הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 541471
הכנסת התשע-עשרה
יוזמים: חברי הכנסת צחי הנגבי
איתן כבל
אראל מרגלית
דוד צור
פ/2063/19
הצעת חוק הספורט (תיקון – הסדרת תחום הספורט – הוראות שונות), התשע"ד–2014
דברי הסבר
בהצעת חוק זו מוצעים מספר תיקונים לחוק הספורט, התשמ"ח–1988 (להלן – החוק), שנועדו לחזק את מעמדם של ענפי הספורט בישראל.
לאור מסקנות ועדות אלוני, סטרשנוב ושטרוזמן מוצע לאפשר הפיכת תאגידי ספורט ממלכ"רים לתאגידים עסקיים למטרות רווח, וזאת כדי להגדיל את האטרקטיביות בהשקעה בספורט, ולהעלות את הסטנדרטים הן בהיבט המקצועי והן בהיבט הפיננסי. לעניין זה נקבע, בין היתר, בדוח ועדת שטרוזמן כדלקמן:
"נראה לנו, שהתאגידים בהתאחדות מתנהלים כיום כתאגידים עסקיים לכל דבר... אגב כך חוזרת ונשנית השאלה, אם הפיכת תאגיד ממלכ"ר לתאגיד עסקי לא היה יוצר, או מגדיל, את הביקוש של רבים וטובים מבעלי היוזמה והכספים לרכישת מועדוני ספורט, להחזיק את קבוצותיהן ולשפר את ביצועיהן, הכל תוך ניהול כספי קפדני וחסכני, בתקווה שההצלחה על המגרש תתבטא גם במאזניהם הכספיים האישיים".
כן נכתב בהמשך הדוח: "אם דעתנו תישמע, בדיקה ראויה של צדקת ההגבלה של כל התאגידים הראויים לחברות בהתאחדות להיותם חסרי כוונת רווח, או אולי של חלקם בלבד, תוך שקילת השלכות המס מחד, והבנת הצורך העז בשיפור ההתנהלות של הענף מאידך, שתקרב לפעילות בו גם משקיעים הרגילים לסטנדרטים של ניהול עסקי סדור הכוללים שקיפות ודיווח, היא בדיקה רצויה".
יש לציין כי מדיניות זו, של "יישור קו" עם המעבר מכדורגל קהילתי לכדורגל מקצועני, עולה בקנה אחד עם המדיניות הנהוגה בליגות המובילות בעולם.
הן הוועדה הציבורית לרפורמה בענף הכדורגל בישראל והן ועדת סטרשנוב דיברו על שינויים מינהליים
ומבניים באגודות הספורט אשר יאפשרו הגברת תמיכת הציבור ואמונו בעסקנות הספורט, חיסול המונופול של "העסקנות המפלגתית הישנה על איגודי הספורט" והכנסת גורמים לא מפלגתיים לתחום הספורט. כך, למשל קבעה ועדת סטרשנוב בהמלצותיה:
"יש לשאוף לכך שיו"ר ההתאחדות לכדורגל יהיה אישיות ציבורית עצמאית, בלתי תלויה במרכזי הספורט או בקבוצות הכדורגל, בעל מעמד ציבורי איתן וזיקה הולמת לנעשה בענף הכדורגל" [...] יו"ר ההתאחדות ייבחר ישירות על ידי האסיפה הכללית של ההתאחדות בבחירות ישירות וחשאיות, וזאת בעת ההתכנסות של האסיפה לבחירת ההנהלה".
מטרת התיקון המוצע היא לקבע המלצות אלו ולדאוג כי יושב ראש איגוד או התאחדות ספורט יהיה אישיות ציבורית עצמאית, בלתי תלויה במרכזי הספורט, בעלת מעמד ציבורי איתן וזיקה הולמת לנעשה בענף הספורט הרלבנטי.
