש האחריות ההורית, רשאי, כל אחד מהם בנפרד או הילד, לפנות לבית המשפט שיקבע את אופן מימוש האחריות ההורית. בית המשפט רשאי להכריע במחלוקת בעצמו או למנות צד שלישי שיכריע במחלוקת, הכל, בכפוף לכך שבית המשפט יוודא את טובת הילד. סעיף קטן (ג) מחייב הורים במקרה של פירוד לערוך הסכם ביניהם בדבר אופן מימוש אחריותם ההורית, לפי טופס שייקבע בתקנות ("הסכם הורות") ולהגישו לאישור בית המשפט. זאת, כדי להוכיח לבית המשפט שההסכם מבטא את המודעות של כל אחד מהם למרכיבי האחריות ההורית שהוזכרו בחוק וכן, את היכולת והנכונות של כל אחד מהם לממש את אחריותו לגבי מכלול זכויות הילד, כשטובת הילד בראש מעייניו. בתהליך האישור יוכל בית המשפט לוודא, את יכולתם של ההורים למלא, יחד ולחוד, את אחריותם ההורית כמפורט בטופס, ושהילד נשמע ודבריו קיבלו את המשקל הראוי. שיתוף הפעולה בין ההורים בגיבוש ההסכם לפי הטופס המוצע הוא מרכיב מהותי ביותר, שיכול להעיד על נכונותם לפעול באופן משותף למימוש אחריותם לטובת ילדם. הסכם ההורות יאושר בבית המשפט, לאחר שבית המשפט נוכח שההסכם הוא לטובת הילד. לפרק ד'- הורות במצב פירוד (סעיפים 10 עד 13) סעיף 10 - חילוקי דעות בעניין האחריות ההורית במצב של פירוד – סעיף קטן (א) מבהיר שבעניינים של טיפול יומיומי או בעניינים שאין בהם כדי להשפיע באופן ממשי וארוך טווח על הילד, תחול חזקה לפיה הורה הסכים לפעולת רעהו כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר. סעיף קטן (ב) מחייב הורים במקרה של פירוד לערוך הסכם ביניהם בדבר אופן מימוש אחריותם ההורית, לפי הטופס בתוספת הראשונה ("הסכם הורות") ולהגישו לאישור בית המשפט. זאת, כדי להוכיח לבית המשפט שההסכם מבטא את המודעות של כל אחד מהם למרכיבי האחריות ההורית שהוזכרו בחוק וכן, את היכולת והנכונות של כל אחד מהם לממש את אחריותו לגבי מכלול זכויות הילד, כשטובת הילד בראש מעייניו. בתהליך האישור יוכל בית המשפט לוודא, את יכולתם של ההורים למלא, יחד ולחוד, את אחריותם ההורית כמפורט בטופס, ושהילד נשמע ודבריו קיבלו את המשקל הראוי. שיתוף הפעולה בין ההורים בגיבוש ההסכם לפי הטופס המוצע הוא מרכיב מהותי ביותר, שיכול להעיד על נכונותם לפעול באופן משותף למימוש אחריותם לטובת ילדם. הסכם ההורות יאושר בבית המשפט, לאחר שבית המשפט נוכח שההסכם הוא לטובת הילד. סעיף קטן (ג) קובע שבמקרה שלא הגיעו הורים במצב של פירוד להסכם הורות, רשאי כל אחד מהם לפנות לבית המשפט על מנת שהוא יקבע את הסדר ההורות ביניהם. החוק המוצע קובע שרק כאשר הורים מתקשים להגיע לכלל הסכמה ביניהם על אופן מימוש אחריותם, והסתייעותם בצד שלישי לא עלתה יפה, והוא הדין כשאינם מקיימים את ההסכמות שהגיעו אליהן, יוכל כל אחד מהם, וכן הילדה או הילד, לבקש מבית המשפט לקבוע את אופן מימוש האחריות ההורית על ידם, יחד ולחוד ב-"הסדר הורות". בנוסף, החוק מחייב הורים שפונים לבית המשפט בתביעה להסדר הורות לצרף לכתבי בי-הדין הצעה להסכם הורות, בו יפרט כל הורה את ההסדר שהוא מציע למימוש אחריותו ההורית יחד עם ההורה השני. הדרישה המקדמית למילוי ההסכם יכולה לתעל את הסכסוך בין ההורים מהשאלות המופשטות והאמוציונאליות שביסודו, לצורך מתן דין וחשבון מפורט ומקיף על חלוקת מכלול ענייני האחריות ההורית ביניהם ויכולתו לעמוד בכך. העיסוק הקונקרטי בהסכם ההורות יחשוף את המחלוקות האמיתיות בין הצדדים ובכך יסייע למקד את הדיון בבית המשפט. כמו כן, הוא יביא את ההורים להקדיש זמן ומחשבה לאופן בו יחולק זמן ההורות ואופן מימוש מכלול ענייני האחריות ההורית על ידי כל הורה, דבר שעשוי להוביל את חלקם של ההורים להידברות, ביודעם כי אחרת בית המשפט יקבע דברים אלה עבורם תוך למידה מהטופס מה מידת הנכונות של כל אחד מהם לשתף פעולה במימוש האחריות ההורית. כאשר בית המשפט אינו מצליח להביא את ההורים לידי הסכם, בעצמו או באמצעות יחידת הסיוע, הוא יקבע את הסדר ההורות על פי המתכונת הקבועה בטופס שבתוספת. לצורך קביעת הסדר הורות על פי טובת הילד, יהיה על בית המשפט להביא בחשבון, בהחלטה מנומקת, את מכלול העניינים המפורטים בסעיף קטן (ד), אשר משקפים, את מכלול המרכיבים הנדרשים לצורך קביעת הסדר ההורות. קריטריונים אלה כוללים את צרכיו ההתפתחותיים של הילד בהתאם למצבו, גילו והבטחת היציבות בחייו, ובכלל זה, הוראה לפיה ילדים עד גיל 4 יהיו במשמורת פיזית קבועה ורציפה באופן שממשיך ככל הניתן את מצב הדברים שהיה קודם לפירוד, על מנת שלא יקלעו להסדרי משמורת הדורשים מהם לעבור מבית לבית מידי יום. זאת, בשל החשיבות שביציבות והמשכיות עבורם; ילדים עד גיל שנתיים יהיו אצל אמם אם אין סיבות מיוחדות להורות אחרת. סעיף זה מתקן את "חזקת הגיל הרך" הקבועה בסעיף 25 לחוק הכשרות המשפטית לפיה: " לא באו ההורים לידי הסכם כאמור בסעיף 24, או שבאו לידי הסכם אך ההסכם לא בוצע, רשאי בית-המשפט לקבוע את העניינים האמורים בסעיף 24 כפי שייראה לו לטובת הקטין, ובלבד שילדים עד גיל 6 יהיו אצל אמם אם אין סיבות מיוחדות להורות אחרת." קריטריונים נוספים כוללים את רצון הילדה או הילד; זכות הילדה או הילד לקשר משמעותי, אישי, ישיר וסדיר עם שני הוריו; נכונותם של ההורים לשתף פעולה בכל הקשור לילדה או לילד; וכן בכישורי ההורות של כל אחד מההורים, כפי שבאו לידי ביטוי בתקופה שלפני הפירוד; בטיפול גופא שהעניק כל אחד מההורים בתקופה שלפני הטיפול; ובזכותו של הילד לגדול עם אחיו ואחיותיו. בדרך זו קובע הסעיף קריטריונים להחלטה מושכלת של בית המשפט בעניין מימוש האחריות ההורית, יחד ולחוד, מתוך בחינה מקיפה של טובת הילדה או הילד. סעיף קטן (ה) קובע כי ככל שלא ימצא בית המשפט במכלול השיקולים האמורים בסעיף קטן (ג) מענה להחלטה הנדרשת כדי להכריע לגבי הסדר ההורות, ייתן בית המשפט משקל מכריע לשיקולי שמירת היציבות בחיי הילד ולאופן ולמידה בהם טופל על ידי כל אחד מהוריו במהלך חייו עד למועד הפירוד. סעיף קטן (ו) מבהיר כי בעוד שנקודת המוצא היא ששני ההורים יישאו במכלול האחריות ההורית הכוללת גם את חלוקת זמני השהות במידה שווה, הרי חלוקת הזמנים לא בהכרח תהיה שווה בכל תא משפחתי ותיקבע בהתאם לסעיף קטן (ד). סעיף קטן (ז) נועד להבהיר כי משמורת פיזית משותפת איננה ברירת המחדל ותיקבע רק במקרים בהם נסיבות החיים של שני ההורים והילדים מאפשרים זאת. זאת, בהתחשב, בין היתר, במרחק הגיאוגרפי בין בתי שני ההורים ובשיתוף הפעולה ביניהם, שהוא הכרחי להסדר מסוג זה , ובכפוף לאמור בסעיף 10(ג). סעיף קטן (ח) מורה כי החלטת בית המשפט בעניין הסדר ההורות תינתן לכל היותר בתוך שלושה חודשים ממועד הגשת הבקשה. זאת, בשל כך שמצב שבו האחריות ההורית לילד נתונה במחלוקת זמן רב ומצויה בהתדיינות משפטית מתמשכת, עלולה להיות מלווה בלחצים נפשיים קשים ביותר, ופוגעת במיוחד בטובת הילד, בשל השפעת מימד הזמן בחייו אם בסופו של דבר יוצע לשנות את הסדרי האחריות ההורית. הסדר הורות זמני, הפרת הסכם הורות או הסדר הורות – סעיף 11 מורה כי במקרים בהם יש חשש לניתוקו של הילד מאחד ההורים, רשאי ההורה לבקש מבית המשפט לקבוע הסדר הורות זמני. בית המשפט ידון בבקשה בתוך 24 שעות ממועד הגשתה. בית המשפט יבסס החלטתו על הקריטריונים המפורטים בסעיף 10(ד). תוקף ההסדר הזמני יהיה עד הדיון הראשון בתיק. סעיף 12 המוצע קובע כי קיום הסכם או הסדר הורות והתנהלות בהתאם לתכנית חלוקת זמני הילד שנקבעה היא חובה המוטלת על כל אחד מההורים. סעיף קטן (ב) נותן בידי בית המשפט, לבקשת הורה או ילד, כלים מדורגים כדי להביא הורה שאינו מממש את אחריותו ההורית כלפי ילדו למלא את מחויבותו. המנעד של הכלים נע מהפניה ליחידת סיוע ועד לחיוב בפיצויים בשל הפרת הסכם, או הסדר ההורות. בית המשפט ינסה תחילה להביא את ההורה לשיתוף פעולה עם ההורה השני, כגון באמצעות הפנייה ל- "מתאם הורי" כדי לסייע לו במימוש אחריותו ההורית, אך בלי לשלול שימוש בכלי אכיפה חריפים יותר. יחד עם זאת, החוק אינו נוקט בסנקציות עונשיות על הורה שאינו מקיים את חלקו בהסדר הורות, מפני שבכך קיים חשש להרחקתו עוד יותר ממימוש אחריותו ההורית, אלא בנסיבות חריגות כאמור בסעיף קטן (ג). סעיף קטן (ג) קובע שבמקרה בו הפר הורה את תכנית זמני הילד במשך שלוש פעמים לפחות בתוך תקופה של 45 ימים, יטיל עליו בית משפט את הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז–1977, למעט מנימוקים מיוחדים שירשמו. מטרת ההוראה היא לייצר סנקציה כלכלית אוטומטית במקרה שאחד ההורים לא מקיים באופן שיטתי את ההסדרים להימצאות עם הילדה או הילד, ובכך מקשה מאוד על התנהלות חיים תקינה של ההורה השני. סעיף קטן (ד) מדגיש כי הוראות סעיף זה אינן באות לגרוע מסמכות בית המשפט לתת צו לפי פקודת בזיון בית משפט. הגבלת האחריות ההורית או שלילתה – סעיף 13 לחוק המוצע מציע לתת לבית המשפט שיקול דעת בעניין הגבלת או שלילת האחריות ההורית. בית המשפט יהיה רשאי, לפי סעיף זה להגביל את האחריות ההורית או לשלולה, לבקשת הורה או הילד, אם הוכח בפני בית המשפט שההורה אינו מסוגל למלא אחר אחריותו ההורית לטובת ילדו או פועל במתכוון נגד טובת ילדו. סעיף זה מבטל את סעיף 27 לחוק הכשרות המשפטית שקובע: "הורה של קטין שבית-משפט שלום נקט כלפיו בדרך האמורה בסעיף 3(3) או (4) לחוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך–1960, רשאי בית-המשפט לשלול ממנו את אפוטרופסותו על הקטין או להגבילה. הוא הדין אם הוכח להנחת דעתו של בית המשפט כי נתמלאו התנאים שבהם היה בית משפט שלום נוקט כלפי ההורה בדרך האמורה". בהתאם לכך, קובע חוק זה את התנאים בהם תהיה שלילה או הגבלה של האחריות ההורית, אולם, אינו בא לגרוע מהוראות סעיפים 3(3) או (4) לחוק הנוער טיפול והשגחה, התש"ך–1960, ודרכי הטיפול הקבועים בו, או מסעיף 33 לחוק הכשרות המשפטית. בנוסף לכך מוצע לתקן את סעיף 33 לחוק הכשרות המשפטית כך שבמקרים בהם בית המשפט שלל או הגביל את האחריות ההורית או קבע כי התמלאו התנאים לכך יהיה ניתן למנות אפוטרופוס לילד לפי חוק הכשרות המשפטית. פטור להורים בנזיקין – סעיף 14 לחוק המוצע מציע להעניק פטור להורים בנזיקין, מקום שנגרם נזק לקטין תוך מילוי אחריותם ההורית, אלא אם כן פעלו בחוסר תום לב או במתכוון בניגוד לטובת הקטין. בנוסף לכך הורים יהיו פטורים מאחריות לנזק שגרמו לרכושו של הקטין אם פעלו בתום לב ונתכוונו לטובת הקטין. סעיף זה מעתיק את סעיף 22 לחוק הכשרות המשפטית שקובע: "ההורים לא ישאו באחריות לנזק שגרמו לקטין תוך מילוי תפקידי אפוטרופסותם, אלא אם פעלו שלא בתום-לב או לא נתכוונו לטובת הקטין; הם לא ישאו באחריות שגרמו לרכושו של הקטין תוך מילוי תפקידי אפוטרופסותם, אם פעלו בתום-לב ונתכוונו לטובת הקטין". לפרק ה': הוראות כלליות (סעיפים 15 עד 21) שמירת דינים – מוצע להעתיק לחוק זה את הוראת סעיף 32 לחוק הכשרות המשפטית לפיה הוראות חוק זה לא יגרעו מחובת ההורים לתשלום מזונות לילדיהם הקטינים לפי הוראות חוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), התשי"ט–1959. ברירת דינים ושיפוט – מוצע לקבוע כי מקום שבית דין דתי מוסמך על פי דין לדון בעניין מענייני האחריות ההורית, יחולו עליו הוראות חוק זה, ויראו כל הוראה בחוק זה שמדובר בה בבית משפט כאילו מדובר בה בבית דין דתי. תיקונים עקיפים – החוק משקף שינוי תפיסתי בעניין זכויות הילד והאחריות ההורית כאשר במקום המושגים הנהוגים כיום – "משמורת, ביקור והבטחת קשר בין קטין להורהו" יבוא בעקבות החוק "אחריות הורית". שינוי זה מחייב תיקונים עקיפים בכמה חוקים כמפורט להלן: א' – תיקון חוק בית המשפט לענייני משפחה סעיף 17 מציע להחליף את סעיף 6(ג) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה–1995, שקובע – " חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב–1962, ובכללה זכויות משמורת, חינוך, ביקור, הבטחת קשר בין קטין להורהו או יציאת קטין