הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 544001 הכנסת התשע-עשרה יוזמים: חברי הכנסת דב ליפמן מאיר שטרית יריב לוין ניסן סלומינסקי איילת שקד עפר שלח רוברט אילטוב פ/2094/19 הצעת חוק המים (תיקון – קביעת כללים לניתוק או צמצום אספקת מים), התשע"ד–2014 דברי הסבר יוקר המחייה במדינת ישראל נמצא בעלייה עקבית. בין הגורמים לכך, ניתן להצביע על עלות אספקת המים לצרכן, אשר עלתה בכ-107.4% בין השנים 2010-1999. כפי שעולה מסעיף 1 לחוק המים, התשי"ט–1959 (להלן – חוק המים), מים הם משאב של הציבור ובשביל הציבור. כמו כן, על פי הסעיף מקורות המים נתונים לשליטתה של המדינה ומיועדים לצורכי תושביה. לעלייה במחירי המים יש כמובן השפעה ממשית על ממדיה של תופעת ניתוקי המים על ידי תאגידי המים והביוב, בדגש על משקי הבית הפרטיים. למרות שסעיף 102 לחוק המים וסעיף 146(א) לחוק תאגידי מים וביוב, התשס"א–2001, מסמיכים את מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב (להלן – מועצת רשות המים) לקבוע כללים בדבר ניתוק או צמצום של אספקת מים לצרכנים (רשויות מקומיות או תאגידי המים), כללים אלו טרם נקבעו. כיום, החלטת תאגידי המים והרשויות המקומיות בדבר ניתוק או צמצום של שירותי המים מסתמכת כולה על הנחיה של משרד הפנים משנת 2004, שאינה נותנת מענה הולם לבעיה. ברי כי מחדל זה אף חמור יותר הואיל ומדובר במצרך חיוני לכל אדם. ואכן, בית-המשפט העליון בעניין אבו מסאעד הכיר בכך שיש להעניק לנגישות למים הגנה חוקתית: "נגישות למקורות מים לצורך שימוש אנושי בסיסי נופלת בגדרי הזכות לקיום מינימלי בכבוד. מים הם מצרך חיוני לאדם, ובלא נגישות בסיסית למצרך זה באיכות סבירה אין האדם יכול להתקיים. לפיכך, יש להשקיף על הזכות למים כחלק מהזכות לקיום אנושי בכבוד, הזוכה להגנה חוקתית מכח הזכות החוקתית לכבוד האדם, המעוגנת בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו" (ע"א 9535/06 אבו מסאעד נ' נציב המים). מטבע הדברים, מי שנפגעים באופן החמור ביותר מתופעת ניתוק שירותי המים והביוב הם אזרחים ותושבים ממעמד סוציו-אקונומי נמוך. על כן, מוצע לקבוע כי עד שמועצת רשות המים לא תקבע כללים ברורים ביחס למקרים בהם מותר להפסיק או לצמצם את שירותי המים, תאגידי המים ימשיכו לספק לאוכלוסייה זו את שירותי מים. --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום י"ט בשבט התשע"ד – 20.1.14 תיקון סעיף 102 1. בחוק המים, התשי"ט–1959 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 102, האמור בו יסומן "(א)" ואחריו יבוא: בחוק המים, התשי"ט–1959 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 102, האמור בו יסומן "(א)" ואחריו יבוא: "(ב) רשות מים לא תהיה רשאית להפסיק זמנית או לצמצם זמנית את הספקת המים לצרכן המקבל קצבה או גמלה המנויה בתוספת השלישית, לרבות בשל אי תשלום חוב, אלא לפי כללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית בהתאם להוראות סעיף קטן (א); מנהל הרשות הממשלתית, בהתייעצות עם שר הרווחה והשירותים החברתיים, שר התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים ושר המשפטים, ובאישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי לשנות את התוספת השלישית." "(ב) רשות מים לא תהיה רשאית להפסיק זמנית או לצמצם זמנית את הספקת המים לצרכן המקבל קצבה או גמלה המנויה בתוספת השלישית, לרבות בשל אי תשלום חוב, אלא לפי כללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית בהתאם להוראות סעיף קטן (א); מנהל הרשות הממשלתית, בהתייעצות עם שר הרווחה והשירותים החברתיים, שר התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים ושר המשפטים, ובאישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי לשנות את התוספת השלישית." הוספת תוספת שלישית 2. אחרי התוספת השנייה לחוק העיקרי יבוא: אחרי התוספת השנייה לחוק העיקרי יבוא: "תוספת שלישית "תוספת שלישית (סעיף 102(ב)) (סעיף 102(ב)) 1. גמלת הבטחת הכנסה לפי חוק הבטחת הכנסה, התשמ"א–1980; 1. גמלת הבטחת הכנסה לפי חוק הבטחת הכנסה, התשמ"א–1980; 2. קצבת זקנה לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995 (להלן – חוק הביטוח הלאומי); 2. קצבת זקנה לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995 (להלן – חוק הביטוח הלאומי); 3. קצבת נכות המשתלמת לנכה שנקבעה לו דרגת אי-כושר השתכרות בשיעור של 74% לפחות, לפי פרק ט' לחוק הביטוח הלאומי; 3. קצבת נכות המשתלמת לנכה שנקבעה לו דרגת אי-כושר השתכרות בשיעור של 74% לפחות, לפי פרק ט' לחוק הביטוח הלאומי; 4. גמלת שאירים לפי חוק הביטוח הלאומי." 4. גמלת שאירים לפי חוק הביטוח הלאומי." תיקון חוק תאגידי מים וביוב 3. בחוק תאגידי מים וביוב, התשס"א–2001 – בחוק תאגידי מים וביוב, התשס"א–2001 – (1) בסעיף 146, אחרי סעיף קטן (א)" יבוא: (1) בסעיף 146, אחרי סעיף קטן (א)" יבוא: "(א1) חברה לא תהיה רשאית להפסיק או לצמצם מתן שירותי מים וביוב לצרכן אשר מקבל קצבה או גמלה המנויה בתוספת השנייה, לרבות בשל אי תשלום חובות שדרשה ממנו, אלא לפי כללים שקבעה מועצת הרשות בהתאם להוראות סעיף קטן (א); מנהל הרשות הממשלתית, בהתייעצות עם שר הרווחה והשירותים החברתיים, שר התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים ושר המשפטים, ובאישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי לשנות את התוספת השנייה."; (2) בתוספת, בכותרת, במקום "תוספת" יבוא "תוספת ראשונה", ואחריה יבוא: (2) בתוספת, בכותרת, במקום "תוספת" יבוא "תוספת ראשונה", ואחריה יבוא: "תוספת שנייה (סעיף 146(א1)) 1. גמלת הבטחת הכנסה לפי חוק הבטחת הכנסה, התשמ"א–1980; 2. קצבת זקנה לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995 (להלן – חוק הביטוח הלאומי); 3. קצבת נכות המשתלמת לנכה שנקבעה לו דרגת אי-כושר השתכרות בשיעור של 74% לפחות, לפי פרק ט' לחוק הביטוח הלאומי; 4. גמלת שאירים לפי חוק הביטוח הלאומי."