הצעת חוק לקריאה הראשונה
רשומות
הצעות חוק
ה מ מ ש ל ה
2014 בפברואר11
848
י"א באדר א' התשע"ד
עמוד
396 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .2014-הצעת חוק חסיון חומר מודיעיני (תיקוני חקיקה), התשע"ד
396
:מתפרסמת בזה הצעת חוק מטעם הממשלה
2014-הצעת חוק חסיון חומר מודיעיני (תיקוני חקיקה), התשע"ד
תיקון חוק סדר
הדין הפלילי
.1
- 11982-בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב
לרבות - ", בסעיף קטן (א), בסופו יבוא: "לעניין זה, "רשימת כל החומר74 בסעיף
)1(
ציון קיומו של חומר שאינו חומר חקירה ושל חומר שהוא חסוי על פי כל דין, וכן פירוט
של סוג החומר כאמור, נושאו והמועד שבו נאסף או נרשם, ובלבד שאין בפירוט האמור
לגבי חומר שהוא חסוי כדי לפגוע בחיסיון על פי כל דין; היו בחומר כמה מסמכים
מאותו סוג העוסקים באותו עניין, ניתן לפרטם יחד כקבוצה, בציון מספר המסמכים
הנכללים בקבוצה.";
בשנים האחרונות גוברת ההכרה אצל גורמי
כללי
אכיפת החוק כי בהעברת סוגי מידע מסוימים
לחוק סדר הדין 74 לנאשמים במסגרת הוראת סעיף
חוק סדר - (להלן1982-הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב
הדין הפלילי), במקרים שבהם אין הדבר מתחייב לצורך
הגנת הנאשם, יש משום נזק. בהעברת מידע כאמור קיים
פוטנציאל ממשי לפגיעה בפעולתו של מערך המודיעין של
משטרת ישראל ושל רשויות אחרות, וביכולתן של רשויות
אכיפת החוק להילחם בפשיעה, ובפשיעה החמורה בפרט,
וזאת בלי שיש בכך, באותם מקרים, כדי להביא תועלת של
ממש להגנת הנאשם.
זכותו של נאשם לקבל לידיו את חומר החקירה
הנוגע לאישום היא זכות יסוד. היא נגזרת מזכות היסוד
של הנאשם למשפט הוגן ומזכותו לנהל את הגנתו לאחר
שהכיר את מלוא חומר החקירה הקיים בעניינו (ראו למשל
; 376 )1( מסראווה נ' משטרת ישראל, פ"ד נד9322/99 בש"פ
פלוני נ' מדינת ישראל, דינים עליון, כרך פ, 8555/06 בש"פ
). כך נפסק בידי בית המשפט העליון: "זכות העיון נגזרת 117
מזכות היסוד של הנאשם לחירות אישית, ממנה נובעת
זכותו לנהל את הגנתו תוך הכרת מלוא חומר החקירה
הקיים בעניינו כדי להבטיח משפט הוגן. זכות הנאשם
להתגונן כנגד אישום פלילי וזכות העיון הכרוכה בכך
איננה רק זכותו של הפרט. היא משקפת אינטרס ציבורי
כללי, אשר נועד להבטיח כי מערכת המשפט תכריע בגורלו
של נאשם בגדרו של משפט הוגן, שבו ניתנה לו הזדמנות
מדינת ישראל נ' 2043/05 מלאה להציג את הגנתו" (בש"פ
). 446 )2(גד זאבי, פ"ד ס
להצעת חוק זו שתי תכליות עיקריות:
. להביא לצמצום הפגיעה בחשיפת מערך המודיעין 1
של המשטרה ורשויות החקירה השונות ובכלל זה שיטות
ואמצעים של מערך זה, בלי לגרוע מהגנת הנאשם, וזאת על
ידי קביעת חיסיון שבדין על חומר מודיעיני וקביעת אמות
המידה לגילויו. כאמור לעיל, לעתים, במסגרת מימוש זכות
העיון בחומר חקירה מוסרות רשויות החקירה לנאשם חומר
מודיעיני אשר אף שהוא רלוונטי במידה זו או אחרת, אין
בו כדי לסייע בדרך כלשהי לנאשם בהגנתו. הנזק המצטבר
הנגרם כתוצאה ממסירת חומרים כאמור יכול להיות רב.
כך, עלול להתרחש מצב שבו בתיק מסוים לא ניתן להצביע
על נזק קונקרטי שייגרם לפעולת מערך המודיעין בשל
חשיפת החומר, ועל כן לא ניתן לבקש תעודת חיסיון באותו
תיק. ואולם ארגוני הפשיעה עלולים לצרף יחד מידע זה
לפיסות מידע הנמסרות באופן דומה בתיקים אחרים, וכך
לקבל תמונה של פעולת מערך המודיעין, באופן שיפגע
בתפקודו ובהשגת מטרותיו ואף יסכן חיי אדם. הצעת החוק
באה לצמצם את הנזקים האמורים, תוך מציאת נקודת
איזון מתאימה, כך שלא יהיה בתיקון כדי לפגוע בהגנת
הנאשם.
. להביא לצמצום במספר תעודות החיסיון המוצאות 2
כיום בידי השר לביטחון הפנים, על ידי קביעת חיסיון
שבדין בנושאים שבהם מוצאות כיום תעודות חיסיון
כעניין שבשגרה. בשנים האחרונות חל גידול ניכר בכמות
תעודות החיסיון אשר מוציא השר לביטחון הפנים לפי
1971- לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א45 סעיף
פקודת הראיות). הוצאת התעודות הרבות מביאה - (להלן
לעומס בלתי סביר ומעלה את הצורך לעגן בחוק את
החסיונות השכיחים, כגון חיסיון על זהות מקור המידע,
שיטות פעולה, אמצעים ואופן ביצוע פעולות איסוף של
מערך המודיעין. תעודות החיסיון המוצאות בשל חסיונות
אלה מהוות אחוז ניכר מהתעודות שעליהן חותם השר
לביטחון הפנים מדי שנה.
