הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 546517
הכנסת התשע-עשרה
יוזמים: חברי הכנסת אלעזר שטרן
עדי קול
פנינה תמנו-שטה
יריב לוין
שאול מופז
עמר בר-לב
מאיר פרוש
איתן כבל
באסל גטאס
דב ליפמן
משה מזרחי
ניצן הורוביץ
מצטרפת: חברת הכנסת מירי רגב
פ/2207/19
הצעת חוק הגנה על עובדים בעת אירוע אסון המוני, התשע"ד–2014
דברי הסבר
חוק הגנה על עובדים בשעת חירום, התשס"ו–2006 קובע הוראות שנועדו להגן על עובדים במקרים של התקפה צבאית על מדינת ישראל או מצב מיוחד בעורף. הוא איננו חל במקרים של אירועי אסון המוניים כגון מפגעי טבע רחבי היקף, תאונות המוניות ושאר אירועים אשר תוצאותיהם כוללות נזקים בסדרי גודל עצומים לציבור ולמשק. סופת השלג שהתחוללה באזור ירושלים והצפון בדצמבר 2013, אשר גרמה לנזקים גדולים לרכוש ולפגיעה קשה בחיי היום-יום של האוכלוסייה באזורים אלה, היא דוגמא לסוג המקרים שעשוי להיחשב לאירוע כאמור.
אחת ההשלכות המרכזיות של אירועי אסון המוניים היא העובדה שמוסדות חינוך רבים נסגרים וילדים הלומדים במוסדות חינוך אלו נאלצים להישאר בבתיהם עם הוריהם. מפאת הסכנה הנשקפת לילדים, פעמים רבות שמוסדות החינוך נותרים סגורים גם מספר ימים לאחר שחלק מהעסקים חזרו לפעילות של שגרה. משמעות הדבר היא שעובדים רבים במשק, שכירים ועצמאיים כאחד, נאלצים למצוא פתרון להשגחה על ילדיהם בזמן שהם נדרשים לחזור לעבודתם.
מטרת חוק זה היא לקבוע הוראות שיגנו על עובדים בשל התרחשות אירועי אסון המוניים. החוק מאזן בין הפגיעה בעובדים לבין הפגיעה במעסיקים, וכן קובע אפשרות למתן פיצוי לעצמאיים.
סעיפים 2 ו-3 להצעת החוק קובעים שמעביד לא יוכל לפטר עובד בשל היעדרותו מהעבודה עקב אירוע האסון.
סעיף 4 להצעת החוק קובע שעובד שנעדר מעבודתו בתקופת התרחשות האסון מכיוון שנאלץ להשגיח על ילדו, שכרו ישולם לו וכן ינוכה חצי יום חופשה ממכסת ימי החופשה שלו. ניכוי חצי יום חופשה נועד לאפשר איזון בין הפגיעה בעובד לפגיעה במעסיק. באופן זה נהגו כלפי העובדים במגזר הציבורי במשק בעקבות סופת השלג של דצמבר 2013.
סעיף 5 להצעת החוק נותן אפשרות לשר האוצר להורות, באישור ועדת הכספים של הכנסת, על מתן פיצויים ליחידים עצמאים הן בשל היעדרות מעסקם – בגובה חצי מהשכר החציוני במשק, והן מכיוון שנאלצו להשגיח על ילדיהם בתקופת התרחשות האסון.
