הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 548176 הכנסת התשע-עשרה יוזמים: חברי הכנסת זבולון קלפה ישראל חסון אורית סטרוק שולי מועלם-רפאלי מרדכי יוגב יעקב מרגי יריב לוין גילה גמליאל דוד רותם נסים זאב אברהם מיכאלי יוני שטבון פ/2384/19 הצעת חוק הרשות לפיתוח הנגב (תיקון – שינוי הרכב הוועדה הבין-משרדית וערעור על המלצותיה), התשע"ד–2014 דברי הסבר ביום 12 ביולי 2010 אושר בכנסת חוק הרשות לפיתוח הנגב (תיקון מס' 4), התש"ע–2010 (להלן – חוק הרשות לפיתוח הנגב (תיקון מס' 4)), שנועד, בין היתר, לקבוע הוראות מעבר בנוגע למיזמים חקלאיים-תיירותיים משולבים בנגב. מכוח התיקון האמור הוקמה ועדה בין-משרדית שבחנה בקשות שהוגשו לה בנוגע למיזמים משולבים קיימים כאמור. במהלך דיוני הוועדה התעוררו ספקות בנוגע לפרשנות המונח "היתכנות תכנונית", דבר שהביא לעיכוב בעבודת הוועדה ולכך שעד עתה לא התקיים דיון בוועדה בחלק ניכר מהמיזמים שלגביהם הוגשו בקשות לפי התיקון. לפיכך, מוצע לקבוע קריטריונים בהתקיימם יראו מיזם כמיזם שנתקיימה בו "היתכנות תכנונית", על מנת להסיר ספק ולאפשר את יישומו של החוק. כמו כן, נוכח הימשכות ההליכים בוועדה הבין-משרדית עד כה ובשל מורכבות ההליכים התכנוניים, מוצע להאריך את התקופה להשלמת תכנונו של כל מיזם עד חלוף עשר שנים מיום שניתן אישור על ידי השר לפיתוח הנגב והגליל (להלן – השר) לפי סעיף 5(ב) לחוק הרשות לפיתוח הנגב (תיקון מס' 4), או עד חלוף 15 שנים מיום התחילה של התיקון האמור (12.7.2010), לפי המאוחר. נוסף על כך, מוצע לקבוע כי מי שניהל מיזם בנגב יהיה רשאי להגיש לבית המשפט לעניינים מינהליים עתירה מינהלית נגד המלצת הוועדה הבין-משרדית שלא להקצות או להקצות באופן חלקי מקרקעין לצורך פיתוח וניהול המיזם כמיזם חקלאי-תיירותי משולב. תיקון זה מוצע נוכח המורכבות העובדתית המיוחדת של בחינת מיזמים קיימים, אשר מטבעה אינה מתאימה לבירור בבית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ. עתירה מינהלית כאמור תוגש נגד המלצת הוועדה לשר או לרשות מקרקעי ישראל, באישור השר, ולא נגד החלטת השר עצמה. כמו כן, מוצע לשנות את הרכב הוועדה הבין-משרדית ולכלול בה גם נציגים של משרד ראש הממשלה ושל רשות מקרקעי ישראל, שהם גופים הנוגעים בדבר. --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום י"ז באדר ב' התשע"ד – 19.3.14 תיקון סעיף 6א 1. בחוק הרשות לפיתוח הנגב, התשנ"ב–1991 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 6א(א), אחרי פסקה (5) יבוא: בחוק הרשות לפיתוח הנגב, התשנ"ב–1991 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 6א(א), אחרי פסקה (5) יבוא: בחוק הרשות לפיתוח הנגב, התשנ"ב–1991 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 6א(א), אחרי פסקה (5) יבוא: בחוק הרשות לפיתוח הנגב, התשנ"ב–1991 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 6א(א), אחרי פסקה (5) יבוא: בחוק הרשות