הצעת חוק לקריאה הראשונה

רשומות הצעות חוק ה מ מ ש ל ה 2014 בפברואר10 847 י' באדר א' התשע"ד עמוד 392 . . . . . . . . . . .2014-), התשע"ד14 'הצעת חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית (תיקון מס 392 :מתפרסמת בזה הצעת חוק מטעם הממשלה ), 14 'הצעת חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית (תיקון מס 2014-התשע"ד א6 תיקון סעיף .1 ,1‏1992-א(ג) לחוק להפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית, התשנ"ב6 בסעיף במקום ההגדרה "שיעור התוספת המרבית" יבוא: - """שיעור התוספת המרבית ובין היחס 60% היחס שבין- 2014 עד2011 לעניין כל אחת משנות התקציב )1( תוצר, כשהוא מוכפל בממוצע שיעורי הצמיחה של התוצר המקומי הגולמי-חוב בעשר השנים שקדמו למועד הנחת חוק התקציב ושלגביהן פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את נתוני התוצר המקומי הגולמי; בהתאם לחוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה כללי החוק), - (להלן1992-התקציבית, התשנ"ב קיימות שתי מגבלות פיסקליות על תקציב המדינה. המגבלה הראשונה קובעת את הגירעון המרבי שאותו ניתן לקבוע בעת אישור תקציב המדינה במונחים של אחוזי תוצר (תקרת הגירעון), והמגבלה השנייה קובעת את שיעור הגידול המרבי הריאלי בהוצאה הממשלתית ביחס להיקף ההוצאה הממשלתית בתקציב השנה הקודמת (מגבלת ההוצאה). יש לציין, כי מגבלות מסוג אלה נהוגות ברוב המדינות המפותחות בעולם. תקרת הגירעון במהותה היא מגבלה פרו–מחזורית. ככל שהצמיחה גבוהה יותר הגידול בהכנסות מהיר יותר והממשלה יכולה לנקוט מדיניות מרחיבה יותר (הגדלת הוצאות או הפחתת מסים). בתקופת האטה התמונה היא הפוכה והממשלה מחויבת למדיניות פיסקלית מצמצמת יותר. לעומתה, מגבלת ההוצאה היא כלל א–מחזורי באופן זה שהיא אינה מושפעת באופן חד ממחזורי העסקים במשק, ועל כן היא משלימה בצורה טובה את הכלל הפרו– מחזורי (תקרת הגירעון). עמידה במגבלות אלה מאפשרת הפחתה של נטל החוב הממשלתי וכפועל יוצא מכך לעמידה במגבלות אלה חשיבות מכרעת בשמירה על אמינותה הפיסקלית של הממשלה. עמד שיעור הגידול המותר 2006– ו2005 בשנים עמד 2010 עד2007 . בשנים1% במגבלת ההוצאה על , אשר שיקף התאמה בין הגידול 1.7% השיעור האמור על בתקציב המדינה לבין קצב גידול האוכלוסייה בשנים שונתה מגבלת ההוצאה לנוסחה, כך 2010 אלה. בשנת שמגבלת ההוצאה הקבועה היום בחוק קובעת כי שיעור הגידול בהוצאות הממשלה ייגזר משיעור צמיחת התוצר הלאומי הגולמי בעשר השנים הקודמות למועד הנחת תוצר -חוק התקציב ומהמרחק של הממשלה מיעד חוב על שיעור של 2010 של הטווח הבינוני, שהועמד בשנת 2012– ו2011 . בהתאם לנוסחה זו, בשנות התקציב60% 2.66% עמד שיעור הגידול המותר במגבלת ההוצאה על עמד שיעור הגידול האמור 2014– ו2013 ובשנות התקציב .3.35% על על פי כלל מגבלת ההוצאה הקיים כיום בחוק, בשנים הקרובות שיעורי הגידול המותרים של ההוצאה הממשלתית בתקציב המדינה, צפויים להיות גבוהים משמעותית משיעורי הגידול בעבר. כתוצאה מכך נוצר מצב ולפיו קיים חוסר הלימה בין הגידול המותר בהוצאה לבין תקרת הגירעון, אשר עלול להוביל לפגיעה באמינות המדיניות הפיסקלית של הממשלה. חוסר ההלימה האמור גורם לכך שלצורך עמידה ביעדי הגירעון ייתכן שיידרשו התאמות בצד ההכנסה בשנים הבאות, אשר במידה