חומר רקע

1 12 ,יוני2023 כ "ג סיון, תשפ"ג אל : חברי הוועדה המשותפת מאת: הייעוץ המשפטי לוועד ת החוקה, חוק ומשפט נוסחים והערות לדיון הקבוע ב יום13.6.23, בהמשך לדיונים /בעניין פ2156 הצעת חוק העונשין (תיקון– הגדרת איום), התשפ"ג– 2023 של חה"כ יצחק קרויזר .מדובר בישיבה שלישית בנושא שבנדון בתמצית : מ דברי המשטרה והמשרד לביטחון לאומי בדיונים הקודמים ע לה כי תופעת גביית דמי ,החסות, בעיקר אגב הצעה לספק שירותי שמירה ("פרוטקשן") לבעלי עסקים או קבלני בנייה שינתה את פניה באופן שמקשה על ההתמודדות עמה. כך, בין היתר, במקרים רבים אין איום מפורש מצדו של העבריין כלפי קורבן הסחיטה ,או ש האיום אינו מופנה לכלל הנפגעים ,אלא לאחד מהם ."באופן שדי בו כדי להביא את כלל בעלי העסקים באזור לשלם לעבריין עבור מה שמכונה "שמירה בהינתן מאפיינים אלו נטען, כי עבירת הסחיטה באיומ ים כפי נוס חה בחוק העונשין, שנעשה בה שימוש מרכזי באכיפה של תופעות אלו ,אינה מספקת מענה ומקשה על מיצוי הדין עם ה.עבריינים הצעתו של חה"כ קרויזר לתקן את חוק העונשין ולתת מענה לבעיה הזו כללה בין היתר פירוט של יסוד האיום, חזקה עובדתית רחבה, החמרת ענישה וענישת מינימום ;ועדת השרים א י שרה את ה הצעה בכפוף למיתון הרכיבים שבה . ואכן, משרד המשפטים הציע נוסח שמרחיב את עבירת הסחיט ה באיומים למעגל הנוסף, של המתלונן ששמע או הבין שישנו איום מבלי שבוצע איום כלפיו , ואינו דורש הו כחה של האיום עצמו- ואולם מחייב הוכחת מודעות של מקבל התמורה, ולו באופן .נסיבתי, לכך שהתמורה משלמת מחמת איום או הפחדה דיוני הוועדה: ,במהלך דיוני הוועדה טענ ו גורמ י האכיפה בדיונים כי הנוסח שהוצע ע"י משרד המשפטים אינו מספק ומותיר את קשיי ההוכחה בעינם. מנגד טענה הסנגוריה, כי הנוסח מרחיב ומותיר עמימות במקום שהחשש של המתלונן הוא סובייקטיבי, ו במקרים שבהם אין קשר בין מקבל .התמורה לבין האיום שבוצע חברי הכנסת שהשתתפו בדיון שמעו את הקשיים וביקשו לחפש פתרונות מעשיים שיתנו מענה, לרבות באמצעות בדיקה אם הכלים המצויים ברשות השב"כ עשויים .לסייע בצד זה, עלה בדיונים שאפשר שהפתרון לתופעה אינו מתמצה בהוספת סעיפי עבירה בחוק העו ,נשין ומחייב לבחון פתרונות נוספים , כגון אלו שכבר מצוי ים בעבודה, ועניינם רגולציה בתחום שירותי השמירה, אכיפה כלכלית, ו כן אמצעי חקירה מיוחדים. לצורך זה סוכם כי המשטרה תדלה את ,הנתונים ונקבע כי ייערך דיון פיקוח, בו יעמדו החוקרים על הקשיים ועל הנתונים. הדיון הקרוב בוועדה : לקראת הדיון מחר , נ ביא את נוסח העבירות הרלוונטיות הקיימות בחוק ,העונשין ו כן שני נוסחים מוצעים– ,הנוסח שהציע משרד המשפטים והצעה נוספת לעבירה ייעודית של כפיית דמי חסות שהתבקשנו לבחון על ידי המציע– .ולצדם הערות ושאלות לדיון נעיר כי אליבא דכלל הגורמים הרלוונטיים, מדובר בהצעות שדורשות ליבון ובחינה יסו .דיים 2 סעיפים רלבנטיים מתוך חוק העונשין, התשל"ז– 1977 )(החוק הקיים 428 .