עוד מוצע כי התובע והיועץ המשפטי של איגוד או התאחדות ימונו על ידי ועדה בלתי תלויה אשר תפעל לבחירתם בדרך של מכרז וכי כהונתם תוגבל לתקופה שלא תעלה על שבע שנים. בנוסף, תפקידי היועץ המשפטי והתובע יאויישו על ידי אנשים שונים שאינם כפופים זה לזה.
כן מוצע כי מוסד שיפוט פנימי של איגוד או התאחדות יהיה גוף נפרד ובלתי תלוי באיגוד או בהתאחדות וכי יוסדרו זכויות הצדדים במוסדות השיפוט הפנימיים, כגון הזכות להשמיע טענות, להביא ראיות ולהיות מיוצג. בנוסף, מוצע לתקן את החוק כך שניתן יהיה לערער לבית משפט בעניינים מינהליים על החלטות ערכאת השיפוט הפנימית העליונה בענייני משמעת.
בשל הצורך להסדיר העסקת בוררים, והיות שבמקרים רבים הבוררות אינה וולונטרית, אלא נכפית על הצדדים, מוצע להגביל כהונתם של הבוררים ולרענן את השורות מדי שלוש שנים (לרבות במקרה בו מונה בורר אשר אינו מתאים לתפקיד). עוד מומלץ כי ועדה מקצועית תחליט על מינוי הבוררים מדי שלוש שנים וכי ייקבעו כללים בסיסיים ביחס לשכר טרחת הבוררים. כן מוצע לקבוע חובת פרסום פומבי של פסקי הבוררות וזאת כדי לקדם אחידות במשפט הספורט ופיתוח שלו.
היות ובמקרים רבים הקבוצות הן המקור לענישה בגין אלימות באירועי הספורט, מוצע לאפשר גם למועדוני ספורט לבקש, עצמאית, מבתי המשפט הרחקת סוכני אלימות מהמגרשים. כן מתבקש, לאור "אדישות" אוהדים לעונשים המוטלים על קבוצתם, לאפשר למועדוני הספורט לנקוט באמצעים משפטיים נגד המפרים ולהיפרע מהם בגין נזקיהם. לפיכך מוצע לתקן את חוק אלימות בספורט ולקבוע כי גוף המארגן אירוע ספורט רשאי לבקש מבית משפט לתת לאדם צו הרחקה או הגבלה בהתאם לתנאים האמורים בחוק.
הוועדות השונות אשר דנו בנושא ביקרו את התנהלות מוסדות השיפוט של ההתאחדות. כך, למשל, בוועדת כהן נקבע כי:
"החלטות בית הדין בהקשר לאירועים רבים, ובעיקר זו של בית הדין העליון בעניין מכבי פתח תקווה – הביאו לביקורת רבה בקרב הציבור ובקרב העוסקים בענף; נטען כי הפסיקות אינן אחידות, אינן מידתיות, ובמקרים רבים ידועות מראש. התגובות להחלטות אלה – הן של הציבור, הן של בעלי תפקידים בהתאחדות, והן של בעלי קבוצות – הביאו לשיא של חוסר אמון במוסדות השיפוט ובתביעה, ואף לביזוי המערכת השיפוטית; דבר שהביא לפגיעה בהתאחדות בפרט ובענף בכלל" [...] אין חולק כי אמון הציבור בהתאחדות לכדורגל נפגע מאוד, וכי לערעור מעמדם של בתי הדין ושל התביעה של ההתאחדות תרומה רבה לכך. מכאן, שחיזוק מעמדם של אלה - הן מבחינת עצמאותם והן בתחום המקצועי – הוא צורך מיידי". גם ועדת צור שהגישה המלצותיה באוגוסט 2012 התייחסה בהמלצה כללית לעניין זה:
"הועדה מברכת על ההליך המתקיים במערכת בתי הדין של ההתאחדות לכדורגל בישראל, עם מינויו של מי שכיהן בתפקיד נשיא בית המשפט המחוזי בתל-אביב, השופט (בדימוס) אורי גורן. אנו סבורים שיש צורך בבחינת מדיניות הענישה הקיימת בבתי הדין ומקווים כי השינוי יגיע במהרה".