לפיתוח הנגב, התשנ"ב–1991 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 6א(א), אחרי פסקה (5) יבוא: "(6) נציג שימנה המנהל הכללי של משרד ראש הממשלה מבין עובדי משרדו, לפי המלצת יושב ראש החטיבה להתיישבות של ההסתדרות הציונית; "(6) נציג שימנה המנהל הכללי של משרד ראש הממשלה מבין עובדי משרדו, לפי המלצת יושב ראש החטיבה להתיישבות של ההסתדרות הציונית; "(6) נציג שימנה המנהל הכללי של משרד ראש הממשלה מבין עובדי משרדו, לפי המלצת יושב ראש החטיבה להתיישבות של ההסתדרות הציונית; "(6) נציג שימנה המנהל הכללי של משרד ראש הממשלה מבין עובדי משרדו, לפי המלצת יושב ראש החטיבה להתיישבות של ההסתדרות הציונית; "(6) נציג שימנה המנהל הכללי של משרד ראש הממשלה מבין עובדי משרדו, לפי המלצת יושב ראש החטיבה להתיישבות של ההסתדרות הציונית; (7) נציג שימנה שר הבינוי והשיכון מבין עובדי רשות מקרקעי ישראל, לפי המלצת מנהל רשות מקרקעי ישראל." (7) נציג שימנה שר הבינוי והשיכון מבין עובדי רשות מקרקעי ישראל, לפי המלצת מנהל רשות מקרקעי ישראל." (7) נציג שימנה שר הבינוי והשיכון מבין עובדי רשות מקרקעי ישראל, לפי המלצת מנהל רשות מקרקעי ישראל." (7) נציג שימנה שר הבינוי והשיכון מבין עובדי רשות מקרקעי ישראל, לפי המלצת מנהל רשות מקרקעי ישראל." (7) נציג שימנה שר הבינוי והשיכון מבין עובדי רשות מקרקעי ישראל, לפי המלצת מנהל רשות מקרקעי ישראל." הוספת סעיף 6ב 2. אחרי סעיף 6א לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 6א לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 6א לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 6א לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 6א לחוק העיקרי יבוא: "עתירה מינהלית "עתירה מינהלית "עתירה מינהלית 6ב. מי שמנהל מיזם חקלאי-תיירותי משולב בנגב, המבקש זכויות במקרקעין לצורך המשך ניהול המיזם לפי סעיף 6א או סעיף 5(ג)(2) לחוק הרשות לפיתוח הנגב (תיקון מס' 4), התש"ע–2010 (בחוק זה – מבקש), הרואה עצמו נפגע מהמלצת הוועדה הבין-משרדית שלא להקצות מקרקעין, או להקצות מקרקעין באופן חלקי, רשאי לעתור לבית המשפט לעניינים מינהליים בתוך ארבעים וחמישה ימים מיום שניתנה ההמלצה או בתוך שלושים ימים ממועד כניסת חוק הרשות לפיתוח הנגב (תיקון – שינוי הרכב הוועדה הבין-משרדית וערעור על המלצותיה), התשע"ד–2014, לתוקף, לפי המאוחר; לעניין זה, יראו את המלצת הוועדה כהחלטה שניתן לעתור עליה לפי חוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס–2000 (להלן – חוק בתי משפט לעניינים מינהליים)." תיקון חוק הרשות לפיתוח הנגב (תיקון מס' 4) 3. בחוק הרשות לפיתוח הנגב (תיקון מס' 4), התש"ע–2010, בסעיף 5 – בחוק הרשות לפיתוח הנגב (תיקון מס' 4), התש"ע–2010, בסעיף 5 – בחוק הרשות לפיתוח הנגב (תיקון מס' 4), התש"ע–2010, בסעיף 5 – בחוק הרשות לפיתוח הנגב (תיקון מס' 4), התש"ע–2010, בסעיף 5 – בחוק הרשות לפיתוח הנגב (תיקון