חומר רקע
1
עילת הסבירות בהיבט השוואתי
'פרופ
טליה איינהורן*
בדבריי אתייחס להיבט ההשוואתי של עילת הסבירות ב
שתיים משלוש ה מדינות בהן נבחנה העילה בידי
הייעוץ המשפטי– ק נדה, אנגליה ואוסטרליה. במיוחד אבחן האם התיקון המוצע
לחוק יסוד: השפיטה
עומד
באמות המידה שנקבעו ב אותן.שיטות משפט
קנדה
בקנדה מפנה הייעוץ המשפטי להתפתחות שארעה בדין בענייןVavilov
.
בעניין זה דן בית המשפט העליון
,של קנדה בביקורת השיפוטית על מעשה המנהל שפגע בזכות של הפרטVavilov
, יליד קנדה שהיה אזרח
קנדי עד שהתברר לרשויות שם שהוריו, שהיגרו מרוסיה לקנדה, היו מרגלים רוסים שגורשו מארצות הברית
לרוסיה במסגרת חילופי מרגלים, לאחר שהורשעו בריגול. הבן לא היה שותף למעשיהם, וגם לא היה מודע
להם. אלא שפקיד מרשם האוכלוסין סבר שהפירוש הנכון של חוק האזרחות, הקובע שהסגל הדיפלומטי
והקונסולרי של מדינה זרה ונציגים או עובדים אחרים של מדינה זרה אינם זכאים לאזרחות קנדית, חל גם
על מרגלים רוסים שהתאזרחו בקנדה. מכיוון שההורים לא היו זכאים להיות אזרחי קנדה גם לבן לא היתה
זכות כזאת מלכתחילה וההכרה בו כאזרח ק .נדי לא היתה נכונה מלכתחילה
בערכאה ראשונה קבע בית המשפט הפדרלי שהחלטת הרשם היתה נכונה. בית המשפט הפדרלי
.לערעורים ובית המשפט העליון ביטלו את ההחלטה וקבעו שהיא היתה לא סבירה הטעם לכך היה שהרשם
התעלם מהפירוש הנכון של החוק, כפי שזה עולה מהדיונים בפרלמנט שקדמ ו לחיקוק חוק האזרחות
ומדברי ההסבר לחוק שמהם עלה בבירור שכוונת המחוקק היתה שההוראה תחול רק על אנשים שיש להם
.חסינות דיפלומטית, אבל לא על אחרים
באופן כללי יותר התייחס בית המשפט באותו עניין ל
אמת המידה ל ביקורת השיפוטית כשהרשות המנהלית
.פגעה בזכותו של אדם לדעת רוב השופטים ברירת המחדל בעניין זה צריכה להיות ה"סבירות". על בית
המשפט לבחון האם החלטת הרשות סבירה. ייתכנו מספר תוצאות "סבירות" ועל בית המשפט לאשר כל
החלטה שהיא "סבירה". גם כשהחלטה איננה "סבירה" אל לבית המשפט לקבוע מה היא ההחלטה
הסבירה, אלא עליו לשלוח את הע ניין לדיון נוסף בפני הרשות שתבחן את הנושא מחדש, ותוכל מצידה
להגיע שוב לאותה התוצאה או לשנות את החלטתה. רק לעיתים נדירות ישנה בית המשפט עצמו את
.התוצאה
ביהמ"ש ציין שני חריגים למבחן הסבירות כאמת מידה לבחינת החלטת הרשות המינהלית–
החריג הראשון
–
כאשר המחוקק
קבע בעצמו אמת מידה אחרת
, בין אם עשה זאת על
ידי קביעת מבחן
אחר ובין אם עשה זאת על ידי מתן רשות ערעור על החלטת הרשות .
רשות ערעור, להבדיל מעתירה
.מנהלית, בוחנת את "נכונות" ההחלטה
החריג השני–
כשמדובר בעקרון שלטון
החוק(rule of law). כשבית המשפט דן בסוגיות חוק תיות, או
בסוגיות משפטיות כלליות, או בשאלה מה קורה כאשר יש חפיפה בסמכויות של רשויות שונות, על בית
המשפט לברר האם החלטה שניתנה היא "נכונה". אם ההחלטה שניתנה איננה "נכונה", אין צורך לשלוח
"אותה להחלטה נוספת של הרשות, אלא על בית המשפט להורות מהי ההחלטה ה"נכונה.
