הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 542473 הכנסת התשע-עשרה יוזמים: חברי הכנסת מירי רגב ניצן הורוביץ דב חנין נחמן שי יוני שטבון ישראל חסון שולי מועלם-רפאלי עליזה לביא עדי קול פ/1980/19 הצעת חוק הגנת הסביבה (שימוש מושכל במשאבי הטבע – שימוש חוזר במי דלוחין), התשע"ד–2013 דברי הסבר מטרת הצעת החוק היא לאפשר התקנת מערכות מי דלוחין בבניינים, לצורך שימוש חוזר במי דלוחין מטופלים, למטרות השקיה, הדחת אסלות וכיו"ב, כך שייעשה ניצול מיטבי של משאב המים. האקלים בישראל הוא חצי מדברי ומאופיין הן בעונת גשמים קצרה, הנמשכת כארבעה חודשים והן בהתאדות גבוהה. בשלושים השנים האחרונות היו שנות בצורת רבות, חלקן ברציפות, שגרמו לדילול מקורות המים. הביקוש למים גדל יחד עם גידול האוכלוסייה והעלייה המתמדת ברמת החיים. למרבה הצער, משק המים בארץ מנוהל תוך התעלמות מחוסר האיזון בין הביקוש למים וההיצע, קרי, התחדשות המקורות. הפרת האיזון הטבעי גרמה לפגיעה בכמות המים הזמינים ובאיכותם. מפלסי המים שבמאגרים העיליים ובאקוויפרים ירדו מאוד ויש חשש כבד ביחס לשיקומם בעתיד. אי לכך, חשוב לחסוך בשימוש במים, להשיב ולמחזר מים, ולמצוא מקורות מים נוספים. מחסור במים גורם לפעולות נרחבות ומעמיקות במציאת מקורות מים חדשים וגם בכל הקשור לחיסכון במים, בהשבה ובשימוש חוזר בקולחים. בין היתר נעשה שימוש חוזר במה שמכונה "מים אפורים" (מקלחות, כיורים). במדינת אריזונה לדוגמא, ישנו עידוד כלכלי לאזרחים אשר מתקינים מערכות מקומיות למחזור מים אפורים. ישנן מדינות אחרות שפעולה זו משתלבת בחשיבה של פיתוח בר קיימא, ובהן קיימות הנחיות לשימוש במי דלוחין. מדינת ישראל נוקטת במאמצים ללא לאות, על מנת להתקבל כחברה בארגון הבינלאומי לשיתוף פעולה כלכלי ה-OECD. להשלמת המהלך ישראל חייבת להוכיח כי היא נוקטת במדיניות של פיתוח בר קיימא, אשר בכללו נעשה כך שאפשר לחסוך במים. על פי הצעת החוק כל בניין שייבנה, החל מיום תחילת החוק, יחויב בהתקנת מערכת מי דלוחין. הוראות הצעת החוק מאמצות את דוח ועדת הלפרין ("עקרונות למתן היתרים להשקיה בקולחים", אוגוסט 1999 (מעודכן באוקטובר 2002), ו"כללים לשימוש חוזר בקולחים בעיר, בנופש ובתעשייה" יוני 2003). יצוין כי לבד מן היתרונות הסביבתיים של שמירת עתודות המים הלאומיות, צפוי חסכון כלכלי, הן מעצם צמצום צריכת המים השפירים והן מהקטנת נפח הביוב ופישוט הטיפול בו. ההערכה הכלכלית של כדאיות השימוש במי הדלוחין מתבססת על הנתונים הבאים: 1. במשפחה ממוצעת 3.7 נפשות. קרי אוכלוסייה של 7.3 מיליון נפש המורכבת מ-1.9 מיליון משפחות. ניתן להניח שרק כ-5% מכלל המשפחות חיות בסביבה של בית בודד (צמוד קרקע). כלומר, סך הכל כ–100,000 משפחות. 