חומר רקע
מדינת ישראל
משרד המשפטים
ה
יחידה למשפט עברי
ט' ב
סיון
, תש
פ"ג
29
ב
מאי ,
2023
לכבוד
ועדת החוקה חוק ומשפט
:הנדון
הצעת חוק פסיקת ריבית והצמדה(
'תיקון מס9), התשפ"ב-
2022
הצעת חוק ההוצאה לפועל(
'תיקון מס71
) (ריבית ודמי פיגורים), התשפ"ב-
2022
ריבית ו
דמי פיגורים בהוצאה לפועל לאור המשפט העברי
1.
הקדמה
סעיף2 ל ,חוק פסיקת ריבית והצמדה
ה
תשכ"א-
1961
(להלן: החוק) קובע ש "רשות שיפוטית שפסקה
לבעל דין סכום כסף ...רשאית, לפי שיקול דעתה, לפסוק ריבית על אותו סכום ". סעיף5
(א) לחוק
קובע שתקופת הריבית מתחילה מיום הגשת
התביעה
(אלא אם קבע בית המשפט מועד מוקדם יותר
"החל מיום היווצרות עילת התביעה") ו היא משתרעת
עד המועד שנקבע בפסק הדין לתשלו
ם החוב
)(מועד הפירעון. שיעור הריבית נקבע בתקנות1 והוא עומד כיום על
6.56%
לשנה אם בית המשפט
אינו מצמיד את החוב
(ריבית שקלית) או
2.05%
לשנה אם ב
ית המשפט מצמיד את החוב
(ריבית
)צמודה2
. ריבית זו מכונה "ריבית הבסיס" והיא נועדה לפצות את הנושה על הכסף שיכול היה להיות
בידו אלמלא התקיימה עילת התביעה
. לשון אחר, היא נועדה להגן על זכות הקניין שלו3.
סעיף5
(ב) מוסיף, שאם לא שילם החייב את החוב עד מועד הפירעון
שקבע בית המשפט
, מתווס
פת
.על החוב ריבית פיגורים ששיעורה נקבע אף הוא בתקנות
מדובר בריבית גבוהה במיוחד
, המתווספת
1
,)תקנות פסיקת ריבית והצמדה (קביעת שיעור הריבית ודרך חישובה ה
תשס"ג-
2003
. שיעורי הריבית מתפרסמים מדי
רבעון באתר משרד האוצר
, אגף החשב הכללי :
https://ga.mof.gov.il/rate
.
2 הריבית השקלית גבוה
ה יותר מן הריבית הצמודה, מש ום שהיא
כוללת בתוכה
.רכיב המשקף את ציפיות האינפלציה
בית
המשפט מוסמך גם לפסוק שהסכום שהוא פוסק לא יישא ריבית אלא ;רק יוצמד למדד. שלוש החלופות (ריבית בלבד
הצמדה בלבד; הצמדה וריבית) קבועות בסעיף3
" :א(א) לחוק במקום לפסוק ריבית רשאית רשות שיפוטית, לפי שיקול
דעת
ה, לפסוק הפרשי הצמדה או הפרשי הצמדה וריבית, במלואם או במקצתם".
3
ראה בהרחבה דו"ח
הוועדה לבחינת מנגנוני הריבית בחוק פסיקת ריבית והצמדה
,(פורסם באגף החשב הכללי25.5.2021
,)
'עמ28
-
30
,)(להלן: דו"ח הוועדהlaw
-
judgment
-
https://tinyurl.com/interest
.
2
רח' צאלח א-
דין29
.ת.ד49029
ירושלים91490
:* טל073-3925657
:; פקס02-6467587
כאמור
לריבית הבסיס, והיא עומדת כיום על8.55%
.לשנה
"ריבית זו המכונה "ריבית פיגורים
נושאת
אופי
""עונשי הרתעתי , והיא נועדה להמריץ את
החייב ל פרוע את
חובו במועד4.
עיקרי התיקונים המוצעים בהצעות החוק שבנדון ]...[" :הם
קביעת הריבית השקלית
כריבית ברירת
מחדל; פיצול מנגנון ריבית הפיגורים לשני
רכיבים- ריבית ודמי פיגורים, בשל התכליות השונות של
מנגנון הריבית והמנגנון התמריצי לתשלום החוב; הוספת
דמי הפיגורים לחוב אחת לרבעון, במקום
;בתדירות יומית ביטול החלת מנגנון "ריבית דריבית" על דמי הפיגורים
"]...[
5.
כמו כן "מוצע שדמי
הפיגורים לא יחולו לגבי חייבים המשלמים את חובם בתשלומים"
6
, שכן אם הוא משלם כנדרש אין
.הצדקה להטיל עליו סנקציה
ידוע
ש
דין תורה אוסר על ריבית ועו
לה אם כן השאלה ,אה
ם א יסור זה חל גם על הריביות הנגבות
מכוח החוק? מטרת
ה
של
חוות דעת זו להראות שלא כך הם פני הדברים .כפי שנרחיב להלן,
החוק
עולה בקנה אחד לפחות עם דעת
חלק מפוסקי ההלכה החשובים , והתאמה זו רק מתחזקת בתיקוני
החוק המוצעים, הן לעניין ריבית הבסיס והן"לעניין "דמי הפיגורים .
2.
איסור ריבית במשפט העברי
איסור ריבית נזכר בתורה שלוש
פעמים
:בניסוחים שונים
"אם כסף תַּ לְוֶה
את עמי את
הֶ עָנִי ָעמ
א ְך ל
תהיה לו כְ נֹשֶ ה לא תשימון עליו
נֶשֶ ְך ;)" (שמות כב, כד ,"אל תיקח מאיתו נשך ותרבית" (ויקרא כה
)לו;
""לא תשיך לאחיך, נשך כסף נשך אוכל, נשך כל דבר אשר ישך. לנכרי תשיך ולאחיך לא תשיך
.)(דברים כג, כ
"בתלמוד הוגדר האיסור כ"שכר המתנת מעות7
,. האיסור מן התורה הוא רק בריבית על הלוואה
אבל חכמים אסרו ג ם
ריבית בעסק
תו אחרות כגון מכר
"באשראי והוא נקרא "אבק ריבית8
. כמו כן
האיסור מן התורה הוא רק ב"ריבית קצוצה", היינו ריבית שסוכם על שיעורה מראש9
, אבל חכמים
4
'ראה דו"ח הוועדה, עמ36
-
39
", ובו המלצה להמיר את שמו של חיוב זה מ"ריבית פיגורים" ל
דמי פיגורים ". יש בדו"ח
עוד שורה של המלצות מהותיות יותר, כגון: קביעה שחוב ז
ה לא יצטבר מידי יום אלא ייפסק אחת לשלושה חודשים , כדי
להגביר את האפקט ההרתעתי"; שהחוב לא יצטרף לחוב העיקרי, כך שלא יצבור "ריבית דריבית , שאינה תואמת את אופיו
העונשי .; ועוד. המלצות המבליטות ומחזקות את אופיו העונשי של החיוב ושאין מגמתו שמירת ערך הכסף
יצוין שב
דיני עבודה קבע המחוקק שיעורי ריבית פיגורים גבוהים עוד יותר, ראה חוק הגנת השכר, התשי"ח-
1958
, סעיף
17
(לעניין הלנת שכר), וסעיף20
.)(לעניין הלנת פיצויי פיטורים
5
מתוך דברי ההסבר להצעת 'חוק פסיקת ריבית והצמדה (תיקון מס9), התשפ"ב-
2022
'(להלן: תיקון מס9). הצ עת החוק
מאמצת בעניינים אלה את המלצות הוועדה, לעיל, הערה3
. וראה לעיל, הערה4.
6
מתוך דברי ההסבר להצעת חוק ההוצאה לפועל(
'תיקון מס71
) (ריבית ודמי פיגורים),
התשפ"ב2022
.
