הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 545019 הכנסת התשע-עשרה יוזמים: חברי הכנסת מירי רגב דוד צור שאול מופז פ/2051/19 הצעת חוק תשלום קצבאות לחיילי מילואים ולבני משפחותיהם (תיקון – מענק הוני למי שנספה לפני אוקטובר 1949), התשע"ד–2014 דברי הסבר חוק תשלום קצבאות לחיילי מילואים ולבני משפחותיהם, התשס"ב–2002 (להלן – החוק), נועד להבטיח תשלום קצבאות לחיילי מילואים שנפגעו בתקופת שירותם ועקב שירותם ולבני משפחותיהם של חיילי מילואים שנספו עקב שירותם, בתנאים הקבועים בחוק. בחודש דצמבר 2011 נחקק תיקון מס' 4 לחוק (להלן – תיקון מס' 4), אשר נועד להעניק זכאות לקבלת מענק הוני בסך 100,000 שקלים חדשים לבן משפחה של מי שנפטר עקב שירותו בכוחות המילואים של צה"ל והתקיימו בו הוראותיו המהותיות של החוק, אך לא בא בגדר הזכאים לפיו, בשל הוראת התחולה שנקבעה בחוק (הוראות החוק חלות על מי שנספה לאחר יום י"ג בטבת התשנ"ט (1 בינואר 1999)). תיקון מס' 4 נועד לתקן הפליה ששררה בצה"ל, בין בני משפחותיהם של אנשי "צוות אוויר" לבין בני משפחותיהם של כלל חיילי צה"ל. בתיקון מס' 4 נקבע כי המענק ההוני ישולם לבן הזוג ובהעדר בן זוג – להורה של חייל מילואים שנספה מיום הקמת המדינה ועד כניסתו לתוקף של החוק. בחודש מרס 2012 תוקן החוק פעם נוספת (להלן – תיקון מס' 5), כך שלהגדרת "בן משפחה" נוסף גם ילדו של הנספה. אלא שמאז תיקון מס' 4 ותיקון מס' 5, דחה צה"ל בקשות לקבלת מענק שהוגשו על ידי בני משפחתו של נספה שנפטר לאחר הקמת המדינה אך קודם ליום ח' בתשרי התש"י (1 באוקטובר 1949). לגישת צה"ל, הבקשות נדחו כיוון שרק ביום 1 באוקטובר 1949 נכנס לתוקפו חוק שירות הביטחון, שכונן את מערך המילואים של צה"ל ומכאן שחיילים שנספו קודם למועד זה – בהכרח אינם "חיילי מילואים". גישתו של צה"ל הובילה לכך שחוק שנועד לתקן הפליה יצר הפליה חדשה. תכלית תיקון מס' 4 ותיקון מס' 5 לחוק היתה להעניק לבני משפחותיהם של חיילי מילואים שנספו קודם לשנת 1999 "מענק הוני" חד פעמי, כתחליף (מופחת) של ביטוח חיים. גם אם מערך המילואים הפורמלי כונן רק עם כניסתו לתוקף של חוק שרות ביטחון, הרי שבמובן המהותי – יש לראות במרבית אזרחי המדינה שנקראו לדגל והשתתפו בקרבות תש"ח כאילו היו "אנשי מילואים" וזאת – כיוון שאין עסקינן באנשי קבע ואף אין עסקינן באזרחים שנקראו לשירות סדיר, כמשמעותו של מונח זה כיום. חללי מלחמות תש"ח היו, ברובם, אזרחים בשנות העשרים המאוחרות של חייהם, שנקראו, ללא התראה, לעזוב את עיסוקם האזרחי ומשפחותיהם ולהשתתף בקרבות על הגנת המדינה. בכל הנוגע לתכלית תיקון מס' 4 ותיקון מס' 5 לחוק, עסקינן, לפיכך, בחייל שיש לראות כאילו היה "חייל מילואים". בכך עוסק החוק המוצע, וזה מה שהוא מתקן. התיקון המוצע מתקן למעשה סתירה פנימית הקיימת בנוסח החוק העיקרי כיום. מחד – הוגדרה "התקופה המזכה" החל מיום הקמת המדינה ב-ה' באייר התש"ח (14 במאי 1948), ומאידך – הכללת התנאי בדבר "חייל מילואים" (מונח שנכנס לתוקפו, כאמור, ביום ח' בתשרי התש"י (1 באוקטובר 1949)) איננה עולה בקנה אחד עם הגדרת "התקופה המזכה", תכלית החקיקה וכוונת המחוקק. התנאי בדבר גילו של הנספה (מעל 21) מתבסס, אף הוא, על האבחנה הקיימת היום בין מרבית החיילים בשירות חובה לבין שירות הקבע ושירות המילואים. --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום י"ד בשבט התשע"ד – 15.1.14 תיקון סעיף 15 1. בחוק תשלום קצבאות לחיילי מילואים ולבני משפחותיהם, התשס"ב–2002, בסעיף 15(ב), אחרי פסקה (2) יבוא: "(2א) על אף האמור בכל דין, לעניין פסקה (2), יראו כחייל מילואים שנספה גם מי שנספה בתקופה המזכה, אך קודם ליום ח' בתשרי התש"י (1 באוקטובר 1949), ובלבד שבמועד פטירתו מלאו לו 21 שנים;".