לאור האמור לעיל, ומתוך רצון לחזק את מעמד בתי הדין, התביעה וההתאחדות – הן מבחינת עצמאותם והן בתחום המקצועי – מוצעות רפורמות אלו אשר רובן לקוחות מדו"חות הוועדות בנושא.
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
י"ד בשבט התשע"ד – 15.1.14
תיקון סעיף 1 1. בחוק הספורט, התשמ"ח–1988 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 1 – בחוק הספורט, התשמ"ח–1988 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 1 – בחוק הספורט, התשמ"ח–1988 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 1 – בחוק הספורט, התשמ"ח–1988 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 1 – בחוק הספורט, התשמ"ח–1988 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 1 – בחוק הספורט, התשמ"ח–1988 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 1 –
(1) בהגדרה "ארגון ספורט", המילים "שלא למטרות ריווח" – יימחקו; (1) בהגדרה "ארגון ספורט", המילים "שלא למטרות ריווח" – יימחקו; (1) בהגדרה "ארגון ספורט", המילים "שלא למטרות ריווח" – יימחקו; (1) בהגדרה "ארגון ספורט", המילים "שלא למטרות ריווח" – יימחקו; (1) בהגדרה "ארגון ספורט", המילים "שלא למטרות ריווח" – יימחקו; (1) בהגדרה "ארגון ספורט", המילים "שלא למטרות ריווח" – יימחקו;
ׁׁׁׂ(2) בהגדרה "מועדון ספורט", המילים "שלא למטרות ריווח" – יימחקו. ׁׁׁׂ(2) בהגדרה "מועדון ספורט", המילים "שלא למטרות ריווח" – יימחקו. ׁׁׁׂ(2) בהגדרה "מועדון ספורט", המילים "שלא למטרות ריווח" – יימחקו. ׁׁׁׂ(2) בהגדרה "מועדון ספורט", המילים "שלא למטרות ריווח" – יימחקו. ׁׁׁׂ(2) בהגדרה "מועדון ספורט", המילים "שלא למטרות ריווח" – יימחקו. ׁׁׁׂ(2) בהגדרה "מועדון ספורט", המילים "שלא למטרות ריווח" – יימחקו.
הוספת סעיף 9ב 2. אחרי סעיף 9א לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 9א לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 9א לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 9א לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 9א לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 9א לחוק העיקרי יבוא:
"יושב ראש איגוד או התאחדות ספורט "יושב ראש איגוד או התאחדות ספורט "יושב ראש איגוד או התאחדות ספורט 9ב. (א) בראש איגוד או התאחדות ספורט יעמוד אדם בעל מעמד עצמאי שהוא, בעל יכולות ניהול מוכחות (בסעיף זה – יושב ראש). (א) בראש איגוד או התאחדות ספורט יעמוד אדם בעל מעמד עצמאי שהוא, בעל יכולות ניהול מוכחות (בסעיף זה – יושב ראש).
(ב) יושב ראש האיגוד או ההתאחדות ייבחר על ידי האסיפה הכללית של האיגוד או ההתאחדות, בבחירות ישירות וחשאיות, וזאת מתוך רשימה בת שלושה עד חמישה מועמדים, אשר תוגש לה על ידי ועדת איתור מיוחדת שתוקם על ידי האיגוד או ההתאחדות. (ב) יושב ראש האיגוד או ההתאחדות ייבחר על ידי האסיפה הכללית של האיגוד או ההתאחדות, בבחירות ישירות וחשאיות, וזאת מתוך רשימה בת שלושה עד חמישה מועמדים, אשר תוגש לה על ידי ועדת איתור מיוחדת שתוקם על ידי האיגוד או ההתאחדות.