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
י"ז באדר א' התשע"ד – 17.2.14
הגדרות 1. בחוק זה – בחוק זה – בחוק זה –
"אדם עם מוגבלות" – כהגדרתו בסעיף 5 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח–1998; "אדם עם מוגבלות" – כהגדרתו בסעיף 5 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח–1998; "אדם עם מוגבלות" – כהגדרתו בסעיף 5 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח–1998;
"אירוע אסון המוני" – כהגדרתו בסעיף 90א לפקודת המשטרה; "אירוע אסון המוני" – כהגדרתו בסעיף 90א לפקודת המשטרה; "אירוע אסון המוני" – כהגדרתו בסעיף 90א לפקודת המשטרה;
"הורה יחיד" – כהגדרתו בחוק משפחות חד-הוריות, התשנ"ב–1992; "הורה יחיד" – כהגדרתו בחוק משפחות חד-הוריות, התשנ"ב–1992; "הורה יחיד" – כהגדרתו בחוק משפחות חד-הוריות, התשנ"ב–1992;
"השר האחראי", לעניין מוסד חינוך – השר שמוסד החינוך הוא בתחום אחריותו; "השר האחראי", לעניין מוסד חינוך – השר שמוסד החינוך הוא בתחום אחריותו; "השר האחראי", לעניין מוסד חינוך – השר שמוסד החינוך הוא בתחום אחריותו;
"ילד" – מי שטרם מלאו לו 14 שנים, וכן ילד בעל צרכים מיוחדים כהגדרתו בחוק חינוך מיוחד, התשמ"ח–1988; "ילד" – מי שטרם מלאו לו 14 שנים, וכן ילד בעל צרכים מיוחדים כהגדרתו בחוק חינוך מיוחד, התשמ"ח–1988; "ילד" – מי שטרם מלאו לו 14 שנים, וכן ילד בעל צרכים מיוחדים כהגדרתו בחוק חינוך מיוחד, התשמ"ח–1988;
"מוסד חינוך" – לרבות מוסד חינוך כהגדרתו בחוק לימוד חובה, התש"ט–1949, מעון כהגדרתו בחוק הפיקוח על מעונות, התשכ"ה–1965, וקייטנה כהגדרתה בחוק הקייטנות (רישוי ופיקוח), התש"ן–1990; "מוסד חינוך" – לרבות מוסד חינוך כהגדרתו בחוק לימוד חובה, התש"ט–1949, מעון כהגדרתו בחוק הפיקוח על מעונות, התשכ"ה–1965, וקייטנה כהגדרתה בחוק הקייטנות (רישוי ופיקוח), התש"ן–1990; "מוסד חינוך" – לרבות מוסד חינוך כהגדרתו בחוק לימוד חובה, התש"ט–1949, מעון כהגדרתו בחוק הפיקוח על מעונות, התשכ"ה–1965, וקייטנה כהגדרתה בחוק הקייטנות (רישוי ופיקוח), התש"ן–1990;
"פיטורים" – לרבות אי-חידוש חוזה עבודה לתקופה קצובה, שהוא אחד מאלה: "פיטורים" – לרבות אי-חידוש חוזה עבודה לתקופה קצובה, שהוא אחד מאלה: "פיטורים" – לרבות אי-חידוש חוזה עבודה לתקופה קצובה, שהוא אחד מאלה:
(1) חוזה עבודה לתקופה קצובה של שנים עשר חודשים או יותר; (1) חוזה עבודה לתקופה קצובה של שנים עשר חודשים או יותר;
(2) חוזה עבודה לתקופה קצובה הפחותה משנים עשר חודשים, שהאריך או שחידש העסקה קודמת של העובד שהיתה סמוך לפני תחילת תוקפו של החוזה; (2) חוזה עבודה לתקופה קצובה הפחותה משנים עשר חודשים, שהאריך או שחידש העסקה קודמת של העובד שהיתה סמוך לפני תחילת תוקפו של החוזה;
"פקודת המשטרה" – פקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א–1971; "פקודת המשטרה" – פקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א–1971; "פקודת המשטרה" – פקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א–1971;
"קבלן כוח אדם" ו"מעסיק בפועל" – כהגדרתם בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו–1996; "קבלן כוח אדם" ו"מעסיק בפועל" – כהגדרתם בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו–1996; "קבלן כוח אדם" ו"מעסיק בפועל" – כהגדרתם בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו–1996;
"תקופת האסון" – התקופה שבה עומדת בתוקפה ההכרזה על אירוע אסון המוני לפי סעיף 90ב לפקודת המשטרה. "תקופת האסון" – התקופה שבה עומדת בתוקפה ההכרזה על אירוע אסון המוני לפי סעיף 90ב לפקודת המשטרה. "תקופת האסון" – התקופה שבה עומדת בתוקפה ההכרזה על אירוע אסון המוני לפי סעיף 90ב לפקודת המשטרה.
איסור פיטורים 2. (א) לא יפטר מעביד עובד בשל היעדרותו מהעבודה או אי-ביצוע העבודה, מחמת הוראה של שוטר או חייל לפי סעיף 90ד לפקודת המשטרה בעת אירוע אסון המוני, אשר בשלה נמנע מן העובד להתייצב לעבודתו או לבצעה, לפי העניין, ולעניין אדם עם מוגבלות – לרבות בשל מוגבלותו. (א) לא יפטר מעביד עובד בשל היעדרותו מהעבודה או אי-ביצוע העבודה, מחמת הוראה של שוטר או חייל לפי סעיף 90ד לפקודת המשטרה בעת אירוע אסון המוני, אשר בשלה נמנע מן העובד להתייצב לעבודתו או לבצעה, לפי העניין, ולעניין אדם עם מוגבלות – לרבות בשל מוגבלותו. (א) לא יפטר מעביד עובד בשל היעדרותו מהעבודה או אי-ביצוע העבודה, מחמת הוראה של שוטר או חייל לפי סעיף 90ד לפקודת המשטרה בעת אירוע אסון המוני, אשר בשלה נמנע מן העובד להתייצב לעבודתו או לבצעה, לפי העניין, ולעניין אדם עם מוגבלות – לרבות בשל מוגבלותו.