תיאור מפורט יותר
של עיקרי הצעות החוק ראה ב
חומרי הרקע של הייעוץ המשפטי של ועדת החוקה חוק ומשפט.
7 בבא מציעא סג "ב ע :
"כל אגר נטר ליה– א
סור."
8 ראה רמב ,"ם
הלכות מלווה ולווה ,פרק ח ,הלכה א.
9
ראה
רמב
"ם ,הלכו
ת מלווה ולווה ,פרק
ד, הלכה ג. לפי הרמב"ם (שם, פרק
ו ,הלכה ג ), בשם רבותיו, איסור התורה הוא
רק אם סוכם על הריבית
בשעת ההלוואה .הראב
"ד (שם ), חולק ולדעתו איסור התורה חל גם אם הסכם הריבית נעשה
במהלך תקופת ההלוואה.
3
רח' צאלח א-
דין29
.ת.ד49029
ירושלים91490
:* טל073-3925657
:; פקס02-6467587
אסרו גם כל גביית יתר אף שלא סוכם עליה מראש, ואף זה בכלל "אבק ריבית". ההבדל בין "ריבית
קצוצה" ל"אבק ריבית" הוא ש"ריבית קצוצה יוצאה בדיינין", כלומר שאם שילם הלווה את הריבית
"הוא זכאי להשבה, מה שאין כן "אבק ריבית" ש
אין מחזירין אותו מן המלוה ללוה"
10
.
,כאמור לעיל
ב
ריבית ה
משתלמת על פי החוק יש להבחין בין שני מרכיבים:
""ריבית הבסיס,
שבאה
כפיצויי נזיקין בגין הפס
ד הרווחים שיכול היה הנושה להפיק לולי נוצרה עילת התביעה
או למצער
לפיצוי על עלות גיוס הכסף11
;
ו"ריבית
ה"פיגורים,
שהיא קנס עונשי שמטרתו להרתיע את החייב
מפני עיכוב בתשלום .
כאמור, הצעות החוק
מבקשות להמיר
את הביטוי "ריבית פיגורים" בביטוי
"דמי פיגורים", כדי
להבדיל חיוב זה מ"ריבית הבסיס" ו
להבליט שתכליתו
להניע את החייב לשלם
את חובו ולא להגן על ערך כספו של הנושה.
מאחר שריביות אלה אינן בגדר ,""שכר המתנת מעות
.יש מן הפוסקים הסבורים שאין בהן איסור, כפי שנראה להלן :את הדיון בדבריהם נחלק לשניים
תחילה נעסוק
בתשלום פיצוי בגי ן
הנזק שנגרם ל
נושה כתוצאה מכך שהכסף לא
עמד לרשותו
בתקופה שעד פירעון החוב , ולאחר מכן נדון בתשלום קנס בגין איחור התשלום כאמצעי לחץ על
.החייב לעמוד בחיובו במועד
3.
פיצוי
על עיכוב כספים
לכאורה,, מלבד איסור הריבית המשפט העברי אינו מכיר ב אפשרות הטלת פיצוי
בגין עיכוב כספים
גם מסיבה נוספת והיא
, ש
הדין הוא ש"ה מבטל כיסו של חברו–
"פטור12
, כלומר המונע מזולתו
,שימוש ברכושו, פטור מלפצות אותו על הפסדו
בהתאם
לכלל "גרמא בנזיקין – פטור."
ו
אולם , כפי
שנראה להלן, פוסקי הלכה חשובים סבורים
שניתן להתגבר על שתי המׂש
ּו כות האלה
ו להטיל
חיוב
פיצויים בגין
עיכוב כספים.
בעניין שומר המעכב כספים שהופקדו בידו למשמרת
וה
פיק מהם רווחים , פוסק
הרמ"א13
: "
אם בא
בעל הפקדון ואמר [לשומר]: תן לי פקדוני
ואני ארוויח בהן בעצמי , והלה מעכב בידו [את הפקדון
]ומפיק ממנו רווח–
חייב ליתן הרווח
מכאן ולהבא"
14
.
10
ראה: רמב"ם, שם, פרק ד, הלכה ;ו
שולחן ערוך,
יורה דעה, סימן
קסא
, סעיפים ב-
.ה
11
" :דברי ההסבר להצעת החוק מגדירים כך את ריבית הבסיס
יש לפצות את הנושה על הנזק
שנגרם לו בשל עיכוב בקבלת
התשלום המגיע לו והצורך לגייס הון חלופי בפרק הזמן שעד קבלת התשלום " (דברי ההסבר לסעיף2
'לתיקון מס9
.)
12
כך נקבע
בתלמוד הירושלמי ,בבא מציעא ,פרק ה ,הלכה ג: "אמר רבי יצחק...
המבטל כ
י ס
חבירו –
אין לו עליו אלא
"תרעומת.
13 רמ"א ,"מ חו , סימן
רצב, סעיף ז.
14
וראה
סמ"ע, סימן רצב, ס"ק כא" , שכך הדין בפיקדון דווקא
דכיון דלא בא לידו בתורת הלואה אין כאן משום ריבית ."
,וראה שו"ת שבות יעקב, חלק א, סימן סד (מובא בפתחי תשובה, יורה דעה, סימן קסא, ס"ק א). וראה נחום רקובר
"פיצויים על עיכוב כספים–
ריבית פיגורים", בתוך
המסחר במשפט העבר
י ', ירושלים תשמ"ח, שער חמישי, עמ229-137
,
'בעמ207-206
[ )(להלן: רקובר=שערי צדק
)ג (תשס"ג ,
409-305
. גרסה ראשונה של המחקר פורסמה ב"סדרת מחקרים
וסקירות במפשט העברי", חוברת נה, יולי1977
.]
4
רח' צאלח א-
דין29
.ת.ד49029
ירושלים91490
:* טל073-3925657
:; פקס02-6467587
גם במקום שלא הפ
י ק מעכב הכספים
רווח
ים בפועל , ייתכן שיש לבעל הכספים עילת תביעה בגין
אבדן הרווח הפוטנציאלי שנמנע
ממנו .
כך פוסק
רבי אליעזר מטול (
Toul
)
15
,
תלמיד ר"י הזקן
ובעצמו מבעלי התוספות, בעניין מלמד
ש מעסיקו עיכב
א
ת שכרו "
ותבעו המלמד מה שהיה יכול
להרויח במעותיו
מאותו זמן ...
דחייב ליתן לו הריוח
ואין בו רבית"
16
.
פסק זה יש בו שני חידושים
:מפליגים
האחד שאין
כאן איסור ריבית
, ו
השני
" שלא חל כאן הכלל המבטל כיסו של חברו– פטור."
ו מדוע
אין כאן איסור ריבית?
לשאלה זו .ניתנו הסברים שונים מרתק ומחודש במיוחד הוא הסברו
של
ר' משה
( סופר גרמניה- אוסטריה ,המאות הי"ח-י"ט ) בעל
ה"חתם סופר"
17
התולה את העניין
בטעמו של איסור
ה
ריבית ,
ובייחודו של
שכר עבודה ,. לדעתו
מאחר שהקפידה התורה על תשלום
שכר שכיר במועד כדי להגן על
תנאי קיומו של השכיר
ופרנסתו, מותר ל
שכיר לדרוש מן ה מעסיק
לשלם לו את מה
שיכול היה להרוויח , שהלא
טעמו של
איסור הריבית הוא "וחי אחיך עמך", ולגבי
השכיר תשלום ריבית על עיכוב שכרו היא הדרך לדאוג לחייו
. ובלשונו :
מפורש בקרא טעמי
ה
' ])[=בתורה טעמו (של איסור ריבית
וחי אחיך עמך,'
שהקב"ה הטיל
ָחיותו של הלוה על המלוה ומחוייב להלות לו הלו
את חן וחסד ולא באגר נטר
[=בשכר
]המתנת מעות. וא
ם כן,
תינח ][=מובן הדבר
במלוה ולוה דעלמא.
