חומר רקע
1
ה תכליות של
כספי סיוע המצדיק
ות הגנה מפני עיקול לאור מקורות המשפט העברי
נייר עמדה מטעם מכון "משפטי ארץ" עבור ועדת חוק ומשפט בכנסת בעניין
הצעת חוק ההוצאה לפועל(
'תיקון מס72
) (הגנה מפני עיקול של כספי סיוע להורה עצמאי),
התשפ"ב–
2022
עו"ד וטוען רבני אברהם
קלמנזון
המסמך אינו משקף בהכרח את עמדת המכון
א.
תקציר
והמלצות
1.
הצעת החוק עוסקת בהגנה מפני עיקול ש( "ל כספי סיוע שניתנו ל"הורה עצמאי מה שכונה
בעבר חד-
.)הורי בדיוני וועדת החוקה הורחב הדיון וכעת מבקשת הוועדה לבחון את
השאלה אילו כספי סיוע מצד המדינה, ראויים להגנה מ.פני עיקול
2.
במשפט העברי מוטלת חובה
משפטית ו מוסרית על כל חייב לשלם את חובותיו, ולצידה
מוטלת על כל נושה החובה
המשפטית ו המוסרית להימנע מנקיטה באמצעי גביה מסוימים
.אשר מסבים פגיעה חמורה ולא מידתית לחייבים
3.
על פי המשפט העברי, מי ש
מעניק צדקה רשאי לתנ
ה על דעת כן ש
תהיה מוגנ
ת מ .עיקול
בהתאם לכך , המדינה
רשאית להעניק כספי
ם
על דעת שיהיו מוגנים
מ עיקול
למרות
.הפגיעה בנושים
4.
בה
ינתן כך ,ככל וניתן להראות ש כספי סיוע
ני
תנו לשם
,הוצאה ספציפית ומוגדרת הרי
שהנושים מנועים מלגבות מהם .מנגד
, כאשר כספי הסיוע מצטרפים
לסך הכנסותיו הכולל
של המקבל מבלי לקבוע להם מטרה מוגדרת , אין הכרח להניח שניתנו על דעת שיהיו
מוגנים.מפני עיקול ויש לבחון כל מקרה לגופו
5.
הצעת החוק מבקשת להבהיר באופן מפורש מהי עמדתה של המדינה בנוגע להגנה מפני
עיקול של תשלומים שהיא מעבירה. צעד זה מעורר את השא לה על אילו תשלומים ראוי
להגן מפני עיקול . המענה לשאלה זו
ממקורות המשפט העברי
מצוי בדין "מסדרין לבעל
"חוב
)"(להלן, דין "מסדרין.המגדיר את הנכסים המוגנים מפני עיקול
6.
מדין "מסדרין" ניתן להסיק כי העובדה שהשארת סוגי נכסים מסוימים בידי החייב
מגשימ
ה
ערך ציבורי וחברתי, אין בה כשלעצמה בכדי להצדיק הגנה מפני עיקול. כך
,למשל
ספרי קודש וצרכי הלימוד של תלמידי חכמים
.אינם מוגנים מפני עיקול ו ודאי
ששיוך החייב למעמד חברתי או תעסוקתי מסוים, אי נו מצדיק פגיעה בזכות הגבייה של
.הנושים
7.
לעומת זאת, על פי "דין "מסדרין
כ
ספי סיוע שתכליתם הגנה על צרכ י המחייה הבסיסיים
של החייב, מניעת
,השפלה ציבורית
ועידוד ושמירה על יכולתו
הבסיסית של החייב לצאת
לעבוד
, כן מצדיקים הגנה מפני עיקול , ועל כן ראוי להגן על תשלומים שאלה תכליתם
מפני עיקול.
2
ב.
מבוא
מטרתו של נייר עמדה זה להביא את עמדת המשפט העברי ב
נוגע ל דיוני וועדת החוקה סביב הצעת
" החוק 'הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס72
) (הגנה מפני עיקול של כספי סיוע להורה
,)עצמאי התשפ"ב–
2022
."
בהצעת החוק הנידונה מוצע
כי
כספים ש הגיעו לידי חייב במסגרת
תוכנית ממשלתית שייעודם סיוע להורה עצמאי (קרי, להורה יחי)ד, יהיו מוגנים מפני עיקול
. זאת
בדומה ל
ה גנה הקבועה בסעיף50
() ל א חוק ההוצאה
לפועל, תשכ"ז-
1967
, על כספים אשר נמצאים
בידי צדדים שלישיים ושהחייב זכאי להם לצורכי קיום בסיסיים.