) 1( לפסקה
1 סעיף
הצעת החוק מבקשת לקבוע כי חומר מודיעיני,
א(א) המוצע לפקודת הראיות, יהיה 47 כהגדרתו בסעיף
חסוי בלא צורך בהוצאת תעודת חיסיון. כדי לתת בידי
הסניגור פירוט בדבר החומר החסוי, אשר יאפשר לו לפנות
בבקשה לקבל לידיו ראיה חסויה, לפרקליט המחוז או
לראש יחידת התביעות, לפי העניין, או לבית המשפט אם
(א) לחוק 74 מוצע לקבוע בסעיף- נדחתה פנייתו אליהם
סדר הדין הפלילי כי רשימת החומר שהנאשם והסניגור
יכולים לעיין בו תכלול פירוט של סוג החומר שאינו חומר
.60 '; התשע"ד, עמ43 'ס"ח התשמ"ב, עמ
1
ד ב ר י ה ס ב ר
11.2.2014 ,, י"א באדר א' התשע"ד848 - הצעת חוק הממשלה
397
:) לתוספת השלישית, בטור ב', אחרי פסקה (ו) יבוא1( בפרט
)2(
".1971-א(יג) לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א47 סעיף
"(ז)
תיקון פקודת
הראיות
.2
- 21971-בפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א
, האמור בו יסומן "(א)" ואחריו יבוא:45 בסעיף
)1(
:"(ב) בהחלטתו לפי סעיף קטן (א) ישקול בית המשפט, בין השאר את אלה
הקשר שבין הראיה החסויה לבין גדר המחלוקת בין בעלי הדין;
)1(
המהות ועיקרי התוכן של הראיות הגלויות שבדעת בעלי הדין להביא
)2(
;במסגרת המשפט
המהות והתוכן של הראיה החסויה, בשים לב, בין השאר, לראיות
)3(
;חסויות נוספות הקיימות באותו עניין
);2( היחס בין הראיה החסויה לבין הראיות הגלויות כאמור בפסקה
)4(
קבילותה או אפשרות הגשתה של הראיה החסויה כראיה לבית
)5(
;".משפט, ומשקלה הצפוי אם תוגש כאמור
יבוא:47 אחרי סעיף
)2(
"חסיון חומר
מודיעיני
א.47
- בסעיף זה
(א)
בית המשפט המוסמך לדון בטענת החיסיון - ""בית המשפט
בהתאם להוראות סעיף קטן (יד);
:) לתוספת השלישית, בטור ב', אחרי פסקה (ו) יבוא1( בפרט
)2(
".1971-א(יג) לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א47 סעיף
"(ז)
.2
- 21971-בפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א
תיקון פקודת
הראיות
, האמור בו יסומן "(א)" ואחריו יבוא:45 בסעיף
)1(
:"(ב) בהחלטתו לפי סעיף קטן (א) ישקול בית המשפט, בין השאר את אלה
הקשר שבין הראיה החסויה לבין גדר המחלוקת בין בעלי הדין;
)1(
המהות ועיקרי התוכן של הראיות הגלויות שבדעת בעלי הדין להביא
)2(
;במסגרת המשפט
המהות והתוכן של הראיה החסויה, בשים לב, בין השאר, לראיות
)3(
;חסויות נוספות הקיימות באותו עניין
);2( היחס בין הראיה החסויה לבין הראיות הגלויות כאמור בפסקה
)4(
קבילותה או אפשרות הגשתה של הראיה החסויה כראיה לבית
)5(
;".משפט, ומשקלה הצפוי אם תוגש כאמור
יבוא:47 אחרי סעיף
)2(
"חסיון חומר
מודיעיני
א.47
- בסעיף זה
(א)
בית המשפט המוסמך לדון בטענת החיסיון - ""בית המשפט
בהתאם להוראות סעיף קטן (יד);
חקירה או סוג חומר שהוא חסוי על פי כל דין, וכן המועד
שבו נאסף או נרשם חומר כאמור, ונושאו, ובלבד שאין
בציון החומר ברשימה כדי לפגוע בחיסיון על פי כל דין.
פירוט החומר החסוי נועד לתת להגנה אינדיקציה כלשהי
לגבי הראיות החוסות תחת החיסיון, אך זאת בכפוף לכך
שאין בפירוט כדי לחתור תחת החיסיון עצמו (ר' בש"פ
; 800 )32( 2010 פלוני נ' מדינת ישראל דינים עליון120/10
אלהואשלה נ' מדינת ישראל דינים עליון198/10 בש"פ
). עוד מוצע לקבוע כי אם היו בחומר כמה 1159 )35( 2010
מסמכים מאותו סוג, העוסקים באותו עניין, ניתן לפרטם
יחד כקבוצה, בציון מספר המסמכים הנכללים בקבוצה,
זאת כדי לפשט את רשימת החומר.
)2( לפסקה
מוצע לתקן את התוספת השלישית לחוק סדר הדין
הפלילי, כך שיהיה ניתן לאצול את סמכות היועץ המשפטי
לממשלה להורות על גילוי ראיה חסויה לצורך שימוש
בה מטעם המדינה, לפרקליט המדינה, למשנה לפרקליט
המדינה ולמנהל המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה.
(ב) המוצע45 לסעיף
2 סעיף
לפקודת הראיות ולקבוע 45 מוצע לתקן את סעיף
בו כי לצורך החלטה בעתירה לגילוי ראיה חסויה לפי סעיף
לפקודת הראיות, ישקול בית המשפט את השיקולים 45
המוצעים לצורך החלטה על גילוי חומר מודיעיני, שהוא
א המוצע, תוך עריכת התאמות ושינויים 47 חסוי לפי סעיף
הנובעים מכך שעתירה לגילוי ראיה חסויה עשויה להתנהל
הן בהליך פלילי והן בהליך שאינו פלילי. הדמיון המהותי
בין האינטרסים המצויים בבסיס החסיונות האמורים ובין
האינטרסים המצויים בבסיס החיסיון המוצע על חומר
מודיעיני, מצדיקים את החלתם של אותם שיקולים.
כללי- א המוצע47 לסעיף
א 47 בהצעת החוק מוצע לקבוע, במסגרת סעיף
המוצע לפקודת הראיות, חיסיון שבדין על חומר מודיעיני,
ובכך לשנות את נקודת המוצא ביחס לחומר זה. על פי
התיקון המוצע הכלל יהיה כי חומר כאמור, החוסה בצל
החיסיון שנקבע בדין, לא יועבר לידי הנאשם, זאת לפי
(ו) לחוק סדר הדין הפלילי הקובע כי אין 74 הוראות סעיף
באותו סעיף כדי לפגוע בהוראות פרק ג' לפקודת הראיות,
לחוק סדר הדין הפלילי הקובע, בין השאר, כי 78 ולפי סעיף
לאותו חוק אינן חלות על חומר שגילויו 74 הוראות סעיף
אסור לפי כל דין. עם זאת, החריג לכלל הוא כי חומר
מודיעיני כאמור יימסר לנאשם אם הוא חיוני להגנתו או
אם יש בו כדי לסייע להגנתו ומידת התועלת בחומר להגנת
הנאשם עולה על האינטרס שלא לגלותו. המבחנים והאיזון
838/84 האמורים מבוססים בעיקרם על הקביעות בב"ש
פרשת לבני). - (להלן729 )3(לבני נ' מדינת ישראל, פ"ד לח
לסעיפים קטנים (א) ו–(יד)
מוצע כי בית המשפט אשר - "להגדרה "בית המשפט
ידון בבקשות לגילוי ראיה חסויה יהיה בית המשפט שדן
בתיק, ואולם בית המשפט שבפניו נטענה טענת חיסיון
.421 ', עמ18 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש
2
ד ב ר י ה ס ב ר
11.2.2014 ,, י"א באדר א' התשע"ד848 - הצעת חוק הממשלה
398
: כל אחד מאלה- ""חומר מודיעיני
מידע שנמסר על ידי מקור מידע;
)1(
;מידע בדבר זהותו של מקור מידע
)2(
מידע בדבר שיטות פעולה, אמצעים, יכולות
)3(
,ואופן ביצוע של איסוף מידע על ידי רשות מודיעין
למעט עצם השימוש בשיטת פעולה מסוימת;
שירות - לעניין רשות מודיעין שהיא אחת מאלה
)4(
הביטחון הכללי, מערך המודיעין של צה"ל או המוסד
גם כל אחד מאלה:- למודיעין ולתפקידים מיוחדים
מידע בדבר תפקידים, משימות וכינויים
(א)
של יחידות ברשות המודיעין וכן שמם ופרטיהם
המזהים של עובדי רשות המודיעין;
נהלים והנחיות עבודה של רשות המודיעין;
(ב)
מידע שהתקבל ברשות המודיעין מרשות
(ג)
מודיעין זרה;
עצם השימוש בשיטת פעולה מסוימת של
(ד)
איסוף מידע על ידי רשות המודיעין;
מידע אחר שיש בו כדי לחשוף מידע המנוי
)5(
.)4( ) עד2( בפסקאות
אדם שמסר לרשות מודיעין מידע, והמידע - ""מקור מידע
לא נועד להיחשף;
יהיה רשאי, ביוזמתו או לבקשת אחד הצדדים, להעביר
את הדיון בטענה לשופט אחר אשר ידון בה בדן יחיד.