אמנם בשוכר ושכיר
נהפוך,
שהטיל הקדוש ברוך הוא חיותו של מלוה-
שהוא השכיר- על הלוה השוכר,
ופקיד
][=וציווה
עליו [על השוכר-
]המעסיק'לא תלין שכרו אתך עד בקר'
משום כדי חיותו של
שכיר ...וא
ם כן,
אם ירצה השכיר-
המלוה הזה- לוותר על חיותו ולהשהותו שכרו,
מותר
ליקח ממנו
][מן המעסיק
אגר נטר כדי להחיות נפשו. וסברת ר
בי אליעזר
מטוך נכונה
וישרה18
.
15
דבריו הובאו בין השאר
בתשובות מיימוניות,, משפטים סימן טו,
ובאור זרוע, בבא מציעא, סימן קפא. אמנם השווה
משנה למלך, הלכות מלוה ולוה, פרק ז, הלכה יא , ד"ה ועוד יש
לדון , המצמצם את חידושו של ר' אליעזר מטול, ומעמיד
" :)את דבריו, שלא כמשמעם, רק כשמעכב הכספים הרוויח בהם (בדומה לשיטת הרמ"א
ומה שחייב ה"ר אליעזר,
לא היה
מה שהיה יכול להרויח כמו שתבע השכיר, אלא מה שהרויח בהם המשכיר".
נציין ש במקורות אחדים נתחלף שמו לר' אליעזר( מטוךTouques
)
,מאחרוני בעלי התוספות ומעורכיו. ראה רקובר (לעיל
הערה14
'), בעמ152
, הערה62
.
16 באור זרוע, שם, מובא שכך פסק גם ר' אליעזר בר' יואל הל)וי (הראבי"ה , כשבגרסתו ר' אליעזר מטול הוא היה המלמד
שתבע את שכרו . וראה ספר הראבי"ה, סימן
תתקנז , משם עולה שתנאי לכך הוא שנמנע מן התובע רווח בטוח. לניתוח
תשובה חשובה ,זו ראה בהרחבה
רקובר
(לעיל, הערה14
'), עמ145
', עמ152
', ועמ185-182
.וראה
מחנה אפרים, הלכות
מלוה ולוה–
.דיני ריבית, סימן מא
17 שו "ת ,חתם סופר
חלק ו,, ליקוטים
סימן
כו , ד"ה
ואיידי דאיירי
. וראה גם ביתר קיצור ב
חידושי ו, בבא מציעא
עג
,ע"א
ד"ה
א"ל רבא .
18
,כיוצא בזה מסביר בן זמנו של החתם סופר
רבי
אריה לייב
נץ יצ : "מה שמשלם
אינו רבית רק
][=אלא תיקון הלאו
שעשקו ועבר בלא תעשוק" (מעייני החכמה , בבא מציעא
סה
ע"א, ד"ה במשנה, וראה גם
חידושי ו (חידושי
מהרא"ל) ,
יורה
דעה, סימן קעו, סעיף ו , ס"ק" יא). כלומר, אין כאן איסור ריבית משום שהתשלום של המעסיק בא לתקן את איסור לא
תעשוק שכיר"
)(דברים כד, יד
.שעבר עליו המעסיק כאשר עיכב שלא כדין את תשלום שכרו של הפועל
5
רח' צאלח א-
דין29
.ת.ד49029
ירושלים91490
:* טל073-3925657
:; פקס02-6467587
ייחודו של חיוב המעסיק לתשלום שכרו של עובדו עשוי להסביר גם
מדוע
לא חל כאן הכלל"
המבטל
כיסו של חברו- פטור"
,אף אם המעסיק לא הרוויח בעצמו מעיכוב ה
כסף, וזאת משום ש התורה
החמירה
בעניין תשלום שכר שכיר19
.
כאמור, הסבר זה מצומצם רק לעיכוב
שכר עבודה.
,ואולם יש מי שהציעו הסבר כללי יותר לפסק
,של רבי אליעזר מטול הנכון ביחס לעיכוב כספים
באשר הוא. כך, ר' יואל ס
י( רקיס ,פולין המאות
הט"ז-
)י"ז20
,מסביר ש בהעדר הסכם הלוואה בין הצדדים, אין איסור
ריבית
בתשלום על עיכוב
הכסף
. ו
נראה שזו גם דעת,"ו של בעל "נתיבות המשפט רבי יעקב מליסא21
(
,פולין המאות הי"ח-
)י"ט שמוסיף , שהפטור של "המבטל כיסו של חברו" אמור במי שרק מונע מזולתו שימוש בנכסיו
ולא במי שעושה בהם שימוש בעצמו, אף אם אינו מרוויח בהם ,. ואשר על כן במקום שאין איסור
ריבית, הרי שעצם עיכוב כספי הזולת והשימוש בהם מחייב תשלום , בלא קשר לשאלה אם
המעכב
הפיק
הם מ רווח אם לאו22
.
אמנם רבים חלקו על חידושו של רבי אליעזר מטול . לדעתם, המעסיק שעיכב את שכרו של העובד
פטור מכל פיצוי, משום ש לדעתם יש בתשלום זה משום
ריבית אסורה23
.
19 החתם סופר אינו מתייחס לשאל ת תחולת הכלל בדבר"ה
מבטל כיסו של חברו"
, אבל יש להניח, כאמור, שכך היה עשוי
להסביר נקודה זו. לעומתו, הרב צינץ (לעיל, הערה18
;, ד"ה ובזה מיושב) מציין במפורש שהסברו מסביר גם נקודה זו
בשונה מ"מבטל כיס" רגיל, על המעסיק
מוטלת החובה לתקן את איסור העושק שעבר עליו כאשר עיכב את כספו של העובד
שלו, ועל כן לא חל עליו הכלל. כיוצא בזה ראה
שו"ת בית יצחק
,)(שמלקיס יורה דעה
, חלק ב, סימן ב , אות ב. הוא מסביר
שפועל עדיף מנושה אחר, כפי שבא לידי ביטוי בכך שהתורה הקפידה מאוד לשלם לו את שכרו בכסף דווקא ולא בשווה
כסף, ובכך שהתורה חייבה לפצות אותו בגין מניעת עבודה–
שֶ בֶת, ועל כן המבטל את כיסו-
:חייב. וראה גם שו"ת זית
רענן
, חלק ב, סימן טז ,, אות ט ד"ה
ואפשר לתרץ ;שער משפט, סימן סא, ס"ק ב , ד"ה
אמנם .
20
ב"ח ,
,יורה דעה ,סימן קסא ס"ק
ב" :
במלמד ושאר שכיר דלא זקיף עליו במלוה- לית ביה משום רבית ". כהסבר זה
נוקט גם ר' יוסף שאול נתנזון, ראה להלן, ליד ציון הערה28
.
21
ראה
חוות דעת ,יו
רה דעה, ס
ימן קסט, ביאורים , ס"ק
יד.
22
בהתאם לכלל "זה לא נהנה וזה חסר–
,חייב". כך לדוגמה מי שמשתמש בדירת חברו שעמדה להשכרה, חייב בתשלום
אף שלא הרוויח מכך כלכלית (כגון שדירה)אחרת עמדה לרשותו ולא חסך אפוא דבר
. ובדומה לכך ,, לולי בעיית הריבית
עצם השימוש בכספי הזולת מחייב בתשלום אף אם לא הרוויח בהם, שכן כסף נחשב אף הוא לדבר שעומד להשכרה, כפי
שמוכח מ" :משנת מכות א, א, בעניין עדים זוממים
מעידין אנו באיש פלוני שהוא חייב לחברו אלף זוז
על מנת ליתנו לו
מכאן ועד שלשים יום,
והוא ][הנתבע
אומר מכאן ועד עשר שנים]. [אם נמצאו העדים זוממים
אומדין כמה אדם רוצה ליתן
ויהיו בידו אלף זוז בין נותנן מכאן ועד שלשים יום בין נותנן מכאן ועד עשר שנים"
(משנה זו-
כפי שנתפרשה בשו"ת
הרדב"ז, חלק א, סימן פד- הו
באה על ידי השופט שינבוים ב ע"א524/80
אבידן נ' הלפרין(, פ"ד לז1
)
29
', בעמ39
.
