הצעת חוק לדיון מוקדם

DOCX 1,883 תווים המסמך המקורי ↗
מספר פנימי: 488520 הכנסת התשע-עשרה יוזמים: חברי הכנסת יעקב מרגי נסים זאב אברהם מיכאלי דוד אזולאי פ/2115/19 הצעת חוק הגנת השכר (תיקון – תשר ודמי שירות), התשע"ד–2014 דברי הסבר כיום מחתימים בעלי מסעדות רבים בישראל את המלצרים על חוזה שבו מוסכם שהם יקבלו משכורת על סמך טיפים בלבד, המעסיק לוקח את הטיפים שמקבלים העובדים, מצהיר עליהם, מנכה מס ערך מוסף מהטיפים, משלם ביטוח לאומי ומס בריאות. המעסיקים כיום לא משלמים למלצרים מכיסם הפרטי, ולמעשה מי שמשלם את המשכורת של המלצרים בישראל הם הצרכנים שמשאירים להם תשר. למעשה הצרכן חוסך לבעל המקום את עלות המלצרים. השארת התשר אמורה להיות תשלום נוסף שהצרכן בוחר לשלם כאות למחווה על השירות הטוב שקיבל מהמלצר – אך נוצר מצב שבו המעסיקים מנצלים זאת ונמנעים מלשלם משכורת למלצרים. שכר המינימום בישראל נמוך וברוב עבודות המלצרות עובדים צעירים לפני או אחרי צבא, כוח עבודה אשר קל למעסיקים לנצל ולרמוס. על פי הצעת החוק מוצע כי בעל מסעדה יהיה מחויב לשלם משכורת מינימום על פי חוק וזאת בלי שום קשר לכמות התשר, ומאחר שהוא לא ייחשב בגדר שכר עבודה לצורך חוק הגנת השכר, התשי"ח–1958, וחוק שכר מינימום, התשמ"ז–1987. את התשר יחלק המעסיק לעובדים נוסף על תשלום משכורת המינימום. התשר מיועד אך ורק לעובדים ואינו אמור להיכנס לכיסו של המעסיק שהוא יקבל החזרי הוצאות עליו. הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת השמונה-עשרה ועל שולחן הכנסת התשע-עשרה על ידי חבר הכנסת מאיר שטרית (פ/2780/18; פ/592/19). --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום כ"ז בשבט התשע"ד – 28.1.14 הוספת סעיף 3א 1. בחוק הגנת השכר, התשי"ח–1958, אחרי סעיף 3 יבוא: בחוק הגנת השכר, התשי"ח–1958, אחרי סעיף 3 יבוא: בחוק הגנת השכר, התשי"ח–1958, אחרי סעיף 3 יבוא: "תשר ודמי שירות – חריג לשכר עבודה 3א. מענק כספי שניתן לעובד ישירות על ידי מי שקיבל או קנה שירות ממעבידו באמצעות אותו עובד, כאשר המענק לא נכלל בתמורה שדרש המעביד ממקבל או מקונה השירות, אינו בגדר שכר עבודה לעניין חוק זה ולעניין חוק שכר מינימום, התשמ"ז–1987."