מסוימת עלולות לסכן את המשך הצמיחה במשק וזאת בתקופה רגישה המתאפיינת בצמיחה עולמית נמוכה וסיכונים גבוהים. חוסר ההלימה כאמור קיים בשל חוסר התאמה בין רכיבי הכלל שלפיו נקבעת מגבלת ההוצאה הממשלתית לבין מצב המשק הצפוי בשנים הקרובות. כך למשל, הרכיב העיקרי בכלל הקיים הוא ממוצע צמיחת התוצר הגולמי בעשר השנים האחרונות, אשר אמור לשקף, כאשר כל התנאים שווים, את הצמיחה ארוכת הטווח של המשק. אך למעשה, רכיב זה אינו משקף בפועל את פוטנציאל הצמיחה של התוצר בשנים הקרובות. הסיבה לכך היא שחלק ניכר מהצמיחה בעשור האחרון נבע מגידול דמוגרפי מהיר באוכלוסייה בגילאי העבודה. מאחר שבימים אלה עוברת מדינת ישראל שינוי ניכר בהתפתחות הדמוגרפית, המתאפיין בכך שקצב הגידול של האוכלוסייה בגילאי העבודה בשנים הקרובות צפוי להיות נמוך באופן משמעותי מזה שנרשם בעשור האחרון, פוטנציאל הצמיחה הכולל של התוצר בשנים הקרובות קטן יותר. לאור האמור, לצורך מיתון העלאת נטל המס בשנים הקרובות, ולשם שמירה על אמינותה הפיסקלית של .82 '; התשע"ג, עמ45 'ס"ח התשנ"ב, עמ 1 ד ב ר י ה ס ב ר 10.2.2014 ,, י' באדר א' התשע"ד847 - הצעות חוק הממשלה 393 : הסכום של שני אלה- ואילך2015 לעניין כל אחת משנות התקציב )2( ממוצע שיעורי הגידול באוכלוסייה בישראל בשלוש השנים (א) שקדמו למועד הנחת חוק התקציב ושלגביהן פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את שיעורי הגידול כאמור; תוצר."- ובין היחס חוב50% אחוז אחד כפול היחס שבין (ב) : הסכום של שני אלה- ואילך2015 לעניין כל אחת משנות התקציב )2( ממוצע שיעורי הגידול באוכלוסייה בישראל בשלוש השנים (א) שקדמו למועד הנחת חוק התקציב ושלגביהן פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את שיעורי הגידול כאמור; תוצר."- ובין היחס חוב50% אחוז אחד כפול היחס שבין (ב) מיום 1111 'הממשלה, החליטה הממשלה בהחלטה מס ), למתן את שיעורי 2013 בדצמבר29( כ"ו בטבת התשע"ד גידול ההוצאה על ידי שינוי כלל מגבלת ההוצאה הקבוע בחוק. בהתאם לאמור, מוצע לשנות את כלל מגבלת 1 סעיף ההוצאה הממשלתית ולקבוע כי מתקציב ואילך, מגבלת הגידול בסכום ההוצאה 2015 המדינה לשנת הממשלתית תעמוד על ממוצע שיעור גידול האוכלוסייה בישראל בשלוש השנים שקדמו למועד הנחת חוק התקציב ושלגביהן פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את שיעור גידול האוכלוסייה, בתוספת אחוז אחד כפול היחס תוצר האחרון הידוע. - לבין היחס חוב50% שבין ביסוס מגבלת ההוצאה על ממוצע גידול האוכלוסיה בשלוש השנים האחרונות, נועד להבטיח כי רמת ההוצאה הממשלתית הריאלית לנפש תישמר ולא תפחת משיעורה כיום. כמו כן, מוצע להוסיף למגבלת ההוצאה תוספת אשר מטרתה להגדיל את רמת ההוצאה הריאלית לנפש מדי שנה בשנה, כאשר שיעורה של תוספת זו ילך ויגדל ככל -תוצר. קביעת יעד החוב-שהממשלה תקטין את יחס החוב נובעת מהרצון להפחית 50% ארוך על-תוצר לטווח הבינוני את החוב הממשלתי מעבר ליעד החוב אשר נקבע באמנת ), וזאת בעיקר בשל 60%( מאסטריכט של האיחוד האירופי המאפיינים הייחודיים של הכלכלה הישראלית בהשוואה לכלכלות במדינות אירופה. 1 ד ב ר י ה ס ב ר 10.2.2014 ,, י' באדר א' התשע"ד847 - הצעות חוק הממשלה    סודר במח' רשומות, משרד המשפטים, והודפס במדפיס הממשלתיISSN 0334-3030    שקל חדש1.62 המחיר