(ג) רשימת המועמדים תועבר, טרם הבחירות, לאישור המוסד לבחינת מינויים, אשר יקבע כי המועמד המוצע עומד בהוראות סעיף זה. (ג) רשימת המועמדים תועבר, טרם הבחירות, לאישור המוסד לבחינת מינויים, אשר יקבע כי המועמד המוצע עומד בהוראות סעיף זה.
(ד) יושב ראש האיגוד או ההתאחדות הנבחר יועסק בשכר, ותקופת כהונתו תהיה בת ארבע שנים, וניתן להאריכה בתקופה אחת נוספת כאמור." (ד) יושב ראש האיגוד או ההתאחדות הנבחר יועסק בשכר, ותקופת כהונתו תהיה בת ארבע שנים, וניתן להאריכה בתקופה אחת נוספת כאמור."
הוספת סעיף 10ג 3. אחרי סעיף 10ב לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 10ב לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 10ב לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 10ב לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 10ב לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 10ב לחוק העיקרי יבוא:
"תובע ויועץ משפטי של איגוד או התאחדות "תובע ויועץ משפטי של איגוד או התאחדות "תובע ויועץ משפטי של איגוד או התאחדות 10ג. (א) התובע והיועץ המשפטי של איגוד או התאחדות ימונו על ידי ועדה בלתי תלויה של שלושה משפטנים הכשירים לכהן כשופטים מחוזיים, שימונו על ידי האיגוד או ההתאחדות, אשר תפעל לבחירתם בדרך של מכרז, וזאת לתקופה שלא תעלה על שבע שנים. (א) התובע והיועץ המשפטי של איגוד או התאחדות ימונו על ידי ועדה בלתי תלויה של שלושה משפטנים הכשירים לכהן כשופטים מחוזיים, שימונו על ידי האיגוד או ההתאחדות, אשר תפעל לבחירתם בדרך של מכרז, וזאת לתקופה שלא תעלה על שבע שנים.
(ב) לא ימלא אותו אדם את תפקיד התובע ואת תפקיד היועץ המשפטי של איגוד או התאחדות, ולא יהיה האחד מהם כפוף לאחר ולא ימלא את מקומו. (ב) לא ימלא אותו אדם את תפקיד התובע ואת תפקיד היועץ המשפטי של איגוד או התאחדות, ולא יהיה האחד מהם כפוף לאחר ולא ימלא את מקומו.
(ג) פיטוריו של תובע של איגוד או התאחדות ייעשו רק בידי הוועדה כאמור בסעיף קטן (א)." (ג) פיטוריו של תובע של איגוד או התאחדות ייעשו רק בידי הוועדה כאמור בסעיף קטן (א)."
תיקון סעיף 11 4. בסעיף 11 לחוק העיקרי – בסעיף 11 לחוק העיקרי – בסעיף 11 לחוק העיקרי – בסעיף 11 לחוק העיקרי – בסעיף 11 לחוק העיקרי – בסעיף 11 לחוק העיקרי –
(1) בסעיף קטן (א), הסיפה החל במילים "החלטות ערכאות השיפוט הפנימית העליונה" – תימחק. (1) בסעיף קטן (א), הסיפה החל במילים "החלטות ערכאות השיפוט הפנימית העליונה" – תימחק. (1) בסעיף קטן (א), הסיפה החל במילים "החלטות ערכאות השיפוט הפנימית העליונה" – תימחק. (1) בסעיף קטן (א), הסיפה החל במילים "החלטות ערכאות השיפוט הפנימית העליונה" – תימחק. (1) בסעיף קטן (א), הסיפה החל במילים "החלטות ערכאות השיפוט הפנימית העליונה" – תימחק. (1) בסעיף קטן (א), הסיפה החל במילים "החלטות ערכאות השיפוט הפנימית העליונה" – תימחק.
