הצעת חוק לקריאה הראשונה

רשומות הצעות חוק ה מ מ ש ל ה 2023 ביוני19 1633 ל' בסיוון התשפ"ג עמוד 1134 ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸2023-) (הסדר גישור בין־לאומי), התשפ"ג107 'הנידמה למסהצעת חוק בתי המשפט (תיקון מס הצתוע חוקהצ1 - הלשממה קוח תועהצעוהצע - הלשממה קוח תו1134 :מתפרסמת בזה הצעת חוק מטעם הממשלה ,)) (הסדר גישור בין־לאומי107 'הצעת חוק בתי המשפט (תיקון מס 2023-התשפ"ג ג79 תיקון סעיף .1 - ג79 החוק העיקרי), בסעיף- (להלן1‏1984-בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד :בסעיף קטן (א), אחרי ההגדרה "הסדר גישור" יבוא )1( הסדר גישור בכתב שעניינו יישוב סכסוך בעניין- """הסדר גישור בין־לאומי :מסחרי בין בעלי דין, שמתקיים לגביו, במועד כריתתו, אחד מאלה מקומות העסקים של שניים מבעלי הדין, לפחות, נמצאים במדינות )1( - שונות; לעניין זה היה לבעל דין יותר ממקום עסקים אחד, יראו כמקום העסקים (א) את המקום שהקשר שלו לסכסוך שהוא נושא הסדר הגישור, הוא ;ההדוק ביותר לא היה לבעל דין מקום עסקים, יראו כמקום העסקים את מקום (ב) ;המגורים הרגיל של בעל הדין החוק המוצע בהצעת חוק זו נועד לאפשר את אשרורה של אמנת סינגפור בדבר הסדרי גישור בין־לאומיים (נפתחה ), שעליה חתמה ישראל ביום ו׳ באב התשע״ט2019לחתימה ב־ אמנת סינגפור). האמנה נכנסה- ) (להלן2019 באוגוסט7( ).2020 בספטמבר12( לתוקף ביום כ״ג באלול התש״ף עד לכינון אמנת סינגפור, לא היו במשפט הבין־ ,לאומי כללים לאכיפת הסדרי גישור בין־לאומיים. לפיכך הסדרים אלה נאכפו במדינות השונות כאילו היו חוזים רגילים, כלומר בלא תנאים מועדפים לאכיפה ובכפוף למכלול הגנות ומגבלות מכוח דיני החוזים המדינתיים. מצב זה יצר חוסר ודאות באשר ליכולת לאכוף הסדרי גישור בין־לאומיים, דבר שפגע במוטיבציה לבחירת נתיב זה לשם פתרון סכסוכים בין צדדים לסכסוכים בין־לאומיים בעניינים מסחריים. אמנת סינגפור נועדה לתת פתרון למצב המתואר לעיל על ידי קביעת מסלול ייחודי ומהיר לאכיפת הסדרי גישור בין־לאומיים בבתי המשפט במדינות החברות באמנה. בכך, משווה האמנה את מעמדם המשפטי של הסדרי גישור בין־לאומיים לזה של פסקי בוררות בין־ לאומיים, שלגביהם קבוע מנגנון הכרה ואכיפה באמנת ניו־יורק בדבר הכרתם ואכיפתם של פסקי בוררות חוץ ), אשר אושררה ונכנסה לתוקף1958(נפתחה לחתימה ב־ אמנת ניו–יורק). באופן זה- (להלן1959לגבי ישראל ב־ מעודדת אמנת סינגפור את השימוש בגישור לצורך יישוב סכסוכים חוצי גבולות כשמדובר בעסקאות מסחריות בין־לאומיות, לצד מנגנונים אחרים שנעשה בהם שימוש ,לצורך יישוב סכסוכים. עיגונה של האמנה בדין הישראלי באמצעות