היתה טענת החיסיון בעניין חומר מודיעיני של השב"כ,
מערך המודיעין של צה"ל או המוסד למודיעין ולתפקידים
מיוחדים, ידון בעניין שופט של בית המשפט העליון, בדומה
לפקודת 44 לכך שבעתירה לגילוי ראיה חסויה לפי סעיף
הראיות, שעניינו "חיסיון לטובת המדינה" דן שופט של בית
א(יד) המוצע). 47 המשפט העליון (סעיף
החיסיון המוצע יחול על חומר - "להגדרה "חומר מודיעיני
מודיעיני, שמוצע להגדירו ככל אחד מאלה: מידע שנמסר
על ידי מקור מידע, מידע בדבר זהותו של מקור מידע,
מידע בדבר שיטות פעולה, אמצעים, יכולות ואופן ביצוע
פעולות איסוף מידע על ידי רשות מודיעין. מוצע לקבוע
כי אם מדובר ברשות מודיעין שהיא: שירות הביטחון
הכללי, מערך המודיעין של צה"ל או המוסד לתפקידים
מיוחדים, ייכלל בהגדרה של חומר מודיעיני גם מידע בדבר
תפקידים, משימות וכינויים של יחידות ברשות המודיעין
ושמם ופרטיהם המזהים של עובדי רשות המודיעין, נהלים
והנחיות עבודה של רשות המודיעין, וכן מידע שהתקבל
ברשות המודיעין מרשות מודיעין זרה. התוספות האמורות
להגדרה של חומר מודיעיני נדרשות בשל המטרות ואופני
הפעולה השונים של רשויות מודיעין אלה. עוד מוצע
לקבוע כי מידע אחר שיש בו כדי לחשוף מידע המנוי
) להגדרה "חומר מודיעיני", יהיה חסוי 4( ) עד2( בפסקאות
אף הוא.
בהגדרה של חומר מודיעיני מוצע להבהיר כי עצם
השימוש בשיטת פעולה מסוימת לא יחשב חומר מודיעיני,
ואולם הוראה זו לא תחול על השב"כ, מערך המודיעין של
צה"ל והמוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, זאת מאחר
שבגופים אלה קיים אינטרס ציבורי בחיסיון גם על עצם
השימוש בשיטת פעולה מסוימת.
מוצע להגדיר מקור מידע כאדם - "להגדרה "מקור מידע
שמסר מידע לרשות מודיעין, והמידע לא נועד להיחשף.
יודגש כי, כפי שעולה מההגדרה של מקור מידע, מידע
שמסר מדובב או סוכן משטרתי, לא ייחשב חומר מודיעיני,
שכן הוא נמסר כדי שייחשף בעתיד.
ד ב ר י ה ס ב ר
11.2.2014 ,, י"א באדר א' התשע"ד848 - הצעת חוק הממשלה
399
ראיה שיש בה כדי לעורר- ""ראיה חיונית להגנת נאשם
ספק סביר בדבר אשמתו של הנאשם, לרבות ראיה
לעניין נסיבות ביצוע העבירה וראיה העשויה להביא
להרשעה בעבירה פחותה בחומרתה מהעבירה שבכתב
האישום;
(א) לחוק סדר 60 כהגדרתו בסעיף- ""ראש יחידת תביעות
;1982-הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב
כל אחד מאלה: - ""רשות מודיעין
מערך המודיעין של כל אחד מהגופים האלה:
)1(
;משטרת ישראל
(א)
המחלקה לחקירות שוטרים במשרד
(ב)
המשפטים;
משטרה צבאית חוקרת;
(ג)
שירות בתי הסוהר;
(ד)
רשות המסים;
(ה)
רשות ההגבלים העסקיים;
(ו)
רשות ניירות ערך;
(ז)
שירות הביטחון הכללי;
)2(
;מערך המודיעין של צה"ל
)3(
;המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים
)4(
גוף אחר שקבע שר המשפטים בצו באישור ועדת
)5(
.החוקה חוק ומשפט של הכנסת
אין אדם חייב למסור, ובית המשפט לא יקבל, ראיה אם
(ב)
יש בה כדי לגלות חומר מודיעיני.
על אף האמור בסעיף קטן (ב), במשפט פלילי, יורה
(ג)
פרקליט מחוז או ראש יחידת תביעות על גילויה של ראיה
ראיה חסויה), לאחר שבחן - החסויה לפי סעיף זה (בסעיף זה
- את החומר המודיעיני
ראיה שיש בה כדי לעורר- ""ראיה חיונית להגנת נאשם
ספק סביר בדבר אשמתו של הנאשם, לרבות ראיה
לעניין נסיבות ביצוע העבירה וראיה העשויה להביא
להרשעה בעבירה פחותה בחומרתה מהעבירה שבכתב
האישום;
(א) לחוק סדר 60 כהגדרתו בסעיף- ""ראש יחידת תביעות
;1982-הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב
כל אחד מאלה: - ""רשות מודיעין
מערך המודיעין של כל אחד מהגופים האלה:
)1(
;משטרת ישראל
(א)
המחלקה לחקירות שוטרים במשרד
(ב)
המשפטים;
משטרה צבאית חוקרת;
(ג)
שירות בתי הסוהר;
(ד)
רשות המסים;
(ה)
רשות ההגבלים העסקיים;
(ו)
רשות ניירות ערך;
(ז)
שירות הביטחון הכללי;
)2(
;מערך המודיעין של צה"ל
)3(
;המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים
)4(
גוף אחר שקבע שר המשפטים בצו באישור ועדת
)5(
.החוקה חוק ומשפט של הכנסת
אין אדם חייב למסור, ובית המשפט לא יקבל, ראיה אם
(ב)
יש בה כדי לגלות חומר מודיעיני.
על אף האמור בסעיף קטן (ב), במשפט פלילי, יורה
(ג)
פרקליט מחוז או ראש יחידת תביעות על גילויה של ראיה
ראיה חסויה), לאחר שבחן - החסויה לפי סעיף זה (בסעיף זה
- את החומר המודיעיני
מוצע להגדיר - "להגדרה "ראיה חיונית להגנת נאשם
ראיה חיונית להגנת נאשם כראיה שיש בה כדי לעורר ספק
סביר בדבר אשמתו של הנאשם, לרבות ראיה לעניין נסיבות
ביצוע העבירה, וראיה העשויה להביא להרשעה בעבירה
פחותה בחומרתה מהעבירה שבכתב האישום.
