חומר רקע
ט
' תמוז, תשפ"ג
28
ביוני2023
לכבוד
ח"כ שמחה רוטמן
יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט
,שלום רב
:הנדון
עמדה מעודכנת מטעם ה סניגוריה הציבורית באשר
ל הצעת חוק העונשין (תיקון–
הוספת
עבירה של גביית דמי חסות), התשפ"ג-
2023
הסניגוריה הציבורית מבקשת
ל העלות על הכתב את הערותיה באשר לנוסחה העדכני של הצעת
החוק שבנדון, כפי שהובעו בעל-פה בדיונים הקודמים. בסוף המסמ ך נתייחס גם לתוספת הנשקלת
ל עניין קביעת הסדר
חילוט מרחיב ומרחיק לכת.
נפתח שלא כמנהגנו בשלוש דוגמאות קונקרטיות הממחישות היטב את הבעייתיות של העבירה
ה
חדשה ה מוצעת
בגין "גביי)ת דמי חסות" (וניתן לחשוב על דוגמאות רבות נוספות:
-
אדם מתגורר בשכונה שבה אירעו מספר התפרצויות לאחרונה. אותו אדם כמובן חושש
לרכושו, ו
באופן טבעי גם לגופו ולבני מ .שפחתו על רקע זה, הוא פונה לטכנאי
העוסק ב התקנת
מערכ
ו
ת אזעקה ביתי
ות
, תוך הבעת החשש האמור, ומתקשר עמו תוך מתן תשלום נאה ביותר .
ה מתקין אמנם
סיפק את ה מערכת אך זו
התגלתה כבלתי אפקטיבית או ש אירעו בה תקלות
טכניות
. ב
תרחיש אחר המתקין דווקא סיפק מער כת אזעקה טובה, אך קיבל על כך תמורה
כספית גבוהה מאד, ויש שיגידו במחיר מופקע בהשוואה לשווי המערכת
.בשוק
לפי הנוסח
המוצע ,, אותו מתקין חשוף לעבירה פלילית בשל קבלת התשלום
ואף אם רק
דרש את
התשלום.
1
-
אדם נכנס לחובות וחושש שיעקלו לו את הבית והרכוש .
על רקע זה הוא חייב למכור את הרכב
שלו. השכן שלו יודע זאת,, ואף "מנצל" זאת
ולכן משלם לו תמורה נמוכה בהרבה
מה שווי
המקובל .עבור הרכב אף במקרה
כ זה השכן יהיה
חשוף לעבירה פלילית
בגין עצם קבלת
התשלום.
2
-
אדם נתון בסכסוך אזרחי-
עסקי עם קבלן שיפוצים המבצע עבודות בביתו. אותו אדם חושש
שאי-
השלמת השיפוצים תגרום לפגיעה בדירה, בין אם במישור
של תנאיה הפיזיים
ובין אם
במישור של שוויה
הכלכלי. ייתכן ש
הוא גם חושש לפגיעה שתיגרם לו ו לבני משפחתו במישור
הבטיחותי. הקבלן דורש
מהא דם תשלום מלא עבור שירותיו, בטרם תיקון עבודתו לשביעות
1
וזאת על פי החלופה בסעיף העבירה המוצעת של "דורש או מקבל בעד מצרך או בעד שירות תמורה העולה במידה
."בלתי סבירה על התמורה המקובלת
2
וזאת לפי החלופה בסעיף העבירה המוצעת של "נותן בעד מצרך או בעד שירות תמורה הנופלת במידה בלתי סבירה
."מן התמורה המקובלת
רצונו של המזמין, הגם שייתכן שהקבלן
אינו זכאי לכך
לפי דיני החוזים . בהמשך התרחיש
האדם בכל זאת
משלם לקבלן את התשלום המלא
, משיקוליו שלו.
לכאורה הקבלן יהיה חשוף
,לעבירה פלילית
הן בשלב של עצם דרישת התשלום ו
הן בשלב של קבלתו.