מן הארץ", באופן שיפנה לחוק זה ולא רק לחוק הכשרות המשפטית, ויאמץ את המונחים החדשים בתחום יחסי הורים וילדיהם שביסס החוק. כמו כן, מוצע להוסיף לסעיף 8 לאותו חוק את סעיף קטן (ג1) הקובע כי לא יגיש בעל דין חוות דעת מומחה או תסקיר אלא ברשות בית המשפט, ולאחר שבית המשפט קיבל חוות דעת או תסקיר מבחן לעניין מינוי מומחה. לפי המצב המשפטי כיום, סעיף 20 לפקודת הראיות קובע כי בית המשפט רשאי, אם אינו רואה חשש לעיוות דין, לקבל כראיה חוות דעת של מומחה. התיקון המוצע מגביל כלל זה וקובע כי בתובענה בעניינו של ילד לא תוגש חוות דעת מטעמו של בעל דין אלא ברשות בית המשפט, בשל החשש לנזק שחוות דעת נוספות עלולות לגרום לו, בפרט כשהן מחייבות אותו לעבור בדיקות ומבחנים מספר פעמים. כמו כן, חוות דעת על היחסים בין הילד לבין הוריו או בני משפחתו מטעם צד אחד בלבד, בלי שהמומחה ייפגש עם הצד השני, אינה יכולה לשקף את מצבו הנכון של הילד במשפחתו. בנוסף, תיקון זה נועד לצמצם את המקרים בהם מוגשת חוות דעת כאשר בית המשפט סבור כי אין בה צורך לקבלת ההחלטה. על כן, מוצע כי בית המשפט לא יענה לבקשה למנות מומחה מטעם בעל דין אלא לאחר שהוא קיבל חוות דעת מיחידת הסיוע או תסקיר מעובד סוציאלי שבהם המלצה על מינוי מומחה מטעמו של הורה או הילד. הוראה זו, עולה בקנה אחד עם סעיף 5 לחוק בית המשפט לענייני משפחה, המגדיר בין היתר את תפקידי יחידת הסיוע, והם: שירותי אבחון, ייעוץ וטיפול בענייני משפחה והעמדת מומחים לרשות בית המשפט. התיקון המוצע, יאפשר אפוא לבית המשפט להפעיל שיקול דעת מושכל בעניין מינוי מומחה מטעם בעל דין ולמנוע מינוי מומחה מהסיבה שבעל דין מעוניין להביא להארכת ההתדיינות ולייקור שלא לצורך של ההליכים בבית המשפט. יצוין שעם הקמת יחידות הסיוע בבתי הדין הדתיים ראוי שהוראה זו תחול כאשר בית הדין הדתי דן בעניינו של קטין המצוי בסמכותו. ב' – תיקון וביטול הוראות מחוק הכשרות המשפטית מוצע לבטל את מרבית הוראות הפרק השני לחוק הכשרות המשפטית העוסק ביחסי הורים וילדיהם (סעיפים 14 עד 17, 18(א), 19, 22 עד 25, 27, 28א, ו-32 לחוק הכשרות המשפטית). בנוסף, יצויין כי הוראות הפרק הראשון (1- 13א) וכן הפרק הכללי (68-77) ימשיכו לחול בכפוף לתיקונים עקיפים בחלק מהסעיפים כמצוין להלן. חוק זה מבטל גם את הוראת סעיף 28א הקובע: "מת אחד ההורים של קטין, רשאי בית-המשפט לתת הוראות בעניין המגע בין הורי המת לבין הקטין" כיוון שבחוק זה נקבעו הוראות מפורטות בעניין זכות הילד לקשר משמעותי עם בני משפחתו. מוצע בנוסף, לתקן את סעיפים - 25, 26, 28-29, 32-33, 38, 64, 68, 76 ו-77 לחוק הכשרות המשפטית באופן שבמקום "הפרק השני" לחוק הכשרות המשפטית תבוא הפניה לחוק הורים וילדיהם וכן במקום המונח "אפוטרופסות" יבוא המונח "אחריות הורית". בנוסף, מוצע להחיל את הוראת סעיף 68 לחוק הכשרות המשפטית שעניינו סמכות כללית למתן אמצעי שמירה זמניים או קבועים על ידי בית המשפט, על הגבלה או שלילה של האחריות ההורית לפי חוק זה; לתקן את סעיפים 28 ו-38 לחוק הכשרות המשפטית באופן המדגיש את התפיסה החדשה של אחריות הורית לילד במקום התפיסה של אפוטרופסות על הילד. הצעות חוק דומות בעיקרן הונחה על שולחן הכנסת התשע-עשרה על ידי חברת הכנסת גילה גמליאל (פ/1764/19) ועל ידי חברת הכנסת עדי קול (פ/1889/19). --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום י"ג בטבת התשע"ד – 16.12.13 פרק א': כללי פרק א': כללי פרק א': כללי פרק א': כללי פרק א': כללי מטרת החוק 1. חוק זה נועד להבטיח את טובתם של כל ילדה וילד במימוש זכויותיהם על ידי הוריהם בהתאם לאמנת האו"ם בדבר זכויות הילד, 1989 (להלן – האמנה). חוק זה נועד להבטיח את טובתם של כל ילדה וילד במימוש זכויותיהם על ידי הוריהם בהתאם לאמנת האו"ם בדבר זכויות הילד, 1989 (להלן – האמנה). חוק זה נועד להבטיח את טובתם של כל ילדה וילד במימוש זכויותיהם על ידי הוריהם בהתאם לאמנת האו"ם בדבר זכויות הילד, 1989 (להלן – האמנה). חוק זה נועד להבטיח את טובתם של כל ילדה וילד במימוש זכויותיהם על ידי הוריהם בהתאם לאמנת האו"ם בדבר זכויות הילד, 1989 (להלן – האמנה). חוק זה נועד להבטיח את טובתם של כל ילדה וילד במימוש זכויותיהם על ידי הוריהם בהתאם לאמנת האו"ם בדבר זכויות הילד, 1989 (להלן – האמנה). הגדרות 2. בחוק זה – בחוק זה – בחוק זה – בחוק זה – בחוק זה – "בן משפחה" – אחים, אחיות והורי הורים; "בן משפחה" – אחים, אחיות והורי הורים; "בן משפחה" – אחים, אחיות והורי הורים; "בן משפחה" – אחים, אחיות והורי הורים; "בן משפחה" – אחים, אחיות והורי הורים; "בית משפט" – בית משפט לענייני משפחה. "בית משפט" – בית משפט לענייני משפחה. "בית משפט" – בית משפט לענייני משפחה. "בית משפט" – בית משפט לענייני משפחה. "בית משפט" – בית משפט לענייני משפחה. "הורה" – מי שלפי סעיף 2(א)(9) לחוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה–1965 , הוא הורה לילדה או לילד וכן מי שלפי סעיף 1(4) ו-(6) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה–1995, נקבע כי הוא הורה לילדה או לילד או בעל סמכות הורית כלפי ילדה או ילד; "הורה" – מי שלפי סעיף 2(א)(9) לחוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה–1965 , הוא הורה לילדה או לילד וכן מי שלפי סעיף 1(4) ו-(6) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה–1995, נקבע כי הוא הורה לילדה או לילד או בעל סמכות הורית כלפי ילדה או ילד; "הורה" – מי שלפי סעיף 2(א)(9) לחוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה–1965 , הוא הורה לילדה או לילד וכן מי שלפי סעיף 1(4) ו-(6) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה–1995, נקבע כי הוא הורה לילדה או לילד או בעל סמכות הורית כלפי ילדה או ילד; "הורה" – מי שלפי סעיף 2(א)(9) לחוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה–1965 , הוא הורה לילדה או לילד וכן מי שלפי סעיף 1(4) ו-(6) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה–1995, נקבע כי הוא הורה לילדה או לילד או בעל סמכות הורית כלפי ילדה או ילד; "הורה" – מי שלפי סעיף 2(א)(9) לחוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה–1965 , הוא הורה לילדה או לילד וכן מי שלפי סעיף 1(4) ו-(6) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה–1995, נקבע כי הוא הורה לילדה או לילד או בעל סמכות הורית כלפי ילדה או ילד; "ילדה וילד" – אדם שלא מלאו לו שמונה עשרה שנים; "ילדה וילד" – אדם שלא מלאו לו שמונה עשרה שנים; "ילדה וילד" – אדם שלא מלאו לו שמונה עשרה שנים; "ילדה וילד" – אדם שלא מלאו לו שמונה עשרה שנים; "ילדה וילד" – אדם שלא מלאו לו שמונה עשרה שנים; "משמורת פיזית" – החובה לטפל בצורכי הקטין היומיומיים ולספק לו את ביתו העיקרי, ולמעט החובה לזון אותו; "משמורת פיזית" – החובה לטפל בצורכי הקטין היומיומיים ולספק לו את ביתו העיקרי, ולמעט החובה לזון אותו; "משמורת פיזית" – החובה לטפל בצורכי הקטין היומיומיים ולספק לו את ביתו העיקרי, ולמעט החובה לזון אותו; "משמורת פיזית" – החובה לטפל בצורכי הקטין היומיומיים ולספק לו את ביתו העיקרי, ולמעט החובה לזון אותו; "משמורת פיזית" – החובה לטפל בצורכי הקטין היומיומיים ולספק לו את ביתו העיקרי, ולמעט החובה לזון אותו; "סמכות ואחריות הורית" – החובה והזכות של הורים לדאוג לילדיהם, להבטיח את רווחתם ולקבל החלטות הקשורות לחייהם; "סמכות ואחריות הורית" – החובה והזכות של הורים לדאוג לילדיהם, להבטיח את רווחתם ולקבל החלטות הקשורות לחייהם; "סמכות ואחריות הורית" – החובה והזכות של הורים לדאוג לילדיהם, להבטיח את רווחתם ולקבל החלטות הקשורות לחייהם; "סמכות ואחריות הורית" – החובה והזכות של הורים לדאוג לילדיהם, להבטיח את רווחתם ולקבל החלטות הקשורות לחייהם; "סמכות ואחריות הורית" – החובה והזכות של הורים לדאוג לילדיהם, להבטיח את רווחתם ולקבל החלטות הקשורות לחייהם; "פירוד" – הורים שחיים בנפרד, בין שנישואיהם הותרו, הופקעו או אוינו, בין שהם עדיין נשואים ובין שלא היו נשואים כלל; "פירוד" – הורים שחיים בנפרד, בין שנישואיהם הותרו, הופקעו או אוינו, בין שהם עדיין נשואים ובין שלא היו נשואים כלל; "פירוד" – הורים שחיים בנפרד, בין שנישואיהם הותרו, הופקעו או אוינו, בין שהם עדיין נשואים ובין שלא היו נשואים כלל; "פירוד" – הורים שחיים בנפרד, בין שנישואיהם הותרו, הופקעו או אוינו, בין שהם עדיין נשואים ובין שלא היו נשואים כלל; "פירוד" – הורים שחיים בנפרד, בין שנישואיהם הותרו, הופקעו או אוינו, בין שהם עדיין נשואים ובין שלא היו נשואים כלל; "תכנית חלוקת זמני הילד" – תכנית המפרטת את מועדי שהות הילד בבית כל אחד מהוריו או במחיצתם. "תכנית חלוקת זמני הילד" – תכנית המפרטת את מועדי שהות הילד בבית כל אחד מהוריו או במחיצתם. "תכנית חלוקת זמני הילד" – תכנית המפרטת את מועדי שהות הילד בבית כל אחד מהוריו או במחיצתם. "תכנית חלוקת זמני הילד" – תכנית המפרטת את מועדי שהות הילד בבית כל אחד מהוריו או במחיצתם. "תכנית חלוקת זמני הילד" – תכנית המפרטת את מועדי שהות הילד בבית כל אחד מהוריו או במחיצתם. פרק ב': זכויות ילדה וילד פרק ב': זכויות ילדה וילד פרק ב': זכויות ילדה וילד פרק ב': זכויות ילדה וילד פרק ב': זכויות ילדה וילד טובת ילדה וילד 3. (א) טובת כל ילדה וילד שמימוש זכויותיהם יהיה שיקול ראשון במעלה בכל פעולה או החלטה בעניינם לפי חוק זה, לרבות בהליך משפטי או מינהלי הנוגע להם (להלן – טובת הילדה והילד). (א) טובת כל ילדה וילד שמימוש זכויותיהם יהיה שיקול ראשון במעלה בכל פעולה או החלטה בעניינם לפי חוק זה, לרבות בהליך משפטי או מינהלי הנוגע להם (להלן – טובת הילדה והילד). (א) טובת כל ילדה וילד שמימוש זכויותיהם יהיה שיקול ראשון במעלה בכל פעולה או החלטה בעניינם לפי חוק זה, לרבות בהליך משפטי או מינהלי הנוגע להם (להלן – טובת הילדה והילד). (א) טובת כל ילדה וילד שמימוש זכויותיהם יהיה שיקול ראשון במעלה בכל פעולה או החלטה בעניינם לפי חוק זה, לרבות בהליך משפטי או מינהלי הנוגע להם (להלן – טובת הילדה והילד). (א) טובת כל ילדה וילד שמימוש זכויותיהם יהיה שיקול ראשון במעלה בכל פעולה או החלטה בעניינם לפי חוק זה, לרבות בהליך משפטי או מינהלי הנוגע להם (להלן – טובת הילדה והילד). (ב) קביעת טובת הילדה והילד תיערך תוך שקלול מכלול הזכויות, הצרכים והאינטרסים שלהם, ביחד עם הצרכים והזכויות של הוריהם, ובחינת משמעותם לאורך חייהם. (ב) קביעת טובת הילדה והילד תיערך תוך שקלול מכלול הזכויות, הצרכים והאינטרסים שלהם, ביחד עם הצרכים והזכויות של הוריהם, ובחינת משמעותם לאורך חייהם. (ב) קביעת טובת הילדה והילד תיערך תוך שקלול מכלול הזכויות, הצרכים והאינטרסים שלהם, ביחד עם הצרכים והזכויות של הוריהם, ובחינת משמעותם לאורך חייהם. (ב) קביעת טובת הילדה והילד תיערך תוך שקלול מכלול הזכויות, הצרכים והאינטרסים שלהם, ביחד עם הצרכים והזכויות של הוריהם, ובחינת משמעותם לאורך חייהם. (ב) קביעת טובת הילדה והילד תיערך תוך שקלול מכלול הזכויות, הצרכים והאינטרסים שלהם, ביחד עם הצרכים והזכויות של הוריהם, ובחינת משמעותם לאורך חייהם. זכות ילדה וילד להורות 4. זכותם הטבעית של כל ילדה וילד שהוריהם יהיו אחראים, במשותף, לגידולם ולהתפתחותם הגופנית, הנפשית, הרוחנית, המוסרית והחברתית וכן למימוש זכויותיהם, בצורה הולמת וכל עוד הדבר עולה עם טובת הילדה והילד. זכותם הטבעית של כל ילדה וילד שהוריהם יהיו אחראים, במשותף, לגידולם ולהתפתחותם הגופנית, הנפשית, הרוחנית, המוסרית והחברתית וכן למימוש זכויותיהם, בצורה הולמת וכל עוד הדבר עולה עם טובת הילדה והילד. זכותם הטבעית של כל ילדה וילד שהוריהם יהיו אחראים, במשותף, לגידולם ולהתפתחותם הגופנית, הנפשית, הרוחנית, המוסרית