מוצע להגדיר רשות מודיעין - "להגדרה "רשות מודיעין
כמערך המודיעין של אחד מהגופים האלה: משטרת ישראל,
המחלקה לחקירות שוטרים, משטרה צבאית חוקרת, שירות
בתי הסוהר, רשות המסים, רשות ההגבלים העסקיים
ורשות ניירות ערך. כמו כן מוצע לכלול בהגדרה את שירות
הביטחון הכללי, מערך המודיעין של צה"ל והמוסד למודיעין
ולתפקידים מיוחדים וכן גוף אחר שקבע שר המשפטים בצו,
באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת. יובהר כי
מערך המודיעין של צה"ל אינו כולל את מערך המודיעין
של מצ"ח, אשר מוגדר כרשות מודיעין נפרדת.
לסעיפים קטנים (ב) עד (ו)
מוצע לעגן את החיסיון המודיעיני בחוק ולקבוע כי
אין אדם חייב למסור ובית משפט לא יקבל, ראיה אם יש
א(ב) המוצע). מוצע 47 בה כדי לגלות חומר מודיעיני (סעיף
לקבוע הסדר נפרד להליך הסרת החיסיון המודיעיני במשפט
פלילי ובמשפט שאינו פלילי, שכן האיזונים והשיקולים
בשני המצבים הם שונים. במשפט פלילי מוצע להבחין
ד ב ר י ה ס ב ר
11.2.2014 ,, י"א באדר א' התשע"ד848 - הצעת חוק הממשלה
400
אם מצא כי הראיה היא ראיה חיונית להגנת
)1(
;הנאשם
אף אם הראיה אינה ראיה חיונית להגנת הנאשם,
)2(
אם הראיה היא מידע שנמסר על ידי מקור מידע, והוא
מצא כי היא עשויה להועיל להגנת נאשם, וכי מידת
התועלת שבה להגנת הנאשם עולה על האינטרס שלא
לגלותה.
פרקליט המדינה יפרסם נהלים לעניין מתן אישור בידי
(ד)
תובע בכיר על כך שלא קיימת בחומר ראיה חסויה שמתקיים
), אשר פרקליט מחוז או ראש 2( ) או1()בה האמור בסעיף קטן (ג
יחידת תביעות לא הורה על גילויה.
- בית משפט יורה, לבקשת נאשם, על גילוי ראיה חסויה
(ה)
אם מצא כי היא ראיה חיונית להגנת הנאשם;
)1(
אף אם אינה ראיה חיונית להגנת הנאשם, אם
)2(
הראיה היא מידע שנמסר על ידי מקור מידע ובית
המשפט מצא כי היא עשויה להועיל להגנת נאשם
ושוכנע כי מידת התועלת שבה להגנת הנאשם עולה
על האינטרס שלא לגלותה.
מצאו פרקליט מחוז או ראש יחידת תביעות, או בית
(ו)
המשפט, לפי העניין, כי חלק מראיה חסויה הוא ראיה חיונית
להגנת הנאשם או כי חלק מראיה חסויה עשוי להועיל להגנת
נאשם ומידת התועלת שבו להגנת הנאשם עולה על האינטרס
שלא לגלותו, יורו על גילוי חלקי של הראיה החסויה.
בין שני מצבים ולקבוע לכל אחד מהם מבחן שונה לעניין
הסרת החיסיון. ההבחנה המוצעת מבוססת על ההחלטה
בפרשת לבני. המצב האחד הוא כאשר נמצא כי הראיה
החסויה חיונית להגנת הנאשם, כלומר, יש בה כדי לעורר
במקרה זה החיסיון - ספק סביר באשמתו של הנאשם
יוסר. המצב השני הוא כאשר נמצא כי הראיה אינה חיונית
- להגנת הנאשם, ואולם היא עשויה להועיל להגנתו
במצב זה יוחל מבחן התועלת, שלפיו החיסיון יוסר אם
מידת התועלת בראיה להגנת הנאשם עולה על האינטרס
שלא לגלותה. בפרשת לבני הוסבר כי ראיה שאינה חיונית
להגנת הנאשם אך עשויה לסייע להגנתו עשויה להיות,
בין השאר, ראיה המשתלבת במערך הראיות הכללי או
המשפיעה על מהימנות עד. במסגרת מבחן התועלת, העניין
שיש שלא לגלות מידע מודיעיני הוא, בין השאר: מניעת
סיכון חיי אדם, המשך שיתוף פעולה של מקורות עם
המשטרה לשם מלחמה יעילה בפשיעה, והגנה על המשך
פעילות תקינה של מערך המודיעין.
מוצע לקבוע כי לא יהיה ניתן להורות על גילוי ראיה
העשויה להועיל להגנת הנאשם, אך אינה חיונית להגנתו,
אלא אם כן היא מידע שנמסר על ידי מקור מידע, זאת לאור
האינטרס הציבורי שלא לחשוף חומר מודיעיני כדוגמת
זהות מקור, שיטות פעולה, אמצעים, יכולות או אופן
ביצוע פעולות איסוף מידע על ידי רשות מודיעין, וכן חומר
מודיעיני נוסף, מתוך ההבנה שלפיה בנסיבות המקרה הנזק
שבגילוי הראיה האמורה עולה על מידת התועלת להגנת
הנאשם. יודגש כי כאמור מדובר בראיה שאינה חיונית
להגנת הנאשם. כך למשל, נכתב ביחס לאינטרס שבאי–
בחשיפת זהות מקור: "האינטרס הציבורי עומד בבסיסו
של חיסיון, שנועד להבטיח אלמוניות של משתף פעולה,
שכן החיסיון מעודד את משתף הפעולה להמשיך בדרכו זו
ומאפשר לו לסייע לעבודתה של המשטרה בחקירת פשעים
וחשיפת האמת. לולא ניתן חיסיון בדבר זהותם של משתפי
פעולה, היו אלה מסרבים להמשיך ולסייע למשטרה מחשש
מוסא אבו פאדה נ' מדינת ישראל, 1335/91 לחייהם" (ע"פ
). עוד נפסק כי "הגיונו של האינטרס בדבר 120 )2(פ"ד מו
חיסוי זהותם של מודיעים נובע בעיקר משניים אלה:
ראשית, הגנה על שלומו וביטחונו של המודיע; שנית,
מידע שלא היה - עידוד מסירת מידע לרשויות החקירה
נמסר אלמלא היתה נותרת זהות המודיע חסויה" (ע"א
השר לביטחון פנים נ' הרב שלום דב וולפא, פ"ד 2629/98
.)786 )1(נו
מוצע כי ההליך להסרת החסיון יהיה כלהלן: פרקליט
מחוז או ראש יחידת תביעות, לפי העניין, יורה על גילוי
הראיה בהתקיים המבחנים האמורים. לצורך כך יתייעץ
ד ב ר י ה ס ב ר
11.2.2014 ,, י"א באדר א' התשע"ד848 - הצעת חוק הממשלה
401
פרקליט מחוז או ראש לשכת תביעות בהחלטה לפי סעיף
(ז)
) 1()), ובית המשפט בהחלטה לפי סעיף קטן(ה2( ) או1()קטן (ג
), לפי העניין, ישקלו, בין השאר את אלה: 2( או
הקשר שבין החומר החסוי לבין גדר המחלוקת
)1(
בין בעלי הדין, בשים לב לגרסת ההגנה, ובכלל זה
לעמדתה ביחס לעובדות שבכתב האישום;
המהות ועיקרי התוכן של הראיות הגלויות
)2(
;שבדעת התובע להביא במסגרת פרשת התביעה
המהות והתוכן של החומר המודיעיני, בשים לב,
)3(
;בין השאר, למכלול החומר החסוי בתיק
היחס בין תוכנו של החומר החסוי לחומר הגלוי;
)4(
קבילותו או אפשרות הגשתו של החומר
)5(
המודיעיני כראיה לבית משפט, ומשקלו הצפוי אם
יוגש כאמור.