תודה
.)לידידי השופט רפאל יעקובי, שהפנה אותי לפסק דין זה
23
;ראה לדוגמה: אור זרוע, בבא מציעא, סימן קפא; גידולי תרומה, שער מו, חלק ג, אות כד
בית יוסף ,, יורה דעה סימן
קס ;, ס"ק כא ;משנה למלך, הלכות מלוה ולוה, פרק ז, הלכה יא. הם מצביעים על מקורות תלמודיים (בבא מציעא סה ע"א
עג ע"א; עה ע"א)
מהם עולה ששכר שכיר גם הוא נושא לאיסור ריבית. חתם סופר (לעיל, הערה17
,) ומעייני החכמה (לעיל
הערה18) דוחים ראיות אלה, כל אחד על פי דרכו, ואין כאן המקום להאריך. לסקירת מחלוקת הפוסקים ראה
חשוקי
חמד ,נדרים מט ע"ב
"(האם מותר לקבל פיצוי על הלנת שכר המלמד, או שזה רבית "). הוא מציין שכשיטת רבי אליעזר
" )מטול עולה מן המסופר בתלמוד (שבת קכז ע"ב באדם אחד שירד מגליל העליון ונשכר אצל בעל הבית אחד בדרום שלש
שנים
" והלה עיכב את שכרו ולבסוף פיצה אותו על כ
ך, וכפי שהעיר יעב"ץ בהגהותיו, שם. אם כי אפשר שהכוונה כ שו"ת
מהרשד"ם ,, יורה דעה
סימן רכב , שההיתר הוא רק כאשר הפיצוי נעשה ביזמת החייב כדי לפייס את חברו על הנזק שגרם
6
רח' צאלח א-
דין29
.ת.ד49029
ירושלים91490
:* טל073-3925657
:; פקס02-6467587
לנוכח
מחלוקת זו,
הדין לכאורה
עם המוחזק
"על פי הכלל "המוציא מחברו עליו הראיה24
, אבל
רבי
הלל בר' נפתלי צבי
,)(ליטא, המאה הי"ז
מעיד שלא כך מנהג בתי הדין25
:
עכשיו בדורות הללו
המ
נהג בדיני ארצות26
לפסוק פסידא דשוקא[לחייב את הלווה ב מניעת
הרווח שגרם ל
מלווה] ואין פוצה פה ומצפצף כ דין'הפקר בית־דין הפקר׳, וזה פשוט.
גם
רבי יוסף שאול נתנזון27
(רבה של לבוב ומגדולי המשיבים במאה הי"ט), מתיר לנושה לגבות את
הרווח שיכל להרוויח לולי עיכוב כספו. הוא נשאל על אדם שנתן מטבעות לחלפ ן כספים על מנת
להמירם למטבע אחר . החלפן
עיכב
את המטבעות אצלו ולא נתן לו מטבע אחר עד שהוצרך לתובעו
בערכאות ו זכה במשפט בתוספת6%
על עיכוב כספו. הרב נתנזון מכריע שמותר לו לקחת את
התוספת שנפסקה לו
:ואין בזה לא גזל ולא ריבית, ומנמק
אח
ר כך נתיישבתי ש
אין שייך בזה משום ריבית, דהרי לא הלוה לו כלל וזה עיכב מעותיו28
,
ואף דמעכב כיסו של חברו פטור, אבל משעה שתבעו שיחזיר לו, צריך להחזיר לו, ואי ן בזה
משום ריבית דהו
י ליה כגזלן.
באחד מפסקי הדין שנדון בבית המשפט העליון בראשית שנותיו29
,
בו עלתה שאלת תשלום פיצויים
על עיכוב כספים , נסמך
הרב פרופ' שמחה אסף
על
מקורות אלה כדי לקבוע שאין מניעה ה לכתית
ב גביית:תשלום זה, וכך כתב
בתוספת הרווח בגובה של
9%
או ב
כ ל שיעור אחר על הסכום שנתחייב הנתבע על פי
פסק־
הדין
בבית־המשפט שלמטה אין לראות לא רבית ואף לא אבק רבית האסורה כידוע לפי
המשפט העברי בתשלום ובלקיחה.
.לו
:וראה עוד ,"הרב יואב שטרנברג, "ריבית והצמדה בעיכוב פיצויי פיטורין
תחומין
'כו (תשס"ו), עמ393-384
; הרב שלמה
,אישון"איסור ריבית בחוק הגנת השכר ,"כתר
'ו (תשס"ח), סימן מו, עמ299-287
.
רקובר
(לעיל, הערה14
), עמ'
153
, ליד ציון הערה68
, מטעים ש
מי ש דוחה את חידושו של רבי אליעזר מטול עושה זאת רק
בשל א
יסור ריבית , ולולי כן לא היה חולק על החיוב לפצות את השכיר על עיכוב
שכרו (והוא מפנה בהקשר זה לחוות דעת ,
לעיל, הערה22
.)
24
,ראה ב"ח
יורה
דעה, סימן
קסא ,סעיף ב. וכך נקט לדוגמה בית הדין הרבני
האזורי ירושלים, בתיק1088918/5
, בהרכב
הדיינים רלב"ג, שני ווידאל(
28/08/2021
)
', עמ1
" (בעניין
פסיקת ריבית והצמדה על חוב של דמי איזון .)"
25 ראה בית הל ,ל, יורה דעה
סי
מן קע
, ס"ק א.
26 כוונ
תו
, כנראה, לתקנ
ת "
.ועד ארבע ארצות״ אף כי אינה בתקנות בעל הסמ״ע משנת שס״ז
ל דיון והרחבה בדבריו ובמנהג
ה ארצות
ב
פולין , ראה
רקובר
(לעיל, הערה14
),
'עמ
222-217
.
רקובר סוקר חילוקי דעות בין הפוסקים בדבר משמעות פסקו
.של בית הלל והיקפו, ובשאלה אם לסמוך עליו אם לאו
27 שו"ת שואל ומשיב, מהדור
א תניינא, חלק ד, סימן קכג. וראה עוד,
,שם מהדורא תלי ,תאה חלק
ב, סימן קמו,
שם
הוא מציין למצבים בהם ניתן לחייב את המבטל כיסו של חברו.
28
וכהסבר הב"ח שראינו לעיל, ליד ציון הערה20
.
29
ע"א207/51
אגד אגודה שיתופית נ' ברנדס ואחרים , פ"ד ו1089
(
1952
'), בעמ1103
.
7
רח' צאלח א-
דין29
.ת.ד49029
ירושלים91490
:* טל073-3925657
:; פקס02-6467587
ונימוק
ו עמו:
הסכום שעל הנתבע לשלם במקרה שלפנינו לא בא לידו בתורת הלוואה אלא זוהי תביעת
נזקים. ומאותה שעה
שנתחייב בדין בתשלומ
י
הנזק והוא מעכב את התשלום הרי הוא חייב
לפצות את הזוכה בדין על הנזק שנגרם לו על־ידי עיכוב התשלום. ואף בהלוואה,
אם המלווה
תובע הלוואתו כשהגיע זמן פרעונה והלווה מעכב את התשלום או גו
ר ,ם לעיכוב התשלום
הוא חייב לפצות את המלווה על עיכוב ז
, וא ה ף שאמרו בירושלמי (בבא
מ ציעא פרק ט׳, הל׳
ג) המבטל כיסו של חברו אין לו עליו אלא תרעומת, והובא ירושלמי זה על־ידי
כ מה מן
הראשונים, הנה נאמרו בזה
על־ידי האחרונים כמה ו
כ
מה חילוק,ים
ולא תמיד הוא פטור
(עי׳ שו"ת חתם סופר, חלק חו״מ סי׳ קע״ח ו״נחלת צבי״ לבעל 'פתחי תשובה׳, בסוף שו״ע
)חו"מ.