והחברתית וכן למימוש זכויותיהם, בצורה הולמת וכל עוד הדבר עולה עם טובת הילדה והילד. זכותם הטבעית של כל ילדה וילד שהוריהם יהיו אחראים, במשותף, לגידולם ולהתפתחותם הגופנית, הנפשית, הרוחנית, המוסרית והחברתית וכן למימוש זכויותיהם, בצורה הולמת וכל עוד הדבר עולה עם טובת הילדה והילד. זכותם הטבעית של כל ילדה וילד שהוריהם יהיו אחראים, במשותף, לגידולם ולהתפתחותם הגופנית, הנפשית, הרוחנית, המוסרית והחברתית וכן למימוש זכויותיהם, בצורה הולמת וכל עוד הדבר עולה עם טובת הילדה והילד. מימוש זכויות ילדה וילד 5. כל ילדה וילד זכאים שהוריהם ידאגו למימוש זכויותיהם על פי האמנה, ובין היתר, זכויות אלה (להלן – זכויות הילדה והילד): כל ילדה וילד זכאים שהוריהם ידאגו למימוש זכויותיהם על פי האמנה, ובין היתר, זכויות אלה (להלן – זכויות הילדה והילד): כל ילדה וילד זכאים שהוריהם ידאגו למימוש זכויותיהם על פי האמנה, ובין היתר, זכויות אלה (להלן – זכויות הילדה והילד): כל ילדה וילד זכאים שהוריהם ידאגו למימוש זכויותיהם על פי האמנה, ובין היתר, זכויות אלה (להלן – זכויות הילדה והילד): כל ילדה וילד זכאים שהוריהם ידאגו למימוש זכויותיהם על פי האמנה, ובין היתר, זכויות אלה (להלן – זכויות הילדה והילד): (1) לזהות ולהיקרא בשם שמכבדם, לרבות להירשם לפי חוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה–1965; (1) לזהות ולהיקרא בשם שמכבדם, לרבות להירשם לפי חוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה–1965; (1) לזהות ולהיקרא בשם שמכבדם, לרבות להירשם לפי חוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה–1965; (1) לזהות ולהיקרא בשם שמכבדם, לרבות להירשם לפי חוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה–1965; (1) לזהות ולהיקרא בשם שמכבדם, לרבות להירשם לפי חוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה–1965; (2) להכיר בהם ולכבדם כבני אדם עצמאיים; (2) להכיר בהם ולכבדם כבני אדם עצמאיים; (2) להכיר בהם ולכבדם כבני אדם עצמאיים; (2) להכיר בהם ולכבדם כבני אדם עצמאיים; (2) להכיר בהם ולכבדם כבני אדם עצמאיים; (3) להכיר את הוריהם, להיות מטופלים על ידי שניהם ולפתח יחס של כבוד כלפי כל אחד מההורים; (3) להכיר את הוריהם, להיות מטופלים על ידי שניהם ולפתח יחס של כבוד כלפי כל אחד מההורים; (3) להכיר את הוריהם, להיות מטופלים על ידי שניהם ולפתח יחס של כבוד כלפי כל אחד מההורים; (3) להכיר את הוריהם, להיות מטופלים על ידי שניהם ולפתח יחס של כבוד כלפי כל אחד מההורים; (3) להכיר את הוריהם, להיות מטופלים על ידי שניהם ולפתח יחס של כבוד כלפי כל אחד מההורים; (4) לקיום קשר ישיר וסדיר בינם ובין כל הורה (להלן – קשר הורי); (4) לקיום קשר ישיר וסדיר בינם ובין כל הורה (להלן – קשר הורי); (4) לקיום קשר ישיר וסדיר בינם ובין כל הורה (להלן – קשר הורי); (4) לקיום קשר ישיר וסדיר בינם ובין כל הורה (להלן – קשר הורי); (4) לקיום קשר ישיר וסדיר בינם ובין כל הורה (להלן – קשר הורי); (5) לקיום קשר בינם ובין בני משפחה, לרבות במקרה של הגבלה או שלילה של סמכות ההורה הקרוב לבן המשפחה או מות ההורה הקרוב לבן המשפחה (להלן – קשר משפחתי); (5) לקיום קשר בינם ובין בני משפחה, לרבות במקרה של הגבלה או שלילה של סמכות ההורה הקרוב לבן המשפחה או מות ההורה הקרוב לבן המשפחה (להלן – קשר משפחתי); (5) לקיום קשר בינם ובין בני משפחה, לרבות במקרה של הגבלה או שלילה של סמכות ההורה הקרוב לבן המשפחה או מות ההורה הקרוב לבן המשפחה (להלן – קשר משפחתי); (5) לקיום קשר בינם ובין בני משפחה, לרבות במקרה של הגבלה או שלילה של סמכות ההורה הקרוב לבן המשפחה או מות ההורה הקרוב לבן המשפחה (להלן – קשר משפחתי); (5) לקיום קשר בינם ובין בני משפחה, לרבות במקרה של הגבלה או שלילה של סמכות ההורה הקרוב לבן המשפחה או מות ההורה הקרוב לבן המשפחה (להלן – קשר משפחתי); (6) להבטחת שלומם ושמירה על בריאותם; (6) להבטחת שלומם ושמירה על בריאותם; (6) להבטחת שלומם ושמירה על בריאותם; (6) להבטחת שלומם ושמירה על בריאותם; (6) להבטחת שלומם ושמירה על בריאותם; (7) להתפתחותם הגופנית, הנפשית, הרוחנית, המוסרית והחברתית, לחינוכם ולפיתוח כישרונותיהם ויכולותיהם האישיות ברמה המיטבית וכן, לחינוכם ליחס של כבוד לזכויות האדם ולחירויות היסוד שלו; (7) להתפתחותם הגופנית, הנפשית, הרוחנית, המוסרית והחברתית, לחינוכם ולפיתוח כישרונותיהם ויכולותיהם האישיות ברמה המיטבית וכן, לחינוכם ליחס של כבוד לזכויות האדם ולחירויות היסוד שלו; (7) להתפתחותם הגופנית, הנפשית, הרוחנית, המוסרית והחברתית, לחינוכם ולפיתוח כישרונותיהם ויכולותיהם האישיות ברמה המיטבית וכן, לחינוכם ליחס של כבוד לזכויות האדם ולחירויות היסוד שלו; (7) להתפתחותם הגופנית, הנפשית, הרוחנית, המוסרית והחברתית, לחינוכם ולפיתוח כישרונותיהם ויכולותיהם האישיות ברמה המיטבית וכן, לחינוכם ליחס של כבוד לזכויות האדם ולחירויות היסוד שלו; (7) להתפתחותם הגופנית, הנפשית, הרוחנית, המוסרית והחברתית, לחינוכם ולפיתוח כישרונותיהם ויכולותיהם האישיות ברמה המיטבית וכן, לחינוכם ליחס של כבוד לזכויות האדם ולחירויות היסוד שלו; (8) להכנתם לחיי אחריות בחברה חופשית ברוח של הבנה, שלום, סובלנות, שוויון המינים וידידות בין כל העמים, קבוצות אתניות, לאומיות ודתיות; (8) להכנתם לחיי אחריות בחברה חופשית ברוח של הבנה, שלום, סובלנות, שוויון המינים וידידות בין כל העמים, קבוצות אתניות, לאומיות ודתיות; (8) להכנתם לחיי אחריות בחברה חופשית ברוח של הבנה, שלום, סובלנות, שוויון המינים וידידות בין כל העמים, קבוצות אתניות, לאומיות ודתיות; (8) להכנתם לחיי אחריות בחברה חופשית ברוח של הבנה, שלום, סובלנות, שוויון המינים וידידות בין כל העמים, קבוצות אתניות, לאומיות ודתיות; (8) להכנתם לחיי אחריות בחברה חופשית ברוח של הבנה, שלום, סובלנות, שוויון המינים וידידות בין כל העמים, קבוצות אתניות, לאומיות ודתיות; (9) למנוחה, לשעות פנאי, ולעיסוק בפעילויות משחק ונופש המתאימות לגילם ולהשתתפותם בחיי התרבות והאמנות; (9) למנוחה, לשעות פנאי, ולעיסוק בפעילויות משחק ונופש המתאימות לגילם ולהשתתפותם בחיי התרבות והאמנות; (9) למנוחה, לשעות פנאי, ולעיסוק בפעילויות משחק ונופש המתאימות לגילם ולהשתתפותם בחיי התרבות והאמנות; (9) למנוחה, לשעות פנאי, ולעיסוק בפעילויות משחק ונופש המתאימות לגילם ולהשתתפותם בחיי התרבות והאמנות; (9) למנוחה, לשעות פנאי, ולעיסוק בפעילויות משחק ונופש המתאימות לגילם ולהשתתפותם בחיי התרבות והאמנות; (10) לכלכלתם ברמת חיים הולמת את התפתחותם ולביטחון סוציאלי ולשמירת נכסיהם, ניהולם ופיתוחם; (10) לכלכלתם ברמת חיים הולמת את התפתחותם ולביטחון סוציאלי ולשמירת נכסיהם, ניהולם ופיתוחם; (10) לכלכלתם ברמת חיים הולמת את התפתחותם ולביטחון סוציאלי ולשמירת נכסיהם, ניהולם ופיתוחם; (10) לכלכלתם ברמת חיים הולמת את התפתחותם ולביטחון סוציאלי ולשמירת נכסיהם, ניהולם ופיתוחם; (10) לכלכלתם ברמת חיים הולמת את התפתחותם ולביטחון סוציאלי ולשמירת נכסיהם, ניהולם ופיתוחם; (11) לתת להם הזדמנות להביע את רגשותיהם, דעותיהם ורצונותיהם בעניין הנוגע אליהם, בהתאם לגילם ולמידת בגרותם, לשתפם במידע הקשור לעניין שנוגע להם ובעת שמתעוררים חילוקי דעות, להגיע בדרכי שלום להסכמה עימם; (11) לתת להם הזדמנות להביע את רגשותיהם, דעותיהם ורצונותיהם בעניין הנוגע אליהם, בהתאם לגילם ולמידת בגרותם, לשתפם במידע הקשור לעניין שנוגע להם ובעת שמתעוררים חילוקי דעות, להגיע בדרכי שלום להסכמה עימם; (11) לתת להם הזדמנות להביע את רגשותיהם, דעותיהם ורצונותיהם בעניין הנוגע אליהם, בהתאם לגילם ולמידת בגרותם, לשתפם במידע הקשור לעניין שנוגע להם ובעת שמתעוררים חילוקי דעות, להגיע בדרכי שלום להסכמה עימם; (11) לתת להם הזדמנות להביע את רגשותיהם, דעותיהם ורצונותיהם בעניין הנוגע אליהם, בהתאם לגילם ולמידת בגרותם, לשתפם במידע הקשור לעניין שנוגע להם ובעת שמתעוררים חילוקי דעות, להגיע בדרכי שלום להסכמה עימם; (11) לתת להם הזדמנות להביע את רגשותיהם, דעותיהם ורצונותיהם בעניין הנוגע אליהם, בהתאם לגילם ולמידת בגרותם, לשתפם במידע הקשור לעניין שנוגע להם ובעת שמתעוררים חילוקי דעות, להגיע בדרכי שלום להסכמה עימם; (12) לאפשר להם לבקש, לקבל ולבטא רעיונות מכל סוג שהוא, ממגוון מקורות לאומיים ובינלאומיים במיוחד אלה הנועדים לקידומם החברתי, הרוחני והמוסרי ולבריאותם הגופנית והנפשית; (12) לאפשר להם לבקש, לקבל ולבטא רעיונות מכל סוג שהוא, ממגוון מקורות לאומיים ובינלאומיים במיוחד אלה הנועדים לקידומם החברתי, הרוחני והמוסרי ולבריאותם הגופנית והנפשית; (12) לאפשר להם לבקש, לקבל ולבטא רעיונות מכל סוג שהוא, ממגוון מקורות לאומיים ובינלאומיים במיוחד אלה הנועדים לקידומם החברתי, הרוחני והמוסרי ולבריאותם הגופנית והנפשית; (12) לאפשר להם לבקש, לקבל ולבטא רעיונות מכל סוג שהוא, ממגוון מקורות לאומיים ובינלאומיים במיוחד אלה הנועדים לקידומם החברתי, הרוחני והמוסרי ולבריאותם הגופנית והנפשית; (12) לאפשר להם לבקש, לקבל ולבטא רעיונות מכל סוג שהוא, ממגוון מקורות לאומיים ובינלאומיים במיוחד אלה הנועדים לקידומם החברתי, הרוחני והמוסרי ולבריאותם הגופנית והנפשית; (13) ליהנות מחופש מחשבה, מצפון, דת והגדרה מינית ומגדרית וכן להכיר את תרבותם ולהשתמש בשפתם; (13) ליהנות מחופש מחשבה, מצפון, דת והגדרה מינית ומגדרית וכן להכיר את תרבותם ולהשתמש בשפתם; (13) ליהנות מחופש מחשבה, מצפון, דת והגדרה מינית ומגדרית וכן להכיר את תרבותם ולהשתמש בשפתם; (13) ליהנות מחופש מחשבה, מצפון, דת והגדרה מינית ומגדרית וכן להכיר את תרבותם ולהשתמש בשפתם; (13) ליהנות מחופש מחשבה, מצפון, דת והגדרה מינית ומגדרית וכן להכיר את תרבותם ולהשתמש בשפתם; (14) להגנה מפני כל סוג של ניצול, הזנחה, התעללות, סחר או אלימות, לרבות מצד הורה או בני משפחה; (14) להגנה מפני כל סוג של ניצול, הזנחה, התעללות, סחר או אלימות, לרבות מצד הורה או בני משפחה; (14) להגנה מפני כל סוג של ניצול, הזנחה, התעללות, סחר או אלימות, לרבות מצד הורה או בני משפחה; (14) להגנה מפני כל סוג של ניצול, הזנחה, התעללות, סחר או אלימות, לרבות מצד הורה או בני משפחה; (14) להגנה מפני כל סוג של ניצול, הזנחה, התעללות, סחר או אלימות, לרבות מצד הורה או בני משפחה; (15) להגנה מפני שימוש בלתי חוקי בסמים וחומרים ממכרים לרבות עיסוק בייצורם ובסחר בהם; (15) להגנה מפני שימוש בלתי חוקי בסמים וחומרים ממכרים לרבות עיסוק בייצורם ובסחר בהם; (15) להגנה מפני שימוש בלתי חוקי בסמים וחומרים ממכרים לרבות עיסוק בייצורם ובסחר בהם; (15) להגנה מפני שימוש בלתי חוקי בסמים וחומרים ממכרים לרבות עיסוק בייצורם ובסחר בהם; (15) להגנה מפני שימוש בלתי חוקי בסמים וחומרים ממכרים לרבות עיסוק בייצורם ובסחר בהם; (16) לשמור על יציבות, ודאות והמשכיות בחייו. (16) לשמור על יציבות, ודאות והמשכיות בחייו. (16) לשמור על יציבות, ודאות והמשכיות בחייו. (16) לשמור על יציבות, ודאות והמשכיות בחייו. (16) לשמור על יציבות, ודאות והמשכיות בחייו. חובת כיבוד אם ואב 6. (א) כל ילדה וילד חייבים לכבד את הוריהם ולהישמע להם בכל עניין הנתון לסמכותם ההורית. (א) כל ילדה וילד חייבים לכבד את הוריהם ולהישמע להם בכל עניין הנתון לסמכותם ההורית. (א) כל ילדה וילד חייבים לכבד את הוריהם ולהישמע להם בכל עניין הנתון לסמכותם ההורית. (א) כל ילדה וילד חייבים לכבד את הוריהם ולהישמע להם בכל עניין הנתון לסמכותם ההורית. (א) כל ילדה וילד חייבים לכבד את הוריהם ולהישמע להם בכל עניין הנתון לסמכותם ההורית. (ב) כל ילדה וילד הסמוכים על שולחן הוריהם שיש להם הכנסות מעבודה או מכל מקור אחר, אלה ישמשו, במידה נאותה, לקיום משק הבית