הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 2207020
הכנסת העשרים וחמש
יוזמים: חברי הכנסת יסמין פרידמן
יוראי להב הרצנו
______________________________________________
פ/3562/25
הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון – עידוד הצלת מזון עודף), התשפ"ג–2023
דברי הסבר
ביטחון תזונתי הוא צורך בסיסי וקיומי. סקר חלקי של המוסד לביטוח לאומי מדצמבר 2021 מצביע על חומרת מצב אי-הביטחון התזונתי בארץ. יותר מ-16% מהמשפחות (522,000 משפחות) ויותר מ-21% מהילדים (665,000 ילדים) חיים במצב של אי-ביטחון תזונתי.
מהדוח הלאומי ה-6 לאובדן והצלת מזון של לקט ישראל והמשרד להגנת הסביבה לשנת 2020, עולה כי שווי המזון האבוד בישראל, בהיקף של 2.5 מיליון טון, היא 19.1 מיליארד שקלים חדשים (ובתוספת העלויות הסביבתיות למעלה מ- 22 מיליארד שקלים חדשים). כמעט מחצית מהאובדן הוא בר-הצלה, בהיקף של 1.1 מיליון טון ובשווי של כ-6.4 מיליארד שקלים חדשים. הדו"ח חושף נתון משמעותי נוסף והוא שעלויות אובדן המזון משפיעות על יוקר המחיה בישראל, מאחר שהן גורמות להתייקרות של 11% במחירי המזון. ההשפעה הכוללת של אובדן מזון בכל שרשרת הערך, על יוקר המחייה היא תוספת עלות של 6,815 שקלים חדשים למשק בית בשנה באמצעות התייקרות של כ-11% במחירי המזון. העלות הסביבתית למשק בשל אובדן המזון מסתכמת בכ-3.42 מיליארד שקלים חדשים בשנה. 6% מפליטות גזי החממה מקורן באובדן המזון.
אי-ביטחון תזונתי מלווה ברמת הוצאה נמוכה בעיקר על פירות, ירקות, בשר ודגים שערכם התזונתי גבוה. הערכות משרד הבריאות לעלויות המושתות על מערכת הבריאות בשל מחלות כרוניות הנגרמות מתזונה לקויה היא כ-20 מיליארד שקלים חדשים בשנה.
בתקופה בה משבר המזון הולך ומתעצם, מדינת ישראל אינה יכולה לעמוד יותר מנגד אל מול אובדן המזון, ועליה לפעול לניצול מיטבי של כל מקורות המזון העומדים לרשותה.
על מנת לעודד עסקי מזון לתרום עודפים טובים, ראויים ומזינים למאכל, יש לתת עדיפות במכרזים לעסקים אלו, המעבירים את השפע הקיים, שהושקעו בו ממילא משאבים, למקומות של חוסר. בכך ניתן יהיה להזין אוכלוסיות מוחלשות, להגן על הסביבה באמצעות הפחתת שימוש במשאבי סביבה נוספים וניצול משאבים שהושקעו, לשפר את הפריון ולהוזיל את יוקר המחייה.
לפיכך, מוצע לקבוע כי עסק תורם מזון עודף יקבל עדיפות במכרז על פני עסקים אחרים כאשר התוצאה המשוקללת של הצעות זהה.
הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת העשרים וחמש על ידי חבר הכנסת אברהם בצלאל וקבוצת חברי הכנסת (פ/3466/25).
הצעת החוק זהה לפ/3466/25 ולפיכך לא נבדקה מחדש על ידי הלשכה המשפטית של הכנסת.
--------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ז' בתמוז התשפ"ג (26.06.2023)
הוספת סעיף 2ד 1. בחוק חובת המכרזים, התשנ"ב–1992, אחרי סעיף 2ג יבוא: בחוק חובת המכרזים, התשנ"ב–1992, אחרי סעיף 2ג יבוא: בחוק חובת המכרזים, התשנ"ב–1992, אחרי סעיף 2ג יבוא: בחוק חובת המכרזים, התשנ"ב–1992, אחרי סעיף 2ג יבוא: בחוק חובת המכרזים, התשנ"ב–1992, אחרי סעיף 2ג יבוא:
"עידוד הצלת מזון עודף "עידוד הצלת מזון עודף "עידוד הצלת מזון עודף 2ד. (א) בסעיף זה –
"אישור" – אישור של רואה חשבון כי עסק מסוים תורם מזון עודף לארגון להצלת מזון;
"ארגון לחלוקת מזון" – כהגדרתו בסעיף 159 לחוק המזון;
"חוק המזון" – חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע"ו–2015;
"מזון" – כהגדרתו בחוק המזון;
"מזון עודף" – מזון ראוי למאכל אדם, שאינו שאריות כהגדרתן בחוק המזון;
"עוסק במזון" – כהגדרתו בחוק המזון;
"עסק" – תאגיד רשום הפועל על פי דין בישראל;
"תורם מזון עודף" – עסק אשר עוסק במזון ותורם מזון עודף ישירות או באמצעות ארגון לחלוקת מזון אחת לחודש לכל הפחות בכמות העולה על חצי טון או בכמות העולה על טון אחד במהלך שנה קלנדרית;
"תצהיר" – תצהיר של ארגון לחלוקת מזון כי העסק תורם מזון עודף.
(ב) פורסם מכרז לפי הוראות חוק זה, ולאחר שקלול התוצאות, קיבלו שתי הצעות או יותר תוצאה משוקללת זהה שהיא התוצאה הגבוהה ביותר, ואחת מן ההצעות היא של תורם מזון עודף, תיבחר ההצעה האמורה כזוכה במכרז, ובלבד שצורף לה, בעת הגשתה, אישור ותצהיר."