הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 544208
הכנסת התשע-עשרה
יוזמים: חברי הכנסת פנינה תמנו-שטה
יחיאל חיליק בר
רינה פרנקל
בנימין בן-אליעזר
קארין אלהרר
מצטרף: חבר הכנסת דב ליפמן
פ/2278/19
הצעת חוק איסור פרסום גזעני, התשע"ד–2014
דברי הסבר
בשנים האחרונות אנו עדים לגידול מדאיג בגילויי הגזענות וההסתה לגזענות בחברה הישראלית. גידול זה קשור בטבורו לגיוון בפניה של החברה הישראלית ולהחרפת המתחים בין קהילות, מגזרים וקבוצות אוכלוסין. תופעות אלו מקבלות ביטוי בהפליה לרעה של קבוצות שונות, הדרה של החברים בהן ובהתבטאויות קשות המסיתות נגד קבוצות אלה וחבריהן, משפילות ומבזות אותם. לאחרונה הגיעו גילויי הגזענות לכדי פגיעה של ממש בשלומם ובביטחונם של אזרחים ובני אדם המתגוררים בישראל, וזאת אך בשל השתייכותם לקבוצות שונות באוכלוסייה.
עד כה עיקר ההתייחסות לתופעת הגזענות נעשתה במסגרת הוראותיו של חוק העונשין. על אף קיומן של הוראות חוק עונשיות אלה, במשך השנים נעשה שימוש מועט ביותר בכלי משפטי זה על מנת למגר גילויי גזענות והסתה לגזענות מתוך החשש משימוש במשפט הפלילי להתמודדות עם תופעות חברתיות, אף אם שליליות, המתבטאות בדיבורים, להבדיל ממעשים. בשל הרצון לצמצם את הפגיעה בחופש הביטוי המחוקק קבע בחוק העונשין מגבלות חמורות על הגשת כתב אישום בגין הסתה גזענית. מגבלות אלו באות לידי ביטוי בדרישה כי כתב אישום בעבירות ההסתה לגזענות יוגש באישור היועץ המשפטי לממשלה והדרישה להוכחת יסוד נפשי של כוונה ספציפית להסתה לגזענות. כל אלו הופכים את הוראות חוק העונשין לכלי בלתי יעיל למניעת גילויי גזענות.
הצעת החוק מרחיבה את הכלים המשפטיים להתמודדות עם גילויי הגזענות בישראל, באמצעות הוספת מסלול לתובענות אזרחיות של יחידים אשר נפגעו מגילויי גזענות או של ארגונים הפועלים להגנה על זכויותיהם של מי שנפגעו מגילויי גזענות. הצעה זו מבקשת להעניק אפשרות למעורבות אזרחית במניעת גילויי גזענות, במיוחד מצד יחידים וקבוצות הסובלים מגילויים אלו.
במובן זה הצעת החוק משלימה מגמה חקיקתית חשובה הכוללת את חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח–1988, חוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח–1998, חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, התשס"א–2000, וחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח–1998. חוקים אלו מקנים, בצד עילת התביעה הפלילית, גם עילת תביעה אזרחית הכוללת אפשרות לתביעת פיצוי קבוע ללא הוכחת נזק. מגמה חקיקתית זו באה לקדם את מעורבות הציבור בצמצום תופעות חברתיות שליליות כגון הטרדה מינית, ולהכשיר את המשפט הנזיקי ככלי נוסף למיגור תופעות אלו. יתרונו של הכלי האזרחי בתחום ההסתה הוא שהוא נותן כלי יעיל לפרט לתבוע על הפגיעה בכבודו בשל ביטוי גזעני, אך זהו כלי מידתי שאינו מציב איום בפגיעה בזכות היסוד לחירות של המעוול.
להלן פירוט סעיפי ההצעה:
סעיף 1 – סעיף המטרה בא לעגן את העיקרון לפיו יפורשו יתר סעיפי החוק – הגנה על כבודו של כל אדם במדינת ישראל ומניעת גילויי גזענות והסתה לגזענות.
סעיף 2 – הסעיף מפנה להגדרת הגזענות כפי שהיא מוגדרת בחוק העונשין, התשל"ז–1977 (להלן – חוק העונשין) כ"רדיפה, השפלה, ביזוי, גילוי איבה, עוינות או אלימות, או גרימת מדנים כלפי אדם, ציבור או חלקים של האוכלוסייה, והכל בשל צבע או השתייכות לגזע או למוצא לאומי-אתני".
