חומר רקע

1 20.6.23 ב׳ בתמוז ה׳תשפ״ג לכבוד ח"כ שמחה רוטמן יו"ר ועדת החוקה חברי ועדת חוקה, חוק ומשפט וחברי הכנסת הצעת חוק- יסוד: השפיטה (תיקון- עילת הסבירות)- פגיעה משמעותית ביכולת השמירה על בריאות הציבור, הטבע והסביבה בישראל עמדת ארגוני הסביבה ,אנו, ארגוני הסביבה החתומים מטה סבורים כי א ין מקום והצדקה לקידום הצעת החוק שבנדון , אשר עלולה לפגוע באופן מהותי בכלי משפטי חשוב המשמש מזה שנים רבות את הציבור ואת ארגוני הסביבה לצורך שמירה על הטבע הישראלי, על איכות הסביבה ועל בריאות הציבור– אינטרסים ציבוריים המשותפים לכלל,תושבי ישראל מ כל קשת .המפה הפוליטית .היות והדיון נקבע בהתראה קצרה ביותר, התייחסותנו להלן תהיה כללית ותמציתית על פי ההסדר המוצע שפורסם בעבר , תישלל סמכותם של בתי המשפט לדון וליתן צווים לדרג הפוליטי .בהתבסס על שיקולי סבירות לעמדתנו, הצעה זו, לצד יוזמות אחרות שעל הפרק במסגרת שינויי החקיקה המוצעים , מעבירה כ ו ח עודף לרשות המבצעת, וצפויה לפגוע ביכולתו של הציבור להתמודד עם מהלכים פוגעניים מצד השלטון, עניין אשר יש לו חשיבות יתרה בכל הנוגע ,לשמירה על הטבע והסביבה אשר לעיתים קרובות מוקרב ות על מזבח השיק ולים הצרים וקצרי הטווח.של הרשות המבצעת :מעבר לכך, הסדר זה מעלה מספר קשיים מהותיים 1. :ניסוח גורף אשר עלול לפגוע בעילות מינהליות נוספות ההפרדה בין הסבירות ה"מהותית" לעילות אחרות היא מלאכותית : כאשר בתי המשפט דנים בשאלות משפטיות על פי ,עילות שונות הקיימות במשפט המינהלי גם כאשר מדובר בעילות נפרדות מעילת הסבירות ה"מהותית" אותה מבקשת הצעת החוק לצמצם, הרי ש המבחן המשמש אותם במקרים רבים להכרעה הוא עדיין מבחן של סבירות. כך, למשל, על פי ההלכה הפסוקה, כאשר אדם טוען כי החלטה מסוימת התקבלה ללא תשתית עובדתית הולמת, הרי שבית המשפט נדרש לבח ון האם התשתית העובדתית היתה כזו אשר רשות סבירה היתה יכולה להסתמך עליה1. ,כך, למשל במקרה בו פסל בית המשפט העליון החלטה אשר אפשרה קידום של תכניות בניה למגורים על קרקע מזוהמת באפולוניה, מבלי שהושלם בירור התשתית העובדתית ביחס להיקף הזיהום2 . דוגמה ,נוספת מעולמות המשפט הסביבתי , הוא נוגעת לשאלה החשובה אילו חלופות תכנוניות יש לבחון במסגרת של תסקיר השפעה על הסביבה במסגרת הליכי התכנון. זאת, בשל נטייתם של גורמי פיתוח לפסול מראש חלופות סביבתיות, שפגיעתן הסביבתית פחותה. בהקשר זה, הסטנדרט הנהוג בדין האמריקאי, הוא ש יש לבחון "כל חלופה סבירה ". פסיקה ברוח זו ניתנה גם בישראל , בפרשת כביש9 , שם ביטל ביהמ"ש החלטה אשר פסלה על הסף בדיקה של חלופות סביבתיות לכביש בתסקיר3 . בנוסח הנוכחי של הצעת החוק, ספק אם הפסיקות הנ"ל– ואחרות- יוותרו בתוקפן, ואלה הן רק שתי דוגמאות המעידות על הכלל, ומעלות חשש מובהק שמא הרצון לצמצם את עילת הסבירות 1 ראו למשל בגץ 987/94 יורונט קווי זהב ( 1992 )בע"מ נ 'שרת התקשורת 2 דנמ 4753/19 עיריית הרצליה נ 'הוועדה לתכנון מתחמים מועדפים לדיור 3 בגץ 9409/05 אדם טבע ודין נ 'הוועדה הארצית לתכנון ובנייה של תשתיות לאומית 2 המהותית, תפגע פגיעה עמוקה וקשה בעקרונות יסוד ובהלכות חשובות שנקבעו לאורך השנים .