הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 550455 הכנסת התשע-עשרה יוזמים: חברי הכנסת מירי רגב דב חנין נחמן שי דוד אזולאי ניצן הורוביץ פ/2405/19 הצעת חוק פיצויים לחיילי צה"ל נפגעי נחל הקישון, התשע"ד–2014 דברי הסבר בדוח הביניים של צוות הבדיקה הפרלמנטארי לבחינת תפקוד אגף שיקום נכים ואגף משפחות והנצחה במשרד הביטחון מיום י' באדר התש"ע (24 בפברואר 2010), אשר הוקם במהלך כהונתה של הכנסת השמונה-עשרה מטעם ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, נקבע כי על מדינת ישראל לפעול להרחבת מעגל הזכאים להכרה כנכי צה"ל למי שצללו במי הקישון גם בגין מחלות שאינן ממאירות (מדובר בכ-300 אנשים). כידוע, דו"ח ועדת שמגר עסק רק במחלות ממאירות ובעקבותיו הוקם מסלול מיוחד להכרה עבור אלה שצללו במי הקישון במהלך שירותם הצבאי וחלו במחלות ממאירות עקב כך. ואולם, חיילים שנחשפו למי הקישון וחלו במחלות לא ממאירות – זכאים לפנות לקצין התגמולים בתביעה להכרה, במסלול הרגיל הקבוע בחוק הנכים. דוח ועדת שני, העוסק ביישום המלצות ועדת שמגר בעניין המחלות הממאירות, נדרש גם לסוגיית המחלות הלא ממאירות והמליץ לאחרונה על הקמת פאנלים רפואיים שיבחנו את האפשרות לקשר סיבתי בין החשיפה למי הקישון ובין סוגים מסוימים של מחלות. המלצות הדוח אושרו על ידי שר הביטחון ומשרד הביטחון פועל בימים אלה להקים פאנלים רפואיים כאמור. ככל שהפאנלים יצביעו על קשר סיבתי אפשרי בין החשיפה למי הקישון ובין מחלות מסוימות – יבחנו קציני התגמולים בשנית את החלטותיהם בהתאם. ולמרות זאת, חברי הכנסת היוזמים סבורים כי אין להמתין להחלטותיהם של חברי הפאנלים הרפואיים הללו, בעיקר מכיוון שהזמן פועל לרעת האנשים שצללו במי הקישון במהלך שירותם הצבאי, וכל חטאם היה בכך שלא חלו במחלות ממאירות. זאת ועוד, חברי הכנסת היוזמים סבורים כי האנשים הללו צללו במי הקישון מתוך אמונה שלמה בשליחותם ובתרומתם לביטחון המדינה ואזרחיה ומתוך ידיעה כי אם יאונה להם רע, המדינה והצבא יעמדו מאחוריהם. ראוי לציין, כי ידוע שבמי הקישון נמצאו חומרים רעילים רבים ומגוונים שעלולים לגרום למחלות שונות שאינן ממאירות, אולם טרם נמצא קשר סיבתי למחלות הללו – ולא בטוח כי יימצא. בעניין זה, חשוב לציין, כי חברי הכנסת היוזמים סבורים שרצוי ונחוץ שהספק יהיה לצד אלה שללא שום ספק תרמו וסיכנו את גופם ובריאותם. לפיכך, מוצע כי שר הביטחון ימנה ועדה מיוחדת להכרה בחיילים שנפגעו עקב צלילה במי הקישון במהלך שירות סדיר או שירות מילואים. חברי הוועדה יהיו: נציג השר מקרב עובדי המשרד שיהיה גם היושב ראש, ראש אגף כוח אדם בצה"ל או מי שהוא הסמיך ורופא תעסוקתי עובד משרד הבריאות, שימנה שר הבריאות. חייל, וכן בן משפחה של חייל שנפטר, יהיה רשאי לפנות לוועדה בבקשה להכרה כנפגע נחל הקישון והוועדה תכיר בו ככזה אם שחה או צלל במי הקישון במשך 50 שעות לפחות במהלך שירותו בצה"ל ואם חלה במחלת עצבים או מחלת עור או מחלה במערכת העיכול או מחלה במערכת האנדוקרינית (שהיא אוסף של בלוטות שמייצרות ומפרישות הורמונים אל מחזור הדם. תפקידה של המערכת לשלוט בתהליכי זירוז, ויסות, גדילה וחילוף חומרים שמתקיימים באברי הגוף השונים). תנאי נוסף הוא שתסמיני המחלה הופיעו אצלו באופן חריג למאפייניה, לרבות לעניין הגיל שבו הופיעו או שכיחותם בקרב בני מינו של החייל. כמו כן, מוצע כי ניתן יהיה לערער על החלטת הוועדה בפני בית המשפט לעניינים מינהליים. מי שהוועדה הכירה שבו כנפגע נחל הקישון לפי חוק זה, יראו אותו כאילו הוכר כנכה לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט–1959, והוראות החוק האמור יחולו עליו ועל בני משפחתו. מי שהוועדה הכירה בו כנפגע נחל הקישון לפי חוק זה ונפטר, בין אם לפני שהוכר כנפגע נחל הקישון ובין אם אחרי שהוכר, יראו אותו כאילו הוכר כחייל שנספה במערכה לפי חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש"י–1950, והוראות החוק האמור יחולו עליו ועל בני משפחתו. הצעת חוק דומה בעיקרה הוצעה על שולחן הכנסת החמש-עשרה על ידי חבר הכנסת אברהם הירשזון וקבוצת חברי הכנסת (פ/1964). הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת השמונה-עשרה על ידי חבר הכנסת ישראל חסון וקבוצת חברי הכנסת (פ/3024/18), ועל שולחן הכנסת התשע-עשרה על ידי חבר הכנסת משה גפני וקבוצת חברי הכנסת (פ/2399/19). --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום י"ז באדר ב' התשע"ד – 19.3.14 הגדרות 1. בחוק