המונחים "פרסום ו"פרסם" יהיו כהגדרתם בחוק העונשין. פרסום מוגדר בחוק העונשין כ"כתב, דבר דפוס, חומר מחשב, או כל מוצג חזותי אחר וכן כל אמצעי שמיעתי העשויים להעלות מלים או רעיונות, בין לבדם ובין בעזרת אמצעי כלשהו". פרסם מוגדר כ-"(1) בדברים שבעל פה – להשמיע מלים בפה או באמצעים אחרים, בהתקהלות ציבורית או במקום ציבורי או באופן שאנשים הנמצאים במקום ציבורי יכולים לשמוע אותם, או להשמיען בשידורי רדיו או טלויזיה הניתנים לציבור, או להפיצן באמצעות מחשב בדרך הזמינה לציבור, או להציען לציבור באמצעות מחשב.
(2) בפרסום שאינו דברים שבעל פה – להפיצו בקרב אנשים או להציגו באופן שאנשים במקום ציבורי יכולים לראותו, או למכרו או להציעו למכירה בכל מקום שהוא, או להפיצו בשידורי טלויזיה הניתנים לציבור, או להפיצו לציבור באמצעות מחשב בדרך הזמינה לציבור, או להציעו לציבור באמצעות מחשב."
סעיף 3 – סעיף זה אוסר פרסום שיש בו משום גילוי גזענות או הסתה לגזענות. חוק העונשין אוסר על פרסום דבר "מתוך מטרה להסית לגזענות". משמעות הדבר היא כי רק בהתקיים יסוד נפשי של כוונה ניתן להעמיד לדין אדם על פרסום כאמור. מדובר בדרישה מצמצמת מאוד, המקשה על העמדה לדין של מי שמסיתים לגזענות תוך עצימת עיניים לתוצאות מעשיהם.
מוצע מנגנון שמאפשר לפרט לתבוע פיצויים בגין פרסום גילויי גזענות או הסתה לגזענות באמצעות ביטול הדרישה לפי חוק העונשין להוכחת כוונה מיוחדת לביצוע הסתה גזענית והסתפקות ברף של "עצימת עיניים" המאפיין את מרבית הפרסומים הגזעניים. לעניין סעיף זה אין חשיבות אם יש בפרסום אמת ואם הוא הביא לגזענות הלכה למעשה.
סעיף 4 – על אף האמור בסעיף 3, ייתכנו מצבים שבהם ניתן יהיה לפרסם פרסום גזעני בלי שיראוהו כעבירה על סעיף 3. כך, דין וחשבון על פרסום גזעני לא יהווה הסתה לגזענות כשלעצמו. הדפסה מחודשת של פרסום בעל ערך היסטורי, אף אם תכניו גזעניים, לא תיחשב כעבירה, ובלבד שלא נעשתה מתוך מטרה להסית לגזענות. אדם שפרסם פרסום הכולל אך ורק ציטוט מתוך כתבי דת וספרי תפילה או שמירה על פולחן יוכל להתגונן בטענה זאת. בשנים האחרונות מהווה סייג זה בחוק העונשין את הבסיס לסגירת תיקים רבים של הסתה גזענית, שכן רשויות התביעה טוענות שיהיה קשה להוכיח את הכוונה הגזענית במקרה שבו הפרסום הגזעני עושה שימוש, ולו עקיף, במקורות או כתבים יהודיים. הפיכת ציטוט מכתבי דת להגנה במקום סייג תעביר את נטל ההוכחה מהתובע לנתבע.
סעיף 5 – הוראה זו מרחיבה את איסור הפרסום שיש בו משום גילוי גזענות או הסתה לגזענות המוצע בסעיף 2 גם להחזקת פרסום גזעני לשם הפצה. הוראה זו ניזונה מסעיף 144ד לחוק העונשין שקובע כי "המחזיק לשם הפצה פרסום האסור לפי סעיף 144ב כדי להביא לגזענות, דינו – מאסר שנה, והפרסום יחולט".
סעיף 6 – הוראת סעיף 6 יוצרת את העוולה האזרחית שבחוק. מוצע לקבוע אפשרות לקבל פיצוי – מוגבל בסכום – בלא הוכחת נזק, בשל הקושי לכמת ולהוכיח את הנזק שבפגיעה הנגרמת לאדם בגין גילוי גזענות. סעיפים דומים נחקקו בחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה–1965, בחוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח–1998, ובחוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות ציבוריים, התשס"א–2000.