סחיטה באיומים ,המאיים על אדם בכתב, בעל פה או בהתנהגות ,בפגיעה שלא כדין בגופו או בגוף אדם אחר בחירותם, ברכושם, בפרנסתם, בשמם הטוב או ,בצנעת הפרט שלהם או מאיים על אדם לפרסם או להימנע מפרסם דבר ,הנוגע לו או לאדם אחר ,או מטיל אימה על אדם בדרך אחרת הכל כדי להניע את האדם לעשות מעשה או ,להימנע ממעשה שהוא רשאי לעשותו דינו- ;מאסר שבע שנים נעשו המעשה או המחדל מפני איום או הטלת אימה כאמור או במהלכם, דינו- מ אסר תשע שנים. 431 .עושק 431 . המנצל את המצוקה, החולשה הגופנית או השכלית, חוסר הנסיון או קלות הדעת של הזולת לאחת מאלה, דינו- :מאסר שלוש שנים (1) דורש או מקבל דבר שאינו מגיע ;לו כדין (2) דורש או מקבל בעד מצרך או בעד שירות תמורה העולה במידה בלתי סבירה;על התמורה המקובלת (3) נותן בעד מצרך או בעד שירות תמורה הנופלת במידה בלתי סבירה .מן התמורה המקובלת  :סחיטה באיומים הסעיף הקיים מגדיר ,כעבירה דרכים מגוונות של איום: בכתב בעל פה, בהתנהגות או בדרך אחרת , ואשר ,זכה לפרשנות מרחיבה של בית המשפט הכוללת גם ,איומים סמויים ומרומזים לרבות שימוש בשמו של אדם בעל מוניטין עברייני ועוד (ר' דוגמאות במסמך הכנה קודם מיום15.5.23 ).  השימוש שנעשה בעבירה אינו ייחודי ל אכיפתה של תופעת הפרוטקשן , והיא ,רלוונטית גם למעשי סחיטה אחרים כגון איום בפרסום פוגעני, סחיטה על רקע מיני וד וע .  :עושק עבירה זו מגדירה מעשים אסורים אגב ניצול מצוקה , לרבות דרישת תמורה שאינה מגיעה כדין או שעולה על המקובל באופן סביר .  בפועל, השימוש בעבירה זו נעשה בעיקר במקרים של מרמה ועושק הנעשים כלפי חסרי ישע אשר אינם אופייניים לגביית דמי חסות, וגם הפסיקה בעניינה דלה .באופן יחסי 3 :]נוסח מוצע מאת משרד המשפטים [לפני הדיון הקודם 428 .א ,אדם המקבל מאדם תשלום עבור שירות או מצרך ללא שהוא מספק את השירות או המצרך, או כשהוא מספק שירות או מצרך ששוויו בשוק נמוך ,באופן משמעותי מהתשלום ששולם כשהוא מודע לכך שנותן התשלום מסר את ,התשלום מחמת איום או הטלת אימה ,כלפיו או כלפי אדם אחר דינו– ;חמש שנות מאסר לעניין זה, אחת היא אם האיום או הטלת האימה נעשו בידי מקבל התשלום או בידי אדם אחר .מטעמו  ההצעה מרחיבה את עבירת הסחיטה הקיימת למעגל נוסף : מצבים בהם האיום הושמע/נקלט על- ידי אחד, ונותני התשלום הם אחרים שהבינו שכך עליהם לנהוג, על אף שהאיום לא בוצע כלפיהם, וכלל לא ידוע אם בוצע על- ידי מקבל התשלום או על- .ידי אדם אחר  הנוסח נותן ביטוי למציאות כפי שהובאה בפני הוועדה , לפיה בפועל, לא מסופק שירות / מצרך בעבו ר התשלום, הולם או כלשהו, ומסיק ממנה מסקנה לחובת מקבל התשלום, ולכך שלא ניתן להוכיח את מעשה .האיום עצמו הנוסח המוצע אינו מתבסס על חזקות שמעבירות את הנטל ,לנאשם, ועל התביעה להוכיח ולו באופן נסיבתי, כי מקבל דמי הסחיטה היה מודע שנותן התשלום מסר את התשלום מחמת א יום– גם אם האיום עצמו לא הוכח .