(ב) (1) לא יפטר מעביד עובד בשל היעדרותו מהעבודה לצורך השגחה על ילדו, הנמצא עמו, עקב סגירת מוסד החינוך שבו לומד או שוהה הילד מחמת אירוע אסון המוני או הוראה של שוטר או חייל כאמור בסעיף קטן (א), או עקב הוראה של השר האחראי שניתנה בתקופת האסון אשר מכוחה מחויב העובד לשהות במוסד החינוך שבו לומד או שוהה הילד, ובלבד שבתקופת היעדרותו של העובד התקיים אחד מאלה: (1) לא יפטר מעביד עובד בשל היעדרותו מהעבודה לצורך השגחה על ילדו, הנמצא עמו, עקב סגירת מוסד החינוך שבו לומד או שוהה הילד מחמת אירוע אסון המוני או הוראה של שוטר או חייל כאמור בסעיף קטן (א), או עקב הוראה של השר האחראי שניתנה בתקופת האסון אשר מכוחה מחויב העובד לשהות במוסד החינוך שבו לומד או שוהה הילד, ובלבד שבתקופת היעדרותו של העובד התקיים אחד מאלה:
(א) הילד נמצא בהחזקתו הבלעדית של העובד או שהעובד הוא הורה יחיד של הילד;
(ב) בן זוגו של העובד הוא עובד או עובד עצמאי, ולא נעדר מעבודתו, מעסקו או מעיסוקו במשלח ידו, לצורך השגחה על הילד, ואם בן הזוג אינו עובד או עובד עצמאי – נבצר ממנו להשגיח על הילד.
(2) הוראות פסקה (1) לעניין היעדרות מהעבודה עקב סגירת מוסד החינוך שבו לומד או שוהה הילד של העובד, לא יחולו אם היה במקום העבודה של העובד או של בן זוגו, בעת היעדרות העובד כאמור באותה פסקה, סידור נאות להשגחה על הילד. (2) הוראות פסקה (1) לעניין היעדרות מהעבודה עקב סגירת מוסד החינוך שבו לומד או שוהה הילד של העובד, לא יחולו אם היה במקום העבודה של העובד או של בן זוגו, בעת היעדרות העובד כאמור באותה פסקה, סידור נאות להשגחה על הילד.
(ג) היה המעביד קבלן כוח אדם, יראו לעניין סעיף זה גם הפסקה, קבועה או זמנית, של העסקת העובד, כפיטורים, ויחולו הוראות אלה: (ג) היה המעביד קבלן כוח אדם, יראו לעניין סעיף זה גם הפסקה, קבועה או זמנית, של העסקת העובד, כפיטורים, ויחולו הוראות אלה: (ג) היה המעביד קבלן כוח אדם, יראו לעניין סעיף זה גם הפסקה, קבועה או זמנית, של העסקת העובד, כפיטורים, ויחולו הוראות אלה:
(1) מעסיק בפועל לא יגרום לפיטוריו של עובד של קבלן כוח אדם, בשל היעדרותו מהעבודה או אי-ביצוע העבודה בנסיבות כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), לפי העניין; (1) מעסיק בפועל לא יגרום לפיטוריו של עובד של קבלן כוח אדם, בשל היעדרותו מהעבודה או אי-ביצוע העבודה בנסיבות כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), לפי העניין;
(2) קבע בית הדין לעבודה כי עובד של קבלן כוח אדם פוטר בשל היעדרותו מהעבודה או אי-ביצוע העבודה בנסיבות כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), לפי העניין, חזקה היא כי המעסיק בפועל גרם לפיטוריו בניגוד להוראות פסקה (1), אלא אם כן הוכיח אחרת; (2) קבע בית הדין לעבודה כי עובד של קבלן כוח אדם פוטר בשל היעדרותו מהעבודה או אי-ביצוע העבודה בנסיבות כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), לפי העניין, חזקה היא כי המעסיק בפועל גרם לפיטוריו בניגוד להוראות פסקה (1), אלא אם כן הוכיח אחרת;
(3) הוראות סעיף קטן זה באות להוסיף על האיסורים החלים על קבלן כוח אדם כמעביד לפי סעיף זה. (3) הוראות סעיף קטן זה באות להוסיף על האיסורים החלים על קבלן כוח אדם כמעביד לפי סעיף זה.