סעיף 7 – הוראה זו מרחיבה את הזכות להגיש תביעה על הפרת הוראות החוק גם לארגון העוסק בהגנה על זכויות אדם. תכליתה של הוראה זו היא להביא לאכיפה יעילה יותר של החוק. מוצע להקנות לארגונים העוסקים בהגנה של מי שאסור להסית נגדו לפי החוק את הזכות להתערב ולהשמיע את דבריהם בפני בית המשפט. לבית המשפט מוקנה שיקול דעת לקבוע האם התערבות זו ראויה בהתחשב גם במהלכו של המשפט, מידת התועלת הצפויה מהתערבותו של הארגון, והצורך לייעל את ההליך המשפטי. יצוין כי הוראה דומה מצויה בחוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות ציבוריים, התשס"א–2000.
סעיף 8 – במקרים שבהם העוולה נעשתה על ידי תאגיד (חברה או עמותה) ראוי להטיל אחריות גם על מנהל התאגיד, שותף בכיר בתאגיד או עובד בכיר בו, האחראי על גילוי הגזענות כדי שהגנת החוק תהא יעילה יותר, תרתיע ותשיג את מטרתה החברתית. בעלי תפקידים אלו יהיו פטורים מאחריות פלילית ונזיקית אם הוכיחו כי לא ידעו על העוולה וכי נקטו אמצעים סבירים למניעתה.
סעיף 9 – סעיף זה קובע כי לעניין חוק זה דין המדינה כדין אדם וזאת נוכח חובתה של המדינה לכבד את העקרונות המוסריים והחברתיים הניצבים בבסיס החוק.
סעיף 10 – מטרת הסעיף להבהיר כי אין בחוק כדי לפגוע באיסורי הסתה או גזענות אחרים שנקבעו בחקיקה.
סעיף 11 – מוצע כי השר המופקד על ביצוע החוק יהיה שר המשפטים והוא יהיה רשאי להתקין תקנות לביצועו.
סעיף 12 – מוצע לתקן את חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו–2006 ולקבוע כי יהיה ניתן להגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית בתביעה שעילתה פרסום גזעני לפי חוק זה.
הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת השמונה-עשרה על ידי חבר הכנסת שלמה מולה וקבוצת חברי הכנסת (פ/3625/18; הוסרה מסדר היום ביום ב' בטבת התשע"ב (28 בדצמבר 2011)), על ידי חבר הכנסת שלמה מולה (פ/4152/18), ועל ידי חבר הכנסת דב חנין וקבוצת חברי הכנסת (פ/4292/18), ועל שולחן הכנסת התשע-עשרה על ידי חבר הכנסת דב חנין וקבוצת חברי הכנסת (פ/14/19), על ידי חבר הכנסת אילן גלאון (פ/72/19) ועל ידי חבר הכנסת דב חנין וקבוצת חברי הכנסת (פ/944/19).
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ח' באדר ב' התשע"ד – 10.3.14
מטרה 1. חוק זה נועד להגן על כבוד האדם במדינת ישראל, לקדם את המאבק בגזענות ולאסור גילוי גזענות או הסתה לגזענות. חוק זה נועד להגן על כבוד האדם במדינת ישראל, לקדם את המאבק בגזענות ולאסור גילוי גזענות או הסתה לגזענות. חוק זה נועד להגן על כבוד האדם במדינת ישראל, לקדם את המאבק בגזענות ולאסור גילוי גזענות או הסתה לגזענות.
הגדרות 2. בחוק זה – בחוק זה – בחוק זה –
"גזענות" – כהגדרתה בסעיף 144א לחוק העונשין, התשל"ז–1977 (להלן – חוק העונשין); "גזענות" – כהגדרתה בסעיף 144א לחוק העונשין, התשל"ז–1977 (להלן – חוק העונשין); "גזענות" – כהגדרתה בסעיף 144א לחוק העונשין, התשל"ז–1977 (להלן – חוק העונשין);
"פרסום" – כהגדרתו בסעיף 34כד לחוק העונשין; "פרסום" – כהגדרתו בסעיף 34כד לחוק העונשין; "פרסום" – כהגדרתו בסעיף 34כד לחוק העונשין;
"פרסם" – כהגדרתו בסעיף 34כד לחוק העונשין. "פרסם" – כהגדרתו בסעיף 34כד לחוק העונשין. "פרסם" – כהגדרתו בסעיף 34כד לחוק העונשין.
איסור פרסום גזעני 3. (א) לא יפרסם אדם פרסום שיש בו משום גילוי גזענות או משום הסתה לגזענות (בסעיף זה – פרסום גזעני). (א) לא יפרסם אדם פרסום שיש בו משום גילוי גזענות או משום הסתה לגזענות (בסעיף זה – פרסום גזעני). (א) לא יפרסם אדם פרסום שיש בו משום גילוי גזענות או משום הסתה לגזענות (בסעיף זה – פרסום גזעני).