2. צריכת המים הביתית היא כ-160 ליטר לנפש ליום. מתוך כמות זאת ניתן להפיק כ-100 ליטר לנפש ליום מי דלוחין. כלומר כ-0.37 מ"ק מי דלוחין למשפחה ליום. אי לכך, משפחה יכולה לייצר מדי שנה כ-135 מ"ק מי דלוחין (135=365*0.37). כ-100,000 משפחות יכולות לייצר כמות שנתית של של כ-13.5 מיליון מ"ק מי דלוחין. 3. חיסכון שנתי של כ-135 מ"ק למשפחה הוא שווה ערך ל-660 שקלים חדשים לשנה לבית אב, לפי עלות של 4.89 שקלים חדשים/מ"ק הראשונים, המוקצים לכל בית אב. עלות זאת מוכפלת בקרוב עם גלישת הצריכה מעבר להקצאה. ניצול מי הדלוחין מקטין את הסיכוי לניצול מים מעבר למכסה. מחיר המים המנוצלים מעבר למכסה כרוך בקרוב בהכפלת מחירם. כלומר, בנקל ניתן לראות בניצול מי הדלוחין גם יתרון כלכלי משמעותי. אין ספק כי לשימוש במי הדלוחין יתרונות נוספים אשר יקזזו הפרש עלות התקנת המערכת ותחזוקתה לעומת החיסכון במים, ואף ללא כל סובסידיה מהממשלה. יש לציין גם כי מי הדלוחין (המהווים כ-70% מהשפכים הביתיים) מעורבבים היום עם מים "שחורים" מהאסלות, אותם מטהרים אחר כך בתהליך יקר של השבת מים. גם בהשקיה במים מושבים מתרחש זיהום של הקרקע. במקום זאת ניתן להוזיל בהרבה את תהליך הטיהור (בשל ירידה בכמות השפכים). כיום, במדיניות משק המים יש הגבלות על שימוש בהשקיה כך ששימוש במי דלוחין מטופלים מבטיח שמירה על השטחים הירוקים. הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת השבע-עשרה על ידי חברת הכנסת אסתרינה טרטמן (פ/3975/17), על שולחן הכנסת השמונה-עשרה על ידי חבר הכנסת דב חנין (פ/1435/18), ועל שולחן הכנסת התשע-עשרה על ידי חבר הכנסת דב חנין וקבוצת חברי הכנסת (פ/393/19; פ/397/19). הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת השמונה-עשרה על ידי חבר הכנסת ניצן הורוביץ וקבוצת חברי כנסת (פ/1558/18). --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום כ' בטבת התשע"ד – 23.12.13 מטרה 1. מטרתו של חוק זה לחייב הקמת מערכת להפרדה ואיסוף של מי דלוחין ושימוש בהם בבנינים חדשים ולאפשר התקנת מערכת כאמור בבניינים קיימים, לצורך ניצול מיטבי של משאב המים, והכול לשם מימוש הזכות לסביבה נאותה, למניעה ולצמצום מפגעים סביבתיים, לשיפור איכות החיים והסביבה ולשמירה על המערכות האקולוגיות והמגוון הביולוגי, מתוך הכרה במחויבות המדינה והחברה למימושן ולקידומן של מטרות אלה, למען הציבור ולמען הדורות הבאים. מטרתו של חוק זה לחייב הקמת מערכת להפרדה ואיסוף של מי דלוחין ושימוש בהם בבנינים חדשים ולאפשר התקנת מערכת כאמור בבניינים קיימים, לצורך ניצול מיטבי של משאב המים, והכול לשם מימוש הזכות לסביבה נאותה, למניעה ולצמצום מפגעים סביבתיים, לשיפור איכות החיים והסביבה ולשמירה על המערכות האקולוגיות והמגוון הביולוגי, מתוך הכרה במחויבות המדינה והחברה למימושן ולקידומן של מטרות אלה, למען הציבור ולמען הדורות הבאים. הגדרות 2. בחוק זה – בחוק זה – "בית פרטי" – חדר, תא או מערכת