*
.חברה קבועה באקדמיה הבינלאומית למשפט השוואתי
2
,ואכן בעניין אחרBell Canada v. Canada (Attorney General), קבע בית המשפט שה-
Radio-
television and Telecommunications Commission (CRTC)
שאסרה על המרת הפרסומות
האמריקאיות המשודרות עם ה-
Super Bowl
בפרסומות קנדיות, חרגה מהסמכות שהדין הקנה לה, ועל
.כן החלטתה לא היתה "נכונה" ועל כן היה ראוי לביהמ"ש לבטל אותה מבלי לבחון את סבירות ההחלטה
אנגליה
באנגליה הביקורת השיפוטית על מעשי המינהל מוסדרת בתקנות סדר הדין האזרחי , חלק54, וב-
Pre-
Action Protocol, הקובעי ם מתי ואיך ניתן להגיש תביעה. ככל שמדובר בהחלטה של רשות ציבורית
שקיבלה החלטה במסגרת המשפט הציבורי (מנהלי) בהפעילה את סמכותה המנהלית, יש להגיש את
.התביעה על פי הכללים שנקבעו בחלק זה
על התובע לקבל רשות בית המשפט להגיש את התביעה לביקורת שיפוטית, שלב שנועד לסנן בקשות לא
( :ראויות. במסגרת זאת עליו להוכיח1
) שיש לו עילת תביעה טובה(meritorious claim)
( ;
2
) שהנושא
( ;)שפיט (לא עניין של מדיניות או של בטחון הציבור3
) שהתביעה הוגשה ללא שיהוי(promptly)
( ;
4
)
שהוא מיצה את הסעדים החלופיים
(exhaustion of alternative remedies)
( ;
5
,) שיש לו זכות עמידה
קרי אינטרס מספק ; זכות העמידה קבוצות לחץ(pressure group)
מוכרת בנסיבות חריגות–
למשל, גוף
הפועל בכל העולם בתחום מומחיותו לשמירת איכות הסביבה כמוGreenpeace
.
יש שלוש אמות מידה לבחינת החלטת הרשות המנהלית–
אי חוקיות(illegality)
–
;כאשר הרשות חרגה מסמכות
אי סבירות(unreasonableness)
–
.החלטה לא הגיונית ששום רשות סבירה לא היתה מקבלת
הסטנדרט צריך להיות כה גבוה כדי למנוע את הסיכון שבית המשפט יחליט
לגופ ו של עניין(substantive
ultra-vires
);
אי תקינות פרוצדורלית(procedural impropriety)
–
כשהרשות לא פעלה לפי הכללים הפרוצדורליים
שנקבעו בחקיקה של הפרלמנט(procedural ultra vires)
או שהיא פעלה בניגוד לכללי הצדק הטבעי
(שמשמעותם–
איסור משוא פנים והחובה לתת זכות
.)טיעון
.לכך יש להוסיף את מבחן המידתיות שחל כשמדובר בביקורת שיפוטית על פגיעה בזכויות אדם של התובע
הסעד הנפוץ ביותר הוא ביטול ההחלטה המנהלית, זאת משום שהפרלמנט מסר את ההחלטה לידי הרשות
ולא לידי בית המשפט ועל כן על הרשות לחזור ולבחון את החלטתה. ואולם, כאשר בית המשפט משתכנע
שאין שום תועלת בהחזרת העניין לרשות הוא עשוי, בכפוף להוראה אחרת בחוק, לקבל את ההחלטה
בעצמו (סעיף54.19
(
3
)). ואולם, סעד כזה איננו אפשרי במקום שהחוק לא מאפשר זאת. בנוסף, הסעד
הזה מוגבל למקרים בהם תיתכן רק תוצאה אחת נכונה. כך המצב גם כשבית המש פט מפעיל את אמת
.המידה "מידתיות" לבחינת הפעולה המנהלית
עוד אציין כי בארצות הברית המבחן המקובל לסבירות הוא שמעשה המנהל שרירותי וגחמני(arbitrary
and vexatious)
מס קנות
לגבי שיטת המשפט הישראלית
,התיקון המוצע איננו פוגע בשום אופן במבחן הסבירות המקובל במדינות המשפט המקובל. לעניות דעתי
אותה אשמח לפרט בהזדמנות אחרת, רצוי להוסיף הגבלות על הביקורת השיפוטית ברוח ההוראות
הקבועות בחלק54
.של תקנות סדר הדין באנגליה
3
בספרה
משפט מינהלי כותבת השופטת דפנה ברק-
ארז כי"
עילת הסבירות היא עיקרון משפטי מתאים
במיוחד לביקורת על החלטות מנהליות בהתחשב בכך שתכליתן בכל החלטות אלה היא איזון בין אינטרסים
חב
רתיים"
.
דברים
א
לה מוצאים הד גם בדברי ד"ר גיל לימון
, המשנה ליועמ"
,ש היום.
אין .לגישה זאת אח ורע בדמוקרטיות מערביות .זה איננו תפקידו של בית המשפט במדינה דמוקרטית
ב שאר הדמוקרטיות גם
לא כל העולם משפט ויש חשיבות לזכות העמידה .
ישראל ,היא מדינת משפט מקובל ולכן, בהתייחס לדברים שאמר אתמול היועץ המשפטי לוועדה
עו"ד גו ר
בליי , ולכן .סביר לתקן תקלה שהכנסת מזהה בפסיקה על דרך של חקיקה נקודתית