הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 546532
הכנסת התשע-עשרה
יוזמים: חברי הכנסת מיקי רוזנטל
חיים כץ
קארין אלהרר
אילן גילאון
פ/2228/19
הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הגבלת שכר בייצוג בפני המוסד), התשע"ד–2014
דברי הסבר
הצעת החוק מבקשת להגביל את שיעור שכר הטרחה שגובים גופים מתווכים, מהקצבאות והגמלאות שנותן המוסד לביטוח הלאומי לאזרחים העומדים בתנאי הזכאות ומממשים את זכויותיהם. הכספים ניתנים בין היתר על מנת לרכוש תרופות, להתנייד ועל מנת לאפשר מינימום של חיים בכבוד. נוסף על הגבלת שיעור השכר שגובה הגוף המתווך, הצעת החוק לא תאפשר מצב בו יאלץ אדם לשלם למפרע כספים למתווך טרם קיבל את קצבתו. כמו כן, לא יצטרך אדם להמשיך ולשלם לגורם מתווך אם הופסקה קצבתו מכל סיבה שהיא.
לאחר שכל חייהם שילמו אזרחי ישראל דמי ביטוח לאומי, ברגע האמת, כאשר הם נזקקים לשירותיו של המוסד לביטוח לאומי, ניצבת מולם מסכת בירוקרטיה המצטיירת כמפותלת וסבוכה. לאור הדימוי האמור של המוסד לביטוח הלאומי ובהיעדר ידע מקצועי של האזרח הפשוט, נגררים אזרחים לחפש פתרונות. את מצוקת מבקשי הקצבאות, למדו בעלי מקצוע לנצל. אותם גורמים מתווכים מציגים עצמם כמי שיודעים להתמודד מול הבירוקרטיה ומציעים לסייע לנזקק לממש את זכויותיו. הגורמים המתווכים מנצלים את החרדה של האזרח מהמוסד לביטוח לאומי ומשדלים אותו לשכור את שירותיהם. כך למעשה, נוצר מצב בו נאלץ האזרח לשלם על זכות שבמצב הרצוי היה אמור לקבל ללא תמורה. חמור מכך, כספים שהוקצו למימוש זכויות רפואיות נגבים בסכומים בלתי סבירים על ידי גורמים מתווכים.
על פי רוב, גובים הגורמים המתווכים סכום התחלתי גבוה בעד "פתיחת תיק". סכום זה לא מוחזר בשום מקרה, גם אם בסופה של תביעה לא מקבל התובע קצבה. בשלב הבא, הגורמים המתווכים גובים "דמי טיפול" כאחוז מגובה הקצבה – בגובה של כ-20%. לעיתים קרובות מבקשות החברות לקבל את הסכומים הללו למפרע. באופן זה, אזרח שזקוק לכסף שהוקצב לו מהמוסד לביטוח לאומי למטרות בריאותיות, נדרש לשלם סכומים גדולים לנותן השירות מראש, עוד לפני שקיבל את מלוא כספו. כך, כסף רב שמוקצה לאזרח לזכויות בריאותיות אינו ממלא את ייעודו ונגבה על ידי הגורם המתווך.
כמו כן, מחויב הלקוח להמשיך ולשלם לגורם המתווך גם אם הפסיק מסיבה כלשהי לקבל את הקצבה.
הצעת חוק זו עניינה בתיקון העוולות האמורות באמצעות שתי הגבלות עיקריות. ראשית הגבלת השיעור המרבי לשכר הניתן בעד פתיחת תיק ועבור טיפול בתביעה נגד המוסד לביטוח הלאומי. מטרת הגבלה זו לשנות את המצב הקיים בו נדרשים הזכאים לכספי הביטוח הלאומי לשלם סכומי כסף גדולים מכיסם טרם זכו להכרה בזכאותם בקצבה או בסכום כסף מהביטוח הלאומי. על פי הנוסח המוצע, שר המשפטים, בהתייעצות עם לשכת עורכי הדין, יהיה רשאי לקבוע את שיעור השכר המרבי.