חדרים או תאים, שנועדו לשמש יחידה שלמה ונפרדת למגורים, לעסק או לכל צורך אחר שצנרת אספקת המים השפירים לה וצנרת האיסוף של מי שפכים ממנה משרתת אותה בלבד, והיא צמודת קרקע ואינה חלק מבית משותף כהגדרתו בסעיף 52 לחוק המקרקעין, התשכ"ט–1969, או חלק מבית כהגדרתו בסעיף 77א לחוק האמור; "בית פרטי" – חדר, תא או מערכת חדרים או תאים, שנועדו לשמש יחידה שלמה ונפרדת למגורים, לעסק או לכל צורך אחר שצנרת אספקת המים השפירים לה וצנרת האיסוף של מי שפכים ממנה משרתת אותה בלבד, והיא צמודת קרקע ואינה חלק מבית משותף כהגדרתו בסעיף 52 לחוק המקרקעין, התשכ"ט–1969, או חלק מבית כהגדרתו בסעיף 77א לחוק האמור; "בניין" – לרבות בניין מגורים, בניין ציבור או בית עסק; "בניין" – לרבות בניין מגורים, בניין ציבור או בית עסק; "בניין חדש" – בניין שהוחל בתכנונו או בהקמתו לאחר תחילתו של חוק זה; "בניין חדש" – בניין שהוחל בתכנונו או בהקמתו לאחר תחילתו של חוק זה; "בניין קיים" – בניין שאינו בניין חדש; "בניין קיים" – בניין שאינו בניין חדש; "חומרים מסוכנים" – חומרים בריכוזים משתנים שיקבע שר הבריאות; "חומרים מסוכנים" – חומרים בריכוזים משתנים שיקבע שר הבריאות; "מי דלוחין" – מי שפכים שמקורם באמבטיות, מקלחות, מדיחי כלים, כיורים, מכונות כביסה, מי עיבוי מזגנים, בריכות שחייה פרטיות למעט מי שפכים שמקורם באסלות, שפכים תעשייתיים או שפכים שהוזרמו אליהם חומרים מסוכנים; "מי דלוחין" – מי שפכים שמקורם באמבטיות, מקלחות, מדיחי כלים, כיורים, מכונות כביסה, מי עיבוי מזגנים, בריכות שחייה פרטיות למעט מי שפכים שמקורם באסלות, שפכים תעשייתיים או שפכים שהוזרמו אליהם חומרים מסוכנים; "מי דלוחין מטופלים" – מי דלוחין היוצאים ממערכת מי דלוחין; "מי דלוחין מטופלים" – מי דלוחין היוצאים ממערכת מי דלוחין; "מערכת מי דלוחין" – מערכת מים להפרדה בין מי דלוחין לבין מי שפכים אחרים, לאיסוף, הולכה, אגירה וטיהור של מי דלוחין; "מערכת מי דלוחין" – מערכת מים להפרדה בין מי דלוחין לבין מי שפכים אחרים, לאיסוף, הולכה, אגירה וטיהור של מי דלוחין; "השר" – שר הפנים. "השר" – שר הפנים. התקנת מערכת מי דלוחין 3. (א) בכל בניין חדש שאינו בית פרטי תותקן מערכת מי דלוחין. (א) בכל בניין חדש שאינו בית פרטי תותקן מערכת מי דלוחין. (ב) בבניין קיים, לרבות בית פרטי, תותר התקנת מערכת מי דלוחין. (ב) בבניין קיים, לרבות בית פרטי, תותר התקנת מערכת מי דלוחין. מערכת מי דלוחין 4. מערכת מי דלוחין תכלול את האמצעים המפורטים להלן ויתקיימו בה התנאים, הכל כמפורט להלן: מערכת מי דלוחין תכלול את האמצעים המפורטים להלן ויתקיימו בה התנאים, הכל כמפורט להלן: (1) צנרת נפרדת למי דלוחין בלבד ומיכל איסוף, אגירה וטיהור מי הדלוחין; (1) צנרת נפרדת למי דלוחין בלבד ומיכל איסוף, אגירה וטיהור מי הדלוחין; (2) מערכת השקיה