הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 487994 הכנסת התשע-עשרה יוזמים: חברי הכנסת זהבה גלאון מאיר פרוש חיים כץ אבישי ברוורמן מיכל בירן אלעזר שטרן אורלי לוי אבקסיס אראל מרגלית מיכל רוזין אליהו ישי משה גפני אמנון כהן דב חנין יצחק כהן מרב מיכאלי יעקב ליצמן שלי יחימוביץ' שאול מופז יריב לוין גילה גמליאל יצחק וקנין מירי רגב תמר זנדברג ניצן הורוביץ מיקי רוזנטל שמעון אוחיון אילן גילאון אורי מקלב יחיאל חיליק בר אברהם מיכאלי איתן כבל עמר בר-לב יצחק הרצוג נחמן שי אחמד טיבי ג'מאל זחאלקה חנא סוייד חנין זועבי שולי מועלם-רפאלי באסל גטאס מוחמד ברכה מנחם אליעזר מוזס עפו אגבאריה מסעוד גנאים משה מזרחי נסים זאב עיסאווי פריג' יעקב מרגי סתיו שפיר אריאל אטיאס אברהים צרצור זבולון קלפה איציק שמולי יוני שטבון טלב אבו עראר אריה דרעי בנימין בן-אליעזר דוד אזולאי מרדכי יוגב עמרם מצנע יעקב אשר ישראל חסון פ/2057/19 הצעת חוק עסקאות גופים ציבוריים (תיקון – מניעת העסקה במיקור חוץ בשירות הציבורי), התשע"ד–2014 דברי הסבר מטרת הצעת חוק זו היא לקבוע תנאים שיובילו להעסקה ישירה של עובדי הרשויות הציבוריות בישראל – משרדי ממשלה, רשויות מקומיות, רשויות ממשלתיות ואחרות. דוחות מבקר המדינה, הוראות החשב הכללי, הודעות נציבות שירות המדינה והכתיבה האקדמית והעיתונאית, מאירים באופן ברור את הכשלים של שיטת מיקור החוץ. השירות הציבורי הישראלי מאופיין בהעסקה ארוכת טווח של עובדי קבלן בתפקידים הכוללים אחריות שלטונית, בתנאים נחותים ביחס לחבריהם, מעבר לתקן המוכתב, ובלא פיקוח נדרש של נציבות שירות המדינה. הגופים הרגולטוריים הרלוונטיים – נציבות שירות המדינה, החשב הכללי, מבקר המדינה ובמידה מסוימת אף בתי הדין לעבודה – מודעים למצב זה ומתריעים על הכשלים הנובעים ממנו זה למעלה מ-15 שנים. למרות זאת, משרדי הממשלה, בהכוונה או הכפפה של משרד האוצר, מסרבים לשנות באופן משמעותי את דפוסי ההעסקה במגזר הציבורי. משרדי הממשלה צריכים להכיר בחובות המוטלות עליהם כחלק מפעולותיהם השוטפות וכתוצאה מהטלת משימות קונקרטיות על ידי המחוקק. התמודדות עם משימות אלו בדרך של העסקה עקיפה פוגעת לא רק בזכויות העובדים וביכולת לנהל מנגנון ממשלתי בצורה תקינה, על כל המשתמע מכך, אלא גם מהווה הטעיה של הציבור בנוגע לגודלו האמיתי של המגזר הציבורי. האתגר המרכזי העומד לפתחם של העוסקים במיקור חוץ של כוח אדם – רשויות מפקחות, בתי הדין לעבודה, מוסדות אקדמיים וארגונים חברתיים – הוא לבחון את ההתקשרות של רשויות המדינה עם חברות שירותים. התובנות שכבר התגבשו בכל הנוגע להעסקת עובדים באמצעות קבלני כוח אדם רלוונטיות גם להעסקת עובדים באמצעות קבלני שירותים: החיסכון בעלויות אינו חד-משמעי; קיים