המשפחתי ולסיפוק צורכי עצמם; אולם נכסיו של הקטין לא ישמשו למטרות אלה, אלא במידה שבית המשפט אישר שההורים אינם יכולים לקיים את משק הבית המשפחתי ולספק את צורכי הקטין. (ב) כל ילדה וילד הסמוכים על שולחן הוריהם שיש להם הכנסות מעבודה או מכל מקור אחר, אלה ישמשו, במידה נאותה, לקיום משק הבית המשפחתי ולסיפוק צורכי עצמם; אולם נכסיו של הקטין לא ישמשו למטרות אלה, אלא במידה שבית המשפט אישר שההורים אינם יכולים לקיים את משק הבית המשפחתי ולספק את צורכי הקטין. (ב) כל ילדה וילד הסמוכים על שולחן הוריהם שיש להם הכנסות מעבודה או מכל מקור אחר, אלה ישמשו, במידה נאותה, לקיום משק הבית המשפחתי ולסיפוק צורכי עצמם; אולם נכסיו של הקטין לא ישמשו למטרות אלה, אלא במידה שבית המשפט אישר שההורים אינם יכולים לקיים את משק הבית המשפחתי ולספק את צורכי הקטין. (ב) כל ילדה וילד הסמוכים על שולחן הוריהם שיש להם הכנסות מעבודה או מכל מקור אחר, אלה ישמשו, במידה נאותה, לקיום משק הבית המשפחתי ולסיפוק צורכי עצמם; אולם נכסיו של הקטין לא ישמשו למטרות אלה, אלא במידה שבית המשפט אישר שההורים אינם יכולים לקיים את משק הבית המשפחתי ולספק את צורכי הקטין. (ב) כל ילדה וילד הסמוכים על שולחן הוריהם שיש להם הכנסות מעבודה או מכל מקור אחר, אלה ישמשו, במידה נאותה, לקיום משק הבית המשפחתי ולסיפוק צורכי עצמם; אולם נכסיו של הקטין לא ישמשו למטרות אלה, אלא במידה שבית המשפט אישר שההורים אינם יכולים לקיים את משק הבית המשפחתי ולספק את צורכי הקטין. פרק ג': סמכות ואחריות הורית לגידול הילד ולהתפתחותו פרק ג': סמכות ואחריות הורית לגידול הילד ולהתפתחותו פרק ג': סמכות ואחריות הורית לגידול הילד ולהתפתחותו פרק ג': סמכות ואחריות הורית לגידול הילד ולהתפתחותו פרק ג': סמכות ואחריות הורית לגידול הילד ולהתפתחותו אחריות הורית 7. (א) להורים הסמכות והאחריות, יחד ולחוד, להחליט ולפעול בענייניו של ילדם, למימוש זכויותיו ולייצגו בהתאם לטובתו כאמור בסעיף 3. (א) להורים הסמכות והאחריות, יחד ולחוד, להחליט ולפעול בענייניו של ילדם, למימוש זכויותיו ולייצגו בהתאם לטובתו כאמור בסעיף 3. (א) להורים הסמכות והאחריות, יחד ולחוד, להחליט ולפעול בענייניו של ילדם, למימוש זכויותיו ולייצגו בהתאם לטובתו כאמור בסעיף 3. (א) להורים הסמכות והאחריות, יחד ולחוד, להחליט ולפעול בענייניו של ילדם, למימוש זכויותיו ולייצגו בהתאם לטובתו כאמור בסעיף 3. (א) להורים הסמכות והאחריות, יחד ולחוד, להחליט ולפעול בענייניו של ילדם, למימוש זכויותיו ולייצגו בהתאם לטובתו כאמור בסעיף 3. (ב) במימוש סמכותו ואחריותו ההורית יביא ההורה בחשבון את מכלול זכויות הילדה והילד, ובפרט את הבטחת שלומו הגופני והנפשי, בריאותו, חינוכו, כלכלתו ברמה הולמת, רצונו, רגשותיו, דעותיו, גילו, מינו, זהותו המינית והמגדרית, תכונותיו וכישוריו המתפתחים, ממד הזמן בחייו וההשפעה הצפויה לאורך חייו כתוצאה מן הפעולה, צרכיו המיוחדים במקרה שהוא בעל מוגבלות, קיום קשר הורי סדיר וישיר בין הילד לבין כל הורה, וקיום קשר יציב בין הילד לבין בני משפחתו ואנשים משמעותיים אחרים בחייו. (ב) במימוש סמכותו ואחריותו ההורית יביא ההורה בחשבון את מכלול זכויות הילדה והילד, ובפרט את הבטחת שלומו הגופני והנפשי, בריאותו, חינוכו, כלכלתו ברמה הולמת, רצונו, רגשותיו, דעותיו, גילו, מינו, זהותו המינית והמגדרית, תכונותיו וכישוריו המתפתחים, ממד הזמן בחייו וההשפעה הצפויה לאורך חייו כתוצאה מן הפעולה, צרכיו המיוחדים במקרה שהוא בעל מוגבלות, קיום קשר הורי סדיר וישיר בין הילד לבין כל הורה, וקיום קשר יציב בין הילד לבין בני משפחתו ואנשים משמעותיים אחרים בחייו. (ב) במימוש סמכותו ואחריותו ההורית יביא ההורה בחשבון את מכלול זכויות הילדה והילד, ובפרט את הבטחת שלומו הגופני והנפשי, בריאותו, חינוכו, כלכלתו ברמה הולמת, רצונו, רגשותיו, דעותיו, גילו, מינו, זהותו המינית והמגדרית, תכונותיו וכישוריו המתפתחים, ממד הזמן בחייו וההשפעה הצפויה לאורך חייו כתוצאה מן הפעולה, צרכיו המיוחדים במקרה שהוא בעל מוגבלות, קיום קשר הורי סדיר וישיר בין הילד לבין כל הורה, וקיום קשר יציב בין הילד לבין בני משפחתו ואנשים משמעותיים אחרים בחייו. (ב) במימוש סמכותו ואחריותו ההורית יביא ההורה בחשבון את מכלול זכויות הילדה והילד, ובפרט את הבטחת שלומו הגופני והנפשי, בריאותו, חינוכו, כלכלתו ברמה הולמת, רצונו, רגשותיו, דעותיו, גילו, מינו, זהותו המינית והמגדרית, תכונותיו וכישוריו המתפתחים, ממד הזמן בחייו וההשפעה הצפויה לאורך חייו כתוצאה מן הפעולה, צרכיו המיוחדים במקרה שהוא בעל מוגבלות, קיום קשר הורי סדיר וישיר בין הילד לבין כל הורה, וקיום קשר יציב בין הילד לבין בני משפחתו ואנשים משמעותיים אחרים בחייו. (ב) במימוש סמכותו ואחריותו ההורית יביא ההורה בחשבון את מכלול זכויות הילדה והילד, ובפרט את הבטחת שלומו הגופני והנפשי, בריאותו, חינוכו, כלכלתו ברמה הולמת, רצונו, רגשותיו, דעותיו, גילו, מינו, זהותו המינית והמגדרית, תכונותיו וכישוריו המתפתחים, ממד הזמן בחייו וההשפעה הצפויה לאורך חייו כתוצאה מן הפעולה, צרכיו המיוחדים במקרה שהוא בעל מוגבלות, קיום קשר הורי סדיר וישיר בין הילד לבין כל הורה, וקיום קשר יציב בין הילד לבין בני משפחתו ואנשים משמעותיים אחרים בחייו. (ג) בכל החלטה או פעולה של הורה בעניין ילדו עליו להבטיח לילד המסוגל לחוות דעה משלו, את הזכות להביע את דעתו בחופשיות, תוך מתן משקל ראוי לדעתו בהתאם לגילו ומידת בגרותו, לאחר ששיתפו במידע הנוגע לעניין; הורים יפעלו, ככל האפשר, להגיע להסכמה עם ילדיהם בדרכי שלום, לרבות באמצעות צד שלישי. (ג) בכל החלטה או פעולה של הורה בעניין ילדו עליו להבטיח לילד המסוגל לחוות דעה משלו, את הזכות להביע את דעתו בחופשיות, תוך מתן משקל ראוי לדעתו בהתאם לגילו ומידת בגרותו, לאחר ששיתפו במידע הנוגע לעניין; הורים יפעלו, ככל האפשר, להגיע להסכמה עם ילדיהם בדרכי שלום, לרבות באמצעות צד שלישי. (ג) בכל החלטה או פעולה של הורה בעניין ילדו עליו להבטיח לילד המסוגל לחוות דעה משלו, את הזכות להביע את דעתו בחופשיות, תוך מתן משקל ראוי לדעתו בהתאם לגילו ומידת בגרותו, לאחר ששיתפו במידע הנוגע לעניין; הורים יפעלו, ככל האפשר, להגיע להסכמה עם ילדיהם בדרכי שלום, לרבות באמצעות צד שלישי. (ג) בכל החלטה או פעולה של הורה בעניין ילדו עליו להבטיח לילד המסוגל לחוות דעה משלו, את הזכות להביע את דעתו בחופשיות, תוך מתן משקל ראוי לדעתו בהתאם לגילו ומידת בגרותו, לאחר ששיתפו במידע הנוגע לעניין; הורים יפעלו, ככל האפשר, להגיע להסכמה עם ילדיהם בדרכי שלום, לרבות באמצעות צד שלישי. (ג) בכל החלטה או פעולה של הורה בעניין ילדו עליו להבטיח לילד המסוגל לחוות דעה משלו, את הזכות להביע את דעתו בחופשיות, תוך מתן משקל ראוי לדעתו בהתאם לגילו ומידת בגרותו, לאחר ששיתפו במידע הנוגע לעניין; הורים יפעלו, ככל האפשר, להגיע להסכמה עם ילדיהם בדרכי שלום, לרבות באמצעות צד שלישי. (ד) סמכות ואחריות הורית לא תוגבלנה או תישללנה אלא מכוח חוק או בצו של בית משפט; לא ייתן בית משפט צו כאמור, אלא לאחר שניתנה אף לילד הזדמנות להשמיע את דבריו כאמור בסעיף קטן (ג). (ד) סמכות ואחריות הורית לא תוגבלנה או תישללנה אלא מכוח חוק או בצו של בית משפט; לא ייתן בית משפט צו כאמור, אלא לאחר שניתנה אף לילד הזדמנות להשמיע את דבריו כאמור בסעיף קטן (ג). (ד) סמכות ואחריות הורית לא תוגבלנה או תישללנה אלא מכוח חוק או בצו של בית משפט; לא ייתן בית משפט צו כאמור, אלא לאחר שניתנה אף לילד הזדמנות להשמיע את דבריו כאמור בסעיף קטן (ג). (ד) סמכות ואחריות הורית לא תוגבלנה או תישללנה אלא מכוח חוק או בצו של בית משפט; לא ייתן בית משפט צו כאמור, אלא לאחר שניתנה אף לילד הזדמנות להשמיע את דבריו כאמור בסעיף קטן (ג). (ד) סמכות ואחריות הורית לא תוגבלנה או תישללנה אלא מכוח חוק או בצו של בית משפט; לא ייתן בית משפט צו כאמור, אלא לאחר שניתנה אף לילד הזדמנות להשמיע את דבריו כאמור בסעיף קטן (ג). (ה) נוכח בית המשפט כי התקיימו נסיבות שבהן מימוש קשר הורי פוגע או עלול לפגוע פגיעה של ממש בילד או שמימוש קשר משפחתי פוגע או עלול לפגוע בילד, רשאי בית המשפט, לבקשת אחד ההורים או הילד, לקבוע את הדרך הנאותה למימוש הקשר ההורי או הקשר המשפחתי. (ה) נוכח בית המשפט כי התקיימו נסיבות שבהן מימוש קשר הורי פוגע או עלול לפגוע פגיעה של ממש בילד או שמימוש קשר משפחתי פוגע או עלול לפגוע בילד, רשאי בית המשפט, לבקשת אחד ההורים או הילד, לקבוע את הדרך הנאותה למימוש הקשר ההורי או הקשר המשפחתי. (ה) נוכח בית המשפט כי התקיימו נסיבות שבהן מימוש קשר הורי פוגע או עלול לפגוע פגיעה של ממש בילד או שמימוש קשר משפחתי פוגע או עלול לפגוע בילד, רשאי בית המשפט, לבקשת אחד ההורים או הילד, לקבוע את הדרך הנאותה למימוש הקשר ההורי או הקשר המשפחתי. (ה) נוכח בית המשפט כי התקיימו נסיבות שבהן מימוש קשר הורי פוגע או עלול לפגוע פגיעה של ממש בילד או שמימוש קשר משפחתי פוגע או עלול לפגוע בילד, רשאי בית המשפט, לבקשת אחד ההורים או הילד, לקבוע את הדרך הנאותה למימוש הקשר ההורי או הקשר המשפחתי. (ה) נוכח בית המשפט כי התקיימו נסיבות שבהן מימוש קשר הורי פוגע או עלול לפגוע פגיעה של ממש בילד או שמימוש קשר משפחתי פוגע או עלול לפגוע בילד, רשאי בית המשפט, לבקשת אחד ההורים או הילד, לקבוע את הדרך הנאותה למימוש הקשר ההורי או הקשר המשפחתי. אופן מימוש האחריות ההורית 8. (א) בכל עניין הנתון לסמכות והאחריות ההורית חייב כל הורה לפעול בתוך זמן סביר, בשיתוף פעולה ובדרך של כבוד כדי להגיע להסכמות עם ההורה השני, לרבות במקרה של פירוד. (א) בכל עניין הנתון לסמכות והאחריות ההורית חייב כל הורה לפעול בתוך זמן סביר, בשיתוף פעולה ובדרך של כבוד כדי להגיע להסכמות עם ההורה השני, לרבות במקרה של פירוד. (א) בכל עניין הנתון לסמכות והאחריות ההורית חייב כל הורה לפעול בתוך זמן סביר, בשיתוף פעולה ובדרך של כבוד כדי להגיע להסכמות עם ההורה השני, לרבות במקרה של פירוד. (א) בכל עניין הנתון לסמכות והאחריות ההורית חייב כל הורה לפעול בתוך זמן סביר, בשיתוף פעולה ובדרך של כבוד כדי להגיע להסכמות עם ההורה השני, לרבות במקרה של פירוד. (א) בכל עניין הנתון לסמכות והאחריות ההורית חייב כל הורה לפעול בתוך זמן סביר, בשיתוף פעולה ובדרך של כבוד כדי להגיע להסכמות עם ההורה השני, לרבות במקרה של פירוד. (ב) הסכמתו של אחד מההורים לפעולת רעהו יכולה להינתן מראש או למפרע, בפירוש או מכללא, לעניין מסוים או באופן כללי, וחזקה על הורה שהסכים לפעולת רעהו כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר; למעט במקרים של פירוד, כמפורט בפרק ד'. (ב) הסכמתו של אחד מההורים לפעולת רעהו יכולה להינתן מראש או למפרע, בפירוש או מכללא, לעניין מסוים או באופן כללי, וחזקה על הורה שהסכים לפעולת רעהו כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר; למעט במקרים של פירוד, כמפורט בפרק ד'. (ב) הסכמתו של אחד מההורים לפעולת רעהו יכולה להינתן מראש או למפרע, בפירוש או מכללא, לעניין מסוים או באופן כללי, וחזקה על הורה שהסכים לפעולת רעהו כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר; למעט במקרים של פירוד, כמפורט בפרק ד'. (ב) הסכמתו של אחד מההורים לפעולת רעהו יכולה להינתן מראש או למפרע, בפירוש או מכללא, לעניין מסוים או באופן כללי, וחזקה על הורה שהסכים לפעולת רעהו כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר; למעט במקרים של פירוד, כמפורט בפרק ד'. (ב) הסכמתו של אחד מההורים לפעולת רעהו יכולה להינתן מראש או למפרע, בפירוש או מכללא, לעניין מסוים או באופן כללי, וחזקה על הורה שהסכים לפעולת רעהו כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר; למעט במקרים