והדחת אסלות במי דלוחין מטופלים; (2) מערכת השקיה והדחת אסלות במי דלוחין מטופלים; (3) מנגנון שיבטיח שמי הדלוחין המטופלים ישמשו למטרות המפורטות בסעיף 7, תוך נקיטת אמצעים הנדרשים למניעת כל מפגע בריאותי וסביבתי; (3) מנגנון שיבטיח שמי הדלוחין המטופלים ישמשו למטרות המפורטות בסעיף 7, תוך נקיטת אמצעים הנדרשים למניעת כל מפגע בריאותי וסביבתי; (4) מערכת מי דלוחין תמוקם תוך ניתוק פיזי מוחלט בין מי דלוחין לבין המים השפירים; (4) מערכת מי דלוחין תמוקם תוך ניתוק פיזי מוחלט בין מי דלוחין לבין המים השפירים; (5) אמצעים למניעת מגע ישיר בין בני אדם או בעלי חיים לבין מיכל האיסוף; (5) אמצעים למניעת מגע ישיר בין בני אדם או בעלי חיים לבין מיכל האיסוף; (6) אמצעים למניעת מפגעי ריח והתרבות מזיקים; (6) אמצעים למניעת מפגעי ריח והתרבות מזיקים; (7) מערכת לשימוש במי הדלוחין תגובה על ידי מערכת המים השפירים בעת תקלה או חוסר במי דלוחין; (7) מערכת לשימוש במי הדלוחין תגובה על ידי מערכת המים השפירים בעת תקלה או חוסר במי דלוחין; (8) השקיה במי דלוחין מטופלים תיעשה בטפטוף טמון בלבד; (8) השקיה במי דלוחין מטופלים תיעשה בטפטוף טמון בלבד; (9) צנרת, ברזים ואביזרים נלווים, המשמשים להולכת מי דלוחין (להלן – האביזרים), יצבעו בסגול; (9) צנרת, ברזים ואביזרים נלווים, המשמשים להולכת מי דלוחין (להלן – האביזרים), יצבעו בסגול; (10) האביזרים יכללו ברזים אל-חוזרים וברזי חרום המאפשרים העברת מי הדלוחין למערכת הביוב, בעת הצורך; (10) האביזרים יכללו ברזים אל-חוזרים וברזי חרום המאפשרים העברת מי הדלוחין למערכת הביוב, בעת הצורך; (11) קביעת שלט במקום שבו נעשה שימוש במערכת מי הדלוחין, ובו יצוין כי המים אינם ראויים לשתיה. (11) קביעת שלט במקום שבו נעשה שימוש במערכת מי הדלוחין, ובו יצוין כי המים אינם ראויים לשתיה. איכות מי הדלוחין המטופלים 5. (א) מי דלוחין יעברו, עם כניסתם למערכת מי הדלוחין, חיטוי או טיפול ממברנלי מתאים; לעניין זה, "טיפול ממברנלי" – טיפול באמצעות ממברנות. (א) מי דלוחין יעברו, עם כניסתם למערכת מי הדלוחין, חיטוי או טיפול ממברנלי מתאים; לעניין זה, "טיפול ממברנלי" – טיפול באמצעות ממברנות. (ב) מי הדלוחין המטופלים יעמדו בתנאים הבאים: (ב) מי הדלוחין המטופלים יעמדו בתנאים הבאים: (1) רמת צריכת החמצן הביוכימית הכללית (B.O.D) במי הדלוחין המטופלים תהיה בין 10 ל-20 מג"ל; (2) הם יכילו בין 20 ל-30 מג"ל מוצקים מרחפים (S.S). פיקוח ובקרה 6. (א) שימוש במערכת מי דלוחין מותנה בבדיקת תקינות על ידי דוגם מוסמך (להלן – בדיקת תקינות). (א) שימוש במערכת מי דלוחין מותנה בבדיקת תקינות על ידי דוגם מוסמך (להלן – בדיקת תקינות). (ב) בדיקת התקינות תתבצע עם התקנת מערכת מי הדלוחין, וכן בכל חצי שנה בבניין מגורים ואחת לשנה בכל בניין אחר. (ב) בדיקת