הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 2205309
הכנסת העשרים וחמש
יוזמים: חברי הכנסת דבי ביטון
יונתן מישרקי
אברהם בצלאל
ארז מלול
נעמה לזימי
פנינה תמנו
אורנה ברביבאי
לימור סון הר מלך
דן אילוז
______________________________________________ פ/3475/25
הצעת חוק לתיקון סדרי הדין (חקירת עדים) (תיקון – עדות קטין בהליך אזרחי), התשפ"ג–2023
דברי הסבר
קטינים או חסרי ישע הנדרשים להעיד בבית המשפט במסגרת הליכים אזרחיים בשל עבירות מין ואלימות חמורות, בין כנפגעי עבירה ובין כמי שהיו עדים לפגיעה, עומדים בפני קשיים שונים הכרוכים בעצם מתן העדות.
מסירת עדות בבית המשפט, כפי שמלמדים מחקרים שונים, איננה מעמד טבעי עבור ילדים, ויש בה כדי להשפיע על מצבם הרגשי והנפשי, ולעיתים אף לגרום לטראומה המכונה "קורבנות משנית" (secondary victimization).
לצד המתח והקשיים הטמונים במעמד העדות, לא אחת מופעלים על קטינים לחצים, אשר עלולים להשפיע על טיב עדותם, כמו גם על מצבם הנפשי.
מתוך הכרה במורכבות ובאתגרים הטמונים במעמד העדות, פרשו לאורך השנים חוקים, תקנות ונהלים, הגנה רחבה על קטינים וחסרי ישע, תוך התייחסות לפגיעותם המוגברת ולצורך בהתאמת מתן עדותם בבית המשפט לפגיעותם זו, והכול כדי לאפשר את העדתם באופן המיטבי ואף מעצים, תוך מזעור הנזק האפשרי העלול להיגרם להם מההליך. בתוך כך, נקבעו הוראות שונות בנוגע לעדות קטינים וחסרי ישע בהליך הפלילי, אשר נועדו להקל עליהם את מתן העדות. כך למשל נקבע כי בית המשפט רשאי להורות שעדותו של קטין תיגבה שלא על דוכן העדים, בנוכחות אדם המלווה אותו במהלך עדותו, וכן רשאי להורות שעדותו תיגבה שלא בנוכחות הנאשם, באופן שימנע מהקטין לראותו.
עם זאת, כיום מתייחסות הוראות אלה לעדות הנמסרת במסגרת ההליך הפלילי בלבד, ואינן חולשות על הליכים אזרחיים המתנהלים בשל הפגיעה.
מכאן יוצא, אפוא, שקטינים וחסרי ישע, המבקשים לנקוט הליכים אזרחיים נגד מי שפגע בהם ולחתור לצדק באמצעות מיצוי האפשרויות העומדות בפניהם במישור האזרחי, נעדרי הגנות. החשיבות בפרישת הגנות במשפט האזרחי מתחדדת ביתר שאת לאור העובדה שמרבית התיקים הפליליים שעניינם פגיעה בקטינים נגנזים בהיעדר ראיות מספיקות לשם העמדה לדין פלילי, ובמצב זה האפיק היחיד העומד בפניהם למיצוי הדין עם הפוגע הוא ההליך האזרחי.
בשנת 2021 מונה על ידי שר המשפטים דאז צוות לבחינת הנגשת ההליך האזרחי לנפגעי ונפגעות עבירה (להלן – הצוות), שמטרתו לבחון את החסמים העומדים בפני נפגעי עבירה בהליך האזרחי.
ממסקנות הצוות, כפי שנוסחו בטיוטת ההמלצות שפורסמה, עולה כי חלק מן החסמים כאמור עניינם החשש מהליך העדות והשלכותיו, ובכלל זה המפגש הצפוי עם הנתבע ומתן העדות בפניו.
הצוות, בהסתמכו בין היתר על מסקנות הוועדה הבין־משרדית לבחינת הטיפול בנפגעי עבירות מין בהליך הפלילי (להלן – ועדת ברלינר), אשר הדגישה את הצורך ביצירת מרחב מוגן עבור נפגעי עבירה בהליך האזרחי – בדומה לזה הקיים בהליך הפלילי – מצא כי בנושא המוגנות אין הבדל בין צרכיו של הנפגע בהליך הפלילי לבין צרכיו בהליך האזרחי. לפיכך, המליץ הצוות להרחיב את ההגנות הניתנות לנפגעי עבירה – ובפרט קטינים – בהליך האזרחי.
ואכן, משמצא המחוקק לאפשר תנאי עדות מותאמים לקטינים בהליך הפלילי – הליך בו ניצבים על הכף חירותו ושמו הטוב של הנאשם – הרי שיש ודאי הצדקה לאמץ הקלות דומות בהליך האזרחי, העוסק בענייני ממונות.