3
,לנוכח נוסחה הרחב, העמום והמעורפל של העבירה המוצעת דוגמאות ממין אלו ע
לולות
להתרחש
במגוון רחב של סיטואציות חברתיות
, הן בהקשר של שלל התקשרויות כלכליות-
עסקיות לגיטימיות
,בתחומים שונים (ביטוח ,שירותי שמירה
שירותי ייעוץ, קבלני דירות ועוד) והן
בהקשר של סכסוכים
אזרחיים-
( אישיים
אפילו למשל בסכסוכי גירושין ו)הסדרת רכוש בין בני זוג .
,על כן ההסתייגויות העקרוניות
שהועלו על ידי הסניגוריה מן המהלך המוצע
,עומדות בעינן
ובמובנים רבים הן אף
התעצמו והחריפו לנוכח נוסחה העדכני של הצעת החוק.
לדעת הסניגוריה
,הציבורית
המהלך המתגב
ש
חורג ממידת הזהירות המתחייבת בגיבושה של עבירה פלילית חדשה
ומעורר קשיים ניכרים בכל הנוגע לעקרון החוקיות ולדרישת הוודאות בפלילים.
יתרה מכך, על פי המוצע בצד קביעת העבירה ה
חדשה והבעייתית של "גביית
"דמי חסות תיקבע
"חזקת מודעות" חריגה בנוף המשפט הפלילי
שעלולה להגביר עוד יותר את הסכנה
להפללת יתר
ולאכיפה סלקטיבית, לרבות כלפי
נותני שירות לגיטימיים ו
ביחס ל סיטואציות כלכליות
יומיומיות .
זאת ועוד, בהסדר המתגבש מוצע גם לקבוע ענישת מינימום ואף נשקלת האפשרות לקבוע הסדר
ח ילוט מרחיב
ובלתי מידתי .
השילוב בין עבירה פלילית רחבה ועמומה לבין רכיבים נוספים אלה
במישור העונשי יוצרים לטעמנו הסדר קיצוני ומרחיק לכת.
ככל שיוחלט בכל זאת לקדם את הצעת החוק, הרי ש לכל הפחות יש לקבוע את ההסדר כהוראת
( שעה תחומה בזמן עד3 שנים , כפי שנעשה)בהקשרים דומים ,
אשר
תאפשר
לבחון ולשקול בזמן
אמת.את אופן יישום הסעיף בשטח
:להלן נרחיב
העבירה החדשה המוצעת של "גב"יית דמי חסות
1.
כזכור, בתחילת הדיונים בהצעת החוק הסניגוריה ציינה כי כבר כיום החוק הפלילי הישראלי
נותן מענה הולם להתמודדות עם התופעה של נטילת דמי חסות, בין היתר בדמות עבירות
הסחיטה (סעיפים427
-
428
לחוק העונשין), שיסודותיהן נוסחו על ידי המחוקק ופורשו על ידי
בתי המשפט
בהרחבה
, ובצדן קבועים עונשי מאסר משמעותי ים. לשיטתנו קשיים הנוגעים
לאיסוף ראיות על ידי המשטרה, הקיימים בעבירות רבות בחוק הפלילי ובמיוחד בעבירות
בעלות מאפיינים דומים לאלו של עבירת הסחיטה, אינם יכולים להצדיק הרחבה כה ניכרת
של יסודות העבירה במישור המהותי , כפי שמוצע לעשות כעת. בצד האמור קיימים בידי
3
וזאת לפי החלופה בסעיף העבירה של "דורש או מקבל דבר."שאינו מגיע לו כדין
ר שויות האכיפה כלים שונים ורבים–
אפקטיביים בהרבה– לה תמודדות עם התופעה, ובכלל
,זה אכיפה כלכלית ומשולבת ,חוקי איסור הלבנת הון וחוק המאבק בארגוני פשיעה
חוקי
מס
ו עבירות
מרמה
, רגולציית רישוי ועוד .
2.