בדיוני וועדת החוקה של הכנסת חלה התפתחות, ו
נידונה האפשרות
שהצעת החוק לא תתייחס
מעתה
לאוכלוסייה ספציפית כמו הורים עצמאיים, אלא ת ורחב ותיתן מענה רחב לשאלה באילו
מקרים ו
תכליות ראוי להגן על כספי סיוע
.מפני עיקול
לשם עמידה על עמדת המשפט העברי בנושא, יש להקדים ולהבחין בין השאלה האם ומדוע
רשאית המדינה לפגוע בזכות הגבייה של הנושים ולקבוע שכספי ס יוע שהיא מעניקה יהיו מוגנים
,מפני עיקול
ל בין השאלה מתי ולשם אילו תכליות מוצדק
ו ראוי.לעשות כן
התשתית להגנה על כספי סיוע לנזקקים בשל כך שהמדינה העניקה אותה למטרה מוגדרת מצויה
בדיני מתנ
, ו ה אילו
התש תית במשפט העברי להגנה על כספים
של חייבים
משום שהם משמשים
ל
תכלית ראויה מצויה
"בדין "מסדרין לבעל חוב.
1
א. זכות המעניק כספי צדקה לתנם על דעת כן שיהיו מוגנים מפני עיקול
בשולחן ערוך הוכרע, כי צדקה שהוענקה לנזקקים על דעת כן שלא ניתן יהיה לעקל אותה, מוגנת
:מפני עיקול
מי שצריך לבריות ושט אחר פרנסתו ונתנו לו צדקה,
אין בעלי חובות יכולים להפרע ממה
שגבה בצדקה.
2
ההצדקה לפגיעה בזכות הנושים לגבות את חובם נעוצה בכך שיש לראות בכספי הצדקה כספים
.שניתנו ב"מתנה על תנאי", אשר במידה והתנאי לא מתקיים, המתנה חוזרת אל הנותן3
בהתאם
לאותו רציונאל, הרמ"א הבהיר כי כאשר כספי הצדקה נתנו מתוך מודע ות לכך שלנזקק יש חובות
.והמעניקים לא הוסיפו כל תנאי מפורש בנתינה, הרי שהכספים אינם מוגנים מפני עיקול4
מדברים אלו יש להסיק שככל ומדובר בכספי סיוע של המדינה
לנזקקים5
הניתנים על דעת כן
שיהיו מוגנים מפני עיקול , הרי שעל פי המשפט העברי הכספים הם אכן מוגנים מפני.עיקול6
1
ראוי לצייין שדין "מסדרין לבעל חוב" אף היווה במידה רבה תשתית והצדקה ערכית ומשפטית לקביעת החוק
הישראלי בעניין, ראו אצל נחום רקובר המשפט העברי בחקיקת
הכנסת
'כרך א עמ468
ו475-478
.)(תשמ"ט
2 שולחן ערוך, יורה דעה, סימן רנג, סעיף יב ו.
3
.ראו סמ"ע, סימן קיא, סעיף ג ס"ק ה
וכמוסבר בספר אור זרוע, הלכות צדקה, אות יא. וראו בחוות דעתו של מיכאל
,ויגודה "עיקול כספי סיוע לדיור לאור מקורות המשפט העברי" באתר היחידה למשפט עברי במשרד המשפטים
אשר
עמד על כך שאף שהכרעת השולחן ערוך הייתה נתונה במחלוקת הפוסקים, כאשר ברור שהכסף ניתן לצדקה על דעת
כן שלא ייגבה על ידי הנושים, הרי שלכל הדעות הכסף מוגן, ראו שם בהערת שוליים11
.
4
.ראו בהגהת הרמ"א לשולחן ערוך, שם
5
יצויין כי מכיוון שאנו עוסקים בכספי סיוע של המדינה לנזקקים, אין הכרח להתייחס בנייר עמדה זה לשאלה האם
.דין זה הוא ייחודי לכספי צדקה, או שמא המדינה רשאית לקבוע כן גם כאשר אין מדובר בנזקקים
3
ומכאן, שכאשר החייב קיבל כספי הסיוע מהמדינה
במטרה שישמשו להוצאה ספציפית ומוגדרת ,
על פי המשפט העברי יש למנוע מהנושים לגבות אותם. לעומת זאת, כאשר לכספי הסיוע אין
מטרה ספציפית ומוגדרת, אלא
מטרתם להצטרף לסך הכנסותיו הכולל של ה
מקבל , הרי אין
הכרח להניח שניתנו על דעת שיהיו מוגנים.מפני עיקול ויש לבחון כל מקרה לגופו
ב.
