הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 549437 הכנסת התשע-עשרה יוזמים: חברי הכנסת דב חנין מוחמד ברכה חנא סוייד עפו אגבאריה פ/2264/19 הצעת חוק החולה הנוטה למות (תיקון – רצון החולה), התשע"ד–2014 דברי הסבר סעיף 1 לחוק החולה הנוטה למות, התשס"ו–2005 (להלן – החוק), קובע את מטרת החוק. בסעיף זה מוזכרים הערכים של אוטונומיית הרצון של האדם והחשיבות של איכות החיים אך לא זכות החולה לכבוד וזכותו לפרטיות, המצוינים בסעיף 1 לחוק זכויות החולה, התשנ"ו–1996 (להלן – חוק זכויות החולה). עניין זה מעורר תמיהה נוכח הקביעה בסעיף 1(ב) לחוק כי החוק מבוסס, בין היתר, על ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, וכן נוכח חקיקתו של חוק החולה הנוטה למות קרוב לעשר שנים לאחר חקיקתו של חוק זכויות החולה. התיקון המוצע לסעיף 1(א) לחוק נועד להשוות בין הערכים המוגנים לפי כל אחד משני החוקים. סעיף 16(ב) לחוק כופה על חולה הנוטה למות לקבל טיפול רפואי נלווה בניגוד לרצונו, בשונה מהוראת סעיף 17 המורה להימנע ממתן טיפול רפואי לחולה בשלב סופי שאינו בעל כשרות, סובל סבל משמעותי ונקבע לגביו כי אינו רוצה שחייו יוארכו. ההבחנה בין חולה נוטה למות, שאינו רוצה שחייו יוארכו, לבין חולה במצב סופי שהביע משאלה דומה, אינה מוצדקת. כמו כן, כפיית טיפול רפואי מכל סוג על חולה, פוגעת באוטונומיה של החולה, בכבודו ובפרטיותו, וסותרת את הוראות חוק זכויות החולה, שלפיהן מתן טיפול רפואי לחולה מותנה בהסכמתו מדעת לקבל את הטיפול. ההצעה לתיקון סעיף 16(ב) לחוק נועדה לתקן עיוות זה. סעיף 21 לחוק אוסר על הפסקתו של טיפול רפואי רציף בחולה הנוטה למות אם ההפסקה עלולה להביא למות החולה. עם זאת, במקרים שבהם החל מתן טיפול רפואי רציף לחולה, בטרם נקבע לגביו שהוא נוטה למות, או בטרם נבדק אם החולה הפקיד הנחיות רפואיות מקדימות הכוללות סירוב לקבלת טיפול רפואי מן הסוג האמור, או שבשל מצבו בעת התחלת הטיפול נבצר מן החולה להביע סירוב לקבלתו. מוצע לסייג את האיסור. התיקון המוצע לסעיף 21 לחוק נועד לקבוע שני חריגים לאיסור הכללי להפסיק טיפול רפואי רציף. האחד, האיסור לא יחול על חולה בעל כשרות שהטיפול בו החל בניגוד לרצונו או אם לאחר תחילת הטיפול דרש החולה להפסיקו. השני, רופא אחראי יוסמך להורות על הפסקת טיפול רפואי רציף בחולה שאינו בעל כשרות אם בהנחיות רפואיות מוקדמות שהפקיד הצהיר החולה על רצונו להימנע מקבלת הטיפול המסוים שהוא התחיל לקבל. נוסף על כך, ביסוד ההבחנה בין הפסקתו של טיפול רפואי מחזורי ובין הפסקתו של טיפול רפואי רציף ניצבה הנחת המחוקק כי הפסקתו של טיפול רפואי רציף, העלולה להביא למות החולה, שקולה להמתה אקטיבית של החולה בידי הרופא. כדי להקל על הרופאים להתחשב ברצון החולה שלא לקבל טיפול כזה, נקבע בסעיף 21 לחוק כי "מותר להימנע מחידוש טיפול רפואי רציף, שנפסק שלא במכוון או שלא בניגוד להוראות כל דין". הוראה זו מהווה בסיס להכשרת השימוש במכונות הנשמה המצוידות בקוצבי זמן, המאפשרות להנשים חולה לפרק זמן קצוב שנקבע מראש, כדי שבתום הזמן שנקצב ניתן יהיה להימנע מחידוש פעולתה של המכונה. העברת האחריות להפסקת פעולתה של מכונת הנשמה מן הצוות הרפואי לקוצב זמן מכני ("שעון שבת") מהווה אחיזת עיניים, שכן, לא ייתכן שמבחינת הצוות הרפואי המטפל יהיה הבדל מהותי בין ניתוקו ממכונת הנשמה של חולה שחובר למכונה בניגוד לרצונו ובין חיבורו מלכתחילה לפרק זמן קצוב, בידיעה שאם בתום הזמן שנקצב לא תחודש פעולת המכונה החולה עלול למות. הצעת חוק זו נכתבה בסיוע ליל"ך – לחיות ולמות בכבוד. הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת השמונה-עשרה על ידי חברות הכנסת זהבה גלאון ונינו אבסדזה (פ/4518/18) ועל ידי חברי הכנסת רחל אדטו ודב חנין (פ/4559/18), ועל שולחן הכנסת התשע-עשרה על ידי חברת הכנסת זהבה גלאון וקבוצת חברי הכנסת (פ/136/19) ועל ידי דב חנין וקבוצת חברי הכנסת (פ/1109/19). --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום ח' באדר ב' התשע"ד – 10.3.14 תיקון סעיף 1 1. בחוק החולה הנוטה למות, התשס"ו–2005 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 1(א), אחרי "של האדם" יבוא "כבודו, פרטיותו". תיקון סעיף 16 2. בסעיף 16(ב)(2) לחוק העיקרי, במקום "והכל אף אם רצונו של החולה כפי שנקבע לפי סעיף 5(ב) או (ג)" יבוא "אלא אם כן רצונו של החולה כפי שנקבע לפי סעיף 5(ב)". תיקון סעיף 21 3. בסעיף 21 לחוק העיקרי, האמור בו יסומן "(א)" ואחריו יבוא: "(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), טיפול רפואי רציף בחולה בעל כשרות יופסק, אף אם הפסקתו עלולה להביא למות החולה, אם הטיפול כאמור החל בניגוד לרצונו של החולה או אם לאחר התחלת הטיפול כאמור, החולה דרש להפסיקו. (ג) רופא אחראי מוסמך להורות על הפסקת טיפול רפואי רציף בחולה שאינו בעל כשרות, אף אם הפסקתו עלולה להביא למות החולה, אם הוכח לו כי בהנחיות רפואיות מקדימות שהופקדו על ידו הצהיר החולה במפורש על רצונו להימנע מקבלת הטיפול המסוים שהחל לקבל."