הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 547685 הכנסת התשע-עשרה יוזם: חבר הכנסת חיים כץ פ/2139/19 הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – רפואת שיניים לאנשים שמלאו להם 65 שנים), התשע"ד–2014 דברי הסבר אוכלוסיית הקשישים בעולם עולה בהתמדה. לאוכלוסייה זו צרכים מיוחדים מבחינת בריאות הפה, הדורשים התייחסות מיוחדת מצד מקצועות הבריאות בכלל ובריאות השיניים בפרט. מאפייני בריאות הפה של אוכלוסיית הקשישים כוללים: ריבוי מחלות כלליות, שבחלקן קשורות גם לפה או מקשות על טיפולים (סכרת, יתר לחץ דם, בעיות לב), ריבוי תרופות הגורמות ליובש פה, תזונה לקויה הנגרמת מסיבות הקשורות בשיניים (חוסר שיניים, תותבות לקויות) והן מסיבות אחרות (איבוד טעם, חולשת שרירי לעיסה שגורמים לירידה בכמות ואיכות רוק, בגלל הגיל, וכתוצאה מכך נוצרות בעיות חניכיים, עששת ועששת שורשים שלא טופלו מבעוד מועד, מחלות חניכיים שהסיכון שנגרם מהן הוא אובדן שיניים). בנוסף, אדם שיש לו שיניים תותבות לקויות, חשוף לנזקים מצטברים ברקמות הפה וירידה ביכולת האכילה. זאת ועוד, הסיכון לחלות בסרטן הפה והלוע עולה עם הגיל. לאוכלוסיית הקשישים יש גם מאפיינים חברתיים שונים, המדגישים עוד יותר את בעיות הבריאות וגורמים להחמרות נוספות. לרובם יכולת מופחתת לשמור על היגיינה, עקב בעיות מנואליות וקוגניטיביות, מצב כלכלי בעייתי ובעיות נגישות לשירותים רפואיים ודנטליים. אותם קשישים חיים לבד בהרבה מקרים, ולחלקם יש בעיות תקשורת, שמיעה, ראייה ודיבור, וגישה מוגבלת למידע. לשמירה על בריאות פה ושיניים תקינה יש משמעויות רבות גם בבריאות הכללית במובן הרחב של המושג וגם בהיבטים הנפשיים והחברתיים. בגיל הזקנה מתמעטות ההנאות שאדם שואף אליהן, והיכולת ליהנות מאוכל היא אחת ההנאות הבסיסיות שנשארות גם בגיל המבוגר. לפיכך קיימת חשיבות רבה לשמירה על מערכת הלעיסה תקינה. בישראל חיים מעל 700,000 קשישים (מעל גיל 65), המהווים כ-10% מהאוכלוסייה. מתוכם – כמעט חצי (333,000) הם מעל גיל 75. מעט מידע קיים בארץ בנושא בריאות השן של קשישים. המידע הקיים הוא ברובו מסקרים מיושנים, שהקיפו נתח קטן בלבד מהאוכלוסייה. מה שכן ידוע הוא כי כ-60% מהזקנים בישראל סובלים מחוסר שיניים (52% חוסר מוחלט, 45% חוסר חלקי), ולרובם יש שיניים תותבות (בין 81%-73%). 15%-30% מבעלי השיניים התותבות דיווחו על תותבת שמכאיבה או לא נוחה, 10% מבעלי התותבות התלוננו על פצעים שנגרמו משימוש בתותבת, ו-22%-27% מבעלי התותבות התלוננו על כך שהן מפריעות באכילה ודיבור. בסקר טלפוני שנערך ב-1996, דיווחו כ-75% מהקשישים כי הם מטופלים במסגרת פרטית, וכ-20% במרפאות של קופות חולים. מבחינת ניצול השירותים, כ-80% מדווחים כי אינם נוהגים כלל ללכת לרופא השיניים (בהשוואה ל-65% מהאוכלוסייה הכללית). התשלומים עבור הטיפולים הם לרוב מכיסם הפרטי של הקשישים, מאחר שלרוב הם אינם מבוטחים. סקר אחר מראה גם כי הסיבה העיקרית לאי השלמת טיפול (הכוונה לטיפול שהוצע לקשישים שהגיעו למרפאות, קיבלו הצעת טיפול אך מסיבות שונות לא מימשו את הטיפול) היתה מחיר הטיפול. הפתרונות לחוסר הטיפול בבעיות השיניים של הקשישים צריכים להתייחס הן למניעה והן לטיפול. כמו כן יש למצוא פתרון הן לקשישים הנמצאים במוסדות שונים (כ-5-6% בלבד) יהיו לקשישים שחיים בקהילה. על כן, מוצע בהצעת חוק זו להוסיף לסל שירותי הבריאות שירותי רפואת שיניים הכוללים טיפול ומניעה בסיסיים לקשישים שמלאו להם 65 שנים. עלות הספקת שירותי שיניים לקשישים מוערכת על ידי משרד הבריאות בכ-160 מיליון שקלים חדשים בשנה. הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת השמונה-עשרה ועל שולחן הכנסת התשע-עשרה על ידי חבר הכנסת חיים כץ וקבוצת חברי הכנסת (פ/3534/18; פ/794/19). --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום ג' באדר א' התשע"ד – 3.2.14 תיקון סעיף 6 1. בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד–1994 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 6(א), בפסקה (8), בסופה יבוא "ולאנשים שמלאו להם 65 שנים;". בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד–1994 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 6(א), בפסקה (8), בסופה יבוא "ולאנשים שמלאו להם 65 שנים;". תיקון התוספת השנייה 2. בתוספת השנייה לחוק העיקרי, אחרי סעיף 30 יבוא: בתוספת השנייה לחוק העיקרי, אחרי סעיף 30 יבוא: "31. טיפולי שיניים לאנשים שמלאו להם 65 שנים: "31. טיפולי שיניים לאנשים שמלאו להם 65 שנים: (1) שירותי רפואת שיניים מונעת; (2) שירותי רפואת שיניים משמרת; (3) שירותי רפואת שיניים משקמת להחזרת תפקוד, לרבות תותבות נשלפות חלקיות או שלמות, הנתמכות על שני שתלים, וכן שירות דנטלי נייד."