של פירוד, כמפורט בפרק ד'. (ג) בעניין שאינו סובל דיחוי רשאי כל אחד מההורים לפעול על דעת עצמו, ובלבד שיידע את ההורה השני על כך בהקדם האפשרי. (ג) בעניין שאינו סובל דיחוי רשאי כל אחד מההורים לפעול על דעת עצמו, ובלבד שיידע את ההורה השני על כך בהקדם האפשרי. (ג) בעניין שאינו סובל דיחוי רשאי כל אחד מההורים לפעול על דעת עצמו, ובלבד שיידע את ההורה השני על כך בהקדם האפשרי. (ג) בעניין שאינו סובל דיחוי רשאי כל אחד מההורים לפעול על דעת עצמו, ובלבד שיידע את ההורה השני על כך בהקדם האפשרי. (ג) בעניין שאינו סובל דיחוי רשאי כל אחד מההורים לפעול על דעת עצמו, ובלבד שיידע את ההורה השני על כך בהקדם האפשרי. חילוקי דעות בעניין מימוש האחריות ההורית 9. (א) נתגלעו חילוקי דעות בין הורים בעניין אופן מימוש הסמכות והאחריות ההורית, יפעלו ההורים, ככל הניתן, על מנת להגיע להסכמה בדרכי שלום, לרבות באמצעות צד שלישי המקובל על שניהם, מטפל מקצועי או מגשר. (א) נתגלעו חילוקי דעות בין הורים בעניין אופן מימוש הסמכות והאחריות ההורית, יפעלו ההורים, ככל הניתן, על מנת להגיע להסכמה בדרכי שלום, לרבות באמצעות צד שלישי המקובל על שניהם, מטפל מקצועי או מגשר. (א) נתגלעו חילוקי דעות בין הורים בעניין אופן מימוש הסמכות והאחריות ההורית, יפעלו ההורים, ככל הניתן, על מנת להגיע להסכמה בדרכי שלום, לרבות באמצעות צד שלישי המקובל על שניהם, מטפל מקצועי או מגשר. (א) נתגלעו חילוקי דעות בין הורים בעניין אופן מימוש הסמכות והאחריות ההורית, יפעלו ההורים, ככל הניתן, על מנת להגיע להסכמה בדרכי שלום, לרבות באמצעות צד שלישי המקובל על שניהם, מטפל מקצועי או מגשר. (א) נתגלעו חילוקי דעות בין הורים בעניין אופן מימוש הסמכות והאחריות ההורית, יפעלו ההורים, ככל הניתן, על מנת להגיע להסכמה בדרכי שלום, לרבות באמצעות צד שלישי המקובל על שניהם, מטפל מקצועי או מגשר. (ב) לא הגיעו הורים לידי הסכמה כאמור בסעיף קטן (א) רשאי כל אחד מהם או הילד, לבקש מבית המשפט לקבוע את אופן מימוש הסמכות והאחריות ההורית יחד ולחוד; בית המשפט יכריע בחילוקי הדעות בעצמו או באמצעות מי שימצא לנכון, ובלבד שבית המשפט אישר כי הכרעתו של מי שמונה על ידו להכריע היא לטובת הילד. (ב) לא הגיעו הורים לידי הסכמה כאמור בסעיף קטן (א) רשאי כל אחד מהם או הילד, לבקש מבית המשפט לקבוע את אופן מימוש הסמכות והאחריות ההורית יחד ולחוד; בית המשפט יכריע בחילוקי הדעות בעצמו או באמצעות מי שימצא לנכון, ובלבד שבית המשפט אישר כי הכרעתו של מי שמונה על ידו להכריע היא לטובת הילד. (ב) לא הגיעו הורים לידי הסכמה כאמור בסעיף קטן (א) רשאי כל אחד מהם או הילד, לבקש מבית המשפט לקבוע את אופן מימוש הסמכות והאחריות ההורית יחד ולחוד; בית המשפט יכריע בחילוקי הדעות בעצמו או באמצעות מי שימצא לנכון, ובלבד שבית המשפט אישר כי הכרעתו של מי שמונה על ידו להכריע היא לטובת הילד. (ב) לא הגיעו הורים לידי הסכמה כאמור בסעיף קטן (א) רשאי כל אחד מהם או הילד, לבקש מבית המשפט לקבוע את אופן מימוש הסמכות והאחריות ההורית יחד ולחוד; בית המשפט יכריע בחילוקי הדעות בעצמו או באמצעות מי שימצא לנכון, ובלבד שבית המשפט אישר כי הכרעתו של מי שמונה על ידו להכריע היא לטובת הילד. (ב) לא הגיעו הורים לידי הסכמה כאמור בסעיף קטן (א) רשאי כל אחד מהם או הילד, לבקש מבית המשפט לקבוע את אופן מימוש הסמכות והאחריות ההורית יחד ולחוד; בית המשפט יכריע בחילוקי הדעות בעצמו או באמצעות מי שימצא לנכון, ובלבד שבית המשפט אישר כי הכרעתו של מי שמונה על ידו להכריע היא לטובת הילד. פרק ד': סמכות ואחריות הורית לאחר פירוד פרק ד': סמכות ואחריות הורית לאחר פירוד פרק ד': סמכות ואחריות הורית לאחר פירוד פרק ד': סמכות ואחריות הורית לאחר פירוד פרק ד': סמכות ואחריות הורית לאחר פירוד סמכות ואחריות הורית לאחר פירוד 10. (א) בעניינים של טיפול יומיומי או בעניינים שאין בהם כדי להשפיע באופן ממשי וארוך טווח על הילד חזקה על הורה שהסכים לפעולת רעהו כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר. (א) בעניינים של טיפול יומיומי או בעניינים שאין בהם כדי להשפיע באופן ממשי וארוך טווח על הילד חזקה על הורה שהסכים לפעולת רעהו כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר. (א) בעניינים של טיפול יומיומי או בעניינים שאין בהם כדי להשפיע באופן ממשי וארוך טווח על הילד חזקה על הורה שהסכים לפעולת רעהו כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר. (א) בעניינים של טיפול יומיומי או בעניינים שאין בהם כדי להשפיע באופן ממשי וארוך טווח על הילד חזקה על הורה שהסכים לפעולת רעהו כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר. (א) בעניינים של טיפול יומיומי או בעניינים שאין בהם כדי להשפיע באופן ממשי וארוך טווח על הילד חזקה על הורה שהסכים לפעולת רעהו כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר. (ב) הגיעו הורים במצב של פירוד להסכמה בעניין אופן מימוש הסמכות והאחריות ההורית, המשמורת הפיזית ותכנית זמני הילד, לרבות באמצעות צד שלישי המקובל על שניהם, מטפל מקצועי או מגשר כאמור בסעיף 9(א), ייערך ההסכם לפי טופס שייקבע בתוספת הראשונה (להלן – הסכם הורות); הסכם ההורות טעון אישור של בית המשפט, והוא יאשרו לאחר שנוכח כי הוא לטובת הילד. (ב) הגיעו הורים במצב של פירוד להסכמה בעניין אופן מימוש הסמכות והאחריות ההורית, המשמורת הפיזית ותכנית זמני הילד, לרבות באמצעות צד שלישי המקובל על שניהם, מטפל מקצועי או מגשר כאמור בסעיף 9(א), ייערך ההסכם לפי טופס שייקבע בתוספת הראשונה (להלן – הסכם הורות); הסכם ההורות טעון אישור של בית המשפט, והוא יאשרו לאחר שנוכח כי הוא לטובת הילד. (ב) הגיעו הורים במצב של פירוד להסכמה בעניין אופן מימוש הסמכות והאחריות ההורית, המשמורת הפיזית ותכנית זמני הילד, לרבות באמצעות צד שלישי המקובל על שניהם, מטפל מקצועי או מגשר כאמור בסעיף 9(א), ייערך ההסכם לפי טופס שייקבע בתוספת הראשונה (להלן – הסכם הורות); הסכם ההורות טעון אישור של בית המשפט, והוא יאשרו לאחר שנוכח כי הוא לטובת הילד. (ב) הגיעו הורים במצב של פירוד להסכמה בעניין אופן מימוש הסמכות והאחריות ההורית, המשמורת הפיזית ותכנית זמני הילד, לרבות באמצעות צד שלישי המקובל על שניהם, מטפל מקצועי או מגשר כאמור בסעיף 9(א), ייערך ההסכם לפי טופס שייקבע בתוספת הראשונה (להלן – הסכם הורות); הסכם ההורות טעון אישור של בית המשפט, והוא יאשרו לאחר שנוכח כי הוא לטובת הילד. (ב) הגיעו הורים במצב של פירוד להסכמה בעניין אופן מימוש הסמכות והאחריות ההורית, המשמורת הפיזית ותכנית זמני הילד, לרבות באמצעות צד שלישי המקובל על שניהם, מטפל מקצועי או מגשר כאמור בסעיף 9(א), ייערך ההסכם לפי טופס שייקבע בתוספת הראשונה (להלן – הסכם הורות); הסכם ההורות טעון אישור של בית המשפט, והוא יאשרו לאחר שנוכח כי הוא לטובת הילד. (ג) לא הגיעו הורים במקרה של פירוד להסכם הורות, או שהסכם ההורות שהגיעו אליו לא קוים, כולו או חלקו, רשאי כל אחד מהם או הילד, לבקש מבית המשפט לקבוע את אופן מימוש הסמכות והאחריות ההורית, המשמורת הפיזית ותכנית זמני הילד (להלן – הסדר הורות) יחד ולחוד תוך התאמות נדרשות בהסדר ההורות על פי הקריטריונים המוצעים בסעיף קטן (ד); בית המשפט ינמק כל החלטה הסותרת עיקרון זה; הורה יצרף לבקשה או לתשובתו לבקשה את הסכם ההורות המוצע על ידו. (ג) לא הגיעו הורים במקרה של פירוד להסכם הורות, או שהסכם ההורות שהגיעו אליו לא קוים, כולו או חלקו, רשאי כל אחד מהם או הילד, לבקש מבית המשפט לקבוע את אופן מימוש הסמכות והאחריות ההורית, המשמורת הפיזית ותכנית זמני הילד (להלן – הסדר הורות) יחד ולחוד תוך התאמות נדרשות בהסדר ההורות על פי הקריטריונים המוצעים בסעיף קטן (ד); בית המשפט ינמק כל החלטה הסותרת עיקרון זה; הורה יצרף לבקשה או לתשובתו לבקשה את הסכם ההורות המוצע על ידו. (ג) לא הגיעו הורים במקרה של פירוד להסכם הורות, או שהסכם ההורות שהגיעו אליו לא קוים, כולו או חלקו, רשאי כל אחד מהם או הילד, לבקש מבית המשפט לקבוע את אופן מימוש הסמכות והאחריות ההורית, המשמורת הפיזית ותכנית זמני הילד (להלן – הסדר הורות) יחד ולחוד תוך התאמות נדרשות בהסדר ההורות על פי הקריטריונים המוצעים בסעיף קטן (ד); בית המשפט ינמק כל החלטה הסותרת עיקרון זה; הורה יצרף לבקשה או לתשובתו לבקשה את הסכם ההורות המוצע על ידו. (ג) לא הגיעו הורים במקרה של פירוד להסכם הורות, או שהסכם ההורות שהגיעו אליו לא קוים, כולו או חלקו, רשאי כל אחד מהם או הילד, לבקש מבית המשפט לקבוע את אופן מימוש הסמכות והאחריות ההורית, המשמורת הפיזית ותכנית זמני הילד (להלן – הסדר הורות) יחד ולחוד תוך התאמות נדרשות בהסדר ההורות על פי הקריטריונים המוצעים בסעיף קטן (ד); בית המשפט ינמק כל החלטה הסותרת עיקרון זה; הורה יצרף לבקשה או לתשובתו לבקשה את הסכם ההורות המוצע על ידו. (ג) לא הגיעו הורים במקרה של פירוד להסכם הורות, או שהסכם ההורות שהגיעו אליו לא קוים, כולו או חלקו, רשאי כל אחד מהם או הילד, לבקש מבית המשפט לקבוע את אופן מימוש הסמכות והאחריות ההורית, המשמורת הפיזית ותכנית זמני הילד (להלן – הסדר הורות) יחד ולחוד תוך התאמות נדרשות בהסדר ההורות על פי הקריטריונים המוצעים בסעיף קטן (ד); בית המשפט ינמק כל החלטה הסותרת עיקרון זה; הורה יצרף לבקשה או לתשובתו לבקשה את הסכם ההורות המוצע על ידו. (ד) בית המשפט יבחן את הסכם ההורות או יקבע הסדר הורות על פי טובת הילדה או הילד כאמור בסעיף 3, תוך הבטחת תכנית זמני הילד, סמכות ואחריות הורית, משמורת פיזית משותפת, ככל הניתן, ויביא בין היתר בחשבון, את מכלול העניינים המפורטים להלן: (ד) בית המשפט יבחן את הסכם ההורות או יקבע הסדר הורות על פי טובת הילדה או הילד כאמור בסעיף 3, תוך הבטחת תכנית זמני הילד, סמכות ואחריות הורית, משמורת פיזית משותפת, ככל הניתן, ויביא בין היתר בחשבון, את מכלול העניינים המפורטים להלן: (ד) בית המשפט יבחן את הסכם ההורות או יקבע הסדר הורות על פי טובת הילדה או הילד כאמור בסעיף 3, תוך הבטחת תכנית זמני הילד, סמכות ואחריות הורית, משמורת פיזית משותפת, ככל הניתן, ויביא בין היתר בחשבון, את מכלול העניינים המפורטים להלן: (ד) בית המשפט יבחן את הסכם ההורות או יקבע הסדר הורות על פי טובת הילדה או הילד כאמור בסעיף 3, תוך הבטחת תכנית זמני הילד, סמכות ואחריות הורית, משמורת פיזית משותפת, ככל הניתן, ויביא בין היתר בחשבון, את מכלול העניינים המפורטים להלן: (ד) בית המשפט יבחן את הסכם ההורות או יקבע הסדר הורות על פי טובת הילדה או הילד כאמור בסעיף 3, תוך הבטחת תכנית זמני הילד, סמכות ואחריות הורית, משמורת פיזית משותפת, ככל הניתן, ויביא בין היתר בחשבון, את מכלול העניינים המפורטים להלן: (1) צרכיו ההתפתחותיים המשתנים של כל ילדה וילד בהתאם למצבו הגופני והנפשי, לגילו, להבטחת היציבות והוודאות ביחסים בינו לבין סביבתו וכן לצרכיו המיוחדים ככל שהם קיימים; לעניין זה, ילדים עד גיל 4 יהיו במשמורת פיזית קבועה ורציפה באופן שממשיך ככל הניתן את מצב הדברים שהיה קודם לפירוד, וילדים עד גיל שנתיים יהיו במשמורתה הפיזית של אמם אם אין סיבות מיוחדות להורות אחרת; (1) צרכיו ההתפתחותיים המשתנים של כל ילדה וילד בהתאם למצבו הגופני והנפשי, לגילו, להבטחת היציבות והוודאות ביחסים בינו לבין סביבתו וכן לצרכיו המיוחדים ככל שהם קיימים; לעניין זה, ילדים עד גיל 4 יהיו במשמורת פיזית קבועה ורציפה באופן שממשיך ככל הניתן את מצב הדברים שהיה קודם לפירוד, וילדים עד גיל שנתיים יהיו במשמורתה הפיזית של אמם אם אין סיבות מיוחדות להורות אחרת; (1) צרכיו ההתפתחותיים המשתנים של כל ילדה וילד בהתאם למצבו הגופני והנפשי, לגילו, להבטחת היציבות והוודאות ביחסים בינו לבין סביבתו וכן לצרכיו