כמו כן, הצעת חוק זו מבקשת להגביל את השיעור מקצבת הביטוח הלאומי שדורשים המתווכים לעצמם לעד 8% למשך תקופה של עד 5 שנים. גם אם יש חשש לפגישה בחופש העיסוק הרי שיש פה תכלית ראויה וחשובה של הגנה על כבוד האדם לפי הוראות חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, ועל הזכות לחיות בכבוד.
הקצבה הניתנת מהביטוח הלאומי דומה במהותה לקצבה המשתלמת לפי סעיף 9 לחוק הטבות לניצולי שואה, התשס"ז–2007. לפיכך, ראוי להכיל את המגבלה על שיעור דמי הטיפול והתיווך שנקבעו לניצולי שואה גם על מקבלי הקצבאות מהביטוח הלאומי.
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
כ"ד באדר א' התשע"ד – 24.2.14
הוספת סעיף 386א בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995, אחרי סעיף 386 יבוא: בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995, אחרי סעיף 386 יבוא: בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995, אחרי סעיף 386 יבוא: בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995, אחרי סעיף 386 יבוא: בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995, אחרי סעיף 386 יבוא: בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995, אחרי סעיף 386 יבוא:
"הגבלת שכר בייצוג בפני המוסד "הגבלת שכר בייצוג בפני המוסד "הגבלת שכר בייצוג בפני המוסד 386א. (א) בסעיף זה – (א) בסעיף זה –
"מייצג בפני המוסד" – מי שמייצג אדם בפני המוסד לפי סעיף 386 וכן כל אדם או גוף אחר שגובה שכר בעד הטיפול, לרבות בעד ייעוץ מוקדם להגשת תביעה;
"תביעה" – לרבות ערר וערעור שהוגשו בעניין אותה תביעה.
(ב) על אף האמור בכל דין או הסכם, השיעור המרבי שיקבל מייצג בפני המוסד בעד טיפול בתביעה למוסד לפי חוק זה הוא: (ב) על אף האמור בכל דין או הסכם, השיעור המרבי שיקבל מייצג בפני המוסד בעד טיפול בתביעה למוסד לפי חוק זה הוא:
(1) בעבור פתיחת תיק התביעה – עד _______* שקלים חדשים, בתוספת מס ערך מוסף כחוק; סכום זה יעודכן מדי שנה לפי מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
(2) בעבור הטיפול בתביעה – עד 8% מסך כל התגמולים שיתקבלו בפועל לפי חוק זה, לתקופה של עד חמש שנים, לפי שיעורם ביום החלטת המוסד, או עד 8% מסך המענק, אם נפסק כזה; נפסקה קבלת התגמולים, יפסק גם תשלום השכר בעד הטיפול.
(ג) שר המשפטים, לאחר התייעצות עם המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין, רשאי, בצו, לשנות את השיעורים המרביים הקבועים בסעיף קטן (ב). (ג) שר המשפטים, לאחר התייעצות עם המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין, רשאי, בצו, לשנות את השיעורים המרביים הקבועים בסעיף קטן (ב).
(ד) שילם מבוטח שכר העולה על שיעור השכר המרבי הקבוע לפי סעיף זה – רשאי הוא לתבוע את החזרת ההפרש." (ד) שילם מבוטח שכר העולה על שיעור השכר המרבי הקבוע לפי סעיף זה – רשאי הוא לתבוע את החזרת ההפרש."
תחילה ותחולה 2. תחילתו של חוק זה ** מיום פרסומו, והוא יחול על כל הסכם שכר לייצוג בפני המוסד שנחתם לאחר יום התחילה. תחילתו של חוק זה ** מיום פרסומו, והוא יחול על כל הסכם שכר לייצוג בפני המוסד שנחתם לאחר יום התחילה. תחילתו של חוק זה ** מיום פרסומו, והוא יחול על כל הסכם שכר לייצוג בפני המוסד שנחתם לאחר יום התחילה. תחילתו של חוק זה ** מיום פרסומו, והוא יחול על כל הסכם שכר לייצוג בפני המוסד שנחתם לאחר יום התחילה. תחילתו של חוק זה ** מיום פרסומו, והוא יחול על כל הסכם שכר לייצוג בפני המוסד שנחתם לאחר יום התחילה. תחילתו של חוק זה ** מיום פרסומו, והוא יחול על כל הסכם שכר לייצוג בפני המוסד שנחתם לאחר יום התחילה.