ו
אחר שהוא מ
צטט את דברי האח רונים("בית הלל" והרב נתנזון) ,
:הוא מסיים
לפי זה יש מקום לחייב את הנתבע בתשלום הרווחים משעת הגשת התביעה כנגדו לבית־
המשפט. לא נעלמו אמנם מעיני גם דברי המ
ר מי ח ים, אבל סבורני שבתנאי זמננו כדאים הם
בעל ״בית
הלל״ ו׳׳שואל ומשיב״ לסמוך עליהם30
.
פסק דין זה של השופט אסף, ש צוטט בפסקי דין
נוספים, שימש סימוכין ל חוק פסיקת ריבית
,והצמדה
התשכ
"א-
1961
31, יחד עם מחקרו המקיף של פרופ' נחום רקובר בנושא32
.
4.
קנס מוסכם בגין עיכוב
כספים
.עד כה דובר על פיצוי נזיקי בגין עיכוב הכספים
לכאורה אם הוסכם מראש בין הצדדים על תשלום
"קנס" באם יאחר החייב בתשלום, לכולי עלמא יש בכוח ההסכם להתגבר על הכ
ל ל "מבטל כיסו של
30
נוסיף גם ש ל
פוסקים הסבורים כי אין לחייב פיצוי על עיכוב
,כספים מ
כל מקום נראה ש
יש חיוב
בדיני שמיים, ככל
מזיק
בגרמא .ראה תיק
293358/16
בבית הדין
הרבני האזורי נתניה
, בהרכב הדיינים עמוס, פרדס וינאי (
,נבו16/01/13
.)
הדיין הרב מיכאל עמוס מאריך ב עניין
זה ,ובסוף דברי
ו
'(עמ21
)
מצטט את
שו"ת להורות נתן ,חלק ט, סימן נח,
אות
כח :, הפוסק "ולדינא ודאי שצריך לחוש לשיטות
הקדמונים דחייב לצאת ידי שמים, גם כיו ן שעל כל פנים יש לו עליו
תרעומת. א
ם כן
צריך לפייסו כדי לבטל את התרעומת דגם תרעומת מילתא היא ולא בחנם אמרו חז"ל דרשאי שיהא לו
"עליו תרעומת
. לחיוב זה יש משמעות משפטית במקום שבו ה
תובע "תפס" את המגיע לו בדיני שמים, שאין מוצי אים
.אותו מידו
31
כפי שמציין הרב הרב לוז (להלן, הערה51
), בהערה19
.לפסק דינו וראה רקובר
(לעיל, הערה14
) ,עמ'
142
, ה
ערה
14
,
הפני
ות
לפסקי ,דין אחדים שהסתמכו על דברי השופט אסף. וראה גם פסק דינו של השופט משה דרורי )ת"א (ירושלים
3104/01
אספן בניה ופיתוח בע"מ נ' מדינת ישראל- משרד הבינוי והשיכון , פסקאות115-114
(
28/07/04
).
32
לעיל, הערה14
'. ראה דברי ההסבר להצעת חוק פסיקת ריבית (תיקון מס3), התשל"ט-
1978
. הרב לוז אינו מזכיר את
.מחקרו של רקובר, ויש לתמוה על כך
8
רח' צאלח א-
דין29
.ת.ד49029
ירושלים91490
:* טל073-3925657
:; פקס02-6467587
חברו–
פטור", אבל מאחר שמדובר בהסכם מראש, עולה ביתר שאת
בעיית הריבית
, שהלא כזכור33
"ריבית קצוצה" אסורה מן התורה .בעניין זה יש להבחין בין קנס חד-
פעמי ובין קנס מתחדש ההולך
.ותופח ככל שמתארך העיכוב
א.
קנס חד-פעמי
מן המשנה ניתן להוכיח לכאורה
ש הסכם שבו החייב
נוטל על עצמו תשלום יתר על חובו כ קנס לשם
הבטחת הפירעון - אין בו איסור ריבית
. וזה לשון המשנה34
:
מי שפרע מקצת חובו והשליש ][המלווה
את שטרו,
ואמר לו ][הלווה לשליש "אם לא אתן
לך ][עבור המלווה את יתרת החוב מכאן ועד זמן פלוני-
,תן לו שטרו", הגיע הזמן ולא נתן
רבי יוסי אומר-
.יתן
רבי יהודה אומר- לא יתן.
המשנה דנה במי ש
שילם רק חלק מ
חובו
. המלווה לא היה מ וכן לכתוב לו שובר אלא הפקיד את
שטר
החוב
ביד נאמן, שהיה אמור להחזיר
ל .לווה את השטר עם השלמת התשלום כדי להבטיח למלווה
את פרעון
ה
יתר
ה, ורה ה הלווה לנאמן, ש אם תוך פרק זמן מסוים לא יפרע את יתרת
החוב,
יחזיר
הנאמן את שטר החוב לידי המלווה
ש יוכל לגבות ממנו את
מלוא הסכום הנקוב ב
ו .התלמוד35
מסביר
ש יסוד
מחלוקת התנאים
הוא בשאלת תוקפה של "אסמכתא", כלומר האם יש גמירות דעת
בהתחייבות על תנאי?
"לדעת רבי יוסי "אסמכתא קניא,
ואילו לדעת רבי יהודה "אסמכתא לא
קניא". על כל פנים, ה
עובדה שמדובר בהסכם בו הלווה ע
לול
לשלם בסופו של יום ָיותר מאשר ל ָו וה
אינה מטרידה את חכמי
המשנה, וכנראה לא רא
ו
בכך שיקול לאסור
את ה .הסכם
הרשב"א36
'(ר
)שלמה בן אדרת, ספרד, המאה הי"ג
עומד על נקודה זו ומסביר :
וטעמא דמילתא משום דאין רבית אלא דבר שמתרבה משום אגר נטר לי וזה אינו כן,
שא לו
פרעו בזמנו לא היה מרבה לו כלום . ואם לא פרעו במשלים זמניה ממש חייב ליתן לו באותה
שעה קרן וקנס ואינו ממתין לו על הקרן כלל. ואם כן,
.ליכא אגר נטר לו כלל
,ואולם
לדעתו ,
יש בכל זאת לאסור
קנס מעין זה מדרבנן
משום החשש שאנשים ישתמשו בטכניקה
"( זו כדי לעקוף את איסור הריבית
הערמת ריבית)"
, ו
כך פוסק השולחן ערוך37
:
האומר לחבירו
אם לא אפרעך לזמן פלוני הריני חייב לך מעכשיו38 ולזמן העיכוב כך דינרין ,
אסור מפני הערמת רבית39
.
33
לעיל, ליד ציון הערה9
.
34
,משנה
בבא
בתרא
, ה י.
35
.בבא בתרא קסח ע"א
36 שו"ת הרשב"א, חלק א, סימן תרנא .
37
,שולחן ערוך
יורה דעה,
סימן
קעז ,סעיף יד. ביאור הגר"א, שם
, ס
"ק לה
, מציין שמקורו בשו"ת הרשב"א.
38
"התוספת "מעכשיו
.באה להתגבר על בעיית ה"אסמכתא", ואין כאן המקום להאריך
39
"אמנם, כאמור, לא כן עולה ממשנת "מי שפרע מקצת חובו
(לעיל, הערה34
)
, אולם הרשב"א מסביר ששם הדבר מותר
משום שה תוספת שולמה מראש ומתבררת למפרע
כמתנה" :ולא אמרו במשנתי
נו ד'מי שפרע מקצת חובו'
אלא שאם לא
9
רח' צאלח א-
דין29
.ת.ד49029
ירושלים91490
:* טל073-3925657
:; פקס02-6467587
הריב"ש40
)(רב יצחק בר ששת, אלג'יר, המאה הי"ד חולק על הרשב"א. לדעתו, אין לאסור זאת
משום הערמת ריבית , ומביא לכך ראיה
מהמשנה41: "הלווהו על השדה
[משכן את השדה ששווה
]יותר מהחוב
ואמר לו'אם לא אתן לך מכאן ועד ג' שנים, הרי היא שלך' –
[אם לא פרע את חובו
]במועד הרי היא ][השדה שלו, וכך היה בייתוס בן זונין עושה
על פי חכמים."