המיוחדים ככל שהם קיימים; לעניין זה, ילדים עד גיל 4 יהיו במשמורת פיזית קבועה ורציפה באופן שממשיך ככל הניתן את מצב הדברים שהיה קודם לפירוד, וילדים עד גיל שנתיים יהיו במשמורתה הפיזית של אמם אם אין סיבות מיוחדות להורות אחרת; (1) צרכיו ההתפתחותיים המשתנים של כל ילדה וילד בהתאם למצבו הגופני והנפשי, לגילו, להבטחת היציבות והוודאות ביחסים בינו לבין סביבתו וכן לצרכיו המיוחדים ככל שהם קיימים; לעניין זה, ילדים עד גיל 4 יהיו במשמורת פיזית קבועה ורציפה באופן שממשיך ככל הניתן את מצב הדברים שהיה קודם לפירוד, וילדים עד גיל שנתיים יהיו במשמורתה הפיזית של אמם אם אין סיבות מיוחדות להורות אחרת; (2) רצון הילדה או הילד, ככל שכישוריו המתפתחים מאפשרים לבררו, על ידי שמיעתו בבית המשפט או בדרך אחרת שמתאימה לילד כפי שיקבע בית המשפט, ומתן משקל ראוי לדבריו לפי גילו ומידת בגרותו ולאחר שניתן לו מידע הנוגע לעניין; (2) רצון הילדה או הילד, ככל שכישוריו המתפתחים מאפשרים לבררו, על ידי שמיעתו בבית המשפט או בדרך אחרת שמתאימה לילד כפי שיקבע בית המשפט, ומתן משקל ראוי לדבריו לפי גילו ומידת בגרותו ולאחר שניתן לו מידע הנוגע לעניין; (2) רצון הילדה או הילד, ככל שכישוריו המתפתחים מאפשרים לבררו, על ידי שמיעתו בבית המשפט או בדרך אחרת שמתאימה לילד כפי שיקבע בית המשפט, ומתן משקל ראוי לדבריו לפי גילו ומידת בגרותו ולאחר שניתן לו מידע הנוגע לעניין; (2) רצון הילדה או הילד, ככל שכישוריו המתפתחים מאפשרים לבררו, על ידי שמיעתו בבית המשפט או בדרך אחרת שמתאימה לילד כפי שיקבע בית המשפט, ומתן משקל ראוי לדבריו לפי גילו ומידת בגרותו ולאחר שניתן לו מידע הנוגע לעניין; (3) זכותו של הילדה או הילד לקשר משמעותי, אישי, ישיר וסדיר בינו לבין כל הורה; (3) זכותו של הילדה או הילד לקשר משמעותי, אישי, ישיר וסדיר בינו לבין כל הורה; (3) זכותו של הילדה או הילד לקשר משמעותי, אישי, ישיר וסדיר בינו לבין כל הורה; (3) זכותו של הילדה או הילד לקשר משמעותי, אישי, ישיר וסדיר בינו לבין כל הורה; (4) כישוריו של כל אחד מההורים לממש את חובותיו ההוריות, בהתבסס, בין היתר, על הטיפול שהוענק לילדה או לילד במהלך חייו טרם הפירוד; (4) כישוריו של כל אחד מההורים לממש את חובותיו ההוריות, בהתבסס, בין היתר, על הטיפול שהוענק לילדה או לילד במהלך חייו טרם הפירוד; (4) כישוריו של כל אחד מההורים לממש את חובותיו ההוריות, בהתבסס, בין היתר, על הטיפול שהוענק לילדה או לילד במהלך חייו טרם הפירוד; (4) כישוריו של כל אחד מההורים לממש את חובותיו ההוריות, בהתבסס, בין היתר, על הטיפול שהוענק לילדה או לילד במהלך חייו טרם הפירוד; (5) הטיפול שהעניק כל אחד מההורים לילדה או לילד במהלך חייו טרם הפירוד; (5) הטיפול שהעניק כל אחד מההורים לילדה או לילד במהלך חייו טרם הפירוד; (5) הטיפול שהעניק כל אחד מההורים לילדה או לילד במהלך חייו טרם הפירוד; (5) הטיפול שהעניק כל אחד מההורים לילדה או לילד במהלך חייו טרם הפירוד; (6) מידת הנכונות של כל אחד מההורים לשתף פעולה כאמור בסעיף 8(א), לרבות נכונות לאפשר את מימוש הקשר ההורי והקשר המשפחתי. (6) מידת הנכונות של כל אחד מההורים לשתף פעולה כאמור בסעיף 8(א), לרבות נכונות לאפשר את מימוש הקשר ההורי והקשר המשפחתי. (6) מידת הנכונות של כל אחד מההורים לשתף פעולה כאמור בסעיף 8(א), לרבות נכונות לאפשר את מימוש הקשר ההורי והקשר המשפחתי. (6) מידת הנכונות של כל אחד מההורים לשתף פעולה כאמור בסעיף 8(א), לרבות נכונות לאפשר את מימוש הקשר ההורי והקשר המשפחתי. (7) זכותו של הילדה או הילד לגדול עם אחיו ואחיותיו; (7) זכותו של הילדה או הילד לגדול עם אחיו ואחיותיו; (7) זכותו של הילדה או הילד לגדול עם אחיו ואחיותיו; (7) זכותו של הילדה או הילד לגדול עם אחיו ואחיותיו; (8) מניעת חשיפת הילדה או הילד להורה אלים ושמירת הביטחון האישי של הורה שהיה חשוף לאלימות מצד ההורה השני. (8) מניעת חשיפת הילדה או הילד להורה אלים ושמירת הביטחון האישי של הורה שהיה חשוף לאלימות מצד ההורה השני. (8) מניעת חשיפת הילדה או הילד להורה אלים ושמירת הביטחון האישי של הורה שהיה חשוף לאלימות מצד ההורה השני. (8) מניעת חשיפת הילדה או הילד להורה אלים ושמירת הביטחון האישי של הורה שהיה חשוף לאלימות מצד ההורה השני. (ה) ככל שלא ימצא בית המשפט במכלול השיקולים האמורים בסעיף קטן (ד) מענה להחלטה הנדרשת כדי להכריע לגבי הסדר ההורות, ייתן בית המשפט משקל מכריע לשיקולי שמירת היציבות בחיי הילדה או הילד, ולאופן ולמידה בהם טופל על ידי כל אחד מהוריו במהלך חייו עד למועד הפירוד. (ה) ככל שלא ימצא בית המשפט במכלול השיקולים האמורים בסעיף קטן (ד) מענה להחלטה הנדרשת כדי להכריע לגבי הסדר ההורות, ייתן בית המשפט משקל מכריע לשיקולי שמירת היציבות בחיי הילדה או הילד, ולאופן ולמידה בהם טופל על ידי כל אחד מהוריו במהלך חייו עד למועד הפירוד. (ה) ככל שלא ימצא בית המשפט במכלול השיקולים האמורים בסעיף קטן (ד) מענה להחלטה הנדרשת כדי להכריע לגבי הסדר ההורות, ייתן בית המשפט משקל מכריע לשיקולי שמירת היציבות בחיי הילדה או הילד, ולאופן ולמידה בהם טופל על ידי כל אחד מהוריו במהלך חייו עד למועד הפירוד. (ה) ככל שלא ימצא בית המשפט במכלול השיקולים האמורים בסעיף קטן (ד) מענה להחלטה הנדרשת כדי להכריע לגבי הסדר ההורות, ייתן בית המשפט משקל מכריע לשיקולי שמירת היציבות בחיי הילדה או הילד, ולאופן ולמידה בהם טופל על ידי כל אחד מהוריו במהלך חייו עד למועד הפירוד. (ה) ככל שלא ימצא בית המשפט במכלול השיקולים האמורים בסעיף קטן (ד) מענה להחלטה הנדרשת כדי להכריע לגבי הסדר ההורות, ייתן בית המשפט משקל מכריע לשיקולי שמירת היציבות בחיי הילדה או הילד, ולאופן ולמידה בהם טופל על ידי כל אחד מהוריו במהלך חייו עד למועד הפירוד. (ו) קביעת סמכות ואחריות הורית משותפת לפי סעיף קטן (ד) אין משמעותה בהכרח חלוקת זמן שווה של הילדה או הילד עם כל אחד מהוריו. (ו) קביעת סמכות ואחריות הורית משותפת לפי סעיף קטן (ד) אין משמעותה בהכרח חלוקת זמן שווה של הילדה או הילד עם כל אחד מהוריו. (ו) קביעת סמכות ואחריות הורית משותפת לפי סעיף קטן (ד) אין משמעותה בהכרח חלוקת זמן שווה של הילדה או הילד עם כל אחד מהוריו. (ו) קביעת סמכות ואחריות הורית משותפת לפי סעיף קטן (ד) אין משמעותה בהכרח חלוקת זמן שווה של הילדה או הילד עם כל אחד מהוריו. (ו) קביעת סמכות ואחריות הורית משותפת לפי סעיף קטן (ד) אין משמעותה בהכרח חלוקת זמן שווה של הילדה או הילד עם כל אחד מהוריו. (ז) הסדר הורות הקובע משמורת פיזית משותפת ייקבע רק בנסיבות המאפשרות חלוקת זמנים שווה באופן המשרת את טובת הילדה או הילד, בהתחשב, בין היתר, במרחק הגיאוגרפי בין בתי שני ההורים ובשיתוף הפעולה ביניהם, ובכפוף לאמור בסעיף 10(ג). (ז) הסדר הורות הקובע משמורת פיזית משותפת ייקבע רק בנסיבות המאפשרות חלוקת זמנים שווה באופן המשרת את טובת הילדה או הילד, בהתחשב, בין היתר, במרחק הגיאוגרפי בין בתי שני ההורים ובשיתוף הפעולה ביניהם, ובכפוף לאמור בסעיף 10(ג). (ז) הסדר הורות הקובע משמורת פיזית משותפת ייקבע רק בנסיבות המאפשרות חלוקת זמנים שווה באופן המשרת את טובת הילדה או הילד, בהתחשב, בין היתר, במרחק הגיאוגרפי בין בתי שני ההורים ובשיתוף הפעולה ביניהם, ובכפוף לאמור בסעיף 10(ג). (ז) הסדר הורות הקובע משמורת פיזית משותפת ייקבע רק בנסיבות המאפשרות חלוקת זמנים שווה באופן המשרת את טובת הילדה או הילד, בהתחשב, בין היתר, במרחק הגיאוגרפי בין בתי שני ההורים ובשיתוף הפעולה ביניהם, ובכפוף לאמור בסעיף 10(ג). (ז) הסדר הורות הקובע משמורת פיזית משותפת ייקבע רק בנסיבות המאפשרות חלוקת זמנים שווה באופן המשרת את טובת הילדה או הילד, בהתחשב, בין היתר, במרחק הגיאוגרפי בין בתי שני ההורים ובשיתוף הפעולה ביניהם, ובכפוף לאמור בסעיף 10(ג). (ח) החלטת בית המשפט בעניין הסדר הורות תהיה מנומקת ותינתן בתוך שלושה חודשים מיום הגשת הבקשה. (ח) החלטת בית המשפט בעניין הסדר הורות תהיה מנומקת ותינתן בתוך שלושה חודשים מיום הגשת הבקשה. (ח) החלטת בית המשפט בעניין הסדר הורות תהיה מנומקת ותינתן בתוך שלושה חודשים מיום הגשת הבקשה. (ח) החלטת בית המשפט בעניין הסדר הורות תהיה מנומקת ותינתן בתוך שלושה חודשים מיום הגשת הבקשה. (ח) החלטת בית המשפט בעניין הסדר הורות תהיה מנומקת ותינתן בתוך שלושה חודשים מיום הגשת הבקשה. הסדר הורות זמני 11. במקרים שבהם יש חשש לניתוקו של הילד מאחד ההורים, רשאי ההורה לבקש מבית המשפט לקבוע לאלתר הסדר הורות זמני; בית המשפט ידון בבקשה בתוך 24 שעות מהגשתה ויתבסס בקביעתו על מירב המידע המצוי בידיו ועל המפורטים בסעיף 10(ד); הסדר ההורות הזמני יהיה בתוקף עד לדיון הראשון בתיק, אז הוא ייבחן מחדש. במקרים שבהם יש חשש לניתוקו של הילד מאחד ההורים, רשאי ההורה לבקש מבית המשפט לקבוע לאלתר הסדר הורות זמני; בית המשפט ידון בבקשה בתוך 24 שעות מהגשתה ויתבסס בקביעתו על מירב המידע המצוי בידיו ועל המפורטים בסעיף 10(ד); הסדר ההורות הזמני יהיה בתוקף עד לדיון הראשון בתיק, אז הוא ייבחן מחדש. במקרים שבהם יש חשש לניתוקו של הילד מאחד ההורים, רשאי ההורה לבקש מבית המשפט לקבוע לאלתר הסדר הורות זמני; בית המשפט ידון בבקשה בתוך 24 שעות מהגשתה ויתבסס בקביעתו על מירב המידע המצוי בידיו ועל המפורטים בסעיף 10(ד); הסדר ההורות הזמני יהיה בתוקף עד לדיון הראשון בתיק, אז הוא ייבחן מחדש. במקרים שבהם יש חשש לניתוקו של הילד מאחד ההורים, רשאי ההורה לבקש מבית המשפט לקבוע לאלתר הסדר הורות זמני; בית המשפט ידון בבקשה בתוך 24 שעות מהגשתה ויתבסס בקביעתו על מירב המידע המצוי בידיו ועל המפורטים בסעיף 10(ד); הסדר ההורות הזמני יהיה בתוקף עד לדיון הראשון בתיק, אז הוא ייבחן מחדש. במקרים שבהם יש חשש לניתוקו של הילד מאחד ההורים, רשאי ההורה לבקש מבית המשפט לקבוע לאלתר הסדר הורות זמני; בית המשפט ידון בבקשה בתוך 24 שעות מהגשתה ויתבסס בקביעתו על מירב המידע המצוי בידיו ועל המפורטים בסעיף 10(ד); הסדר ההורות הזמני יהיה בתוקף עד לדיון הראשון בתיק, אז הוא ייבחן מחדש. הפרת הסכם הורות או הסדר הורות 12. (א) קיום הסכם או הסדר הורות והתנהלות בהתאם לתכנית חלוקת זמני הילד שנקבעה היא חובה המוטלת על כל אחד מההורים. (א) קיום הסכם או הסדר הורות והתנהלות בהתאם לתכנית חלוקת זמני הילד שנקבעה היא חובה המוטלת על כל אחד מההורים. (א) קיום הסכם או הסדר הורות והתנהלות בהתאם לתכנית חלוקת זמני הילד שנקבעה היא חובה המוטלת על כל אחד מההורים. (א) קיום הסכם או הסדר הורות והתנהלות בהתאם לתכנית חלוקת זמני הילד שנקבעה היא חובה המוטלת על כל אחד מההורים. (א) קיום הסכם או הסדר הורות והתנהלות בהתאם לתכנית חלוקת זמני הילד שנקבעה היא חובה המוטלת על כל אחד מההורים. (ב) הפר הורה הסכם הורות או הסדר הורות, רשאי ההורה השני או הילד לבקש מבית המשפט להורות על אמצעים אלה נגד ההורה המפר: (ב) הפר הורה הסכם הורות או הסדר הורות, רשאי ההורה השני או הילד לבקש מבית המשפט להורות על אמצעים אלה נגד ההורה המפר: (ב) הפר הורה הסכם הורות או הסדר הורות, רשאי ההורה השני או הילד לבקש מבית המשפט להורות על אמצעים אלה נגד ההורה המפר: (ב) הפר הורה הסכם הורות או הסדר הורות, רשאי ההורה השני או הילד לבקש מבית המשפט להורות על אמצעים אלה נגד ההורה המפר: (ב) הפר הורה הסכם הורות או הסדר הורות, רשאי ההורה השני או הילד לבקש מבית המשפט להורות על אמצעים אלה נגד ההורה המפר: (1) הפניה ליחידת הסיוע שליד בית המשפט, לשם גיבוש דרכים למימוש הסכם ההורות או הסדר ההורות; (1) הפניה ליחידת הסיוע שליד בית המשפט, לשם גיבוש דרכים למימוש הסכם ההורות או הסדר ההורות; (1) הפניה ליחידת הסיוע שליד בית המשפט, לשם גיבוש דרכים למימוש הסכם ההורות או הסדר ההורות; (1) הפניה