), רשאי 2( ) או1()לצורך קבלת החלטה לפי סעיף קטן (ה
(ח)
בית המשפט לעיין בחומר החסוי, וכן לדרוש מהנאשם כי ייתן
הסברים לביסוס בקשתו, לרבות בהתייחס לגרסת ההגנה; בית
המשפט רשאי, לבקשת הנאשם, לשמוע הסברים כאמור אף
בלא נוכחות התובע, ואולם לא יתיר בית משפט גילוי של
ראיה חסויה, אלא לאחר שנמסרו לתובע ההסברים שניתנו
שלא בנוכחותו, וניתנה לו האפשרות להתייחס אליהם.
פרקליט מחוז או ראש לשכת תביעות בהחלטה לפי סעיף
(ז)
) 1()), ובית המשפט בהחלטה לפי סעיף קטן(ה2( ) או1()קטן (ג
), לפי העניין, ישקלו, בין השאר את אלה: 2( או
הקשר שבין החומר החסוי לבין גדר המחלוקת
)1(
בין בעלי הדין, בשים לב לגרסת ההגנה, ובכלל זה
לעמדתה ביחס לעובדות שבכתב האישום;
המהות ועיקרי התוכן של הראיות הגלויות
)2(
;שבדעת התובע להביא במסגרת פרשת התביעה
המהות והתוכן של החומר המודיעיני, בשים לב,
)3(
;בין השאר, למכלול החומר החסוי בתיק
היחס בין תוכנו של החומר החסוי לחומר הגלוי;
)4(
קבילותו או אפשרות הגשתו של החומר
)5(
המודיעיני כראיה לבית משפט, ומשקלו הצפוי אם
יוגש כאמור.
), רשאי 2( ) או1()לצורך קבלת החלטה לפי סעיף קטן (ה
(ח)
בית המשפט לעיין בחומר החסוי, וכן לדרוש מהנאשם כי ייתן
הסברים לביסוס בקשתו, לרבות בהתייחס לגרסת ההגנה; בית
המשפט רשאי, לבקשת הנאשם, לשמוע הסברים כאמור אף
בלא נוכחות התובע, ואולם לא יתיר בית משפט גילוי של
ראיה חסויה, אלא לאחר שנמסרו לתובע ההסברים שניתנו
שלא בנוכחותו, וניתנה לו האפשרות להתייחס אליהם.
פרקליט המחוז עם ראש רשות המודיעין או עם מי שהוסמך
לכך מטעמו. במקרה שתתגלע מחלוקת, תהיה פתוחה
א(יג) המוצע), לשם 47 הדרך לפנות לשר (כהגדרתו בסעיף
הכרעתו בעניין. לא הורה פרקליט המחוז או ראש יחידת
התביעות על גילוי ראיה חסויה, מאחר שלא מצא שהיא
חיונית להגנת נאשם או מאחר שמצא כי יש בה תועלת
להגנת הנאשם ואולם לא מצא שמידת התועלת בראיה
יהיה - להגנת הנאשם עולה על האינטרס שלא לגלותה
רשאי הנאשם לפנות לבית המשפט בבקשה להורות
על גילוי הראיה. בית המשפט יבחן את הבקשה ויכריע
בהתאם למבחנים האמורים.
מוצע כי אם מצא פרקליט מחוז או ראש יחידת
תביעות, או בית משפט, לפי העניין, כי ראיה חסויה חיונית
בחלקה להגנת נאשם או כי ראיה עשויה בחלקה להועיל
להגנת נאשם ומידת התועלת שבה להגנת הנאשם עולה
על האינטרס שלא לגלותה, יורו על גילוי חלקי של הראיה
החסויה. (סעיף קטן (ו)). כלל דומה מוצע ביחס להליך שאינו
א(יא) המוצע). 47 פלילי (סעיף
עוד מוצע כי פרקליט המדינה יפרסם נהלים לעניין
מתן אישור בידי תובע בכיר על כך שלא קיימת בחומר ראיה
א(ד) המוצע). 47 חסויה שיש לגלותה ושלא נמסרה (סעיף
לסעיפים קטנים (ז) עד (ט)
מוצע להבנות את שיקול הדעת של פרקליט המחוז או
ראש יחידת התביעות בהחלטות אם לגלות חומר מודיעיני,
וכן את שיקול הדעת של בית המשפט בהחלטות אלה.
מוצע כי פרקליט מחוז או ראש יחידת תביעות, או בית
המשפט, לפי העניין, ישקלו, בין השאר, את הקשר שבין
החומר החסוי לבין גדר המחלוקת בין הצדדים בשים
לב לגרסת ההגנה, ובכלל זה לעמדתה ביחס לעובדות
שבכתב האישום, זאת כדי להכריע בדבר מידת החיוניות
של החומר המודיעיני.
שיקול נוסף הוא חומר הראיות הגלוי. כך למשל, אם
בחומר הגלוי קיימות ראיות מוצקות וברורות להוכחת
עובדה כלשהי, חשיבותו של חומר מודיעיני שממנו ניתן
פוחתת, זאת במיוחד לאור העובדה שבדרך - להסיק אחרת
כלל חומר מודיעיני, במהותו, אינו קביל, ואף אם כן, משקלו
פלוני נ' מדינת ישראל (דינים 120/10 נמוך מאוד. בבש"פ
) הדגיש השופט עמית כי "הבסיס 800 )32( 2010 עליון
הראשוני והעיקרי לבחינת חיוניותה של ראיה חסויה
להגנתו של נאשם, טמון בחומר הראיות הגלוי, שאיתו על
הנאשם להתמודד".
שיקולים נוספים שיש לשקול הם מהותו ותוכנו של
החומר המודיעיני, בשים לב, בין השאר, למכלול החומר
החסוי בתיק, זאת לצורך הערכה בדבר מידת התועלת
שעשוי הנאשם להפיק ממנו. שיקול נוסף הוא קבילותו
של החומר המודיעיני או אפשרות הגשתו כראיה לבית
המשפט. במרבית המקרים חומר מודיעיני כלל אינו קביל
ד ב ר י ה ס ב ר
11.2.2014 ,, י"א באדר א' התשע"ד848 - הצעת חוק הממשלה
402
החליט בית המשפט שלא להתיר גילוי חומר מודיעיני
(ט)
לפי סעיף זה, רשאי הוא לשוב ולבחון את החלטתו עם
התקדמות הדיון בכתב האישום.