כאמור  בדיון הקודם עלו מספר קשיים ביחס העובדה וביניהם לנוסח, שהיסוד ההתנהגותי בעבירה הוא פאסיבי ומרחיב )"("המקבל תשלום מאדם ; כי "תמורה הולמת" היא שאלה מסחרית, שקשה לבררה מעבר לכל ספק סביר כנדרש בפלילים של הפחד תחושת וכי ; המתלוננים עלולה להיות סובייקטיבית ובלתי קשורה לאיום שיצר אחר, שאינו .מקבל הכספים ,מנגד טענו רשויות האכיפה כי הנוסח אינו מרחיב דיו, ומותיר .את קשיי ההוכחה בעינם 4 נוסח נוסף שהעלה המציע: כפיית דמי חסות 1 . העושה אחת מאלה הרי הוא כופה דמי חסות ודינו7 :שנות מאסר  מדובר בניסיון ליצור עבירה ייעודית לגביית דמי חסות , המגדירה ארבע התנהגויות אסורות , אשר בשלב זה מנוסחות כעקרונות, ולא כפי שמקובל .לנסח עבירה פלילית  כהערה מקדימה – להתרשמותנו, ישנם בהצעה אלמנטים מרחיבים שמ גדירים כעבירה שלל הת נהגויות לגיטימיות שאינן פליליות, וישנם אלמנטים ש לא ברור אם מוסיפים באופן משמעותי על עבירת הסחיטה באיומים כפי שהיא היום , ומוצע .לבחון את הדברים  כמו כן נציע לשקול , כי עבירה ייעודית אם תיקבע, תחוקק כהוראת שעה, עם מחקר מלווה ונתונים, על מנת שניתן יהיה לבחון א ת יעילות ה. א. מנצל מצוקה של בעל עסק החושש מפגיעה פיזית בגופו או ברכושו ומקבל ממנו תשלום וזאת מבלי לספק שירות ההולם את התמורה שקיבל  כפי שעלה בדיונים הקודמים, נראה כי גם הנוסח הזה ,כולל נותני שירות לגיטימיים שהרי גם חברת שמירה חוקית מנצלת מצוקה וחשש של אדם.ומספקת לו שירות  הנוסח אף מעלה קשיים במישור הראייתי והחקירתי, ובין היתר– מהי ההבחנה בין נותן שירות שמירה לגיטימי לנותן השירות העברייני? כיצד ייקבע מהו שירות ההולם ?את התמורה האם "בעל עסק" נותן מענה ,למכלול התופעה, שכוללת גם קבלנים ?חקלאים ואחרים ב. דורש מבעל עסק לשכור את שירותיו וזאת תוך אמירות או התנהגות לפיה אי שכירת השירות עלולה להוביל לנזק לגוף או לרכוש בעל העסק  אמירות או התנהגויות מאיימות כלולות .גם היום בעבירת הסחיטה באיומים מוצע לברר אם הנוסח מוסיף על העבירה .הקיימת כמו כן מוצע לבחון אם הנוסח אינו מצמצם את הגדרת האיום כפי נוסחה בעבירת הסחיטה באיומים וכפי פרשנותה .בפסיקה ג. חוזר על הצעת שירותים לבעל עסק בצורה חוזרת ונשנית למרות שבעל .העסק סירב להצעה  נראה שהנוסח מפליל משווקים, סוכני .מכירות ואנשי מסחר לגיטימיים 5 ד. מודיע לבעל העסק באמירה או בהתנהגות שהוא נותן השירות הבלעדי באזור  ככל שמדובר בהתנהגות שניתן להסיק מהנסיבות כי היא מאיימת– הרי שהיא .תיכלל בעבירת הסחיטה באיומים  מצד שני ישנם מצבים בהם מדובר בתיאור המצב העובדתי לאשורו והדובר הוא אכן .ספק השירות היחיד 2 . המקבל כסף ממספר בעלי עסק בתקופה של ___ מבלי לספק שירות ההולם את התמורה שקיבל חזקה כי ידע .על המצוקה של בעלי העסק  חזקת מודעות – מוצע כי מי שקיבל כסף ממספר בעלי עסקים בתקופה מוגדרת מבלי לספק שירות הולם יחשב כמי שידע על מצוקתם של המשלמים, ולפי חלופה )(א לעיל, אם ניצל מצוקה זו– ניתן יהיה .להרשיעו בעבירה של כפיית דמי חסות הרחבנו במסמך ההכנה הקודם על ,הבעייתיות שיוצרות חזקות בדין הפלילי :ובקצרה בקביעת חזקה יש משום היפוך הנטל באופן שהחשוד הוא שנדרש ל הוכיח שפעל בנסיבות שאינן מקימות .