הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 2203678
הכנסת העשרים וחמש
יוזמים: חברי הכנסת שלי טל מירון
סימון דוידסון
רון כץ
יוראי להב הרצנו
מטי צרפתי הרכבי
______________________________________________ פ/3503/25
הצעת חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) (תיקון – החרגת שפיטה בענייני רכוש בעת גירושין), התשפ"ג–2023
דברי הסבר
מטרת חוק זה לוודא כי נשים לא יופלו לרעה בחלוקת הרכוש המשותף בהליך הגירושין בעקבות הדיון בעניינן בבתי הדין הרבניים, ובעקבות פסיקה המבוססת על הדין הדתי ולא על הדין האזרחי.
כיום קיימת סמכות לבתי הדין הרבניים לעסוק בנושא חלוקת הרכוש בין בני זוג המבקשים להתגרש אם אחד מבני הזוג כרך אותו לתביעת הגירושין שהגיש לבית הדין. לפני שניתן פסק הדין בבג"ץ 1000/92 בבלי נ' בית הדין הרבני הגדול, פ"ד מח(2) 221 (1994), החילו בתי הדין הרבניים את הדין הדתי על חלוקת הרכוש, בעוד שבית המשפט לענייני משפחה החיל את הדין האזרחי. ההבדל בדין שהוחל יצר הבדל בתוצאות. בתי הדין הרבניים חילקו את הרכוש לפי הרישום ואילו בית המשפט לענייני משפחה החיל את חזקת השיתוף. מאחר שבמרבית המקרים חלק הארי של הרכוש רשום על שם הבעל, כשהגיע הדיון לבית הדין הרבני, החלוקה הותירה את האישה בתום הליך הגירושין ללא רכוש המשקף את חלקה בנישואים. לאחר שניתן פסק הדין האמור הוחלה חובה על בתי הדין הרבניים לפסוק בנושא חלוקת הרכוש לפי הדין האזרחי, קרי לפי חזקת השיתוף המחילה דין שווה לשני בני הזוג ברכוש, הגם שאינו רשום על שם שניהם. עם זאת, בתי הדין ברוב המקרים מסרבים להחיל הלכה זו וממשיכים לפסוק על פי הדין הדתי. משכך, הפגיעה בנשים והפלייתן לעומת הבעל נותרת בעינה.
לכן, כדי לוודא שנשים לא ייצאו נפסדות מהליך הגירושין ומחלוקת הרכוש, יש להותיר את חלוקת הרכוש במסגרת הדין האזרחי בלבד, כלומר כסמכות ייחודית של בית המשפט לענייני משפחה. לפיכך מוצע להוציא את חלוקת הרכוש מרשימת הנושאים הניתנים לכריכה לתביעת הגירושין המוגשת לבית הדין הרבני.
הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת העשרים וארבע על ידי חבר הכנסת ניצן הורוביץ (פ/1441/24).
הצעת החוק זהה לפ/1441/24 ולפיכך לא נבדקה מחדש על ידי הלשכה המשפטית של הכנסת.
--------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ל' בסיוון התשפ"ג (19.06.2023)
תיקון סעיף 3 1. בחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג–1953, בסעיף 3, האמור בו יסומן "(א)", ואחריו יבוא:
"(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), לא ידון בית הדין הרבני בחלוקת הרכוש בין בני זוג."