- על אף הוראות סעיף קטן (ב), בהליך שאינו פלילי
(י)
יורה פרקליט מחוז על גילוי ראיה חסויה שהיא
)1(
מידע שנמסר על ידי מקור מידע, אם מצא כי גילוי
הראיה חיוני לעשיית צדק בין הצדדים, וכי הצורך
בגילוי הראיה למטרה זו עולה באופן ממשי על הפגיעה
הצפויה באינטרס הציבורי כתוצאה מגילויה; פרקליט
המחוז ישקול בהחלטתו, בין השאר, את השיקולים
(ב); 45 המנויים בסעיף
ולא ניתן לעשות בו שימוש במשפט. מטבעו חומר מודיעיני
כולל מידע שמקורו עשוי להיות בשמועות, במידע שנמסר
מכלי שני ושלישי ועוד, ולרוב המהימנות שניתן לייחס
לו אינה רבה. אמנם, הנאשם עשוי להפיק תועלת מחומר
מודיעיני אף אם אינו קביל, כגון לצורך הכנת חקירות
נגדיות, ואולם ברור שהתועלת שיוכל להפיק נאשם מחומר
שלא יוכל לעשות בו שימוש במשפט, היא פחותה. שיקול
נוסף הוא משקלו הצפוי של החומר המודיעיני כראיה
במשפט, אף אם יעבור את מחסום הקבילות. חומר מודיעיני
שמשקלו הצפוי במשפט הוא אפסי, עשוי להועיל להגנת
הנאשם במידה מועטה, אם בכלל.
מוצע כי לצורך בחינת מכלול השיקולים האמורים,
יהיה רשאי בית המשפט לעיין בחומר החסוי, וכן לדרוש
מהנאשם לתת הסברים לביסוס בקשתו, לרבות בהתייחס
לגרסת ההגנה במשפט, וזאת אף בלא נוכחות התובע. ואולם
מוצע שבית המשפט לא יתיר גילוי של חומר מודיעיני אלא
לאחר שנמסרו לתובע ההסברים שניתנו שלא בנוכחותו
א(ח) המוצע). 47 וניתנה לו האפשרות להתייחס אליהם (סעיף
) 32( 2010 פלוני נ' מדינת ישראל ( דינים עליון120/10 בבש"פ
) נקבע כך: "'הקופסא השחורה' הכוללת מידע מודיעיני 800
חסוי אינה בידיעתו של הנאשם והוא בבחינת מי שאינו
יודע לשאול לגבי המידע החסוי. עם זאת, על רקע קו הגנה
שמציג הנאשם, יכול הנאשם לטעון ולהעלות אפשרויות או
היפותזות סבירות לגבי חפותו לאור חומר הראיות הגלוי...
השאלה אם חיסוי ראיות מסוימות עלול לפגוע בזכותו של
הנאשם למשפט הוגן אינה שאלה תיאורטית והיא נבחנת,
בין היתר, על רקע מיקומה של הראיה בשדה המריבה
בין הצדדים ולאחר שבקעת המחלוקת נגלתה לעיני בית
עבדול חלים סאכב בלביסי 6392/97 המשפט" (ור' גם בש"פ
). 176 )5(נ' מדינת ישראל, פ"ד נא
אמנם, בהליך הפלילי הכלל הוא שנאשם אינו נדרש
להציג את קו הגנתו אלא לאחר תום פרשת התביעה.
עם זאת, כאשר מבקש נאשם כי בית המשפט יורה על
גילוי ראיה חסויה, אשר טעמים כבדי משקל של אינטרס
ציבורי עומדים בבסיס חיסויה, קיימת הצדקה לחרוג
מהכלל האמור ולחייב את הנאשם לגלות לבית המשפט
את קו הגנתו, כדי שבית המשפט יוכל להכריע באופן
מושכל בדבר חיוניות הראיה או תועלתה להגנת הנאשם.
בלי לדעת מהי גרסת ההגנה יהיה בית המשפט כסומא
בארובה, ולא יוכל לאמוד באופן מספק את מידת החיוניות
או התועלת שבראיה להגנת הנאשם. התוצאה עלולה
להיות אחת משתיים: גילוי יתר של חומר מודיעיני, אשר
יש בו כדי לפגוע באינטרס הציבור בלא הצדקה, או גילוי
מצומצם מדי של ראיות אשר הן חיוניות להגנת הנאשם
או שיש בהן תועלת להגנתו. עם זאת, כדי שלא לחשוף את
קו ההגנה בפני התביעה, מוצע כאמור כי הנאשם יהיה
רשאי להציג את קו הגנתו לפני בית המשפט בלא נוכחות
התובע. ואולם מוצע כי אם בכוונת בית המשפט להתיר
גילוי של חומר מודיעיני, ימסרו לתובע ההסברים שניתנו
שלא בנוכחותו ותינתן לו האפשרות להתייחס אליהם.
מוצע כי אם החליט בית המשפט שלא להתיר גילוי
חומר מודיעיני, הוא יהיה רשאי לשוב ולבחון את החלטתו
עם התקדמות המשפט. לעתים גדר המחלוקת מתבהר רק
עם התקדמות המשפט, ועל כן, אף אם בית המשפט הגיע
למסקנה בתחילת המשפט כי הראיה אינה חיונית או שאינה
עשויה להועיל להגנת הנאשם, בהמשך המשפט, לאחר
שנחשף בפניו מידע חדש עם התקדמות המשפט, עשוי
להתחוור לו אחרת, ואז הוא יהיה רשאי להורות על גילוי
1152/91 א(ט) המוצע). ראו לעניין זה ע"פ47 הראיה (סעיף
. 39 ), בפסקה1992( 8 )5(סיקסיק נ' מדינת ישראל, פ"ד מו
לסעיפים קטנים (י) עד (יב)
כאמור לעיל, מוצע להפריד בין גילוי חומר מודיעיני
במשפט פלילי לבין גילוי חומר מודיעיני בהליך שאינו
פלילי. בהליך שאינו פלילי מוצע כי פרקליט מחוז, או
אם פרקליט מחוז החליט שלא לגלות - בית המשפט
יורה - חומר מודיעיני ובעל דין ביקש זאת מבית המשפט
על גילוי חומר מודיעיני אם מצא כי גילוי הראיה חיוני
לעשיית צדק בין הצדדים, וכי הצורך בגילוי הראיה למטרה
זו עולה באופן ממשי על מידת הפגיעה הצפויה באינטרס
הציבורי כתוצאה מגילויה. ואולם אין להורות על גילוי
חומר מודיעיני אלא אם כן הראיה היא מידע שנמסר על
ידי מקור מידע. לצורך החלטתו יתייעץ פרקליט המחוז
עם ראש רשות המודיעין או עם מי שהוסמך לכך מטעמו.
ד ב ר י ה ס ב ר
11.2.2014 ,, י"א באדר א' התשע"ד848 - הצעת חוק הממשלה
403
יורה בית משפט על גילוי ראיה חסויה שהיא
)2(
מידע שנמסר על ידי מקור מידע, אם מצא כי גילוי
הראיה חיוני לעשיית צדק בין הצדדים, וכי הצורך
בגילוי הראיה למטרה זו עולה באופן ממשי על הפגיעה
הצפויה באינטרס הציבורי כתוצאה מגילויה; בהכרעתו
ישקול בית המשפט, בין השאר, את השיקולים המנויים
(ב).45 בסעיף
(יא) מצא פרקליט מחוז או בית המשפט, לפי העניין, כי
התקיימו התנאים האמורים בסעיף קטן (י) לגבי חלק מראיה
חסויה, יורה על גילוי חלקי של הראיה החסויה.