ליחידת הסיוע שליד בית המשפט, לשם גיבוש דרכים למימוש הסכם ההורות או הסדר ההורות; (2) מינוי צד שלישי אשר ילווה את ההורים במימוש הסכם ההורות או הסדר ההורות; ההורה המפר יישא בהוצאות הכרוכות בכך; (2) מינוי צד שלישי אשר ילווה את ההורים במימוש הסכם ההורות או הסדר ההורות; ההורה המפר יישא בהוצאות הכרוכות בכך; (2) מינוי צד שלישי אשר ילווה את ההורים במימוש הסכם ההורות או הסדר ההורות; ההורה המפר יישא בהוצאות הכרוכות בכך; (2) מינוי צד שלישי אשר ילווה את ההורים במימוש הסכם ההורות או הסדר ההורות; ההורה המפר יישא בהוצאות הכרוכות בכך; (3) חיוב הורה שהפר באופן חוזר ונשנה את הסכם ההורות או הסדר ההורות, לתת התחייבות להשתתפות בהדרכה וטיפול מקצועי מגורם שייקבע על ידי בית המשפט, ולשאת בהוצאות הכרוכות בכך; (3) חיוב הורה שהפר באופן חוזר ונשנה את הסכם ההורות או הסדר ההורות, לתת התחייבות להשתתפות בהדרכה וטיפול מקצועי מגורם שייקבע על ידי בית המשפט, ולשאת בהוצאות הכרוכות בכך; (3) חיוב הורה שהפר באופן חוזר ונשנה את הסכם ההורות או הסדר ההורות, לתת התחייבות להשתתפות בהדרכה וטיפול מקצועי מגורם שייקבע על ידי בית המשפט, ולשאת בהוצאות הכרוכות בכך; (3) חיוב הורה שהפר באופן חוזר ונשנה את הסכם ההורות או הסדר ההורות, לתת התחייבות להשתתפות בהדרכה וטיפול מקצועי מגורם שייקבע על ידי בית המשפט, ולשאת בהוצאות הכרוכות בכך; (4) חיוב ההורה המפר בתשלום פיצויים לילד או להורה האחר, לרבות פיצויים בשל נזק שנגרם למי מהם; (4) חיוב ההורה המפר בתשלום פיצויים לילד או להורה האחר, לרבות פיצויים בשל נזק שנגרם למי מהם; (4) חיוב ההורה המפר בתשלום פיצויים לילד או להורה האחר, לרבות פיצויים בשל נזק שנגרם למי מהם; (4) חיוב ההורה המפר בתשלום פיצויים לילד או להורה האחר, לרבות פיצויים בשל נזק שנגרם למי מהם; (5) שינוי ההסדרים שנקבעו בהסכם ההורות או בהסדר ההורות. (5) שינוי ההסדרים שנקבעו בהסכם ההורות או בהסדר ההורות. (5) שינוי ההסדרים שנקבעו בהסכם ההורות או בהסדר ההורות. (5) שינוי ההסדרים שנקבעו בהסכם ההורות או בהסדר ההורות. (ג) הפר הורה את תכנית חלוקת זמני הילד שלוש פעמים לפחות בתוך תקופה של 45 ימים, יטיל עליו בית המשפט את הקנס הנקוב בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז–1977, אלא אם כן שוכנע שאין להטיל עליו קנס כאמור מנימוקים מיוחדים שירשמו. (ג) הפר הורה את תכנית חלוקת זמני הילד שלוש פעמים לפחות בתוך תקופה של 45 ימים, יטיל עליו בית המשפט את הקנס הנקוב בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז–1977, אלא אם כן שוכנע שאין להטיל עליו קנס כאמור מנימוקים מיוחדים שירשמו. (ג) הפר הורה את תכנית חלוקת זמני הילד שלוש פעמים לפחות בתוך תקופה של 45 ימים, יטיל עליו בית המשפט את הקנס הנקוב בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז–1977, אלא אם כן שוכנע שאין להטיל עליו קנס כאמור מנימוקים מיוחדים שירשמו. (ג) הפר הורה את תכנית חלוקת זמני הילד שלוש פעמים לפחות בתוך תקופה של 45 ימים, יטיל עליו בית המשפט את הקנס הנקוב בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז–1977, אלא אם כן שוכנע שאין להטיל עליו קנס כאמור מנימוקים מיוחדים שירשמו. (ג) הפר הורה את תכנית חלוקת זמני הילד שלוש פעמים לפחות בתוך תקופה של 45 ימים, יטיל עליו בית המשפט את הקנס הנקוב בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז–1977, אלא אם כן שוכנע שאין להטיל עליו קנס כאמור מנימוקים מיוחדים שירשמו. (ד) אין באמור לעיל כדי לגרוע מסמכותו של בית המשפט לתת צו אכיפה לפי פקודת בזיון בית המשפט. (ד) אין באמור לעיל כדי לגרוע מסמכותו של בית המשפט לתת צו אכיפה לפי פקודת בזיון בית המשפט. (ד) אין באמור לעיל כדי לגרוע מסמכותו של בית המשפט לתת צו אכיפה לפי פקודת בזיון בית המשפט. (ד) אין באמור לעיל כדי לגרוע מסמכותו של בית המשפט לתת צו אכיפה לפי פקודת בזיון בית המשפט. (ד) אין באמור לעיל כדי לגרוע מסמכותו של בית המשפט לתת צו אכיפה לפי פקודת בזיון בית המשפט. הגבלת הסמכות והאחריות ההורית או שלילתן 13. בית המשפט רשאי להגביל או לשלול את הסמכות ההורית של הורה, או את המשמורת הפיזית, או את זמני הילדה או הילד עמו, לבקשת ההורה השני או הילד, אם הוכח לבית המשפט כי ההורה אינו ממלא את אחריותו ההורית לטובת ילדו או שהוא פועל במתכוון נגד טובת ילדו. בית המשפט רשאי להגביל או לשלול את הסמכות ההורית של הורה, או את המשמורת הפיזית, או את זמני הילדה או הילד עמו, לבקשת ההורה השני או הילד, אם הוכח לבית המשפט כי ההורה אינו ממלא את אחריותו ההורית לטובת ילדו או שהוא פועל במתכוון נגד טובת ילדו. בית המשפט רשאי להגביל או לשלול את הסמכות ההורית של הורה, או את המשמורת הפיזית, או את זמני הילדה או הילד עמו, לבקשת ההורה השני או הילד, אם הוכח לבית המשפט כי ההורה אינו ממלא את אחריותו ההורית לטובת ילדו או שהוא פועל במתכוון נגד טובת ילדו. בית המשפט רשאי להגביל או לשלול את הסמכות ההורית של הורה, או את המשמורת הפיזית, או את זמני הילדה או הילד עמו, לבקשת ההורה השני או הילד, אם הוכח לבית המשפט כי ההורה אינו ממלא את אחריותו ההורית לטובת ילדו או שהוא פועל במתכוון נגד טובת ילדו. בית המשפט רשאי להגביל או לשלול את הסמכות ההורית של הורה, או את המשמורת הפיזית, או את זמני הילדה או הילד עמו, לבקשת ההורה השני או הילד, אם הוכח לבית המשפט כי ההורה אינו ממלא את אחריותו ההורית לטובת ילדו או שהוא פועל במתכוון נגד טובת ילדו. אחריות לנזק במילוי הסמכות והאחריות ההורית 14. הורים של ילד לא יישאו באחריות לנזק שנגרם לילד תוך מילוי סמכותם ואחריותם ההורית, אלא אם כן פעלו שלא בתום לב או פעלו במתכוון בניגוד לטובת הילד; הם לא יישאו באחריות לנזק שנגרם לרכושו של הילד אם פעלו בתום לב ובמתכוון לטובת הילד. הורים של ילד לא יישאו באחריות לנזק שנגרם לילד תוך מילוי סמכותם ואחריותם ההורית, אלא אם כן פעלו שלא בתום לב או פעלו במתכוון בניגוד לטובת הילד; הם לא יישאו באחריות לנזק שנגרם לרכושו של הילד אם פעלו בתום לב ובמתכוון לטובת הילד. הורים של ילד לא יישאו באחריות לנזק שנגרם לילד תוך מילוי סמכותם ואחריותם ההורית, אלא אם כן פעלו שלא בתום לב או פעלו במתכוון בניגוד לטובת הילד; הם לא יישאו באחריות לנזק שנגרם לרכושו של הילד אם פעלו בתום לב ובמתכוון לטובת הילד. הורים של ילד לא יישאו באחריות לנזק שנגרם לילד תוך מילוי סמכותם ואחריותם ההורית, אלא אם כן פעלו שלא בתום לב או פעלו במתכוון בניגוד לטובת הילד; הם לא יישאו באחריות לנזק שנגרם לרכושו של הילד אם פעלו בתום לב ובמתכוון לטובת הילד. הורים של ילד לא יישאו באחריות לנזק שנגרם לילד תוך מילוי סמכותם ואחריותם ההורית, אלא אם כן פעלו שלא בתום לב או פעלו במתכוון בניגוד לטובת הילד; הם לא יישאו באחריות לנזק שנגרם לרכושו של הילד אם פעלו בתום לב ובמתכוון לטובת הילד. פרק ה': הוראות כלליות פרק ה': הוראות כלליות פרק ה': הוראות כלליות פרק ה': הוראות כלליות פרק ה': הוראות כלליות שמירת דינים 15. הוראות חוק זה אינן גורעות מחובת ההורים לתשלום מזונות לילדיהם לפי הוראות חוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), התשי"ט–1959. הוראות חוק זה אינן גורעות מחובת ההורים לתשלום מזונות לילדיהם לפי הוראות חוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), התשי"ט–1959. הוראות חוק זה אינן גורעות מחובת ההורים לתשלום מזונות לילדיהם לפי הוראות חוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), התשי"ט–1959. הוראות חוק זה אינן גורעות מחובת ההורים לתשלום מזונות לילדיהם לפי הוראות חוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), התשי"ט–1959. הוראות חוק זה אינן גורעות מחובת ההורים לתשלום מזונות לילדיהם לפי הוראות חוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), התשי"ט–1959. ברירת דינים ושיפוט 16. מקום שבית דין דתי מוסמך על פי דין לדון בעניין מענייני הסמכות והחובות ההוריות, יחולו עליו הוראות חוק זה, ויראו כל הוראה בחוק זה שמדובר בה בבית משפט כאילו מדובר בה בבית דין דתי. מקום שבית דין דתי מוסמך על פי דין לדון בעניין מענייני הסמכות והחובות ההוריות, יחולו עליו הוראות חוק זה, ויראו כל הוראה בחוק זה שמדובר בה בבית משפט כאילו מדובר בה בבית דין דתי. מקום שבית דין דתי מוסמך על פי דין לדון בעניין מענייני הסמכות והחובות ההוריות, יחולו עליו הוראות חוק זה, ויראו כל הוראה בחוק זה שמדובר בה בבית משפט כאילו מדובר בה בבית דין דתי. מקום שבית דין דתי מוסמך על פי דין לדון בעניין מענייני הסמכות והחובות ההוריות, יחולו עליו הוראות חוק זה, ויראו כל הוראה בחוק זה שמדובר בה בבית משפט כאילו מדובר בה בבית דין דתי. מקום שבית דין דתי מוסמך על פי דין לדון בעניין מענייני הסמכות והחובות ההוריות, יחולו עליו הוראות חוק זה, ויראו כל הוראה בחוק זה שמדובר בה בבית משפט כאילו מדובר בה בבית דין דתי. תיקון חוק בית המשפט לענייני משפחה 17. בחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה–1995 – בחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה–1995 – בחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה–1995 – בחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה–1995 – בחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה–1995 – (1) בסעיף 1, בהגדרה "ענייני משפחה", בפסקה 6, במקום פסקת משנה (ג) יבוא: (1) בסעיף 1, בהגדרה "ענייני משפחה", בפסקה 6, במקום פסקת משנה (ג) יבוא: (1) בסעיף 1, בהגדרה "ענייני משפחה", בפסקה 6, במקום פסקת משנה (ג) יבוא: (1) בסעיף 1, בהגדרה "ענייני משפחה", בפסקה 6, במקום פסקת משנה (ג) יבוא: (1) בסעיף 1, בהגדרה "ענייני משפחה", בפסקה 6, במקום פסקת משנה (ג) יבוא: "(ג) חוק סמכות ואחריות הורית, התשע"ד–2013, וחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב–1962, לרבות אופן מימוש הסמכות והאחריות ההורית, עריכת הסכם הורות או הסדר הורות, הפרתו, הגבלת האחריות ההורית או שלילתה, מינוי אפוטרופוס נוסף לילד או קביעת בעל אחריות הורית והעתקת מקום המגורים אל מחוץ למדינת ישראל או בתוכה."; "(ג) חוק סמכות ואחריות הורית, התשע"ד–2013, וחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב–1962, לרבות אופן מימוש הסמכות והאחריות ההורית, עריכת הסכם הורות או הסדר הורות, הפרתו, הגבלת האחריות ההורית או שלילתה, מינוי אפוטרופוס נוסף לילד או קביעת בעל אחריות הורית והעתקת מקום המגורים אל מחוץ למדינת ישראל או בתוכה."; "(ג) חוק סמכות ואחריות הורית, התשע"ד–2013, וחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב–1962, לרבות אופן מימוש הסמכות והאחריות ההורית, עריכת הסכם הורות או הסדר הורות, הפרתו, הגבלת האחריות ההורית או שלילתה, מינוי אפוטרופוס נוסף לילד או קביעת בעל אחריות הורית והעתקת מקום המגורים אל מחוץ למדינת ישראל או בתוכה."; "(ג) חוק סמכות ואחריות הורית, התשע"ד–2013, וחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב–1962, לרבות אופן מימוש הסמכות והאחריות ההורית, עריכת הסכם הורות או הסדר הורות, הפרתו, הגבלת האחריות ההורית או שלילתה, מינוי אפוטרופוס נוסף לילד או קביעת בעל אחריות הורית והעתקת מקום המגורים אל מחוץ למדינת ישראל או בתוכה."; (2) בסעיף 8, אחרי סעיף קטן (ג) יבוא: (2) בסעיף 8, אחרי סעיף קטן (ג) יבוא: (2) בסעיף 8, אחרי סעיף קטן (ג) יבוא: (2) בסעיף 8, אחרי סעיף קטן (ג) יבוא: (2) בסעיף 8, אחרי סעיף קטן (ג) יבוא: "(ג1) בתובענה בעניינו של ילד, לפי סעיף 1(6)(ג) לחוק, לא יגיש בעל דין חוות דעת של מומחה מטעמו אלא ברשות בית המשפט ולאחר שהוגשה לבית