(2) אחרי סעיף קטן (ח) יבוא: (2) אחרי סעיף קטן (ח) יבוא: (2) אחרי סעיף קטן (ח) יבוא: (2) אחרי סעיף קטן (ח) יבוא: (2) אחרי סעיף קטן (ח) יבוא: (2) אחרי סעיף קטן (ח) יבוא:
"(ט) החלטות מוסד שיפוט פנימי של איגוד או התאחדות יפורסמו בפומבי; "(ט) החלטות מוסד שיפוט פנימי של איגוד או התאחדות יפורסמו בפומבי; "(ט) החלטות מוסד שיפוט פנימי של איגוד או התאחדות יפורסמו בפומבי; "(ט) החלטות מוסד שיפוט פנימי של איגוד או התאחדות יפורסמו בפומבי; "(ט) החלטות מוסד שיפוט פנימי של איגוד או התאחדות יפורסמו בפומבי;
(י) מוסד שיפוט פנימי של איגוד או התאחדות יהיה גוף נפרד מהאיגוד או מההתאחדות ויפעל באופן עצמאי ובלתי תלוי מהם; (י) מוסד שיפוט פנימי של איגוד או התאחדות יהיה גוף נפרד מהאיגוד או מההתאחדות ויפעל באופן עצמאי ובלתי תלוי מהם; (י) מוסד שיפוט פנימי של איגוד או התאחדות יהיה גוף נפרד מהאיגוד או מההתאחדות ויפעל באופן עצמאי ובלתי תלוי מהם; (י) מוסד שיפוט פנימי של איגוד או התאחדות יהיה גוף נפרד מהאיגוד או מההתאחדות ויפעל באופן עצמאי ובלתי תלוי מהם; (י) מוסד שיפוט פנימי של איגוד או התאחדות יהיה גוף נפרד מהאיגוד או מההתאחדות ויפעל באופן עצמאי ובלתי תלוי מהם;
(יא) בכל הליך במוסד שיפוט פנימי תינתן לכל צד להליך האפשרות להשמיע טענות, להביא ראיות ולהיות מיוצג בפני מוסד השיפוט הפנימי; (יא) בכל הליך במוסד שיפוט פנימי תינתן לכל צד להליך האפשרות להשמיע טענות, להביא ראיות ולהיות מיוצג בפני מוסד השיפוט הפנימי; (יא) בכל הליך במוסד שיפוט פנימי תינתן לכל צד להליך האפשרות להשמיע טענות, להביא ראיות ולהיות מיוצג בפני מוסד השיפוט הפנימי; (יא) בכל הליך במוסד שיפוט פנימי תינתן לכל צד להליך האפשרות להשמיע טענות, להביא ראיות ולהיות מיוצג בפני מוסד השיפוט הפנימי; (יא) בכל הליך במוסד שיפוט פנימי תינתן לכל צד להליך האפשרות להשמיע טענות, להביא ראיות ולהיות מיוצג בפני מוסד השיפוט הפנימי;
(יב) ענישה משמעתית תהא בהתאם לאמות מידה מנחות לענישה אשר יפורסמו על ידי האיגוד או ההתאחדות; (יב) ענישה משמעתית תהא בהתאם לאמות מידה מנחות לענישה אשר יפורסמו על ידי האיגוד או ההתאחדות; (יב) ענישה משמעתית תהא בהתאם לאמות מידה מנחות לענישה אשר יפורסמו על ידי האיגוד או ההתאחדות; (יב) ענישה משמעתית תהא בהתאם לאמות מידה מנחות לענישה אשר יפורסמו על ידי האיגוד או ההתאחדות; (יב) ענישה משמעתית תהא בהתאם לאמות מידה מנחות לענישה אשר יפורסמו על ידי האיגוד או ההתאחדות;
