הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 541679 הכנסת התשע-עשרה יוזם: חבר הכנסת איתן כבל פ/2371/19 הצעת חוק לשיקום חופש הביטוי והדמוקרטיה (תיקוני חקיקה), התשע"ד–2014 דברי הסבר חופש הביטוי – החירות של אדם להשמיע את דעותיו, ללא מורא ופחד, וחירותו לשמוע את הדעות של זולתו – הוא זכות אדם מרכזית במשפט החוקתי של מדינת ישראל. חופש הביטוי הוא גם תנאי לקיומה של הדמוקרטיה. שלטון הנוטל לעצמו את הרשות לקבוע לאזרח מה אסור לומר, סופו שיקבע לאזרח גם מה אסור לחשוב (דברי השופט לנדוי בבג"ץ 243/62, אולפני הסרטה בישראל בע"מ נ' גרי, פ"ד טז 2407, 2416). הכנסת השמונה-עשרה תיזכר בהיסטוריה הפרלמנטרית ככנסת שפגעה בחופש הביטוי באופן חסר תקדים, בגל חקיקה שנועד לסתום פיות של יריבים פוליטיים. גל החקיקה כלל שלושה חוקים המגבילים את חופש הביטוי. תיקון מס' 40 לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה–1985, מסמיך את שר האוצר לגרוע מימון ציבורי ממוסדות אשר מבטאים עמדות פוליטיות שאינן עומדות בקנה אחד עם עמדות שהשלטון הגדיר כרצויות. החוק למניעת פגיעה במדינת ישראל באמצעות חרם, התשע"א–2011, מאפשר נקיטת הליכים משפטיים, הטלת מגבלות כלכליות ושלילת מימון ציבורי ממי שקורא להטלת חרם על על ההתנחלויות, על כל מוסד הקשור אליהן, או על מדינת ישראל. כך, לדוגמא, על פי החוק, אדם הקורא להטיל חרם על מוצרים המיוצרים בהתנחלויות עשוי להיתבע רק בשל כך בבית משפט בגין עוולה אזרחית. תיקון מס' 8 לפקודת האגודות השיתופיות מאפשר ליישובים קהילתיים למנוע קבלה של תושב חדש על בסיס "חוסר התאמה למרקם החברתי-תרבותי של הישוב" או על בסיס שהמועמד "אינו מתאים לחיי חברה בקהילה". אמנם החוק קובע כי ועדת הקבלה לא תסרב לקבל מועמד מטעמי "השקפה או השתייכות מפלגתית-פוליטית", אך באופן מעשי הקריטריונים העמומים שהחוק קובע מעניקים ליישובים רשיון להפלות משפחות על בסיס השתייכותן הלאומית ועל בסיס השקפותיהן האידיאולוגיות. חוק זה נועד לעקוף את החלטת בג"ץ בפסק דין משנת 2000 (בג"ץ 6689/95 קעדאן נ' מינהל מקרקעי ישראל, פ"ד 54(1), 258), שבו הדרת אזרחים ערבים מאדמות מדינה נקבעה כהפליה פסולה. שלושה חוקים אלה סוטים סטיה מהותית מהמסורת הדמוקרטית של מדינת ישראל. הם פוגעים פגיעה קשה ומסוכנת בחופש הפוליטי. הם נועדו להלך אימים ולמנוע מאנשים הבעת דעה ומחשבה. ישראל היא מדינה דמוקרטית. שלטון במדינה דמוקרטית אינו סותם פיות. שלטון במדינה דמוקרטית אינו מהלך אימים על גורמים שעמדותיהם אינן נושאות חן בעיניו. דרכה של מדינת ישראל אינה לרדוף אנשים על שום דעותיהם הפוליטיות. במדינה דמוקרטית הדיון מנצח את ההשתקה. החירות מנצחת את הכפיה משום שרק בדרך הזו האמת יכולה לנצח את השקר. הגיעה העת לנקות את שלושת הכתמים האלה מספר החוקים של מדינת ישראל. מוצע לאיין את תיקון מס' 40 לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה–1985, ולקבוע כי הפחתות סכומי תמיכה שציווה שר האוצר על פי תיקון זה מבוטלות. כמו כן, מוצע לאיין את החוק למניעת פגיעה במדינת ישראל באמצעות חרם, התשע"א–2011, ולקבוע כי תובענות שהוגשו בהתאם לחוק זה – יימחקו, והחלטות שקיבל שר האוצר בדבר ביטול מניעת הטבות – יבוטלו. כמו כן, מוצע לבטל את תיקון מס' 8 לפקודת האגודות השיתופיות. העלות המוערכת של הצעת חוק זו היא 0 שקלים, משום שלמיטב ידיעת המציע שר האוצר טרם השתמש בסמכות האמורה בסעיפים 1(ג) ו-2(ד) להצעה זו. הצעות חוק דומות הונחו על שולחן הכנסת השמונה-עשרה על ידי חברת הכנסת זהבה גלאון וקבוצת חברי הכנסת (פ/3572/18; פ/4116/18)), על ידי חבר הכנסת שלמה מולה (פ/3462/18), על ידי חבר הכנסת מוחמד ברכה וקבוצת חברי הכנסת (פ/3465/18) ועל ידי חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה וקבוצת חברי הכנסת (פ/4033/18; פ/3545/18). --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום י"ז באדר ב' התשע"ד – 19.3.14 ביטול הוראות חוקים 1. הוראות אלה בטלות מיום כניסתן לתוקף: (1) סעיף 3ב בחוק יסודות התקציב, התשמ"ה–1985 (להלן – חוק יסודות התקציב); (2) חוק למניעת פגיעה במדינת ישראל באמצעות חרם, התשע"א–2011 (להלן – חוק החרם); (3) ההגדרות "הגליל", "הנגב", "ועדת ההשגות", "ועדת קבלה", "זכות במקרקעין", "יישוב קהילתי" בסעיף 2 וכן סעיפים 6ב עד 6ד לפקודת האגודות השיתופיות; (4) פרטים 39 ו-40 לתוספת הראשונה לחוק בתי המשפט לעניינים מינהליים, התש"ס–2000. הוראות מעבר 2. (א) הורה שר האוצר על הפחתת סכומי תמיכה כמשמעותה ערב ביטולו של סעיף 3ב לחוק יסודות התקציב, יראו הוראה זו כאילו לא ניתנה, וסכומי התמיכה שהופחתו לפיה – יוחזרו לגוף שממנו נגרעו. (ב) הורה שר האוצר על מניעת הטבות כאמור בסעיף 4 לחוק החרם ערב ביטולו, יראו הוראה זו כאילו לא ניתנה. (ג) תובענות שהוגשו לפי חוק החרם ערב ביטולו – יימחקו.