ברוח זו, ובהלימה עם המלצות ועדת ברלינר והצוות, מבקשת הצעת חוק זו להרחיב את סל ההגנות הניתנות לקטין הנדרש להעיד כעד או כתובע בהליך אזרחי בשל עבירות מין ואלימות חמורות, על ידי מתן מעטפת הגנות דומה לזו הניתנת היום בהליך הפלילי, לרבות האפשרות להעיד באמצעי העדה מיוחדים, כמפורט בתיקון המוצע, והאיסור על חקירת הקטין בידי הנתבע בעצמו.
נוסף על כך, הצעת החוק מבקשת להרחיב את רשימת העבירות המנויות בתוספת של חוק זה נוכח העובדה שקשיי ההעדה של קטינים וחסרי ישע בגין עבירות אלו דומים. הרחבה זו לעבירות מין ואלימות נוספות, אשר כיום אינן נכללות בתוספת, תאפשר לקטין או חסר ישע המעיד בהליכים אזרחיים או פליליים גם בעבירות אלו לזכות בהגנות הקבועות בחוק. בדרך זו יישמר טוב יותר שלומם הנפשי של קטינים וחסרי הישע, וכך גם הדבר יקדם מסירת עדות חופשייה ובהירה יותר, באופן העולה בקנה אחד עם האינטרס הציבורי.
עוד מבקשת הצעת החוק לפרוש את רשת ההגנה האמורה גם במקרים שבהם הנתבע אינו הורה או בן משפחה של הקטין או חסר הישע.
הצעת החוק נוסחה בשיתוף המועצה לשלום הילד.
--------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
כ"ג בסיוון התשפ"ג (12.06.2023)
הוספת סעיף 2ז 1. בחוק לתיקון סדרי הדין (חקירת עדים), התשי"ח–1957 (להלן – החוק העיקרי), לאחר סעיף 2ו יבוא: בחוק לתיקון סדרי הדין (חקירת עדים), התשי"ח–1957 (להלן – החוק העיקרי), לאחר סעיף 2ו יבוא: בחוק לתיקון סדרי הדין (חקירת עדים), התשי"ח–1957 (להלן – החוק העיקרי), לאחר סעיף 2ו יבוא: בחוק לתיקון סדרי הדין (חקירת עדים), התשי"ח–1957 (להלן – החוק העיקרי), לאחר סעיף 2ו יבוא: בחוק לתיקון סדרי הדין (חקירת עדים), התשי"ח–1957 (להלן – החוק העיקרי), לאחר סעיף 2ו יבוא:
"עדות קטין בהליך אזרחי "עדות קטין בהליך אזרחי "עדות קטין בהליך אזרחי 2ז. (א) הוראות סעיפים 2א, 2ב(א), 2ב(ב), 2ג(א)(1), 2ג(א)(2), 2ג(ג), 2ג(ד), 2ד, 2ה, 2ו יחולו, בשינויים המחויבים, על עדות קטין או חסר ישע במשפט אזרחי בשל תביעה לפיצויים לפי פקודת הנזיקין [נוסח חדש], בגין מעשה המהווה עבירת מין או אלימות, כאמור בתוספת.
(ב) שר המשפטים יתקין תקנות לביצוע סעיף זה."
תיקון התוספת 2. בתוספת לחוק העיקרי – בתוספת לחוק העיקרי – בתוספת לחוק העיקרי – בתוספת לחוק העיקרי – בתוספת לחוק העיקרי –
(1) במקום "ועבירה של סחר בבני אדם לפי סעיף" יבוא "ועבירות לפי סעיפים 192, 201, 329(א)(2), 334, 345 עד 351 או"; (1) במקום "ועבירה של סחר בבני אדם לפי סעיף" יבוא "ועבירות לפי סעיפים 192, 201, 329(א)(2), 334, 345 עד 351 או"; (1) במקום "ועבירה של סחר בבני אדם לפי סעיף" יבוא "ועבירות לפי סעיפים 192, 201, 329(א)(2), 334, 345 עד 351 או"; (1) במקום "ועבירה של סחר בבני אדם לפי סעיף" יבוא "ועבירות לפי סעיפים 192, 201, 329(א)(2), 334, 345 עד 351 או"; (1) במקום "ועבירה של סחר בבני אדם לפי סעיף" יבוא "ועבירות לפי סעיפים 192, 201, 329(א)(2), 334, 345 עד 351 או";
(2) בסעיף קטן (ב), הסיפה החל במילים "כאשר הקטין מעיד" – תימחק; (2) בסעיף קטן (ב), הסיפה החל במילים "כאשר הקטין מעיד" – תימחק; (2) בסעיף קטן (ב), הסיפה החל במילים "כאשר הקטין מעיד" – תימחק; (2) בסעיף קטן (ב), הסיפה החל במילים "כאשר הקטין מעיד" – תימחק; (2) בסעיף קטן (ב), הסיפה החל במילים "כאשר הקטין מעיד" – תימחק;
(3) סעיף קטן (ג) – יימחק. (3) סעיף קטן (ג) – יימחק. (3) סעיף קטן (ג) – יימחק. (3) סעיף קטן (ג) – יימחק. (3) סעיף קטן (ג) – יימחק.