הנכסים שתכליתם מצד
י
קה הגנה מפני עיקול –
"דין "מסדרין לבעל חוב
המשפט העברי הינ
ו מערכת משפט המושתת
ת
לא רק על זכויות העומדות לאדם, אלא אף ובעיקר
.על חובות מוסריות המוטלות עליו7
,כך
ה חובה על אדם לשלם את חובותיו במשפט העברי איננה
רק נגזרת של זכות הקניין של הנושה, אלא אף
מושתת
ת
על חובתו המוסרית של החייב כלפי נושיו
ל
השיב להם את כספם , כפי שנאמר בתלמוד "פריעת בעל חוב-
מצווה", וכפי שביאר זאת ה"חפץ
חיים" [ר' ישראל מאיר הכהן מראדין, פולין, נפטר בשנת1933
:]
)ועתה נבאר את גודל החיוב שמוטל על הלוה לפרוע חובו. אמרו חז"ל (כתובות פו ע"א
פריעת חוב מצוה היא, ולא יוכל להשתמט עצמו מזה כמו שאינו י וכל לפטור עצמו מסוכה
ושופר ותפילין8 .
אמנם, כפועל יוצא מכך, גם על הנושה חלות חובות מוסריות כלפי החייב, והמשפט העברי מטיל
הגבלות שונות על זכות
הגבייה שלו ואופניה.
9
בין היתר, הנושה מצווה בעת הגבייה להשאיר בידי
החייב צרכי קיום בסיסים שונים, כלשון התלמוד: " 'ו 'אם מך הוא מערכך–
".החייהו מערכך10
"דין זה מכונה בהלכה "מסדרין לבעל חוב,
11
וב מסגרתו המשפט העברי הסדיר מערכת כללים
המגדירים והתוחמים את יכולת הנושה לגבות מנכסי החייב,
באופן המבקש לאזן בין שני הערכים
המוסריים: חובת החייב לעשות ככל יכולתו בכדי לשלם את חובותיו מחד גיסא , וחובת הנושה
להימנע מגבי
ית נכסים שתסב פגיעה חמורה ולא מידתית לחייבים מאידך גיסא .
6
אמנם צריך עיון בשאלה, האם גם נכסים שאינם כספי צדקה מוגנים מפני עיקול אם ניתנו במתנה על תנאי שלא יגבו
מהם. ברם שאלה זו היא סבוכה מגד:רי נייר עמדה זה, וראו פתחי חושן, חלק א, פרק ב, הערה ע
"יש להסתפק אם מתנה זו נכללת בחשבון כסות ומזונות שמשאירים לו, ונ"מ אם יבא לידו ממון אחר שלא בתנאי זה
אם צריך להשאיר מאותו ממון שיעור מזון וכסות, או דילמא כיון שיש לו ממון שקיבל בתנאי שלא לפרוע, הרי אינו
."פורע מממון זה
7
כטענתו הידועה של משה זילברג בספרו
כך דרכו של תלמוד
73
)(תשכ"ד.
וראו הרב עדו רכניץ, ייחודו של המשפט
,העברי
אמונת עתיך
129
'בעמ73
"(תשפ"א); מיכאל ויגודה "בין זכויות חברתיות לחובות חברתיות במשפט העברי
:בתוך
זכויות כלכליות, חברתיות ותרבויות בישראל
'עמ233
.)(יובל שני ויורם רבין עורכים, תשס"א
8 אהבת חסד, חלק ב, פרק כד
9
"להרחבה על מנגנונים והגבלות אלו ראו במאמרו של הרב הלל גפן "הסתייעות בהוצאה לפועל
משפטי ארץ
ה 'עמ
77
)(תשפ"א
10
תלמוד בבלי מסכת ערכין דף כג עמוד ב. דין זה נאמר אמנם לעניין הקדשו ת וערכין, אך נלמד ממנו אף לשאר
חובות, ראו במאמרים המובאים להלן בה"ש11
.