(יב) לא היתה המדינה בעל דין בהליך שאינו פלילי, לא יורה
בית המשפט על גילוי ראיה חסויה לפי הוראת סעיף קטן (י)
) או על גילוי חלקי שלה לפי סעיף קטן (יא), בטרם ישמע 2(
.את עמדתה
מצא היועץ המשפטי לממשלה כי האינטרס הציבורי
(יג)
בגילוי ראיה חסויה לצורך שימוש בה מטעם המדינה, עולה
באופן ממשי על הפגיעה הצפויה באינטרס הציבורי כתוצאה
מגילויה, רשאי הוא להורות על גילויה, אלא אם כן קבע השר,
לבקשת ראש רשות מודיעין, שאין לגלותה; לעניין סעיף קטן
- "זה, "השר
יורה בית משפט על גילוי ראיה חסויה שהיא
)2(
מידע שנמסר על ידי מקור מידע, אם מצא כי גילוי
הראיה חיוני לעשיית צדק בין הצדדים, וכי הצורך
בגילוי הראיה למטרה זו עולה באופן ממשי על הפגיעה
הצפויה באינטרס הציבורי כתוצאה מגילויה; בהכרעתו
ישקול בית המשפט, בין השאר, את השיקולים המנויים
(ב).45 בסעיף
(יא) מצא פרקליט מחוז או בית המשפט, לפי העניין, כי
התקיימו התנאים האמורים בסעיף קטן (י) לגבי חלק מראיה
חסויה, יורה על גילוי חלקי של הראיה החסויה.
(יב) לא היתה המדינה בעל דין בהליך שאינו פלילי, לא
יורה בית המשפט על גילוי ראיה חסויה לפי הוראת סעיף קטן
) או על גילוי חלקי שלה לפי סעיף קטן (יא), בטרם ישמע 2()(י
את עמדתה.
מצא היועץ המשפטי לממשלה כי האינטרס הציבורי
(יג)
בגילוי ראיה חסויה לצורך שימוש בה מטעם המדינה, עולה
באופן ממשי על הפגיעה הצפויה באינטרס הציבורי כתוצאה
מגילויה, רשאי הוא להורות על גילויה, אלא אם כן קבע השר,
לבקשת ראש רשות מודיעין, שאין לגלותה; לעניין סעיף קטן
- "זה, "השר
במקרה שתתגלע מחלוקת, תהיה פתוחה הדרך לפנות לשר
א(יג) המוצע), לשם הכרעתו בעניין.47 (כהגדרתו בסעיף
לפקודת 45 המונח "עשיית צדק" הקבוע בסעיף
הראיות בהקשר של הסרת חסיון בהליך אזרחי, פורש
כ"קיום דיון הוגן שבו מתאפשר לצדדים כולם לפרוש את
השר לביטחון הפנים נ' 2629/98 מלוא ראיותיהם" (ע"א
פרידמן נ' משטרת 2379/01 ). בבש"פ786 )1(וולפא, פ"ד נו
) נקבע כי "מלאכת שיקול 812 )10( 2001 ישראל (דינים עליון
שונה - אם להורות על גילוייה של ראיה, אם לאו- הדעת
היא בהליך פלילי ממלאכת שיקול הדעת בהליך אזרחי.
בהליך הפלילי, אי–גילוייה של ראיה פוגע בזכותו החוקתית
של נאשם כי לא יישפט אלא בהליך הוגן, כי ייעשה לו
משפט צדק; והליך לא יהא הוגן ומשפט צדק לא ייעשה
אלא אם יותן לו לנאשם לעיין בכל חומר הראיות שלעניין...
לא כן הוא במשפט אזרחי, שעל דרך הכלל עוצמתו של
אינטרס הגילוי אל–מול אינטרס ביטחון המדינה פחותה
עיזבון המנוחה פאטמה אחמד 2459/10 היא... ". בבש"א
) (לא פורסם), פסק 2010(( והבה ואח' נ' משרד הביטחון
השופט ח' מלצר: "...[ש]בהליך אזרחי, הוראה למדינה
לגלות ראיה שלסברתה היא חסויה, בהיותה נתבעת,
עלול להכניס את המדינה למצב שבו היא נאלצת להיעתר
לכל דרישות התובע, ולו כדי שלא לחשוף את הראיה,
כאשר בצד השני לא מונחים זכויות ואינטרסים כמו הזכות
לחירות ולאי–הקלנה פלילית, המצויים בלב ההליך הפלילי
כנגד נאשם כלשהו, או אופציה של המדינה לחזור בה מן
השר לביטחון פנים נ' וולפא, 2629/98 האישום". כך, בע"א
) נפסק כי "במשפט אזרחי, שאין עוסקים בו 786 )1(פ"ד נו
בדיני נפשות, עשויה להתמעט הנכונות לחשוף ראיה אשר
יש בה משום פגיעה בטובת הציבור".
לפיכך מוצע כי בהליך שאינו פלילי, בשל העובדה
שככלל מדובר באינטרסים וזכויות הפחותים מאשר אלה
המונחים על הכף בהליך הפלילי, יהיה ניתן לחשוף חומר
מודיעיני שהוא מידע שנמסר על ידי מקור מידע בלבד,
וזאת במקרים המתאימים.
מוצע כי השיקולים המנויים בסעיף קטן (ז), לעניין
גילוי בהליך פלילי של ראיה החסויה בחסיון חומר
מודיעיני, כפי שהוחלו בשינויים והתאמות לגבי גילוי
(ב) 45 ראיה החסויה בחסיון לטובת הציבור במסגרת סעיף
המוצע, יחולו גם לעניין ההחלטות של פרקליט המחוז או
בית המשפט, לפי העניין, לגבי גילוי ראיה החסויה בחסיון
חומר מודיעיני בהליך שאינו פלילי.
מוצע כי אם המדינה לא היתה בעל דין בהליך שאינו
פלילי, לא יורה בית המשפט על גילוי ראיה חסויה בטרם
ישמע את עמדת המדינה, זאת כדי שתהיה לה ההזדמנות
להביא לפני בית המשפט את עמדתה ביחס לאינטרס
א(יב) המוצע).47 הציבורי שבחיסוי המידע (סעיף
לסעיף קטן (יג)
מוצע כי היועץ המשפטי לממשלה יהיה רשאי
לקבוע כי ניתן לגלות חומר מודיעיני, אם מצא כי האינטרס
ד ב ר י ה ס ב ר
11.2.2014 ,, י"א באדר א' התשע"ד848 - הצעת חוק הממשלה
404
אם גילוי הראיה החסויה עלול לפגוע בביטחון
)1(
; ראש הממשלה או שר הביטחון- המדינה
אם גילוי הראיה החסויה עלול לפגוע ביחסי
)2(
; ראש הממשלה או שר החוץ- החוץ של המדינה
אם גילוי הראיה החסויה עלול לפגוע בעניין
)3(
השר המופקד על אותו עניין- ציבורי חשוב אחר
ציבורי.
(יד)
בית המשפט המוסמך לדון בטענת חיסיון לפי
)1(
סעיף זה הוא בית המשפט שדן בתיק, ואולם רשאי בית
המשפט, ביוזמתו או לבקשת אחד הצדדים, להעביר
את הדיון בטענת החיסיון לדן יחיד.
), היתה טענת החיסיון 1( על אף הוראות פסקה
)2(
בעניין חומר מודיעיני של רשות מודיעין שהיא אחת
מאלה: שירות הביטחון הכללי, מערך המודיעין של
תהיה הסמכות - צה"ל והמוסד לתפקידים מיוחדים
לדון בטענת החיסיון נתונה לשופט של בית המשפט
העליון.