התקינות תתבצע עם התקנת מערכת מי הדלוחין, וכן בכל חצי שנה בבניין מגורים ואחת לשנה בכל בניין אחר. (ג) בדיקת התקינות תכלול בדיקת קולי צואתי, בדיקות דטרגנטים, קצב פירוק והישרדות בקרקע ודיגום מורכב של 8 שעות לפחות ביציאה ממיכל האיסוף. (ג) בדיקת התקינות תכלול בדיקת קולי צואתי, בדיקות דטרגנטים, קצב פירוק והישרדות בקרקע ודיגום מורכב של 8 שעות לפחות ביציאה ממיכל האיסוף. אופן השימוש במי דלוחין מטופלים 7. לא ייעשה שימוש במי דלוחין מטופלים אלא לצורך הדחת אסלות, השקיה למעט השקיית צומח המשמש למאכל, שימוש בבריכה נופית, שטחי נוי, מזרקות ומפלי מים. לא ייעשה שימוש במי דלוחין מטופלים אלא לצורך הדחת אסלות, השקיה למעט השקיית צומח המשמש למאכל, שימוש בבריכה נופית, שטחי נוי, מזרקות ומפלי מים. חובת תחזוקה וטיפול במערכת מי דלוחין 8. (א) מערכת מי דלוחין היא קניינו של בעל הנכס שבו היא מותקנת. (א) מערכת מי דלוחין היא קניינו של בעל הנכס שבו היא מותקנת. (ב) לא תותקן מערכת מי דלוחין, אלא בידי מתקין אשר הוסמך לצורך זה על ידי שר הבריאות. (ב) לא תותקן מערכת מי דלוחין, אלא בידי מתקין אשר הוסמך לצורך זה על ידי שר הבריאות. (ג) בעל הנכס בו מותקנת מערכת מי דלוחין או מי מטעמו יפעיל את מערכת מי הדלוחין בהתאם להוראות חוק זה, וידאג לתחזוקת המערכת ולשימורה. (ג) בעל הנכס בו מותקנת מערכת מי דלוחין או מי מטעמו יפעיל את מערכת מי הדלוחין בהתאם להוראות חוק זה, וידאג לתחזוקת המערכת ולשימורה. פטור מהיתר 9. התקנת מערכת מי דלוחין תהיה פטורה מהיתר כמשמעותו בחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה–1965. התקנת מערכת מי דלוחין תהיה פטורה מהיתר כמשמעותו בחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה–1965. ביצוע ותקנות 10. (א) השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא יתקין, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, תקנות לביצועו, לרבות בעניינים אלה אך למעט בעניינים כמפורט בסעיף קטן (ב): (א) השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא יתקין, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, תקנות לביצועו, לרבות בעניינים אלה אך למעט בעניינים כמפורט בסעיף קטן (ב): (1) מבנה מערכת מי הדלוחין, לרבות הוראות לעניין מיקומה בבניין, הפרדתה ממערכת המים השפירים ואופן סימונה; (2) מניעת מפגעים סביבתיים בשל השימוש במערכת מי הדלוחין; הוראות כאמור ייקבעו לאחר התייעצות עם השר להגנת הסביבה. (ב) שר הבריאות יתקין תקנות, בתוך 60 ימים מיום תחילתו של חוק זה, בעניינים אלה: (ב) שר הבריאות יתקין תקנות, בתוך 60 ימים מיום תחילתו של חוק זה, בעניינים אלה: (1) ריכוזים מרביים של חומרים מסוכנים במי השפכים; (2) הסמכת מתקינים של מערכות מי הדלוחין; (3) הסמכת דוגמים מוסמכים, לעניין סעיף 6.