11
" 'להרחבה ראו במאמרו של הרב הלל גפן "השוואה בין חוק ההוצאה לפועל לדין 'מסדרין לבעל חוב
אמונת עתיך
102
'(תשע"ד), עמ105
-
113
'; הרב אליעזר הללה, " 'מסדרין לבעל חוב–
,"הגבלות על גביית חובות
פרשת השבוע ,
'גיליון מס444
.)(תשע"ד
4
ג.
הגנה על כספי סיוע ש
תכליתם לאפשר צרכי מחיה בסיסיים
אף שבעבר גדולי הפוסקים נחלקו בכך, להלכה הוכרע שדין""מסדרין לבעל חוב
תקף ויש נכסים
.מינימאליים המוגנים מפני עיקול12
:כלשון הרמב"ם
מסדרין לבעל חוב כדרך שמסדרין בערכין, כיצד? [...] ונותנין לו מן הכל
מזון ל' יום ו
כסות
י"ב חדש מכסות הראויה לו, ולא שילבש בגדי משי או מצנפת זהובה אלא מעבירין אותה
ממנו ונותנין לו כסות הראויה לו לי"ב חדש, ו
מטה
לישב עליה ומטה ומצע הראויין לו
ליש ן עליהם, ואם היה עני מטה ומפץ לישן עליו, ואין נותנין כלים כאלו לאשתו ובניו אף
על פי שהוא חייב במזונותיהם, ונותנין לו
סנדליו
ותפליו, היה אומן נותנין לו שני כלי
אומנות מכל מין ומין
]...[
.
13
מדברים אלו עולה שמרבית הנכסים הראויים להגנה מפני עיקול הינם נכסים
הנד רשים לצורך
צו
רכי הקיום הפיזיים המינימאליים ביותר
של החייב–
מזון, מיטה ו .ביגוד מכאן, שכספי סיוע
שתכליתם לאפשר לנזקקים לחיות בכבוד באופן מינימאלי , ראויים על פי המשפט העברי להיות
.מוגנים מפני עיקול על אף הפגיעה בזכויות הנושים
יצוין, כי עיקרון זה כבר
התממש במידת מה
באמצעות הוראת סעיף50
() ל א חוק ההוצאה ,לפועל
תשכ"ז-
1967
, אשר מנה מספר סוגי נכסים המוגנים מפני עיקול במטרה להגן על יכולת החייבים
לחיות בכבוד מינימאלי.
14
ד.
הגנה על כספי סיוע שתכליתם לאפשר יציאה לשוק העבודה
במשפט העברי הוכרע
כי
ב מסגרת
דין "מסדרין",
על הנושים להשאיר בידי החייב גם את
ה אמצעים בנדרשים לחייב כדי
להמשיך להתפרנס
.בכוחות עצמו כך למשל יש להשאיר בידי
."האומן "שני כלי אומנות מכל מין ומין15
מכאן, שהמשפט העברי מגן על נכסיו המינימאליים של החייב מתוך רצון לעודד אותו להמשיך
להתפרנס, ולא להגיע למצב ב ו הוא חי מחודש לחודש על כספי צדקה. ברם, בשולחן ערוך נפסק כי
פעמים וגובים חוב אף מנכסים המשמשים לצורך
פרנס
תו
:של החייב
יה ה אכר או חמר, אין נותנין לו לא צמדו ולא חמורו. וכן אם היה ספן, אין נותנין לו
,ספינתו. אף על פי שאין לו מזונות (אלא) מאלו, אין אלו כלים
אלא נ כסים, וימכרו עם
שאר המטלטלים בב ית
ין ד., וינתנו לבעל חובו16
פוסקי ההלכה לא ביארו מפורשות מהי ההבחנה בין "כלי אומנות" שאין גובים מהם,
לבין
""נכסים
המשמשים
ל
עבודת החייב
"שכן גובים מהם "אף על פי שאין לו מזונות אלא מאלו.
17
אך
היו שהציעו לכך הסבר
ודומה שניתן
לחלק הסברים אלו לשתי סיעות.
12
,רבנו תם
ספר הישר לרבנו תם (חלק החידושים), סימן תרב, ותוספות, בבא מציעא קיד ע"א, ד"ה מהו, סבר כי
דין
זה לא נפסק להלכה, אך מרבית הפוסקים חלקו עליו, וראו שולחן ערוך חושן משפט סימן צז סעיף כג. להרחבה ראו
במאמרים המובאים ל הלן בה"ש11
.
