הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 483616 הכנסת התשע-עשרה יוזמים: חברי הכנסת יריב לוין איתן כבל עמרם מצנע יוני שטבון מרדכי יוגב גילה גמליאל שולי מועלם-רפאלי בועז טופורובסקי שמעון אוחיון ישראל חסון מאיר שטרית פ/2018/19 הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון – העדפה מתקנת לנכי צה"ל), התשע"ד–2013 דברי הסבר מדינת ישראל חבה חוב מוסרי וערכי לאלו שנפצעו, נחבלו, נפגעו או חלו תוך כדי ועקב ההגנה על קיומה וחירותה. מדינת ישראל פעלה בעבר כדי להיטיב עם ציבור נכי צה"ל באמצעות הענקת פטורים מעריכת מכרזים פומביים לגופים ממשלתיים ותאגידים סטטוטוריים אשר חוק חובת המכרזים חל עליהם. כך למשל, במקרה של הפעלת מזנונים במשרד הביטחון (הכולל גם את צה"ל), הוענק לגורמים המוסמכים פטור מעריכת מכרז פומבי וכל שנדרש כדי לערוך התקשרות מעין זו היה לערוך מכרז סגור בין נכי צה"ל אשר מועמדותם הומלצה על ידי אגף השיקום. על הצורך בהעדפה מתקנת לטובת נכי צה"ל לעומת מגזרים אחרים, ועל היותה של העדפה כאמור מוצדקת וראויה עמד הנשיא א' ברק (כתוארו אז) בבג"ץ 5304/02 ארגון נפגעי תאונות עבודה ואלמנות נפגעי עבודה בישראל נ' מדינת ישראל – כנסת ישראל, (פ"ד נט(2) 135, עמ' 141-142): "ההבחנה בין נכי תאונות עבודה לבין הנכים המשתייכים לקבוצה השנייה נעשית על רקע תחושת החובה המוסרית של החברה הישראלית כלפי לוחמיה ומגניה (נכי צה"ל), כלפי קורבנות תוקפיה (נכי פעולות האיבה) ונפגעי צורריה (נכי רדיפות הנאצים). המכנה המשותף של נכי הקבוצה השנייה הוא הקשר שבין נסיבות פציעתם לבין השתייכותם הלאומית-קולקטיבית... אכן, מדינת ישראל רשאית לפרוע את חובה המוסרי כלפי אוכלוסיות שנטלו חלק בתקומתה ובהגנתה וכלפי אוכלוסיות שנפגעו אך בשל השתייכותן הלאומית. חובה מוסרית זו היא בבחינת שוני רלוונטי, שיש בו כדי להצדיק, בנסיבות המקרה, את ההבחנה בין קצבת נכי עבודה לבין התמלוגים המשתלמים במסגרת הקבוצה השנייה". בעבר, ניתן פטור ממכרז לניהול מזון במשרדי הממשלה ובגופים הקשורים למדינה. בדרך זו, במשך שנים רבות, שוקמו נכים רבים ושולבו במעגל העבודה. על הרציונל הניצב בבסיס הוראה זו עמד בית המשפט העליון בבג"ץ 5945/00 מנקר נ' מדינת ישראל, לפיו: "ההוראות הקיימות מאפשרות הענקת עדיפות לנכי צה"ל במכרזים להפעלת מזנונים או דוכני מזון במשרדי הממשלה ובגופים הקשורים למדינה... תקנות חובת המכרזים, התשנ"ג–1993, קובעות במפורש פטור ממכרז לניהול מזון במשרד על ידי נכה צה"ל. הבחנה זו בין נכה שאינו נכה צה"ל לנכי צה"ל, מבטאת את החוב המוסרי שהחברה חבה לנכי צה"ל". בשנת 2009, תוקנו תקנות חובת המכרזים, התשנ"ג–1993, כך שבוטל הפטור ממכרז לניהול מזנונים במשרדי הממשלה ובגופים הקשורים למדינה, ונקבע שייערך מכרז סגור להפעלת מזנונים בקרב נכי צה"ל המנויים ברשימת אגף השיקום. עוד נקבע בתקנות, כי מזמין המכרז, אם יחליט להתקשר עם מציע בדרך של מכרז סגור, יפנה אל רשימת המציעים הפוטנציאליים של אגף השיקום. דה-פקטו, בעקבות התיקון האמור, רשויות המדינה סטו מנוהג קודם והן כיום מפרסמות מכרז פומבי להפעלת מזנונים ובתי קפה במקום 'מכרז סגור'. במקרים אחרים, רשויות המדינה גורסות כי אין מקום לערוך מכרז סגור בקרב נכי צה"ל שכן ממילא המכרזים המפורסמים אינם נופלים בגדר המונח 'מזנון' כהגדרתו בתקנות. באופן כללי, בשנים האחרונות, גוברת המגמה של העדפת מכרז פומבי ללא מתן משקל ראוי לאינטרסים השיקומיים של נכי צה"ל. מצב זה, שבו נכים החפצים להשתקם ולהתפרנס מיגיע כפם, אינם יכולים לעשות זאת כיאות הוא בלתי נסבל, בלתי תקין ואין להשלים עימו. הצעת החוק מציעה, אפוא, כי במכרזים שמוצאים מכוח חוק זה תינתן העדפה לנכי צה"ל. כמו כן מוצע, כי שר הביטחון, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, יקבעו הוראות בעניינים אלה. אשר להפעלת מזנונים על ידי נכי צה"ל, מוצע לקבוע כי התקשרות לניהול מזנון של המדינה תעשה עם נכה צבא הגנה לישראל במסגרת קיום מכרז סגור כסמכות חובה. --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום כ"ז בטבת התשע"ד – 30.12.13 הוספת סעיף 2ג 1. בחוק חובת המכרזים, התשנ"ב–1992, אחרי סעיף 2ב יבוא: בחוק חובת המכרזים, התשנ"ב–1992, אחרי סעיף 2ב יבוא: בחוק חובת המכרזים, התשנ"ב–1992, אחרי סעיף 2ב יבוא: בחוק חובת המכרזים, התשנ"ב–1992, אחרי סעיף 2ב יבוא: בחוק חובת המכרזים, התשנ"ב–1992, אחרי סעיף 2ב יבוא: "העדפה מתקנת לנכי צה"ל "העדפה מתקנת לנכי צה"ל "העדפה מתקנת לנכי צה"ל 2ג. (א) בסעיף זה, נכה צה"ל – כהגדרתו בחוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט–1959. (ב) פורסם מכרז לפי סעיף זה, תינתן העדפה לנכי צה"ל. (ג) שר הביטחון, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, יקבע את שיעור ההעדפה שיינתן לנכי צה"ל במכרזים. (ד) על אף האמור בהוראות כל דין, התקשרות לניהול או הפעלת מזנון של המדינה או מוסד ממוסדותיה, לרבות חברות ממשלתיות, תאגידים סטטוטוריים ומוסדות חינוך, תיעשה עם נכה צה"ל, לפי רשימת מציעים שעליהם המליץ אגף השיקום במשרד הביטחון ויראו רשימה זו כרשימת המציעים במכרז סגור. (ה) בלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (ד), שר הביטחון רשאי, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, לקבוע סוגי התקשרויות נוספים שייעשו עם נכה צה"ל."