עבירה היפוך כאמור הוא נדיר בדין הפלילי, כיוון שהוא מנוגד לחזקת החפות - ואנו מפנים לנימוקים הקוראים לנקוט ביתר זהירות בקביעת חזקה .  חזקה אמורה לתאר התנהגות המאפיינת ככלל את ההתנהגות האסורה ולא לכלול (או כמעט שלא לכלול) התנהגויות מותרות , כמו כן חזקה אמורה להתבסס על מסקנה הגיונית שנובעת .מההתנהגות האם ניתן לבסס את האמירה כי מי שקיבל ?כסף באופן המתואר ידע על המצוקה 6 3 . על הכופה דמי חסות יחולו סעיפים36 א– 36ח לפקודת הסמים המסוכנים  מדובר באפשרות לחלט רכוש של העבריין באופן רחב, הן רכוש ששימש או נועד לשמש אמצעי לביצוע העבירה או כדי לאפשר את העבירה, והן רכוש שהושג במישרין או בעקיפין כשכר העבירה או .כתוצאה ממנה או שיועד לכך  עוד מאפשרים הסעיפים חילוט אזרחי ללא הרשעה בעבירה הפלילית, וכן חילוט בשווי וזאת כשלא ניתן לחלט את הרכוש האסור .עצמו  מוצע לברר האם יש קושי לחלט רכוש בעבירה הנדונה מכוחם של סעיפי החילוט ( הרגילים39 לפסד"פ?) ?ואם ישנו מהו והאם ההרחבה המוצעת פותרת בעיה ?קיימת נ ציין כי מדובר בנושא חדש שלא לובן בדיונים הקודמים ומוצע לשמוע את .גורמי המקצוע המומחים לעניין זה 4 . הורשע אדם בעבירה לפי סעיף זה לא יפחת ...עונשו מ  הסעיף מציע ענישת מינימום. באופן כללי ענישת מינימום מצירה את שיקול הדעת השיפוטי, ומקשה על הטלת העונש המתאים לעבירה בנסיבותיה ולעבריין העומד לדין. יש לשקול הצורך בכך, בעיקר מאז תיקון113 שהבנה את שיקול הדעת השיפוטי בענישה וקבע לו קריטריונים .ברורים  נוסף על כך, התופעה של כפיית דמי חסות מתאפיינת בקשיים הוכחתיים ובחשש של . המשפט בבית מלהעיד המתלוננים בנסיבות אלו, עונשי מינימום עשויים להקשות על עריכת הסדרי טיעון עם ענישה ,מופחתת.במקום שאין מנוס מכך 5 . בחוק לתיקון סדרי הדין (חקירת עדים) אחרי סעיף2 :ב יבוא 2ב1 . במשפט פלילי בשל עבירת כפיית דמי חסות רשאי בית המשפט להורות בין מיוזמתו ובין לבקשת בעל דין או נפגעי עבירה, לפני מתן העדות או במהלכה, שהנפגע ימסור את עדותו שלא בנוכחות הנאשם אלא בנוכחות סנגורו, אם נוכח שמסירת העדות בנוכחות הנאשם עלולה .לפגוע בנפגע העבירה או להשפיע על עדותו עדות שלא בנוכחות הנאשם תינתן מחוץ לאולם בית המשפט או בדרך אחרת שתמנע מן הנאשם .או מקרוביו לראות את העד או להיחשף אליו  ההצעה מתמודדת עם החשש המובנה שישנו למתלוננים בעבירה זו מלהעיד בפני ,העבריינים ומשווה את מצבם לזה שניתן ,לנפגעי עבירות מין וסחר בבני אדם .ולנפגעים קטינים וחסרי ישע  יצוין כי הכלל הוא ש עד מעיד בנוכחות הנאשם והימנעות מכך היא החריג. ככלל הטחת הגרסה בפני הנאשם תורמת ליכולתו של בית המשפט להתרשם ,מאמיתות גרסתו של העד וממהימנותו ומקיימת את זכות הנוכחות של הנאשם במשפטו במובנה המהותי . מוצע לברר מה תהיינה השלכות קביעה כזו על זכויות נאשמים, ומנגד, האם יש יסוד להניח כי האפשרות להעיד בפני הסנגור בלבד ?תתרום להבאתם של המתלוננים לעדות