13
.רמב"ם, הלכות מלוה ולוה פרק א הלכה ז
14
וראו לעיל ה"ש1.
15
.משנה ערכין, פרק ו, משנה ג
16 שולחן ערוך חושן משפט סימן צז סעיף כג
5
לסיעה ראשונה, ההבחנה בין סוגי הכלים נעוצה בשאלה האם עיקר התועלת מנכסים אלו היא
כאשר החייב
עוש
ה
בהם מלאכה, או שמא את עיקר התועלת היא כאשר משכירים או מוכרים
אותם.
,כך
אף ש ,הרב יעקב בלוי [ישראל1929
-
2013
]
כתב כי בפוסקים "לא מצאתי טעם נכון בחילוק
"זה18
הוא הציע כי ההבחנה היא בין כלי עבודה שגם
יכולים לעמוד
,להשכרת אדם אחר
שאזי
נחשבים
כ" "נכסים" וגובים מהם, לבין כלי שעושה בהם מלאכה
בעצמו " אשר נחשבים
ל "כלי
.אומנות" שאין גובים מהם
,ברוח זו ,הרב שמריהו קרליץ [רוסיה1852
–
1916
]
הציע הסבר אחר. לדבריו, ההבחנה נעוצה בכך
שכלי אומנות הינם
כלים ש עיקר ערכם נעוץ
בשימוש שעושה בהם החייב
, ומהם אין לגבות.
לעומת זאת כאשר מדובר בכלים, כאוניה וחמור,
שערכם העיקרי אינו נובע מהמלאכה שהחייב
" עושה בהם אלא
עיקרם הוא החפץ עצמו"
19
., הרי שניתן לגבות מהם
לסיעה שניה, ההבחנה בין סוגי הכלים נעוצה ב
יכולת החייב להתפרנס בלעדיהם.
,כך
הרב הלל גפן
][מרבני ישיבת בית אל ומחוקרי מכון משפטי ארץ,
20
הציע כי ההבחנה בין
המקרים ה
ינה
,שכאשר גם אם יגבו מכלי עבודה של החייב הוא עוד יוכל להתפרנס בצורה כלשהי
הרי שכלים אלו נחשבים כ"נכסים" וניתן לגבות מהם, אך במידה ואם יגבו מכלי עבודה אלו תמנע
יכולתו של החייב להתפרנס., הרי שמדובר ב"כלי אומנות" שאין גובים מהם
בדומה לכך, היו שהציעו שההבחנה בי ן מקרים נעוצה בשאלה האם החייב יוכל לעבוד כשכיר גם
ללא נכסיו, כגון ספן שישיט ספינה
שאינה שלו
, ועל כן ניתן לגבות מנכסים אלו.
או שמא לא
מקובל לעשות כן,
ואזי לא ניתן לגבות מכלי המלאכה של החייב משום שאיש לא ישכור את
שירותיו.
21
דומה שלמרות ההבדלים בין הסיעות ,
יש להן
מכנה משותף .
לדעת שתי הסיעות אין לגבות מנכסי
החייב כאשר הם אשר מאפשרים את יכולתו של החייב לצאת ולהתפרנס בהתאם ליכולותיו
הייחודיות . בין אם בשל
חוסר יכולת
ו של החייב
להתפרנס בלעדיהם, ובין אם משום שיש תועלת
ייחודית במלאכתו
.של החייב בכלים אלו
הערך הרב שבכספי סיוע לנזקקים שתכליתם לאפשר להם לצאת ולעבוד בכוחות עצמם, הוא ערך
.יסוד בדיני הצדקה במשפט העברי
כחלק מדיני הצדקה במשפט העברי ישנו ציווי לא רק
לסייע
ל נזקקים
לשרוד, אלא אף ישנה מעלה ייחודית וגבוה
ה
יותר
לניסיון
לסייע להם להיחלץ ממעגל
העוני ולשוב ולהשתלב בשוק העבודה:, כלשון הרמב"ם
שמונה מעלות יש בצדקה זו למעלה מזו, מעלה גדולה שאין למעלה ממנה זה המחזיק ביד
ישראל שמך ונותן לו מתנה או הלואה או עושה עמו שותפות או ממציא לו מלאכה, כדי
17
כדברי הרב יששכר דוב כהנא "בראשונים וקדמונים מרוב הפשיטות להם לא פירשו גדר החילוק בין כלי אומנות
"ונכסים
הדין ונימוקו
)הלכות גביית מלווה סעיף כג עמ' קלה (תשע"ו
18 פתחי חושן, אה ו הלו, פרק ב,
.הערה נב
19
חוט השני יורה דעה חלק ג עמ' תצד (תשע"ד); כעין כך אף נטען ב
קובץ הישר והטוב ח
שאלה ד (עורך: הרב משה
.)בצלאל בורז'יקובסקי, תשס"ט
20
ראו לעיל בה"ש11
.