אם כי הוא מודה,
שאין מכאן ראיה חלוטה כנגד הרשב"א, שכן אפשר
ש
כיון ש בחלוף מועד הפירעון המלווה אינו מקבל
כסף
אלא
נכס בעין (ה
שדה)
" , אין כאן הערמת ריבית, שכן הערמה הוא כשנותן
מעות
ומקבל מעות
יותר ממה שהלוהו."
על כל פנים,
הריב"ש
מסייג את שיטת הרשב"א וטוען שבמכר באשראי ,גם ה
רשב"א
מודה
ש אין
הערמת ריבית בקנס מעין זה, והוא מות
ר לכתחילה , ולא אסר תשלום קנס
אלא בהסכם הלוואה:
נראה שאף הרב ז"ל ][הרשב"א לא אסר לכתחלה אלא במי
שמלוה
מעות ומתנה לתת יותר
אם לא יפרע בזמנו דהויא
הלואה גמורה והוי כהערמה. אבל בנדון זה
][מכירה באשראי
שלא היתה הלואה מתחלה אלא
מכירת סחורה ...מותר אפי
לו
לכתחלה [לשלם קנס בגין
]איחור בתשלום
ואין כאן משום הערמה כלל, ואף על פי שנוטל יותר ממה שנתן לו,
כיון
שלא היה בדרך הלואה אלא בדרך מכירה.
כשיטה זו נוקט השולחן ערוך42
" :
המוכר סחורה לחבירו בס' זהובים שקבל מיד והתנה לתתה לו
לחצי שנה, ואם יעבור על זה, שיתן בעבור ה ק' זהובים, וקנו מידו והגיע הזמן ולא נתן, חייב ליתן
הק' זהובים"
43
.
ב.
קנס מתחדש ותופח
ו נשאלת השאלה, האם היתר זה לגבות קנס שקיבל על עצמו
החייב
הוא רק
בקנס חד-פעמי , או
בכלל ההיתר הוא גם
קנס ש הולך ותופח ככל שחולף
הזמן
? בעניין זה נחלקו הראשונים.
המרדכי44
מביא טופס שטר הלוואה שאושר על ידי רבי יעקב מאורלייאנ"ש–
Orléans
(מתלמידי
:רבנו תם ומבעלי התוספות), וזה נוסח השטר
פרע השאר בזמנו
הרי הפרעון ראשון מתנה למפרע, וכשהוא חוזר וגובה עכשו אינו נוטל עכשו רבית כלל ...
אלא כי אסור
לעשות כן לכתחלה מפני הערמת רבית ."
40 שו "ת
הריב ."ש, סימן שלה ראה רקובר (לעיל, הערה14
), הערה274
.
41 בבא מציעא ה ,ג.
42
,שולחן ערוך
יורה דעה, סימן קעז., סעיף יח
43 וכך פוסק גם ה ,רמ"א
יורה דעה, סימן קעז ,סעיף יד.
וראה רקובר (לעיל, הערה14
'), עמ197
-
198
, וראה שם, הערה276
.
44
,מרדכי
בבא מציעא, סימן תנה.
10
רח' צאלח א-
דין29
.ת.ד49029
ירושלים91490
:* טל073-3925657
:; פקס02-6467587
הנני החותם מודה שאני חייב לפלוני כך וכך מחמת שהלוה לי לזמן כך והנני מחוייב לפורעם
לו לזמן ט"ו ימים להזמנתי,
וכל זמן שאעכבם ולא אפרעם לו עלי לתת לו במתנה כל שבוע
ושבוע שאעכבם מיום ההלואה ולמעלה עד יום הפרעון כך וכך פשיטין מזהוב.
רבי יעקב מאורלייאנ"ש לא ראה אפוא .פסול בשטר זה ולא חשש לאיסור ריבית
אבל
רבי יוסף קארו45 וד:חה היתר זה, וזו לשונו
נראה דלכולי עלמא א
סור, דכיון שחייב עצמו ליתן לו כך בכל שבוע בע וד שמעכב ממונו אין
לך
הערמת רבי
ת גדולה מזו, שהרי מעלה לו שכר מעותיו הבטלות אצלו מידי שבת בשבתו.
ולא דמי לאומר אם לא אפרעך נתחייבתי מעכשיו בכך דינרים דלא מחזי כרבית כולי האי.
והוא אף מוסיף ש לפי הרשב"א אין כאן רק""הערמת ריבית" , אלא הרי זו רבית גמורה ולא תהא
כזאת בישראל."
נראה שההבדל, לשיטת הרשב"א, בין קנס חד פעמי שהוא"הערמת ריבית"
בלבד לבין קנס מתרבה
שהוא ריבית גמורה,
הוא שכאשר הקנס גדל ככל שהזמן חולף ניכר שהתשלום הוא שכר על הזמן בו
.המעות בטלות כשיט
ה מחמירה זו של הרשב"א פ
ו
סק רבי יוסף קארו בשולחן ערוך46
:
"
ִאם ח ייב
עצמו לתת למלווה כך וכך בכל שבוע בעוד שמעכב ממונו–
הרי זה
ריבית גמור"
47
.
כפי שמציין
הש"ך48
, השאלה אם מדובר באיסור דאורייתא או באיסור מדרבנן שנויה במחלוקת בין
בי ר
,לוי בן חיים
הרלב"ח, רבה של ירושלים במאה הט"ו , לבין ,רבי משה מטרני המבי"ט, מחכמי
צפת באותה תקופה
מ . ו:סיים הש"ך "
ומדברי המחבר והרב נראה שהוא
ריבית דאורייתא"
49
.
לאור האמור,
נראה שחוב
שמקורו ב
הלוואה,
אין להתיר בו קנס מתחדש
שהולך ו
תופח
ככל
שמתעכב התשלום50
.
ומכל מקום נחזור ונסייג שדברים אלו נאמרו
ביחס לחוב שמקורו ב
הלוואה
45 בית יוסף, יורה דעה, סימן קעז
, סעיף טז. ו ראה רקובר (לעיל, הערה14
,)
'עמ200
, הערה288
,
שם הובאו רבים שתמהו
.על היתר זה 'אבל ראה שם, עמ214-213
, שהסמ "ע סמך על
ה
היתר
בתקנות שנתקנו
בין השאר על י דו ביריד
גראמניץ
בשנת שס"ז (
1607
) .
וראה
שו"ת שבט הלוי, חלק ח, סימן קצג.
46
,שולחן ערוך
יורה
דעה, סימן
קעז , סעיף
טז.
47
" :הרמ"א מסכים ומטעים, שם אף על גב דכתב לו כך
דרך קנסא :'אם לא אפרע לך לזמן פלוני אתן לך כל שבוע כך וכך' ,
ואף על גב דאם היה פורע לו בזמנו
לא הוי כאן רבית כלל, מ
כל מקום
,הואיל וכתב לו ליתן לו קצבה בכל שבוע ושבוע הוי
רבית גמור
. וכן עיקר, אף על גב דיש מקילין והתירו ללוות ברבית בדרך זה".
48
,ש"ך
יורה
דעה, סימן
קעז ,ס
"ק לג .
49 כך הוא מסיק גם משו"ת מהר"א ששון, סימן קסב. אבל השווה תשובת רבי אליהו מ ,זרחי, שו"ת מים עמוקים, חלק א
,סימן כג, שאין כאן ריבית קצוצה ועל כן הוא מתיר להלוות בשיטה זו מעות יתומים (מובא בפתחי תשובה שם
, ס
"ק ד.)
