הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 544237 הכנסת התשע-עשרה יוזם: חבר הכנסת מיקי רוזנטל פ/2031/19 הצעת חוק מבקר המדינה (תיקון – הוספת גופים שעליהם ניתן להגיש תלונה ועובדים נוספים הזכאים להגנה), התשע"ד–2014 דברי הסבר ישנה הסכמה עקרונית רחבה, כי על מנת להביא לקידום ולהשרשת נורמות של מנהל תקין, שקיפות ו-Accountability בגופים שלטוניים, יש ראשית ליצור תנאי יסוד, אשר יאפשרו חשיפת ליקויים. תנאי יסודי ביותר בהקשר זה הוא שמירה והגנה על עובדים, אשר פעלו לחשיפת מעשי שחיתות ומינהל בלתי תקין. במציאות הנוכחית, ישנם גופים שלא ניתן להגיש נגדם תלונה על אף העובדה שהם גופים מבוקרים. בנוסף, גם היום, עובדים ובראשם שומרי הסף של הגופים המבוקרים, אשר פעלו לחשיפת שחיתות וליקויים בהתנהלות הגוף בו הם עובדים, חשופים במידת סבירות גבוהה לצעדי התנכלות מצד גורמים במערכת השלטונית. ההכרה ציבורית הקיימת בישראל לפיה "חשפת - נפגעת", אשר נשענת בין היתר על פרשות רבות שנחשפות בכלי התקשורת לעיתים קרובות, מהווה היום מכשול משמעותי בדרך לביסוסו של מנהל תקין ושקוף בישראל. הסרתו של מכשול זה תביא לשינוי והתקדמות אסטרטגיים במאבק למען מינהל תקין בישראל. חרף ההגנה החוקית הקיימת לחושפי שחיתות וליקויים, עדיין, ברובם המוחלט של המקרים, עובדים ובראשם שומרי הסף אשר חשפו שחיתות, נפגעו כתוצאה מכך. הפגיעה המודרנית בעובד, אשר חשף שחיתות, היא לרוב מתוחכמת ומתגלגלת, ואיננה "התנכלות קלאסית" במובן זה שהעובד חשף שחיתות ומיד פוטר, אלא, נגלה תהליך הידרדרות מתמשך ומתעצם, החל בפגיעות "מינוריות" בסמוך לאחר החשיפה, כמו מכתבי תלונה לתיקו האישי, דרך פגיעה מוחשית בתנאי העבודה וכלה בפיטוריו. פעמים רבות עושים המתנכלים שימוש בכלים לגיטימיים לכאורה העומדים לרשותם, כמו למשל הגשת תלונה למשטרה או פתיחה בהליך משמעתי, שעצם פעולות אלה היא ההתנכלות בחושף המעשה. נכון להיום ישנה חוסר אחידות בין הגופים עליהם רשאי מבקר המדינה לערוך ביקורת לפי סעיף 9 לחוק מבקר המדינה התשי"ח–1958 [נוסח משולב] (להלן – החוק), לבין הגופים שלעובדיהם יכול נציב תלונות הציבור להעניק צו הגנה, בהתאם להוראות סעיף 45ג לחוק. עובדי גוף מבוקר כאמור בסעיף 9(9) לחוק קרי עובדיו של כל ארגון עובדים כולל, וכל מפעל, מוסד, קרן או גוף אחר שארגון עובדים כאמור משתתף בהנהלתם, לא יכולים לקבל הגנה מנציב תלונות הציבור. כך למשל, בפרשת שר האוצר לשעבר אברהם הירשזון, אשר נחשפה על ידי עובדת הסתדרות העובדים הלאומית, לא היה ניתן להעניק לעובדת צו הגנה מנציב תלונות הציבור. כדי ליצור האחדה בין מושאי הביקורת של מבקר המדינה לבין העובדים הזכאים להגנה, מוצע להרחיב את סמכות הענקת צווי ההגנה גם לגופים המנויים בסעיף 9(9) לחוק. מבקר הפנים, היועץ המשפטי והגזבר הם עובדים בכירים הנחשבים לשומרי הסף בגוף מבוקר, אשר מתפקידם לשמור ולפקח על התנהלות על פי החוק וכללי המינהל התקין. כיום, החוק מעניק הגנה ייעודית בשל מעשה התנכלות שבא בתגובה על מילוי תפקידו רק למבקר הפנימי אך לא ליועץ המשפטי ולגזבר. היות שבדומה למבקר הפנימי גם היועץ המשפטי והגזבר חשופים להתנכלות בשל מילוי תפקידם כשומרי החוק, מוצע להרחיב את ההגנה שניתנה למבקר הפנימי גם לשני בעלי תפקיד אלה. הצעת חוק דומה בעיקרה הונחה על שולחן הכנסת השמונה-עשרה על ידי חבר הכנסת אריה אלדד (פ/3005/18). --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום ה' בשבט התשע"ד – 6.1.14 תיקון סעיף 36 1. בחוק מבקר המדינה, התשי"ח–1958 [נוסח משולב] (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 36(2) במקום "(7) ו-(8)" יבוא "(7) עד (9)". תיקון סעיף 45א. 2. בסעיף 45א(2) לחוק העיקרי – (1) אחרי "מבקר פנימי" יבוא "יועץ משפטי או גזבר"; (2) המילים "כמבקר פנימי" – יימחקו.