(ד) פוטר עובד בניגוד להוראות סעיף זה, בטלים הפיטורים. (ד) פוטר עובד בניגוד להוראות סעיף זה, בטלים הפיטורים. (ד) פוטר עובד בניגוד להוראות סעיף זה, בטלים הפיטורים.
עונשין 3. פיטר מעביד עובד בניגוד להוראות סעיף 2, או גרם מעסיק בפועל לפיטוריו של עובד של קבלן כוח אדם בניגוד להוראות סעיף קטן (ג) של הסעיף האמור, דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז–1977. פיטר מעביד עובד בניגוד להוראות סעיף 2, או גרם מעסיק בפועל לפיטוריו של עובד של קבלן כוח אדם בניגוד להוראות סעיף קטן (ג) של הסעיף האמור, דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז–1977. פיטר מעביד עובד בניגוד להוראות סעיף 2, או גרם מעסיק בפועל לפיטוריו של עובד של קבלן כוח אדם בניגוד להוראות סעיף קטן (ג) של הסעיף האמור, דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז–1977.
תשלום שכר והפחתת חצי יום חופשה 4. (א) עובד שבמהלך תקופת אסון נעדר מהעבודה או לא ביצע את העבודה בנסיבות כאמור בסעיף 2(א) או (ב), ישלם לו מעבידו, במועד לתשלום שכר העבודה לפי חוק הגנת השכר, התשי"ח–1958, שכר בעד תקופת ההיעדרות או אי-ביצוע העבודה כאמור. (א) עובד שבמהלך תקופת אסון נעדר מהעבודה או לא ביצע את העבודה בנסיבות כאמור בסעיף 2(א) או (ב), ישלם לו מעבידו, במועד לתשלום שכר העבודה לפי חוק הגנת השכר, התשי"ח–1958, שכר בעד תקופת ההיעדרות או אי-ביצוע העבודה כאמור. (א) עובד שבמהלך תקופת אסון נעדר מהעבודה או לא ביצע את העבודה בנסיבות כאמור בסעיף 2(א) או (ב), ישלם לו מעבידו, במועד לתשלום שכר העבודה לפי חוק הגנת השכר, התשי"ח–1958, שכר בעד תקופת ההיעדרות או אי-ביצוע העבודה כאמור.
(ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), היתה ההיעדרות בנסיבות האמורות בסעיף 2(ב) בלבד, יפחית המעביד מימי החופשה המגיעים לעובד חצי יום חופשה בעד כל יום מלא שבו נעדר העובד מעבודה כאמור. (ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), היתה ההיעדרות בנסיבות האמורות בסעיף 2(ב) בלבד, יפחית המעביד מימי החופשה המגיעים לעובד חצי יום חופשה בעד כל יום מלא שבו נעדר העובד מעבודה כאמור. (ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), היתה ההיעדרות בנסיבות האמורות בסעיף 2(ב) בלבד, יפחית המעביד מימי החופשה המגיעים לעובד חצי יום חופשה בעד כל יום מלא שבו נעדר העובד מעבודה כאמור.