התיקון המוצע בזה לחוק בתי המשפט [נוסח החוק), וקביעת תקנות- (להלן1984-משולב], התשמ"ד ליישומה, ייתנו לצדדים ממדינות שונות, המבקשים לפתור את הסכסוך ביניהם בהליך גישור בין־לאומי, את הוודאות ,הנדרשת לשם אכיפת הסדר הגישור שייחתם בסיום ההליך באמצעות בתי המשפט בישראל. התיקון המוצע מנוסח באופן כללי ואינו נוקב במפורש בשמה של אמנת סינגפור, כדי לאפשר את יישומן של אמנות נוספות שיכול שיגובשו בתחום זה ושישראל תצטרף אליהן, בעתיד. זאת, בדומה לדרך שבה מעוגן בחוק חוק הבוררות), המנגנון- (להלן1968-הבוררות, התשכ"ח שמאפשר את יישומה של אמנת ניו־יורק בדין הישראלי א לחוק האמור).29 (ראו סעיף ג לחוק מסדיר את סמכות בתי המשפט בכל79 סעיף הנוגע להליכי גישור, וקובע, בין השאר, את סמכות בית ,המשפט, בהסכמת בעלי הדין, להעביר תובענה לגישור וכן את סמכותו לתת להסדר גישור שהושג (בין שהוגשה תובענה ובין שלא הוגשה) תוקף של פסק דין. מוצע להוסיף לסעיף קטן (א) של הסעיף האמור הגדרה למונח "הסדר לאמנת1 גישור בין־לאומי", התואמת את ההגדרה שבסעיף סינגפור, ולעגן, בסעיף קטן (ט) כנוסחו המוצע, את המנגנון המאפשר אכיפה של הסדרי גישור בין־לאומיים בהתאם להוראות האמנה האמורה. "ההגדרה המוצעת למונח "הסדר גישור בין־לאומי באה להבהיר שרק הסדר גישור שלו מאפיינים בין־לאומיים ברורים ייאכף בהתאם למנגנון שבאמנה. על פי המוצע ובהתאם לקבוע באמנת סינגפור, הסדר גישור ייחשב להסדר גישור בין־לאומי רק בשני מקרים: האחד, כאשר מקומות העסקים של שניים לפחות מהצדדים להסדר .700 '; התשפ"ב, עמ198 'ס"ח התשמ"ד, עמ 1 ד ב ר י ה ס ב ר 1135 הצתוע חוקהצ1 - הלשממה קוח תועהצעוהצע - הלשממה קוח תו :המדינה שבה מצוי מקום העסקים של בעלי הדין אינה אחת מאלה )2( המדינה שבה מתבצע או נועד להתבצע חלק ניכר מהחיובים (א) ;לפי הסדר הגישור ;";המדינה בעלת הקשר ההדוק ביותר לנושא הסדר הגישור (ב) :אחרי סעיף קטן (ח) יבוא )2( "(ט)  בקשה להכריז על הסדר גישור בין־לאומי שחלה עליו אמנה בין־לאומית שישראל צד לה, כאכיף, או בקשה להכיר בהסדר כאמור כטענת הגנה בהליך "לפני בית משפט, תוגש ותידון בהתאם להוראות האמנה האמורה ובכפוף להן. 108 תיקון סעיף .2 :) יבוא1( (א) לחוק העיקרי, אחרי פסקה108 בסעיף ג(ט);".79 א)  סדרי דין לשם ביצוע אמנה כאמור בסעיף1(" :המדינה שבה מצוי מקום העסקים של בעלי הדין אינה אחת מאלה )2( המדינה שבה מתבצע או נועד להתבצע חלק ניכר מהחיובים (א) ;לפי הסדר הגישור ;";המדינה בעלת הקשר ההדוק ביותר לנושא הסדר הגישור (ב) :אחרי סעיף קטן (ח) יבוא )2( "(ט)  בקשה להכריז על הסדר גישור בין־לאומי שחלה עליו אמנה בין־לאומית שישראל צד