(יג) מקום בו הורשע אגודת ספורט או מועדון ספורט בדין משמעתי בגין התנהגות של אדם, והאגודה או המועדון סייעו באיתור המתפרע או בהסגרתו, יהווה הדבר שיקול משמעותי לקולא בענישת האגודה או המועדון." (יג) מקום בו הורשע אגודת ספורט או מועדון ספורט בדין משמעתי בגין התנהגות של אדם, והאגודה או המועדון סייעו באיתור המתפרע או בהסגרתו, יהווה הדבר שיקול משמעותי לקולא בענישת האגודה או המועדון." (יג) מקום בו הורשע אגודת ספורט או מועדון ספורט בדין משמעתי בגין התנהגות של אדם, והאגודה או המועדון סייעו באיתור המתפרע או בהסגרתו, יהווה הדבר שיקול משמעותי לקולא בענישת האגודה או המועדון." (יג) מקום בו הורשע אגודת ספורט או מועדון ספורט בדין משמעתי בגין התנהגות של אדם, והאגודה או המועדון סייעו באיתור המתפרע או בהסגרתו, יהווה הדבר שיקול משמעותי לקולא בענישת האגודה או המועדון." (יג) מקום בו הורשע אגודת ספורט או מועדון ספורט בדין משמעתי בגין התנהגות של אדם, והאגודה או המועדון סייעו באיתור המתפרע או בהסגרתו, יהווה הדבר שיקול משמעותי לקולא בענישת האגודה או המועדון."
הוספת סעיף 11ג 5. אחרי סעיף 11ב לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 11ב לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 11ב לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 11ב לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 11ב לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 11ב לחוק העיקרי יבוא:
"מוסד בוררות "מוסד בוררות "מוסד בוררות 11ג. (א) איגוד או התאחדות יוכלו להכריז על הסמכתו של מוסד בוררות; בסעיף זה, "מוסד בוררות" – מוסד לבוררות הדן בסכסוכים בין פרטים בהתאחדות או באיגוד. (א) איגוד או התאחדות יוכלו להכריז על הסמכתו של מוסד בוררות; בסעיף זה, "מוסד בוררות" – מוסד לבוררות הדן בסכסוכים בין פרטים בהתאחדות או באיגוד.
ׁ(ב) הבוררים הנמנים עם מוסד הבוררות ייבחרו, ברוב קולות, מדי שלוש שנים על ידי ועדה שחבריה יהיו: ׁ(ב) הבוררים הנמנים עם מוסד הבוררות ייבחרו, ברוב קולות, מדי שלוש שנים על ידי ועדה שחבריה יהיו:
(1) יושב ראש האיגוד או ההתאחדות;
ׁ(2) נשיא בית הדין העליון של האיגוד או ההתאחדות;
(3) מזכיר האיגוד או ההתאחדות האמון על הטיפול בעניינים משפטיים;
ׁ(4) נציג הספורטאים באיגוד או בהתאחדות;
(5) נציג אגודות הספורט ומועדוני הספורט החברים באיגוד או בהתאחדות;
(6) שני עורכי דין אשר ימונו על ידי האיגוד או ההתאחדות ולשכת עורכי הדין.
(ג) בורר יוכל לכהן בתפקידו מספר כהונות רצופות ללא הגבלה. (ג) בורר יוכל לכהן בתפקידו מספר כהונות רצופות ללא הגבלה.
(ד) החלטות מוסד הבוררות יפורסמו בפומבי על ידי האיגוד או ההתאחדות. (ד) החלטות מוסד הבוררות יפורסמו בפומבי על ידי האיגוד או ההתאחדות.
(ה) הבורר יהיה כפוף לדין המהותי וינמק את החלטותיו. (ה) הבורר יהיה כפוף לדין המהותי וינמק את החלטותיו.