21
ראו בדברי הרב יששכר דוב כהנא, לעיל בה"ש17
.
6
לחזק את ידו עד שלא יצטרך לבריות לשאול. ועל זה נאמר "והחזקת בו גר ותוש ב וחי
.עמך", כלומר החזק בו עד שלא יפול ויצטרך22
והינה, מהדוגמאות המתוארות בדברי ההסבר להצעת החוק המקורית
עולה, שכספי הסיוע
להורים העצמאיים בהם עסקה הצעת החוק הינם כספים שכל מטרתם הינה לאפשר את עצם
היכולת של החייבים לצאת ולהתפרנס,, כגון
סיוע במימון מעונות לילדים שיאפשרו להורים לצאת
,לעבוד החזר על מסגרות חינוך בלתי פורמליות, כקייטנות, ו כן מימון הכשרות מקצועיות
.שיאפשרו לחייבים לחזור ולעבוד
מכאן ,שלאור ייעודם הייחודי של כספים אלו
עיקר התועלת
שבהם ה
י
א לאפשר את יציאת החייבים בעצמם לעבודה. מט רה זו לא תתממש אם הכספים יעברו
.לידי הנושים על
כן,
מסתבר שיש לדמות כספי סיוע אלו לכלי אומנות של החייבים, ולא לנכסים
ו על כן ברוח המשפט העברי.ראוי להגן עליהם מפני עיקול
העולה מדברינו, שכאשר תכלית
כספי הסיוע
הינה
לאפשר לחייבים להשתלב
בעצמם בשוק
העבודה , הרי שעל פי המשפט העברי תכלית זאת מצדיקה את הפגיעה בזכויות הנושים וראוי
.שכספי סיוע מסוג זה יהיו מוגנים מפני עיקול
ה.
כספי סיוע שתכליתם ערכים
ציבוריים
או
הגנה על כבודו של החייב
,מרתק לראות כי המשפט העברי קובע שגם ספרי קודש, ואפילו כאלה המשמשים תלמידי חכמים
א
ינם מוגנים מפני עיקול. זאת למרות שברי שעיקולם יפגע בלימוד התורה של תלמידי החכמים,
ו על אף הערך הרב שיש במשפט העברי ללימוד תורה. המצווה המוטלת על הציבור כולו להחזיק
.בקרבו תלמידי חכמים, אינה מצדיקה את הפגיעה בזכותם האישית הנושים לגבות את חובם
כפסיקת השולחן:ערוך
,ואפילו אם הוא תלמיד חכם ותורתו אומנותו, אין מניחים לו ספריו, ואפילו ספר תורה
לפי שהם כשאר נכסים שבעל חוב גובה מהם. והוא הדין למקומות בית הכנסת שהם בכלל
.נכסים, ובעל חוב גובה מהם חובו23
מנגד ,, ראוי להביא את דברי הרב יחיאל אפשטיין [בעל ערוך השולחן ,בלארוס1829
-
1908
]
, אשר
פסק שכאשר הפגיעה שעל הפרק אינה רק בערך ציבורי כלימוד תורה , אלא בכבודו האישי של
:החייב וכרוכה בהשפלה גדולה, הרי שמוצדק יהיה להגן על נכסים אילו מפני עיקול
אם יהיה לו בזיון גדול כאשר יסור ממקומו שבבית הכנסת, יראה לי שאין לכופו למכור
.אותו, והוא הדין כל כהאי גוונא שהבזיון יוגדל מאד אין לכופו למכור24
מהשוואת דברי השולחן ערוך והרב
יחיאל אפשטיין
.יש להסיק, שתי מסקנות החשובות לדיון זה
הראשונה ,
ערכים ציבורים וחברתיים, ראויים ומבורכים ככל שיהיו, לא בהכרח מצדיקים פגיעה
בזכויות הגבייה של הנושים.