50
אם כי, אחד מחשובי הפוסקים בדור הקודם, הרב שלמה זלמן
אוירבך
, מתיר
זאת אפילו
בהלוואה . לדעתו, קנס תופח
אסור רק כאשר הוסכם שתשלום הקנס
יד ,"חה את מועד תביעת הפירעון, שאז ברור שמדובר בהסכם "שכר המתנת מעות
:אבל אם תשלום הקנס אינו דוחה את מועד תביעת התשלום, ברור שמדובר בקנס מותר ולא בריבית אסורה. ובלשונו
11
רח' צאלח א-
דין29
.ת.ד49029
ירושלים91490
:* טל073-3925657
:; פקס02-6467587
ולא
ביחס ל
חוב
שאין מקורו בהלוואה, כגון חוב בגין מכר באשראי או חוב מזונות. והדברים קל
וחומר
ביחס לקנס שלא הוסכם מראש
בין הצדדים אלא
הוא מוטל
על החייב מכוח
החוק,
שהוא
,עשוי להיות מותר אף בגין חוב שמקורו בהלוואה
.וכפי שנרחיב להלן
5.
"דמי פיגורים" מכוח החוק
הצעת החוק מציע
ה להמיר את ש
ם החיוב המוטל על מי שמאחר בתשלום ב חו
פסוק מ"ריבית
פיגורים" ל""דמי פיגורים, כדי להבליט את אופיו ה
עונשי .
,אכן
מגמת
ו של החיוב
להרתיע את החייב
מפני איחור בתשלום שנפסק נגדו
ולא לפצות את הנושה על מניעת הרווח שנגרם לו כתוצאה מעיכוב
התשלום .מאחר ש"קנס" זה לא הוסכם מראש בין הצדדים אלא נקבע על ידי החוק, דומה ש יש
.בסיס איתן להתירו גם לפי המשפט העברי
וכדברי הרב ציון
לוז51
, דיין בית הדין
הרבני הגדול:
"בריבית דרך קנס שמי שמטיל אותה הוא השלטונות ולא הצדדים בינם לבין עצמם,
לכאורה ליכא
חשש למידי
."][=לכלום
,ואכן יש מ בתי הדין הרבניים
שמתירים גביית ריבית פיגורים
, אם כי לא מן הנימוק האמור.
יש
."שביססו זאת על הכלל "דינא דמלכותא דינא
הם מסתמכים ע ל חידושו של
הרמב"ן52
,
ולפיו אם
המלך החליף את המטבע וגזר שמעתה ישולמו החובות,נומינלית לפי המטבע החדש
הדבר מותר
ו אין בו איסור ריבית (אם עלה ערך המטבע) וגם אין בו איסור גזל (אם ירד ערך המטבע), וזאת
."משום ש"דינא דמלכותא דינא
"ומכאן הם מבקשים להסיק שהוא הדין ב"ריבית הפיגורים
שמקורה בחוק53
.
"
דכיון שאחר שהגיע זמן הפרעון יכול הגמ"ח ][המלווה
לגבות החוב, נמצא דלאחר הזמן י הו
ליה כגזילה אצלו ואין כאן
שכר המתנת מעות כי אם שיעור גודל העוולה,
ועל עוולה של חצי שנה משלם רק שקל אחד ושל שנה שלמה משלם שני
שקלי
ם .ורק אם היתה תקנה שאם התנאי הוא שאם יתן את הקנס של שקל אחד שוב אין הגמ"ח יכול לתבוע מ מנו עד
סוף חצי שנה, שפיר חשיב אגר נטר ... מכל מקום
הכא דשלא בהיתר הוא מאחר את הפרעון, שפיר שייך שם של קנס".
.דבריו מחודשים עד מאוד, שכן ברור שהפוסקים שאסרו קנס תופח דברו במצב שבו תשלום הקנס אינו דוחה את הפירעון
ואולי דבריו אמורים רק בגמ"ח, שיש בו קולות שונו.ת בריבית דרבנן, ראה לדוגמה ברית יהודה, פרק ז, סעיף ל
51
תיק
1152448/2
,בבית הדין הרבני הגדול
בהרכב הדיינים איגרא ,שפירא ולוז (
2/10/18
,)
'עמ17
" (בעניין גביית כתובה
באמצעות ההוצאה לפועל בתוספת ריב
ית פיגורים)"
. וראה גם הרב
אליעזר איגרא , שם, עמ32
-
33
,(תודתי לרב יוסף תאנה
שהפנה אותי לפסק דין חשוב זה ולמקורות רבים נוספים שנסקרו בחוות דעת זו)
. וראה תיק9600-22-1
(להלן, הערה53
,)
'בעמ8
.
52 שו"ת הרמב"ן, סימן מו . מובא גם
בשו"ת הרשב"א, חלק ה, סימן קצח
, ו
בספר התרומות ,שער מו, חלק ח.
53
ראה לדוגמה תיק508306
בבית הדין הרבני האזורי אשקלון, בהרכב הדיינים אדרי, כ"ץ ובוכריס(
,נבו19/05/2016
)
[=שו"ת שחר
אורך
,)(אדרי חלק ב, סימן לה
]. ו השווה: תיק9600-22-1
בבית הדין הרבני
האזורי אשדוד, בהרכב הדיינים
רלב"ג כהן וצדוק(
09/07/2008
)
" (בעניין
חיוב ריבית בהוצאה לפועל)"
; תיק798549/5
בבית הדין הרבני הגדול, בהרכב
הדיינים
איזירר ,יפרח
ומצגר(
04/11/2010
) (ערעור על פסק הדין מאשדוד ). כל אלה מניחים שהשאלה המכרעת בעניין
התוקף ההלכתי של ריב?"ית הפיגורים הקבועה בחוק היא האם במדינת ישראל חל הכלל "דינא דמלכותא דינא
הרב אדרי
נוקט שהכלל חל, הרב רלב"ג נוקט שספק אם ה וא.חל, והרב איזירר נוקט שאינו חל
[
נימוקו של הרב איזירר הוא שסעיף2
מסמיך אמנם את בית המשפט לפסוק ריבית אך
אינו מחייב אותו לעשות כן .
בעניין
זה הוא נתפס לכלל טעות, שכן "ריבית הפיגורים" בגין איחור בתשלום מקורה בסעיף 5(ב ) לחוק
ש הוא
סעיף קוגנטי , וכפי
שה
שיג
עליו
אל נכון הרב מרדכי רלב"ג (
במאמר התגובה
שלו ל
פסק דינו של הרב איזירר)
,", "ריבית פיגורים
תחומין
לא
,)(תשע"א344-340
.
12
רח' צאלח א-
דין29
.ת.ד49029
ירושלים91490
:* טל073-3925657
:; פקס02-6467587
אולם,
מלבד העובדה שקשה להצדיק כיצד יש בכוחו של
ה כלל""דינא דמלכותא דינא
לגבור על
איסור הריבית שהוא מתחום"דיני "איסור והיתר בהם כעיקרון אין תחולה לכלל54
, ספק רב אם
" ניתן להחיל אותו גם לעניין
חוק פסיקת ריבית", וכפי ש
מסכם הרב לוז55
:
סוף דבר, נוכל לומר בשופי שלא רק אי אפשר להסיק מדברי הרמב"ן צד היתר לגביית
הריבית בהוצאה לפועל,
אלא אדרבה אפשר להסיק מדבריו את ההפך, שאם גזירת המלכות
(וחקיקת הכנסת בנידון דידן) מחייבת להדיא בתשלום ריבית–
אין
לומר בה 'דינא
דמלכותא', בהיותה נוגדת דין תורה, וממילא הריבית נשארת באיסורה.
עיקרם של דברי הרמב"ן הוא שהתוספת במטבע כשלעצמה, שאינה שכר עבור המתנת
,המעות או עיכובן, אינה ריבית כלל. מה שאין כן בריבית פיגורים של ההוצאה לפועל
שלכאורה זוהי ריבית שעבור המתנת המ
עות ועיכובם.