(טו) אין בסעיף זה כדי לגרוע מסמכותו של שר או של ראש
, 45– ו44 הממשלה, לחתום על תעודת חיסיון כאמור בסעיפים
גם אם המידע חסוי בהתאם להוראות סעיף זה.
) ו–(י) לא יחולו לגבי 2()), (ה2()(טז) הוראות סעיפים קטנים (ג
מידע שנמסר על ידי מקור מידע, אם יש במידע כדי לחשוף
) להגדרה "חומר 5( ) עד2( חומר מודיעיני כאמור בפסקאות
מודיעיני".
הציבורי בגילויו עולה באופן ממשי על מידת הפגיעה
הצפויה באינטרס הציבורי כתוצאה מהגילוי. ואולם
הראיה לא תיחשף, אם קבע השר, כהגדרתו בסעיף המוצע,
לבקשת ראש רשות מודיעין, שאין לגלותה. סמכות זו נועדה
בעיקרה למצבים שבהם, בין אם בהקשרים פליליים ובין
אם בהקשרים שאינם פליליים, המדינה מבקשת לעשות
שימוש בחומר המודיעיני, וזאת כאשר קיים אינטרס ציבורי
לגילוי החומר הגובר על האינטרס הציבורי שבחיסויו. כך
למשל, במשפט אזרחי, במקרה שבו המדינה נתבעת וצפויה
לשלם סכומי עתק מהקופה הציבורית בלא הצדקה, והיא
זקוקה לחומר המודיעיני לצורך הגנתה, שכן אין ביכולתה
להוכיח את טענותיה בלא חשיפת החומר והנזק הצפוי
מחשיפתו של החומר אינו רב. עם זאת, השר, המופקד על
האינטרס הציבורי בחיסוי החומר בהתאם להסדר הקבוע
לפקודת הראיות, יהיה רשאי לקבוע 45– ו44 בסעיפים
שבנסיבות העניין אין לגלות את הראיה, וזאת לבקשת
ראש רשות מודיעין.
לסעיף קטן (טו)
א המוצע, הקובע 47 מוצע לקבוע כי לא יהיה בסעיף
חסיון סטטוטורי לחומר מודיעיני כאמור לעיל, כדי לגרוע
מסמכותו של שר או של ראש הממשלה לחתום על תעודות
לפקודת הראיות כאשר 45– ו44 חיסיון כאמור בסעיפים
יתעורר הצורך בכך גם אם המידע חסוי בהתאם להוראות
א המוצע. כך למשל, במקרים שבהם קיים ספק אם 47 סעיף
המידע חוסה תחת החיסיון הסטטוטורי המוצע אם לאו, או
לצורך סיכול חשיפתו של המידע החסוי.
לסעיף קטן (טז)
מוצע לקבוע כי ההוראות העוסקות בגילוי מידע
שנמסר על ידי מקור מידע במצבים שבהם הראיה עשויה
- ) המוצע2()) ו–(ה2()א(ג47 להועיל להגנת הנאשם (סעיף
בהליך שאינו פלילי) - א(י) המוצע47 בהליך פלילי, וסעיף
לא יחולו אם יש במידע כדי לחשוף חומר מודיעיני -
.") להגדרה "חומר מודיעיני5( ) עד2( כהגדרתו בפסקאות
ד ב ר י ה ס ב ר
11.2.2014 ,, י"א באדר א' התשע"ד848 - הצעת חוק הממשלה
405
סעיף זה לא יחול לגבי הליך שעניינו ביקורת שיפוטית
(יז)
על החלטת רשות; לעניין זה, "רשות" ו"החלטה של רשות"
-כהגדרתן בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס
."32000
תיקון חוק
השיפוט הצבאי
.3
: יבוא476 , אחרי סעיף41955-בחוק השיפוט הצבאי, התשט''ו
"חיסיון חומר
מודיעיני
א.476
א לפקודת47 , הוראות סעיף476 בלי לגרוע מהוראות סעיף
, יחולו על הליכים 1971-הראיות [נוסח חדש], התשל"א
המתנהלים בפני בית דין צבאי, בשינויים המחויבים
ובשינויים אלה: הסמכויות הנתונות לפרקליט מחוז או לראש
יחידת תביעות, יהיו נתונות לפרקליט צבאי."
סעיף זה לא יחול לגבי הליך שעניינו ביקורת שיפוטית
(יז)
על החלטת רשות; לעניין זה, "רשות" ו"החלטה של רשות"
-כהגדרתן בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס
."32000
.3
: יבוא476 , אחרי סעיף41955-בחוק השיפוט הצבאי, התשט''ו
תיקון חוק
השיפוט הצבאי
"חסיון חומר
מודיעיני
א.476
א לפקודת47 , הוראות סעיף476 בלי לגרוע מהוראות סעיף
, יחולו על הליכים 1971-הראיות [נוסח חדש], התשל"א
המתנהלים לפני בית דין צבאי, בשינויים המחויבים
ובשינויים אלה: הסמכויות הנתונות לפרקליט מחוז או לראש
יחידת תביעות, יהיו נתונות לפרקליט צבאי."
לסעיף קטן (יז)
א המוצע לא יחול על כל 47 מוצע לקבוע כי סעיף
הליך מינהלי באשר הוא, שכן החלתו עלולה לפגוע בקיומה
של ביקורת שיפוטית ראויה ויעילה על החלטת הרשות
נושא ההליך. כידוע, בהליכי ביקורת שיפוטית על עניינים
מינהליים שונים מתקיימים הסדרים ייחודיים לעניין אופן
הטיפול בראיות חסויות. הסדרים אלה מאפשרים לבית
המשפט לקיים, במקרים המתאימים, ביקורת שיפוטית
על החלטות מינהליות אשר התקבלו על בסיס חומר חסוי,
בין השאר באמצעות חשיפה של החומר החסוי בפני
בית המשפט במעמד צד אחד. על כן מוצע שלא להחיל
על הליכים מינהליים את ההסדר המוצע שאינו מתאים
להליכים אלה. לצורך כך, הוגדר "הליך מינהלי" ככל הליך
שעניינו ביקורת שיפוטית על החלטת רשות.
פקודת הראיות אינה כוללת התייחסות מפורשת
3 סעיף
לבתי הדין הצבאיים ולפרקליטים הצבאיים,
ובכל זאת, דיני הראיות הנוהגים במערכת המשפט
האזרחית חלים גם במערכת המשפט הצבאית מימים
1955- לחוק השיפוט הצבאי, התשט''ו476 ימימה. סעיף
קובע: "דיני הראיות המחייבים בעניינים פליליים בבתי
המשפט של המדינה מחייבים גם בבית דין צבאי ולפני
שופט חוקר; והוא כשאין הוראה אחרת בחוק זה". מוצע
לחוק האמור מהם השינויים המחויבים 476 לקבוע בסעיף
א לפקודה על מערכת המשפט 47 לצורך החלת סעיף
הצבאית, בלי לגרוע מהתחולה הכללית של פקודת הראיות
על מערכת זו.
.190 'ס"ח התש"ס, עמ
3
.654 '; התשע"א, עמ171 'ס"ח התשט"ו, עמ
4
ד ב ר י ה ס ב ר
11.2.2014 ,, י"א באדר א' התשע"ד848 - הצעת חוק הממשלה
סודר במח' רשומות, משרד המשפטים, והודפס במדפיס הממשלתיISSN 0334-3030 שקלים חדשים4.86 המחיר