במשפט המינהלי והסביבתי בישראל על פי הנוסח המוצע (לפחות ככל שמדובר בדרג הפוליטי), מוטל איסור גורף ו מוחלט לדון ולהכריע בע .נייני סבירות כאמור, היות והנוסח מתייחס ל"סבירות" באשר היא, קיים חשש כבד כי החקיקה לא תחול רק על עילת הסבירות ה"עצמאית", אלא גם על עילות אחרות שבהן משמש מבחן הסבירות .ככלי פרשני, כפי שתואר בדוגמאות שלעיל לעמדתנו, לא ניתן להשלים עם מצב שכזה ולכן אנו מתנגדי ם בכל תוקף לנוסח הגורף אשר נכלל בהצעת החוק. 2. זליגת החלטות מדרג מקצועי לדרג פוליטי : יצירת מרחב שבו החלטות מינהליות תהינה חסינות מדרישת הסבירות, מעלה חשש ממשי לניצול לרעה, במובן זה שהחלטות המתקבלות כיום בדרג ,המקצועי יועברו לקבלת גושפנקה של הדרג הפוליטי באופן אשר י זכה אותן בחסינות כנגד .התערבות שיפוטית. זהו מצב מסוכן ביותר מבחינת האינטרס הציבורי 3. אבחנה שרירותית בין החלטות דרג פוליטי למקצועי : בתחומים רבים, הדרג המקצועי מקבל החלטות אשר מאושרות באופן פורמאלי על ידי הדרג הפוליטי, אך בפועל הן החלטות מקצועיות ,ורגולטוריות פר אקסלנס. דוגמה טובה לכך היא תכניות המתאר הארציות ה מקודמות על ידי הדרגים המקצועיים אך מאושרות רשמית על ידי הממשלה. כך גם לגבי ועדות מקצועיות שונות בהן מכהנים נבחרי ציבור– כגון ועדות מקומיות לתכנון ובניה . על פי הנוסח המוצע, כמות עצומה של החלטות- שאינן בפועל של הדרג הנבחר, או שאינן בגדר "מדיניות", תקבל "חסינות" מעילת ,הסבירות, תוך פגיעה משמעותית באינטרסים של מי שנפגע מהחלטות אלו וכמובן באינטרס .הסביבתי לאור כל האמור, אנו קוראים לחברי הכנסת להימנע מאימוץ הצעת חוק מסוכנת אשר עלולה לפגוע בטבע הישראלי, בסביבה, בבריאות הציבור, וביכולתם של הציבור הרחב ושל ארגוני הסביבה לפעול כנגד החלטות פוגעניות של ממשלות- .ימין ושמאל כאחת בנוסף ,מעבר לעמדתנו לגופו של עניין ,אנו מבקשים כי כלל מרכיבי הרפורמה המשפטית יקודמו בשקיפות מלאה. הצעת החוק בעניין עילת הסבירות ,שכאמור לעמדתנו בעייתית ביותר ,אינה עומדת לבדה .מדובר בהסדר המתכתב עם שינויים מהותיים אחרים אותם מקדמת הממשלה בעת האחרונה ,שינויים אותם יש לראות כמכלול בעל השפעות מצטברות על יכולתו של הציבור ,ושל ארגוני החברה האזרחית, להשפיע על הליכי קבלת ההחלטות בישראל. לעמדתנו ,לא ניתן לקיים דיון רציני ומעמיק בשאלת עילת הסבירות ,בהתעלם מן המשמעויות של השינויים האחרים שיקודמו לאחר מכן או במקביל (כמו ,למשל ,צמצום זכות העמידה של ארגונים בבתי המשפט .) היות ומדובר במהלכים אשר יש בהם פוטנציאל פגיעה עצום בפעילות החברה האזרחית בכלל ובארגוני הסביבה בפרט ,אנו מתנגדים לכל דיון בנושאים כבדי משקל אלה ב"שיטת הסלאמי" . מדובר בשאלות כבדות משקל המחייבות הסתכלות כוללת ביחס להשפעות סך המרכיבים של הרפורמה המשפטית . ,בברכה החברה להגנת הטבע מגמה ירוקה עמותת קשת- קהילה | תרבות | סביבה אזרחים למען הסביבה אדם, טבע ודין שומרי הבית הרשת הירוקה צלול מורים למען אקלים SDG Israel רחובות של עצים הורים למען האקלים– ישראל חופש לבעלי החיים- Israel Climate Save