(ו) שכר טרחת הבוררים ייקבע על ידי האיגוד או ההתאחדות, ולא יהיה נתון לכל שינוי, גם אם נתקבלה הסכמת הצדדים לכך; הבורר יפרט את רכיבי שכר טרחתו בפני הצדדים, ותינתן לצדדים אפשרות לערער על שכר הטרחה אשר נפסק בפני ערכאת השיפוט הפנימית העליונה של האיגוד או ההתאחדות. (ו) שכר טרחת הבוררים ייקבע על ידי האיגוד או ההתאחדות, ולא יהיה נתון לכל שינוי, גם אם נתקבלה הסכמת הצדדים לכך; הבורר יפרט את רכיבי שכר טרחתו בפני הצדדים, ותינתן לצדדים אפשרות לערער על שכר הטרחה אשר נפסק בפני ערכאת השיפוט הפנימית העליונה של האיגוד או ההתאחדות.
(ז) האיגוד או ההתאחדות יעודדו, במקרים מתאימים, הפנייה של הצדדים להליכי גישור, וככל הניתן למוסד המתמחה בגישור בספורט." (ז) האיגוד או ההתאחדות יעודדו, במקרים מתאימים, הפנייה של הצדדים להליכי גישור, וככל הניתן למוסד המתמחה בגישור בספורט."
תיקון חוק איסור אלימות בספורט 6. בחוק איסור אלימות בספורט, התשס"ח–2008, בסעיף 17, אחרי "תובע" יבוא "או גוף המארגן אירוע ספורט".
בחוק איסור אלימות בספורט, התשס"ח–2008, בסעיף 17, אחרי "תובע" יבוא "או גוף המארגן אירוע ספורט".
בחוק איסור אלימות בספורט, התשס"ח–2008, בסעיף 17, אחרי "תובע" יבוא "או גוף המארגן אירוע ספורט".
בחוק איסור אלימות בספורט, התשס"ח–2008, בסעיף 17, אחרי "תובע" יבוא "או גוף המארגן אירוע ספורט".
בחוק איסור אלימות בספורט, התשס"ח–2008, בסעיף 17, אחרי "תובע" יבוא "או גוף המארגן אירוע ספורט".
בחוק איסור אלימות בספורט, התשס"ח–2008, בסעיף 17, אחרי "תובע" יבוא "או גוף המארגן אירוע ספורט".
תיקון חוק בתי משפט לעניינים מינהליים 7. בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס–2000, בתוספת הראשונה, בפרט 30, בסופו יבוא "והחלטה בענייני משמעת של ערכאת השיפוט הפנימית העליונה באיגוד או התאחדות כהגדרתם בחוק הספורט, התשמ"ח–1988." בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס–2000, בתוספת הראשונה, בפרט 30, בסופו יבוא "והחלטה בענייני משמעת של ערכאת השיפוט הפנימית העליונה באיגוד או התאחדות כהגדרתם בחוק הספורט, התשמ"ח–1988." בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס–2000, בתוספת הראשונה, בפרט 30, בסופו יבוא "והחלטה בענייני משמעת של ערכאת השיפוט הפנימית העליונה באיגוד או התאחדות כהגדרתם בחוק הספורט, התשמ"ח–1988." בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס–2000, בתוספת הראשונה, בפרט 30, בסופו יבוא "והחלטה בענייני משמעת של ערכאת השיפוט הפנימית העליונה באיגוד או התאחדות כהגדרתם בחוק הספורט, התשמ"ח–1988." בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס–2000, בתוספת הראשונה, בפרט 30, בסופו יבוא "והחלטה בענייני משמעת של ערכאת השיפוט הפנימית העליונה באיגוד או התאחדות כהגדרתם בחוק הספורט, התשמ"ח–1988." בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס–2000, בתוספת הראשונה, בפרט 30, בסופו יבוא "והחלטה בענייני משמעת של ערכאת השיפוט הפנימית העליונה באיגוד או התאחדות כהגדרתם בחוק הספורט, התשמ"ח–1988."