זה – בחוק זה – "חייל" – מי ששירת או משרת שירות סדיר או שירות מילואים; "חייל" – מי ששירת או משרת שירות סדיר או שירות מילואים; "נחל הקישון" – לרבות נמל הקישון, שפך נחל הקישון וחוף שמן; "נחל הקישון" – לרבות נמל הקישון, שפך נחל הקישון וחוף שמן; "שירות מילואים", ו"שירות סדיר" – כהגדרתם בחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו–1986; "שירות מילואים", ו"שירות סדיר" – כהגדרתם בחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו–1986; "השר" – שר הביטחון. "השר" – שר הביטחון. ועדה להכרה בנפגעי נחל הקישון 2. (א) השר ימנה ועדה להכרה בחיילים נפגעי נחל הקישון (בחוק זה – הוועדה), ואלה חבריה: (א) השר ימנה ועדה להכרה בחיילים נפגעי נחל הקישון (בחוק זה – הוועדה), ואלה חבריה: (1) נציג השר מקרב עובדי משרדו, והוא יהיה היושב ראש; (2) ראש אגף כוח אדם בצה"ל או מי שהוא הסמיך לעניין זה; (3) רופא תעסוקתי עובד משרד הבריאות, שימנה שר הבריאות. (ב) הוועדה תקבע את סדרי עבודתה. (ב) הוועדה תקבע את סדרי עבודתה. הכרה בנפגעי נחל הקישון 3. (א) חייל, וכן בן משפחה של חייל שנפטר, רשאי לפנות לוועדה בבקשה להכרה כנפגע נחל הקישון; לעניין סעיף זה, "בן משפחה" – בן זוג, הורה, אח או ילד. (א) חייל, וכן בן משפחה של חייל שנפטר, רשאי לפנות לוועדה בבקשה להכרה כנפגע נחל הקישון; לעניין סעיף זה, "בן משפחה" – בן זוג, הורה, אח או ילד. (ב) הוועדה תכיר בחייל כנפגע נחל הקישון אם התקיימו בו כל אלה: (ב) הוועדה תכיר בחייל כנפגע נחל הקישון אם התקיימו בו כל אלה: (1) הוא שחה או צלל במי הקישון במשך 50 שעות לפחות במהלך שירותו בצה"ל; (2) הוא חלה במחלה המנויה בתוספת ותסמיניה הופיעו בו באופן חריג למאפייניה, לרבות לעניין הגיל שבו הופיעו או שכיחותם בקרב בני מינו של החייל. ערעור 4. החלטת הוועדה ניתנת לערעור לפני בית המשפט לעניינים מינהליים. החלטת הוועדה ניתנת לערעור לפני בית המשפט לעניינים מינהליים. תחולת חוקי השיקום 5. (א) מי שהוועדה הכירה בו כנפגע נחל הקישון לפי חוק זה, יראו אותו כאילו הוכר כנכה לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט–1959, והוראות החוק האמור יחולו עליו ועל בני משפחתו. (א) מי שהוועדה הכירה בו כנפגע נחל הקישון לפי חוק זה, יראו אותו כאילו הוכר כנכה לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט–1959, והוראות החוק האמור יחולו עליו ועל בני משפחתו. (ב) מי שהוועדה הכירה בו כנפגע נחל הקישון לפי חוק זה ונפטר, בין אם לפני שהוכר כנפגע נחל הקישון ובין אם אחרי שהוכר, יראו אותו כאילו הוכר כחייל שנספה במערכה לפי חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש"י–1950, והוראות החוק האמור יחולו עליו ועל בני משפחתו. (ב) מי שהוועדה הכירה בו כנפגע נחל הקישון לפי חוק זה ונפטר, בין אם לפני שהוכר כנפגע נחל הקישון ובין אם אחרי שהוכר, יראו אותו כאילו הוכר כחייל שנספה במערכה לפי חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש"י–1950, והוראות החוק האמור יחולו עליו ועל בני משפחתו. שמירת דינים 6. אין בהוראות חוק זה כדי לפגוע בזכויות המוקנות לחייל על פי כל דין. אין בהוראות חוק זה כדי לפגוע בזכויות המוקנות לחייל על פי כל דין. תיקון חוק בתי משפט לעניינים מינהליים 7. בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס–2000, בתוספת השנייה, אחרי פרט 23 יבוא: בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס–2000, בתוספת השנייה, אחרי פרט 23 יבוא: "24. ערעור על החלטה לפי סעיף 3(ב) לחוק פיצויים לחיילי צה"ל נפגעי הקישון, התשע"ד–2014". "24. ערעור על החלטה לפי סעיף 3(ב) לחוק פיצויים לחיילי צה"ל נפגעי הקישון, התשע"ד–2014". ביצוע ותקנות 8. (א) השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו. (א) השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו. (ב) השר רשאי להרחיב את התוספת, בצו, באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת. (ב) השר רשאי להרחיב את התוספת, בצו, באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת. תוספת (סעיפים 3(ב)(2) ו-8(ב)) תוספת (סעיפים 3(ב)(2) ו-8(ב)) 1. מחלות עצבים; 1. מחלות עצבים; 2. מחלות עור; 2. מחלות עור; 3. מחלות במערכת העיכול; 3. מחלות במערכת העיכול; 4. מחלות במערכת האנדוקרינית; 4. מחלות במערכת האנדוקרינית; 5. מחלות במערכת האימונולוגית. 5. מחלות במערכת האימונולוגית.