רק אם עיקול הנכסים כרוך בפגיעה עמוקה בכבודו של החייב
הקונקרטי , מוצדק יהיה להגן עליהם .מפני עיקול
השנייה , גם שיוכו של החייב למעמד החברתי
והמקצועי שהמשפט העברי רואה ערך עליון לשמרו, לא מהווה כשלעצמו
עילה להגן על נכסיו מפני
22
.רמב"ם, הלכות מתנות עניים פרק י הלכה ז
23 שולחן ערוך חושן משפט סימן צז, סעיף כג
24
.ערוך השולחן, שם, סעיף כו
7
עיקול, ומכאן ש
הגנה על כספי סיוע צ ריכה להיות נגזרת של
תכלית
כספי הסיוע, ולא של סוג
האוכלוסייה.של מקבלי הסיוע
ו.
סיכום ומסקנות
המשפט העברי מגן על זכותם של מעניקי כספי סיוע או צדקה לקבוע שהכספים ישמשו לתכלית
ומטרה מוגדרת ולא יגיעו לידי הנושים. מכאן שמדינת ישראל רשאית לקבוע אילו מכספי הסיוע
שהי א מעניקה יהיו מוגנים מפני עיקול. השאלה האם ראוי להעניק את הכספים על דעת כן, היא
.שאלה נפרדת שיש לבחנה על פי הנסיבות המפורטות מטה
המשפט העברי
,מבקש לאזן בין החובות המוסריות המוטלות על בעלי חוב להשיב את חובותיהם
לבין חובותיהם המוסריות של הנושים
להימנע מפגיעה חמורה ולא מידתית בצרכי המחייה
.המינימאליים של החייבים
,בין היתר
המשפט העברי קובע שיש נכסים מינימאליים המוג נים
."מפני עיקול, גדרם של נכסים אלו והיקפם נקבע בדין "מסדרין לבעל חוב
בנייר עמדה זה
עמדנו על כך
שהמשפט העברי מגן נכסי המחיה המינימאליים של החי יבים
בהתאם לצ
ו רכי הקיום של
החייב . העובדה שהנכסים משמשים להגשמת ערכים ציבוריים
וחברתיים כלליים, אינ
ה מצדיק
ה כשלעצמ
ה
.הגנה מפני עיקול ופגיעה בזכות הגבייה של הנושים
בוודאי שהשתייכות למעמד חברתי או מקצועי כזה או אחר, אינם מצדיקים
.זאת
,לעומת זאת במשפט העברי נקבע כי חלק מהנכסים המוגנים מפני עיקול הינם נכסים שייעודם
.לאפשר את המשך פרנסתם של החייבים
למרות
שלא כל
הנכסים המיועדים לפרנסת החייב
מוגנים מפני עיקול, דומה שכאשר לחייב יש
תועלת ייחודית
בשימוש בכלי מלאכה אלו, או כאשר
אין לחייב יכולת להתפרנס
בעצ מו
בלעדיהם , הרי
שהנכסים המיועדים לפרנסת החייב
מוגנים
.מפני עיקול על כן, כאשר תכלית
כספי הסיוע
הינה לאפשר לחייבים להשתלב בעצמם בשוק
העבודה , הרי שעל פי המשפט העברי תכלית זאת מצדיקה את הפגיעה בזכויות הנושים וראוי
.שכספי סיוע מסוג זה יהיו מוגנים מפני עיקול
בהתאם לכל האמור –
על פי המשפט העברי המדינה
רשאית
,לקבוע שכספי סיוע שהיא מעניקה יהיו מוגנים מפני עיקול
וניתן להניח שזאת הייתה כוונתה כאשר הכספים ניתנו לשם הוצאה ספציפית ומוגדרת . ובאשר
לשאלה מתי
ראוי שהמדינה תפגע בזכות הגביה של הנושים
ותגן על תשלומים שהיא מעבירה מפני
עיקול , ניתן ללמוד ממקורות המשפט העברי שראוי לקבוע כן כאשר תכלית הסיוע:היא
(1) לאפשר לחייבים תנאי מחייה מינימאליים.
(2
)ל מנוע
פגיעה חמורה בכבודם.
(3) לאפשר ולעודד את ה
חייבים להשתלב בשוק העבודה ולהתפרנס מעצמם.