פיצוי לעצמאים 5. (א) שר האוצר רשאי, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע מתן פיצוי לעצמאי, שהכנסתו נפגעה בתקופת האסון עקב אי-יכולת לעסוק בעסקו או במשלח ידו – (א) שר האוצר רשאי, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע מתן פיצוי לעצמאי, שהכנסתו נפגעה בתקופת האסון עקב אי-יכולת לעסוק בעסקו או במשלח ידו – (א) שר האוצר רשאי, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע מתן פיצוי לעצמאי, שהכנסתו נפגעה בתקופת האסון עקב אי-יכולת לעסוק בעסקו או במשלח ידו –
(1) מחמת הוראה של שוטר או חייל לפי סעיף 90ד לפקודת המשטרה באירוע אסון המוני, שבשלה נמנע ממנו לעסוק בעסקו או במשלח ידו, ולעניין אדם עם מוגבלות – לרבות בשל מוגבלותו; (1) מחמת הוראה של שוטר או חייל לפי סעיף 90ד לפקודת המשטרה באירוע אסון המוני, שבשלה נמנע ממנו לעסוק בעסקו או במשלח ידו, ולעניין אדם עם מוגבלות – לרבות בשל מוגבלותו;
(2) בשל הצורך להשגיח על ילדו, הנמצא עמו, עקב סגירת מוסד החינוך שבו לומד או שוהה הילד מחמת אירוע אסון המוני או הוראה של שוטר או חייל כאמור בפסקה (1), או עקב הוראה של השר האחראי שניתנה בעת התרחשות אירוע אסון המוני אשר מכוחה מחויב העצמאי לשהות במוסד החינוך שבו לומד או שוהה הילד, ובלבד שהתקיימו בו התנאים המנויים בסעיף 2(ב)(1). (2) בשל הצורך להשגיח על ילדו, הנמצא עמו, עקב סגירת מוסד החינוך שבו לומד או שוהה הילד מחמת אירוע אסון המוני או הוראה של שוטר או חייל כאמור בפסקה (1), או עקב הוראה של השר האחראי שניתנה בעת התרחשות אירוע אסון המוני אשר מכוחה מחויב העצמאי לשהות במוסד החינוך שבו לומד או שוהה הילד, ובלבד שהתקיימו בו התנאים המנויים בסעיף 2(ב)(1).
(ב) סכום הפיצוי יהיה מכפלת מספר הימים שבהם נפגעה הכנסתו של העצמאי, בחצי מהשכר החציוני במשק, וחלוקתם ב-25; לעניין סעיף זה, "שכר חציוני" – רמת שכר אשר מחצית מהעובדים משתכרים יותר ממנה ומחציתם פחות ממנה, לפי סקר הכנסות שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. (ב) סכום הפיצוי יהיה מכפלת מספר הימים שבהם נפגעה הכנסתו של העצמאי, בחצי מהשכר החציוני במשק, וחלוקתם ב-25; לעניין סעיף זה, "שכר חציוני" – רמת שכר אשר מחצית מהעובדים משתכרים יותר ממנה ומחציתם פחות ממנה, לפי סקר הכנסות שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. (ב) סכום הפיצוי יהיה מכפלת מספר הימים שבהם נפגעה הכנסתו של העצמאי, בחצי מהשכר החציוני במשק, וחלוקתם ב-25; לעניין סעיף זה, "שכר חציוני" – רמת שכר אשר מחצית מהעובדים משתכרים יותר ממנה ומחציתם פחות ממנה, לפי סקר הכנסות שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
תחולה 6. הוראות סעיפים 2 ו-3 לא יחולו על אלה: הוראות סעיפים 2 ו-3 לא יחולו על אלה: הוראות סעיפים 2 ו-3 לא יחולו על אלה:
(1) מי שנקרא לשירות עבודה לפי חוק שירות עבודה בשעת-חירום, התשכ"ז–1967; (1) מי שנקרא לשירות עבודה לפי חוק שירות עבודה בשעת-חירום, התשכ"ז–1967; (1) מי שנקרא לשירות עבודה לפי חוק שירות עבודה בשעת-חירום, התשכ"ז–1967;
(2) שוטר כהגדרתו בפקודת המשטרה; (2) שוטר כהגדרתו בפקודת המשטרה; (2) שוטר כהגדרתו בפקודת המשטרה;
(3) סוהר כהגדרתו בפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב–1971; (3) סוהר כהגדרתו בפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב–1971; (3) סוהר כהגדרתו בפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב–1971;
(4) מי שעובד בשירותי הביטחון כהגדרתם בסעיף 63א לחוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש"ל–1970 ; (4) מי שעובד בשירותי הביטחון כהגדרתם בסעיף 63א לחוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש"ל–1970 ; (4) מי שעובד בשירותי הביטחון כהגדרתם בסעיף 63א לחוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש"ל–1970 ;
(5) חבר ארגון עזר כהגדרתו בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א–1951; (5) חבר ארגון עזר כהגדרתו בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א–1951; (5) חבר ארגון עזר כהגדרתו בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א–1951;
(6) עובד בגוף הצלה כהגדרתו בסעיף 90א לפקודת המשטרה. (6) עובד בגוף הצלה כהגדרתו בסעיף 90א לפקודת המשטרה. (6) עובד בגוף הצלה כהגדרתו בסעיף 90א לפקודת המשטרה.