המשפט חוות דעת של יחידת הסיוע או תסקיר מאת עובד סוציאלי כהגדרתו בסעיף 5(ג) לחוק, לעניין מינוי מומחה." "(ג1) בתובענה בעניינו של ילד, לפי סעיף 1(6)(ג) לחוק, לא יגיש בעל דין חוות דעת של מומחה מטעמו אלא ברשות בית המשפט ולאחר שהוגשה לבית המשפט חוות דעת של יחידת הסיוע או תסקיר מאת עובד סוציאלי כהגדרתו בסעיף 5(ג) לחוק, לעניין מינוי מומחה." "(ג1) בתובענה בעניינו של ילד, לפי סעיף 1(6)(ג) לחוק, לא יגיש בעל דין חוות דעת של מומחה מטעמו אלא ברשות בית המשפט ולאחר שהוגשה לבית המשפט חוות דעת של יחידת הסיוע או תסקיר מאת עובד סוציאלי כהגדרתו בסעיף 5(ג) לחוק, לעניין מינוי מומחה." "(ג1) בתובענה בעניינו של ילד, לפי סעיף 1(6)(ג) לחוק, לא יגיש בעל דין חוות דעת של מומחה מטעמו אלא ברשות בית המשפט ולאחר שהוגשה לבית המשפט חוות דעת של יחידת הסיוע או תסקיר מאת עובד סוציאלי כהגדרתו בסעיף 5(ג) לחוק, לעניין מינוי מומחה." תיקון חוק בתי דין דתיים (יחידות סיוע) 18. בחוק בתי דין דתיים (יחידות סיוע), התשע"א–2011, בסעיף 2, אחרי סעיף קטן (ה) יבוא: בחוק בתי דין דתיים (יחידות סיוע), התשע"א–2011, בסעיף 2, אחרי סעיף קטן (ה) יבוא: בחוק בתי דין דתיים (יחידות סיוע), התשע"א–2011, בסעיף 2, אחרי סעיף קטן (ה) יבוא: בחוק בתי דין דתיים (יחידות סיוע), התשע"א–2011, בסעיף 2, אחרי סעיף קטן (ה) יבוא: בחוק בתי דין דתיים (יחידות סיוע), התשע"א–2011, בסעיף 2, אחרי סעיף קטן (ה) יבוא: "(ו) בבית דין דתי הדן בעניינו של קטין המצוי בסמכותו לפי כל דין, לא יגיש בעל דין חוות דעת של מומחה מטעמו אלא ברשות בית הדין ולאחר שהוגשה לבית הדין חוות דעת של יחידת הסיוע או תסקיר מאת עובד סוציאלי כהגדרתו בסעיף קטן (ג) שבהם המלצה על מינוי מומחה." "(ו) בבית דין דתי הדן בעניינו של קטין המצוי בסמכותו לפי כל דין, לא יגיש בעל דין חוות דעת של מומחה מטעמו אלא ברשות בית הדין ולאחר שהוגשה לבית הדין חוות דעת של יחידת הסיוע או תסקיר מאת עובד סוציאלי כהגדרתו בסעיף קטן (ג) שבהם המלצה על מינוי מומחה." "(ו) בבית דין דתי הדן בעניינו של קטין המצוי בסמכותו לפי כל דין, לא יגיש בעל דין חוות דעת של מומחה מטעמו אלא ברשות בית הדין ולאחר שהוגשה לבית הדין חוות דעת של יחידת הסיוע או תסקיר מאת עובד סוציאלי כהגדרתו בסעיף קטן (ג) שבהם המלצה על מינוי מומחה." "(ו) בבית דין דתי הדן בעניינו של קטין המצוי בסמכותו לפי כל דין, לא יגיש בעל דין חוות דעת של מומחה מטעמו אלא ברשות בית הדין ולאחר שהוגשה לבית הדין חוות דעת של יחידת הסיוע או תסקיר מאת עובד סוציאלי כהגדרתו בסעיף קטן (ג) שבהם המלצה על מינוי מומחה." "(ו) בבית דין דתי הדן בעניינו של קטין המצוי בסמכותו לפי כל דין, לא יגיש בעל דין חוות דעת של מומחה מטעמו אלא ברשות בית הדין ולאחר שהוגשה לבית הדין חוות דעת של יחידת הסיוע או תסקיר מאת עובד סוציאלי כהגדרתו בסעיף קטן (ג) שבהם המלצה על מינוי מומחה." תיקון חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות 19. בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב–1962– בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב–1962– בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב–1962– בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב–1962– בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב–1962– (1) בכל מקום, במקום "הפרק השני" יבוא "חוק סמכות ואחריות הורית"; (1) בכל מקום, במקום "הפרק השני" יבוא "חוק סמכות ואחריות הורית"; (1) בכל מקום, במקום "הפרק השני" יבוא "חוק סמכות ואחריות הורית"; (1) בכל מקום, במקום "הפרק השני" יבוא "חוק סמכות ואחריות הורית"; (1) בכל מקום, במקום "הפרק השני" יבוא "חוק סמכות ואחריות הורית"; (2) הכותרת "פרק שני: הורים וילדיהם הקטינים" – תימחק; (2) הכותרת "פרק שני: הורים וילדיהם הקטינים" – תימחק; (2) הכותרת "פרק שני: הורים וילדיהם הקטינים" – תימחק; (2) הכותרת "פרק שני: הורים וילדיהם הקטינים" – תימחק; (2) הכותרת "פרק שני: הורים וילדיהם הקטינים" – תימחק; (3) סעיפים 14 עד 17, 18(א), 19, 22 עד 25 – בטלים; (3) סעיפים 14 עד 17, 18(א), 19, 22 עד 25 – בטלים; (3) סעיפים 14 עד 17, 18(א), 19, 22 עד 25 – בטלים; (3) סעיפים 14 עד 17, 18(א), 19, 22 עד 25 – בטלים; (3) סעיפים 14 עד 17, 18(א), 19, 22 עד 25 – בטלים; (4) אחרי סעיף 25 יבוא: (4) אחרי סעיף 25 יבוא: (4) אחרי סעיף 25 יבוא: (4) אחרי סעיף 25 יבוא: (4) אחרי סעיף 25 יבוא: "פרק שלישי: אפוטרופסות על פי מינוי"; "פרק שלישי: אפוטרופסות על פי מינוי"; "פרק שלישי: אפוטרופסות על פי מינוי"; "פרק שלישי: אפוטרופסות על פי מינוי"; "פרק שלישי: אפוטרופסות על פי מינוי"; (5) בסעיף 26, במקום "חובותיו לפי פרק זה" יבוא "אחר אחריותו ההורית לפי חוק סמכות ואחריות הורית"; (5) בסעיף 26, במקום "חובותיו לפי פרק זה" יבוא "אחר אחריותו ההורית לפי חוק סמכות ואחריות הורית"; (5) בסעיף 26, במקום "חובותיו לפי פרק זה" יבוא "אחר אחריותו ההורית לפי חוק סמכות ואחריות הורית"; (5) בסעיף 26, במקום "חובותיו לפי פרק זה" יבוא "אחר אחריותו ההורית לפי חוק סמכות ואחריות הורית"; (5) בסעיף 26, במקום "חובותיו לפי פרק זה" יבוא "אחר אחריותו ההורית לפי חוק סמכות ואחריות הורית"; (6) סעיף 27 – בטל; (6) סעיף 27 – בטל; (6) סעיף 27 – בטל; (6) סעיף 27 – בטל; (6) סעיף 27 – בטל; (7) במקום סעיף 28 יבוא: (7) במקום סעיף 28 יבוא: (7) במקום סעיף 28 יבוא: (7) במקום סעיף 28 יבוא: (7) במקום סעיף 28 יבוא: "אפוטרופוס בנוסף על הורה "אפוטרופוס בנוסף על הורה 28. מת אחד ההורים, תהא האחריות ההורית על הקטין להורה השני; ואולם רשאי בית המשפט, בנוסף על אותו הורה, למנות לקטין אפוטרופוס באופן כללי או לעניינים שיקבע או לקבוע בעל אחריות הורית נוסף כלפי הילד; הוא הדין אם הוגבלה או נשללה האחריות ההורית של הורה לפי סעיף 13 לחוק סמכות ואחריות הורית, וכן אם אחד ההורים אינו ידוע, או שלא היה נשוי להורה השני ולא הכיר בקטין כבילדו."; (8) סעיף 28א – בטל; (8) סעיף 28א – בטל; (8) סעיף 28א – בטל; (8) סעיף 28א – בטל; (8) סעיף 28א – בטל; (9) בסעיף 29, במקום "אפוטרופסותו" יבוא "סמכותו ואחריותו ההורית"; (9) בסעיף 29, במקום "אפוטרופסותו" יבוא "סמכותו ואחריותו ההורית"; (9) בסעיף 29, במקום "אפוטרופסותו" יבוא "סמכותו ואחריותו ההורית"; (9) בסעיף 29, במקום "אפוטרופסותו" יבוא "סמכותו ואחריותו ההורית"; (9) בסעיף 29, במקום "אפוטרופסותו" יבוא "סמכותו ואחריותו ההורית"; (10) סעיף 32 – בטל; (10) סעיף 32 – בטל; (10) סעיף 32 – בטל; (10) סעיף 32 – בטל; (10) סעיף 32 – בטל; (11) הכותרת "פרק שלישי: אפוטרופסות על פי מינוי" – תימחק; (11) הכותרת "פרק שלישי: אפוטרופסות על פי מינוי" – תימחק; (11) הכותרת "פרק שלישי: אפוטרופסות על פי מינוי" – תימחק; (11) הכותרת "פרק שלישי: אפוטרופסות על פי מינוי" – תימחק; (11) הכותרת "פרק שלישי: אפוטרופסות על פי מינוי" – תימחק; (12) בסעיף 33, במקום פסקה (1) יבוא: (12) בסעיף 33, במקום פסקה (1) יבוא: (12) בסעיף 33, במקום פסקה (1) יבוא: (12) בסעיף 33, במקום פסקה (1) יבוא: (12) בסעיף 33, במקום פסקה (1) יבוא: "(1) לקטין ששני הוריו מתו או שאחריותם ההורית הוגבלה או נשללה מהם לפי סעיף 13 לחוק סמכות ואחריות הורית."; "(1) לקטין ששני הוריו מתו או שאחריותם ההורית הוגבלה או נשללה מהם לפי סעיף 13 לחוק סמכות ואחריות הורית."; "(1) לקטין ששני הוריו מתו או שאחריותם ההורית הוגבלה או נשללה מהם לפי סעיף 13 לחוק סמכות ואחריות הורית."; "(1) לקטין ששני הוריו מתו או שאחריותם ההורית הוגבלה או נשללה מהם לפי סעיף 13 לחוק סמכות ואחריות הורית."; (13) במקום סעיף 38 יבוא: (13) במקום סעיף 38 יבוא: (13) במקום סעיף 38 יבוא: (13) במקום סעיף 38 יבוא: (13) במקום סעיף 38 יבוא: "תפקידי האפוטרופוס לקטין "תפקידי האפוטרופוס לקטין 38. אפוטרופוס שמונה לקטין יישא באחריות הורית כלפי הקטין לפי חוק סמכות ואחריות הורית, בעניינים שנקבעו על ידי בית המשפט, והכל אם לא הגביל בית המשפט את אחריותו."; (14) בסעיף 64, במקום "בנוגע לאפוטרופסות הורה" יבוא "בנוגע לסמכותו ואחריותו ההורית של הורה"; (14) בסעיף 64, במקום "בנוגע לאפוטרופסות הורה" יבוא "בנוגע לסמכותו ואחריותו ההורית של הורה"; (14) בסעיף 64, במקום "בנוגע לאפוטרופסות הורה" יבוא "בנוגע לסמכותו ואחריותו ההורית של הורה"; (14) בסעיף 64, במקום "בנוגע לאפוטרופסות הורה" יבוא "בנוגע לסמכותו ואחריותו ההורית של הורה"; (14) בסעיף 64, במקום "בנוגע לאפוטרופסות הורה" יבוא "בנוגע לסמכותו ואחריותו ההורית של הורה"; (15) בסעיף 68, אחרי "בדרך אחרת" יבוא "לרבות הגבלת הסמכות ההורית או שלילתה"; (15) בסעיף 68, אחרי "בדרך אחרת" יבוא "לרבות הגבלת הסמכות ההורית או שלילתה"; (15) בסעיף 68, אחרי "בדרך אחרת" יבוא "לרבות הגבלת הסמכות ההורית או שלילתה"; (15) בסעיף 68, אחרי "בדרך אחרת" יבוא "לרבות הגבלת הסמכות ההורית או שלילתה"; (15) בסעיף 68, אחרי "בדרך אחרת" יבוא "לרבות הגבלת הסמכות ההורית או שלילתה"; (16) בסעיף 76(2), במקום "הפרק השני והשלישי" יבוא "חוק סמכות ואחריות הורית והפרק השלישי"; (16) בסעיף 76(2), במקום "הפרק השני והשלישי" יבוא "חוק סמכות ואחריות הורית והפרק השלישי"; (16) בסעיף 76(2), במקום "הפרק השני והשלישי" יבוא "חוק סמכות ואחריות הורית והפרק השלישי"; (16) בסעיף 76(2), במקום "הפרק השני והשלישי" יבוא "חוק סמכות ואחריות הורית והפרק השלישי"; (16) בסעיף 76(2), במקום "הפרק השני והשלישי" יבוא "חוק סמכות ואחריות הורית והפרק השלישי"; (17) בסעיף 77(2), אחרי "לפי חוק זה" יבוא "או לפי חוק סמכות ואחריות הורית "; (17) בסעיף 77(2), אחרי "לפי חוק זה" יבוא "או לפי חוק סמכות ואחריות הורית "; (17) בסעיף 77(2), אחרי "לפי חוק זה" יבוא "או לפי חוק סמכות ואחריות הורית "; (17) בסעיף 77(2), אחרי "לפי חוק זה" יבוא "או לפי חוק סמכות ואחריות הורית "; (17) בסעיף 77(2), אחרי "לפי חוק זה" יבוא "או לפי חוק סמכות ואחריות הורית "; (18) בסעיף 80, בהגדרה "נציג", במקום "הפרק השני והשלישי" יבוא "חוק סמכות ואחריות הורית והפרק השלישי", ולפני ההגדרה "חסוי" יבוא: (18) בסעיף 80, בהגדרה "נציג", במקום "הפרק השני והשלישי" יבוא "חוק סמכות ואחריות הורית והפרק השלישי", ולפני ההגדרה "חסוי" יבוא: (18) בסעיף 80, בהגדרה "נציג", במקום "הפרק השני והשלישי" יבוא "חוק סמכות ואחריות הורית והפרק השלישי", ולפני ההגדרה "חסוי" יבוא: (18) בסעיף 80, בהגדרה "נציג", במקום "הפרק השני והשלישי" יבוא "חוק סמכות ואחריות הורית והפרק השלישי", ולפני ההגדרה "חסוי" יבוא: (18) בסעיף 80, בהגדרה "נציג", במקום "הפרק השני והשלישי" יבוא "חוק סמכות ואחריות הורית והפרק השלישי", ולפני ההגדרה "חסוי" יבוא: "חוק סמכות ואחריות הורית" – "חוק סמכות ואחריות הורית, התשע"ד–2013;". "חוק סמכות ואחריות הורית" – "חוק סמכות ואחריות הורית, התשע"ד–2013;". "חוק סמכות ואחריות הורית" – "חוק סמכות ואחריות הורית, התשע"ד–2013;". "חוק סמכות ואחריות הורית" – "חוק סמכות ואחריות הורית, התשע"ד–2013;". ביצוע ותקנות 20. שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו. שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו. שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו. שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו. שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו. תחילה 21. תחילתו של חוק זה 30 ימים מיום פרסומו. תחילתו של חוק זה 30 ימים מיום פרסומו. תחילתו של חוק זה 30 ימים מיום פרסומו. תחילתו של חוק זה 30 ימים מיום פרסומו. תחילתו של חוק זה 30 ימים מיום פרסומו.