פיקוח מוגבל על איכות כוח האדם המבצע פונקציות עבור המגזר הציבורי; כמות העובדים המועסקת עשויה לנפח את המנגנון הממשלתי; השמירה על זכויות העובדים מצטמצמת; המקצועיות של השירות הציבורי והזיכרון הארגוני שלו אובדים, וכך גם יכולתו לפקח באופן אפקטיבי על השירות שהוא רוכש; קיימת חתירה תחת כוח ארגוני העובדים; ובסופו של יום – עובדי קבלן השירותים עשויים לתבוע (ולזכות) בהכרה כעובדי המדינה. לאור כל זאת, מוצע להוסיף בחוק עסקאות גופים ציבוריים, התשל"ו–1976, סעיף הקובע כי ייאסר על גוף ציבורי להתקשר בעסקה עם נותן שירותים להעסקת עובדים, אם העובדים מועסקים אצל הגוף הציבורי באופן קבוע. זאת, אלא אם כן העסקה דרושה לביצוע עבודה או שירות הדורשים ידע ומומחיות מיוחדים אשר העמדתם על ידי הגוף הציבורי עצמו היא בלתי סבירה באופן קיצוני. הנחיה זו משמעותה איסור על העסקה דרך קבלני כוח אדם או קבלני שירות, תוך הותרת מקום מצומצם לשיקול דעת שלטוני. בעת הכנת הצעת החוק לקריאה הראשונה ייקבעו הוראות מעבר לעניין התקשרויות קיימות. הצעת החוק נכתבה בסיוע ד"ר אמיר פז-פוקס מהמרכז לצדק חברתי ודמוקרטיה על שם יעקב חזן במכון ון-ליר בירושלים, ועו"ד איתי סבירסקי, נציג "כוח לעובדים" בקואליציה להעסקה ישירה. הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת השמונה-עשרה ועל שולחן הכנסת התשע-עשרה על ידי חברת הכנסת זהבה גלאון וקבוצת חברי הכנסת (פ/4346/18; פ/159/19; פ/1315/19; הוסרה מסדר היום ביום ג' באב התשע"ג (10 ביולי 2013)). --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום י"ד בשבט התשע"ד – 15.1.14 הוספת סעיף 2ג 1. בחוק עסקאות גופים ציבוריים, התשל"ו–1976, אחרי סעיף 2ב יבוא: בחוק עסקאות גופים ציבוריים, התשל"ו–1976, אחרי סעיף 2ב יבוא: בחוק עסקאות גופים ציבוריים, התשל"ו–1976, אחרי סעיף 2ב יבוא: בחוק עסקאות גופים ציבוריים, התשל"ו–1976, אחרי סעיף 2ב יבוא: בחוק עסקאות גופים ציבוריים, התשל"ו–1976, אחרי סעיף 2ב יבוא: "עסקה של גוף ציבורי עם קבלן שירות או קבלן כוח אדם "עסקה של גוף ציבורי עם קבלן שירות או קבלן כוח אדם "עסקה של גוף ציבורי עם קבלן שירות או קבלן כוח אדם 2ג. (א) לא יתקשר גוף ציבורי בעסקה עם קבלן כוח אדם או קבלן שירות, להעסקת עובדים באופן רציף וקבוע אצל או עבור הגוף הציבורי, אלא אם כן העסקה נדרשת לגוף הציבורי לשם ביצוע עבודה או שירות הדורשים ידע ומומחיות מיוחדים אשר העמדתם על ידי הגוף הציבורי בעצמו היא בלתי סבירה באופן קיצוני. (ב) בסעיף זה – "גוף ציבורי" – כהגדרתו בסעיף 2ב; "קבלן כוח אדם" – כהגדרתו בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו–1996; "קבלן שירות" – מי שעיסוקו במתן שירות באמצעות עובדיו, אצל זולתו."