מס' 4), התש"ע–2010, בסעיף 5 – (1) בסעיף קטן (ג)(2), בפסקת משנה (ב), בסופה יבוא "לעניין זה, יראו מיזם כמיזם שנתקיימה בו היתכנות תכנונית, אם התקיימו בו כל אלה: (1) בסעיף קטן (ג)(2), בפסקת משנה (ב), בסופה יבוא "לעניין זה, יראו מיזם כמיזם שנתקיימה בו היתכנות תכנונית, אם התקיימו בו כל אלה: (1) בסעיף קטן (ג)(2), בפסקת משנה (ב), בסופה יבוא "לעניין זה, יראו מיזם כמיזם שנתקיימה בו היתכנות תכנונית, אם התקיימו בו כל אלה: (1) בסעיף קטן (ג)(2), בפסקת משנה (ב), בסופה יבוא "לעניין זה, יראו מיזם כמיזם שנתקיימה בו היתכנות תכנונית, אם התקיימו בו כל אלה: (1) בסעיף קטן (ג)(2), בפסקת משנה (ב), בסופה יבוא "לעניין זה, יראו מיזם כמיזם שנתקיימה בו היתכנות תכנונית, אם התקיימו בו כל אלה: (1) הוועדה הבין-משרדית מצאה כי קיימת תכנית בת-תוקף המאפשרת לעשות במקרקעין שימוש חקלאי או שימוש תיירותי או שני השימושים ביחד; (1) הוועדה הבין-משרדית מצאה כי קיימת תכנית בת-תוקף המאפשרת לעשות במקרקעין שימוש חקלאי או שימוש תיירותי או שני השימושים ביחד; (1) הוועדה הבין-משרדית מצאה כי קיימת תכנית בת-תוקף המאפשרת לעשות במקרקעין שימוש חקלאי או שימוש תיירותי או שני השימושים ביחד; (1) הוועדה הבין-משרדית מצאה כי קיימת תכנית בת-תוקף המאפשרת לעשות במקרקעין שימוש חקלאי או שימוש תיירותי או שני השימושים ביחד; (2) רשות מקרקעי ישראל, אדם או גוף אחר הפועל מטעמה, או המבקש, הגישו או התחייבו להגיש לוועדה הבין-משרדית, בתוך פרק זמן שתקבע הוועדה הבין-משרדית ואשר לא יפחת משנתיים ולא יעלה על חמש שנים, תכנית המאפשרת את ניהולו ופיתוחו של מיזם חקלאי-תיירותי משולב במקרקעין; (2) רשות מקרקעי ישראל, אדם או גוף אחר הפועל מטעמה, או המבקש, הגישו או התחייבו להגיש לוועדה הבין-משרדית, בתוך פרק זמן שתקבע הוועדה הבין-משרדית ואשר לא יפחת משנתיים ולא יעלה על חמש שנים, תכנית המאפשרת את ניהולו ופיתוחו של מיזם חקלאי-תיירותי משולב במקרקעין; (2) רשות מקרקעי ישראל, אדם או גוף אחר הפועל מטעמה, או המבקש, הגישו או התחייבו להגיש לוועדה הבין-משרדית, בתוך פרק זמן שתקבע הוועדה הבין-משרדית ואשר לא יפחת משנתיים ולא יעלה על חמש שנים, תכנית המאפשרת את ניהולו ופיתוחו של מיזם חקלאי-תיירותי משולב במקרקעין; (2) רשות מקרקעי ישראל, אדם או גוף אחר הפועל מטעמה, או המבקש, הגישו או התחייבו להגיש לוועדה הבין-משרדית, בתוך פרק זמן שתקבע הוועדה הבין-משרדית ואשר לא יפחת משנתיים ולא יעלה על חמש שנים, תכנית המאפשרת את ניהולו ופיתוחו של מיזם חקלאי-תיירותי משולב במקרקעין; (3) הוועדה הבין-משרדית, לאחר ששמעה עמדת מתכנן שמונה מטעמה, קבעה כי לא ניתן לשלול את האפשרות כי עד תום המועד הקבוע בסעיף קטן (ו), תאושר תכנית כאמור בפסקת משנה (2)."; (3) הוועדה הבין-משרדית, לאחר ששמעה עמדת מתכנן שמונה מטעמה, קבעה כי לא ניתן לשלול את האפשרות כי עד תום המועד הקבוע בסעיף קטן (ו), תאושר תכנית כאמור בפסקת משנה (2)."; (3) הוועדה הבין-משרדית, לאחר ששמעה עמדת מתכנן שמונה מטעמה, קבעה כי לא ניתן לשלול את האפשרות כי עד תום המועד הקבוע בסעיף קטן (ו), תאושר תכנית כאמור בפסקת משנה (2)."; (3) הוועדה הבין-משרדית, לאחר ששמעה עמדת מתכנן שמונה מטעמה, קבעה כי לא ניתן לשלול את האפשרות כי עד תום המועד הקבוע בסעיף קטן (ו), תאושר תכנית כאמור בפסקת משנה (2)."; (2) בסעיף קטן (ו), במקום "עד תום עשר שנים מיום התחילה" יבוא "עד תום עשר שנים מיום אישור השר לפי סעיף קטן (ב), או עד תום חמש עשרה שנים מיום התחילה, לפי המאוחר". (2) בסעיף קטן (ו), במקום "עד תום עשר שנים מיום התחילה" יבוא "עד תום עשר שנים מיום אישור השר לפי סעיף קטן (ב), או עד תום חמש עשרה שנים מיום התחילה, לפי המאוחר". (2) בסעיף קטן (ו), במקום "עד תום עשר שנים מיום התחילה" יבוא "עד תום עשר שנים מיום אישור השר לפי סעיף קטן (ב), או עד תום חמש עשרה שנים מיום התחילה, לפי המאוחר". (2) בסעיף קטן (ו), במקום "עד תום עשר שנים מיום התחילה" יבוא "עד תום עשר שנים מיום אישור השר לפי סעיף קטן (ב), או עד תום חמש עשרה שנים מיום התחילה, לפי המאוחר". (2) בסעיף קטן (ו), במקום "עד תום עשר שנים מיום התחילה" יבוא "עד תום עשר שנים מיום אישור השר לפי סעיף קטן (ב), או עד תום חמש עשרה שנים מיום התחילה, לפי המאוחר". תיקון חוק בתי משפט לעניינים מינהליים 4. בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, בתוספת הראשונה, בסופה יבוא: בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, בתוספת הראשונה, בסופה יבוא: בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, בתוספת הראשונה, בסופה יבוא: בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, בתוספת הראשונה, בסופה יבוא: בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, בתוספת הראשונה, בסופה יבוא: "51. הקצאת מקרקעין – המלצה של הוועדה הבין-משרדית לפי סעיף 6א לחוק הרשות לפיתוח הנגב, התשנ"ב–1991, או סעיף 5(ג)(2) לחוק הרשות לפיתוח הנגב (תיקון מס' 4), התש"ע–2010, למעט החלטה של שר." "51. הקצאת מקרקעין – המלצה של הוועדה הבין-משרדית לפי סעיף 6א לחוק הרשות לפיתוח הנגב, התשנ"ב–1991, או סעיף 5(ג)(2) לחוק הרשות לפיתוח הנגב (תיקון מס' 4), התש"ע–2010, למעט החלטה של שר." "51. הקצאת מקרקעין – המלצה של הוועדה הבין-משרדית לפי סעיף 6א לחוק הרשות לפיתוח הנגב, התשנ"ב–1991, או סעיף 5(ג)(2) לחוק הרשות לפיתוח הנגב (תיקון מס' 4), התש"ע–2010, למעט החלטה של שר." "51. הקצאת מקרקעין – המלצה של הוועדה הבין-משרדית לפי סעיף 6א לחוק הרשות לפיתוח הנגב, התשנ"ב–1991, או סעיף 5(ג)(2) לחוק הרשות לפיתוח הנגב (תיקון מס' 4), התש"ע–2010, למעט החלטה של שר." "51. הקצאת מקרקעין – המלצה של הוועדה הבין-משרדית לפי סעיף 6א לחוק הרשות לפיתוח הנגב, התשנ"ב–1991, או סעיף 5(ג)(2) לחוק הרשות לפיתוח הנגב (תיקון מס' 4), התש"ע–2010, למעט החלטה של שר."