ועם זאת ,מטעם אחר סובר הרב לוז56 כי ניתן לגבות ריבית פיגורים על ידי רשות האכיפה וה
גבייה.
התורה
נתנה
כוח ל
שופטים לאכוף
ולהוציא לפועל
את פסק י הדין שלהם על ידי
שלוחים
הלא הם
מי שמכונים במקרא
ה""שוטרים – "
ֹש ֹפטים וש טרים
תתן לך בכל שעריך"
57
)(דברים טז, יח -
וכשם
ש בסמכותו
של ה"שוטר" ל השתמש בכוח ולפגוע אפילו בגופו של החייב, במידת הצורך, כדי להוציא
,לפועל את פסק הדין כך
בכוחו לפגוע בכיסו
של
החייב:
לעניות דעתי אפשר לראות בהוצאה לפועל בכל הנוגע לחיובים ממוניים את ה'שוטר' של
בית הדין. מבלעדי רשות
זו יהיו פסיקותיהם של בתי הדין בבחינת חוות דעת תורניות
והמלצות בעלמא, ומבחינה זו ייתכן שתישמט כל סמכותו של בית הדין לפסוק בעניינים
ממוניים [...]
השוטר ושליח בית הדין שאוכף הוראותיו של בית הדין, הותר לו להכות
.ולחבול, להזיק ולהוציא ממון כדי למלא את שליחותו
עוד מוסיף הרב
איזירר, שאף ש פנייה להוצאה לפועל
בעייתית מבחינה הלכתית (
לא משום איסור
ריב
ית, ש יא כן
ן מדובר
בתשלום
מוס
כם כ
י אם
בתשלום כפוי על
פי החוק ,
אלא
בשל איסור "גזל", ש
כן ה תשלום אינו
מגיע לאיש ה על ה פי
הלכה) ,
אם הבעל אינו מציית לפסק
הדין
ואינו משלם
במועד
, בית הדין לא יסייע ל ו ,אם תפנה האישה להוצאה לפועל וראוי
להזהירו על כך מראש.
,לדבריו א זהרה כאמור תועיל
ל הציל את האישה מאיסור
גזל: "
מאחר שנקטנו שבריבית בעל כורחו
של לוה, אין אסור רבית ויש רק חשש של גזל, םא כן כאשר אנו מתרים בבעל שידע שאם ימרה את הפס
ק דין
ולא ישלם
בזמן לא יקבל סיוע מבי ה ת דין
על נזקיו או הפסדיו בהוצל"פ,
ממילא מי שאינו משלם בזמן הרי הוא כמפקיר מדעת את
ממונו לענין הריבית ...ולכן אין כאן שאלה של גזל" (
,שם 'עמ5). ו כך אכן
מזהירים את הבעל
:מקצת בתי הדין, ראה לדוגמה
)(חיפה תיק526565/9
(
07/06/2017
);
)(ת"א יפו תיק1020605/7
(
14/07/19
)); (ת"א יפו תיק897031/3
(
23/12/20
)].
54 רא ה בעניין זה ,שמואל שילה
דינא דמלכותא דינא ', ירושלים תשל"ה, עמ403
-
411
.
55
לעיל, הערה51
', בעמ9.
56
'ראה שם, בעמ20
-
24
.
57
" :ומפרש רש"י, שם
שופטים, דיינים הפוסקים את הדין. ושוטרים, הרודין את העם אחר מצותם
,][של השופטים שמכין
וכופתין במקל וברצועה עד שיקבל עליו את דין השופט". וב
פסיק
תא זוטרתא ,פרשת שופטים : "אם אין שוטרים אין
שופטים"
.
13
רח' צאלח א-
דין29
.ת.ד49029
ירושלים91490
:* טל073-3925657
:; פקס02-6467587
'לפי האמור, אם נתייחס להוצאה לפועל כאל ה'שוטרים' של בית הדין וכשמה 'הרשות–
.רשות גבייה של פסקי הדין, הרי שהיא רשאית לפעול בכל דרך כדי לאכוף את פסקי הדין
גם דרך האסורה לכל אדם אחר כנגד חברו– לפועלים כ'שוטרים' תהיה מותרת
..[
. ]
אם כן, לפי היגיון זה, אם לצ 'ורך אכיפת החיוב הכספי הוא מפעיל מנגנון של 'ריבית פיגורים
וכך הוא מרתיע ומזרז את החייב לשלם–
?'מדוע לא יהיה זה חלק מכליו של ה'שוטר
הסברו משכנע, והוא מקבל משנה תוקף לאור הצעת החוק המבחינה הבחן היטב בין מנגנון "ריבית
"הבסיס" ובין מנגנון "דמי הפיגורים.
,ברם הרב לוז
מטעים ומסייג שה
הסבר
תקף רק ביחס
"ל"ריבית הפיגורים" העונשית, ולא ביחס ל"ריבית הבסיס :
אולם ככל שישנו חלק בריבית הפיגורים, שמשמעו הוא ריבית של ממש
כמשמעה
הכלכלית, שהיא אסורה על פי ההלכה–
ביחס לחלק זה לא נוכל לראות את ההוצאה לפועל
כ'שוטר' של ב ית הדין, ולגביו– אכן לכאורה תהיה בעיה בגבייתו.
6.
סיכום
מבחינה הלכתית קל יותר להצדיק את "דמי הפיגורים" הגבוהים , שעניינם הרתעת החייב מפני
,איחור בתשלום
"מאשר את "ריבית הבסיס
, שעניינ
ה
פיצוי הנושה על הנזק שנגרם לו בעיכוב
כספו58
.
,ועם זאת
ראינו ש גם
ל"ריבית הבסיס" יש הצדקה הלכתית , בעיקר משום
שאינה
שכר בעד
הרשות להחזיק בכספי הזולת
)"("שכר המתנת מעות ,
אלא פיצוי על הנזק שנגרם לתובע כשנמנע
ממנו בעל כורחו הנאה מרכושו , ומה
גם ש אין מדובר
בפיצוי מו
סכם. ואף ש
הצדקה זו
מחודשת יותר
ושנויה במחלוקת , ראויה היא לאימוץ במדינת ישראל לפי צורכי הזמן
והשעה59
.
לסיום נ
וסיף
, שנראית לנו הערת הייעוץ המשפטי לוועד
ה , לפיה ראוי לפטור מ"דמי פיגורים" מי
שבידו להוכיח שהוא מפגר בתשלום בשל
אי-
יכולת כלכלית. אכן, כלל גדול הוא במשפט העברי שאין
לקנוס את מי שפועל מאונס, כדברי רש"י60
:בהקשר אחר"
הואיל ואנוס הוא-
אין
לקנסו
"]...[
.
,בכבוד רב
ד"ר
מיכאל ויגודה
ראש
היחידה ל
משפט עברי
58 לדעת הרב לוז,
על בית הדין להימנע מהטלת ריבית זו (הימנעות שהיא בסמכותו על פי סעיף2
,לחוק). כך הוא כותב, שם
ב הערה26
" :
ומובן שבתי הדין לא יעשו שימוש בסעיף זה בשל איסור הריבית שבדבר בהיותו מתייחס לתקופה שקדמה
לפסק, והוא אינו יכול להתפרש כקנס וכהרתעה על חיוב שעדיין לא נפסק".
.אבל ראה הערה הבאה
59
וכפי שכתב השופט אסף, לעיל, ליד ציון הערה30
.ואכן במסקנות פסק דינו (ע 'מ31
" :) הרב לוז כותב בעצמו אולם
בנסיבות מסוימות ובסייגים מסוימים יש שהתירו גם אותה בהתבסס על דברי השואל ומשיב ועל דברי האבני נזר המובאים
לעיל, והדבר נתון לשיקול דעתו של בית הדין הפוסק בדבר".
60 רש"י, בבא מציעא עז ע"ב, ד"ה נותן לו שכרו
, בעניין פועל המפר חוז.ה עבודה בשל כוח עליון