לה, כאכיף, או בקשה להכיר בהסדר כאמור כטענת הגנה בהליך "לפני בית משפט, תוגש ותידון בהתאם להוראות האמנה האמורה ובכפוף להן. .2 :) יבוא1( (א) לחוק העיקרי, אחרי פסקה108 בסעיף108 תיקון סעיף ג(ט);".79 א)  סדרי דין לשם ביצוע אמנה כאמור בסעיף1(" נמצאים במדינות שונות, ובעניין זה מוצעות הוראות לקביעת מקום העסקים כאמור לעניין בעל דין שיש לו יותר ממקום עסקים אחד או שאין לו מקום עסקים; והשני, כאשר המדינה שבה מצוי מקום העסקים של הצדדים להסדר הגישור, אינה המדינה שבה מתבצע או נועד להתבצע חלק ניכר מהחיובים לפי הסדר הגישור, או שאינה המדינה שלה הקשר ההדוק ביותר לסכסוך שהסדר הגישור בא ליישב. בסעיף קטן (ט) כנוסחו המוצע, מוצע לקבוע שהגשה של בקשה להכרזה על הסדר גישור בין־לאומי שחלה עליו אמנה בין־לאומית שישראל צד לה, כאכיף ובר־תוקף של פסק דין, או בקשה להכיר בהסדר כאמור כטענת הגנה בהליך לפני בית משפט, וכן הדיון בבקשה כאמור, ייעשו בהתאם להוראות האמנה ובכפוף להן. כמו כן ובהתאם לכך להצעת החוק, להסמיך את שר המשפטים2 שמוצע, בסעיף לקבוע בתקנות הוראות לעניין סדרי דין הנדרשות לצורך ביצוע האמנה, הרי שהדיון בבקשות אלה יתנהל גם בהתאם לתקנות כאמור שיותקנו. אמנות בין־לאומיות מאפשרות לעיתים למדינות ,להסתייג מתחולתן של הוראות מסוימות. בהתאם לכך ,ההפניה בסעיף קטן (ט) כנוסחו המוצע להוראות האמנה )מגלמת בתוכה גם את ההסתייגויות שהגישה (או שתגיש ישראל לגביה. בכל הקשור לאמנת סינגפור, פירוט על אודות ההסתייגויות האמורות יופיע באתר האינטרנט של ועדת ארגון האומות המאוחדות למשפט בין־לאומי מסחרי :) בכתובתUNCITRAL( https://uncitral.un.org/en/texts/mediation/conventions/ international_settlement_agreements/status/ . כאמור, נכון להיום, האמנה הרלוונטית לנושא הסדרי גישור בין־לאומיים היא אמנת סינגפור, והתיקון המוצע בהצעת חוק זו נועד, בראש ובראשונה, לאפשר את הצטרפותה של ישראל אליה. בהתאם לכך, בכוונת משרד המשפטים לקדם, לאחר השלמת הליך חקיקת החוק המוצע, התקנת תקנות לביצועה של אמנת סינגפור, אשר יסדירו, בין השאר, את אופן הגשת הבקשה לאכיפה של הסדר גישור בין־לאומי או להכרה בהסדר כאמור כטענת ההגנה בבתי משפט בישראל, ואת העילות לסירוב לביצוע בקשה כאמור, כפי שהן מעוגנות באמנה. - הצעת החוק פורסמה בעבר בהצעות חוק הממשלה ), ומכיוון שלא2022 במאי9( , מיום ח' באייר התשפ"ב1534 , לא ניתן להחיל עליה24–עברה קריאה ראשונה בכנסת ה כעת דין רציפות, והיא מתפרסמת בשנית, בשינויים קלים. ד ב ר י ה ס ב ר סודר במח' רשומות, משרד המשפטים, והודפס במדפיס הממשלתי ISSN 0334-7014 שקלים חדשים16.2 המחיר