הצעת חוק לדיון מוקדם

DOCX 1,455 תווים המסמך המקורי ↗
מספר פנימי: 549037 הכנסת התשע-עשרה יוזמים: חברי הכנסת יעקב מרגי אליהו ישי דוד אזולאי אברהם מיכאלי פ/2298/19 הצעת חוק הגנת השכר (תיקון – התיישנות), התשע"ד–2014 דברי הסבר הצעת חוק זו באה לתקן בעייתיות העולה מלשון חוק הגנת השכר, התשי"ח–1958. על פי סעיף 17א לחוק הגנת השכר, התשי"ח–1958, תקופת התיישנות של תביעה לפיצויי הלנה במקרה של הלנה חוזרת, כשהשכר המולן משולם באיחור פעם אחר פעם, עומדת על שלוש שנים. לעומת זאת, אם השכר כלל אינו משולם הרי גם אם הדבר אירע פעם אחר פעם, תקופת ההתיישנות של התביעה אינה עולה על שנה. בע"פ 195/99 אורלי מרוביץ–עמישב שירותים בע"מ, פד"ע לד, עמ' 198 התייחס בית הדין הארצי לעבודה למצב זה באומרו: "אכן יש במצב הדברים היום משום חוסר סבירות שכן, אם הוארכה תקופת ההתיישנות לגבי שכר מולן שכבר שולם, מדוע אין להאריכה לגבי שכר שטרם שולם. אי-תשלום שכר מהווה פגיעה חמורה יותר בעובד מאשר תשלום שכרו באיחור, וסביר היה שגם לגבי פגיעה חמורה שכזו רשאי יהיה העובד להגיש את תביעתו לשכר מולן תוך שלוש שנים". לפיכך מוצע לתקן את הוראות הסעיף האמור ולקבוע כי תקופת ההתיישנות בכל מקרה של הלנת שכר חוזרת תהיה שלוש שנים. --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום ט"ז באדר ב' התשע"ד – 18.3.14 תיקון סעיף 17א 1. בחוק הגנת השכר, התשי"ח–1958, בסעיף 17א – (1) בסעיף קטן (ב), במקום הסיפה החל במילה "שבתוך", יבוא "תהא תקופת ההתיישנות שלוש שנים מיום שקמה לראשונה הזכות לפיצויי הלנת שכר, ואולם אין בכך כדי לקצר את תקופת ההתיישנות האמורה בסעיף קטן (א)"; (2) סעיף קטן (ג) – בטל.