(ב) לעניין סעיף זה, אין נפקא מינה אם הפרסום הגזעני הביא לגזענות או לא ואם היתה בו אמת או לא. (ב) לעניין סעיף זה, אין נפקא מינה אם הפרסום הגזעני הביא לגזענות או לא ואם היתה בו אמת או לא. (ב) לעניין סעיף זה, אין נפקא מינה אם הפרסום הגזעני הביא לגזענות או לא ואם היתה בו אמת או לא.
פרסום מותר 4. (א) פרסום דין וחשבון נכון והוגן על מעשה כאמור בסעיף 3, לא יראוהו כעבירה על אותו סעיף, ובלבד שלא נעשה מתוך מטרה להסית לגזענות. (א) פרסום דין וחשבון נכון והוגן על מעשה כאמור בסעיף 3, לא יראוהו כעבירה על אותו סעיף, ובלבד שלא נעשה מתוך מטרה להסית לגזענות. (א) פרסום דין וחשבון נכון והוגן על מעשה כאמור בסעיף 3, לא יראוהו כעבירה על אותו סעיף, ובלבד שלא נעשה מתוך מטרה להסית לגזענות.
(ב) פרסום בעל ערך היסטורי או תרבותי למטרות לימוד, מחקר או ביקורת לא יראוהו כעבירה ובלבד שלא נעשה מתוך מטרה להסית לגזענות. (ב) פרסום בעל ערך היסטורי או תרבותי למטרות לימוד, מחקר או ביקורת לא יראוהו כעבירה ובלבד שלא נעשה מתוך מטרה להסית לגזענות. (ב) פרסום בעל ערך היסטורי או תרבותי למטרות לימוד, מחקר או ביקורת לא יראוהו כעבירה ובלבד שלא נעשה מתוך מטרה להסית לגזענות.
(ג) תהא זו הגנה טובה אם הפרסום האסור כאמור בסעיף 3 הוא כולו ציטוט פסוקים מתוך כתבי דת וספרי תפילה, או שמירה על פולחן של דת, ובלבד שלא נעשו מתוך מטרה להסית לגזענות. (ג) תהא זו הגנה טובה אם הפרסום האסור כאמור בסעיף 3 הוא כולו ציטוט פסוקים מתוך כתבי דת וספרי תפילה, או שמירה על פולחן של דת, ובלבד שלא נעשו מתוך מטרה להסית לגזענות. (ג) תהא זו הגנה טובה אם הפרסום האסור כאמור בסעיף 3 הוא כולו ציטוט פסוקים מתוך כתבי דת וספרי תפילה, או שמירה על פולחן של דת, ובלבד שלא נעשו מתוך מטרה להסית לגזענות.
החזקת פרסום גזעני 5. לא יחזיק אדם פרסום לשם הפצה שיש בו משום גילוי גזענות או הסתה לגזענות. לא יחזיק אדם פרסום לשם הפצה שיש בו משום גילוי גזענות או הסתה לגזענות. לא יחזיק אדם פרסום לשם הפצה שיש בו משום גילוי גזענות או הסתה לגזענות.
עוולה אזרחית 6. (א) מעשה או מחדל בניגוד לסעיפים 3 ו-5 לחוק זה הם עוולה אזרחית והוראות פקודת הנזיקין [נוסח חדש], יחולו עליהם, בכפוף להוראות חוק זה. (א) מעשה או מחדל בניגוד לסעיפים 3 ו-5 לחוק זה הם עוולה אזרחית והוראות פקודת הנזיקין [נוסח חדש], יחולו עליהם, בכפוף להוראות חוק זה. (א) מעשה או מחדל בניגוד לסעיפים 3 ו-5 לחוק זה הם עוולה אזרחית והוראות פקודת הנזיקין [נוסח חדש], יחולו עליהם, בכפוף להוראות חוק זה.
(ב) (1) בית המשפט רשאי לפסוק בשל עוולה לפי חוק זה פיצוי שלא יעלה על 50,000 שקלים חדשים, בלא הוכחת נזק; סכום זה יעודכן ב-16 בכל חודש, בהתאם לשיעורי שינוי המדד החדש לעומת המדד הבסיסי; (1) בית המשפט רשאי לפסוק בשל עוולה לפי חוק זה פיצוי שלא יעלה על 50,000 שקלים חדשים, בלא הוכחת נזק; סכום זה יעודכן ב-16 בכל חודש, בהתאם לשיעורי שינוי המדד החדש לעומת המדד הבסיסי;
(2) בסעיף קטן זה – (2) בסעיף קטן זה –
"מדד" – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
"המדד החדש" – מדד החודש שקדם לחודש העדכון;
"המדד הבסיסי" – מדד חודש ינואר 2014.
מעמד תאגיד העוסק בהגנה על זכויות 7. (א) תובענה בשל עוולה לפי חוק זה יכול שתוגש בידי תאגיד העוסק בהגנה על זכויותיו של מי שאסור להסית נגדו לפי חוק זה, ובלבד שאם עילת התביעה היא הסתה נגד אדם מסוים, אותו אדם הסכים לכך. (א) תובענה בשל עוולה לפי חוק זה יכול שתוגש בידי תאגיד העוסק בהגנה על זכויותיו של מי שאסור להסית נגדו לפי חוק זה, ובלבד שאם עילת התביעה היא הסתה נגד אדם מסוים, אותו אדם הסכים לכך. (א) תובענה בשל עוולה לפי חוק זה יכול שתוגש בידי תאגיד העוסק בהגנה על זכויותיו של מי שאסור להסית נגדו לפי חוק זה, ובלבד שאם עילת התביעה היא הסתה נגד אדם מסוים, אותו אדם הסכים לכך.
(ב) בתובענה בשל עוולה לפי חוק זה שהוגשה בידי אדם רשאי בית המשפט לתת לתאגיד כאמור בסעיף קטן (א) להשמיע את דברו, בדרך שיורה. (ב) בתובענה בשל עוולה לפי חוק זה שהוגשה בידי אדם רשאי בית המשפט לתת לתאגיד כאמור בסעיף קטן (א) להשמיע את דברו, בדרך שיורה. (ב) בתובענה בשל עוולה לפי חוק זה שהוגשה בידי אדם רשאי בית המשפט לתת לתאגיד כאמור בסעיף קטן (א) להשמיע את דברו, בדרך שיורה.
אחריות נושאי משרה בתאגיד 8. מקום שהעוולה נעשתה על ידי תאגיד, יהיה אדם אחראי גם הוא לעוולה, אם היה אותה שעה מנהל פעיל בתאגיד, שותף, למעט שותף מוגבל, או עובד בכיר האחראי לנושא הנדון, אלא אם כן הוכיח שניים אלה: מקום שהעוולה נעשתה על ידי תאגיד, יהיה אדם אחראי גם הוא לעוולה, אם היה אותה שעה מנהל פעיל בתאגיד, שותף, למעט שותף מוגבל, או עובד בכיר האחראי לנושא הנדון, אלא אם כן הוכיח שניים אלה: מקום שהעוולה נעשתה על ידי תאגיד, יהיה אדם אחראי גם הוא לעוולה, אם היה אותה שעה מנהל פעיל בתאגיד, שותף, למעט שותף מוגבל, או עובד בכיר האחראי לנושא הנדון, אלא אם כן הוכיח שניים אלה:
(1) העוולה נעשתה שלא בידיעתו; (1) העוולה נעשתה שלא בידיעתו; (1) העוולה נעשתה שלא בידיעתו;
(2) הוא נקט אמצעים סבירים בנסיבות העניין כדי למנוע את העוולה. (2) הוא נקט אמצעים סבירים בנסיבות העניין כדי למנוע את העוולה. (2) הוא נקט אמצעים סבירים בנסיבות העניין כדי למנוע את העוולה.
דין המדינה 9. לעניין חוק זה דין המדינה כדין כל אדם. לעניין חוק זה דין המדינה כדין כל אדם. לעניין חוק זה דין המדינה כדין כל אדם.
שמירת דינים 10. אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מהוראות כל דין האוסר על גילוי גזענות או הסתה לגזענות. אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מהוראות כל דין האוסר על גילוי גזענות או הסתה לגזענות. אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מהוראות כל דין האוסר על גילוי גזענות או הסתה לגזענות.
ביצוע ותקנות 11. שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו. שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו. שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו.
תיקון חוק תובענות ייצוגיות 12. בחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו–2006, בתוספת השנייה, בסופה יבוא: בחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו–2006, בתוספת השנייה, בסופה יבוא: בחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו–2006, בתוספת השנייה, בסופה יבוא:
"14. תביעה בעילה לפי חוק איסור פרסום גזעני, התשע"ד–2014." "14. תביעה בעילה לפי חוק איסור פרסום גזעני, התשע"ד–2014." "14. תביעה בעילה לפי חוק איסור פרסום גזעני, התשע"ד–2014."