כאמור לעיל, העבירה המוצעת שעניינה "גב "יית דמי חסות
מעורר ת
לטעמנו
קשיים ניכרים בכל
.הנוגע לעקרון החוקיות ולדרישת הוודאות בפלילים העבירה המוצעת אינה מאפשרת
הבנה
ברורה של ההתנהגות האסורה, ומנגד, עלול
ה להרחיב את התפרשות העבירה כך שתחול על
מקרים שאין בהם כל פסול כשלעצמם. זאת, ללא קביעת
מבחנים משפטיים שמאפשרים
להבחין ב.ין התנהגות לגיטימית לבין התנהגות אסורה
,בפרט ביסוס העבירה החדשה על חשש
כללי, סובייק
טיבי וערטילאי של הנפגע לכאורה ,שאין לו זיקה כלשהי לחשוד לכאורה,
מהווה
כר פורה להפללת יתר, לרבות של בעלי עסקים לגיטימיים וסיטואציות כלכליות יומיומיות .
בעינינו עבירה זו
עלולה להעניק כוח ושיקול דעת רחבים מדי לרשויות החקירה והתביעה ,
וכפועל יוצא גם להביא לאכיפה סלקטיבית ושרירותית .
לנוכח משקלן
המרכזי של( החלופות העומדות בבסיס העבירה המוצעת התמורה שניתנה בעד
המצרך א ו המצרך שניתן בעד התמורה או""דבר שאינו מגיע לו כדין) ,
קיימת גם סכנה לזליגת
דיני החוקים והנזיקין
אך תוך דיוני ה
הליך הפלילי –
.על כל המשתמע מכך
3.
למעשה
, העבירה המוצעת בעניין "גב"יית דמי חסות מבוססת על העבירה הקיימת של "עושק "
(סעיף431
לחו .ק העונשין) תוך חידוד מינורי שלה לעניין זה יודגש כי עבירת העושק הקיימת
כיום בחוק העונשין הינה עבירה ישנה מאד
ה
מנוסחת באופן ארכאי , ולא בכדי נעשה בה
שימוש
מועט בו סיטואציות ספציפיות מאד (בעיקר מעשי עוקץ קשישים וחסרי ישע). לנוכח
האמור, אין כל חולק שעבירת העושק היתה צריכה לעבור תיקון יסודי ומעמיק. בוודאי שאין
מק ום לאמץ עבירה זו אל תוך עבירה פלילית חדשה המתיימרת להיות עבירה
מודרנית , ולא
ראוי להפוך אותה לבסיס
שממנו תורכב
עבירה חדשה'שעניינה 'דמי חסות.
חמור מכך, על פי
המוצע תיקבע בצד עבירה זו ענישה
מחמירה
,בהרבה"חזק"ת מודעות חריגה ,
ענישת מינימום
מרחיקת לכת וייתכן שאף הסדר חילוט מרחיב.
בהקשר זה כי
מבדיקה ראשונית של המשפט המשווה בסוגיה זו, לא איתרנו עביר 'ת 'פרוטקשן
דומה
במדינות אחרות בעולם המערבי . גם במדינות )(הרבות המבקשות להתמודד עם הבעיה
של 'דמי חסות', הדבר נעשה באמצעות עבירת סחיטה (כללית או ייעודית) המבוס סת על דרישה
פוזיטיבית המלווה באיום/כפייה/לחץ פסול, ולכן למיטב ידיעתנו העבירה המוצעת הינה חסרת
תקדים גם במבט השוואתי.
4.
,אנו רואים קושי ניכר, היורד לשורשו של עניין
במיוחד בקביעת "חזקת מודעות". חזקה זו
חורגת מן הסטנדרט המינימאלי והראוי של גיבוש עבירה פלילית ומקרבת מאד את העבירה
למשטר של אחריות ללא אשמה פלילית .
,למעשה התקשרויות
כלכליות-
עסקיות רבות נובעות
במישרין .ממצב שבו מקבל השירות מצוי בסביבה שבה נעברו עבירות כלפי הגוף או הרכוש
במצבים ממין אלה
המרכיב האמור תמיד י
תקיים, ולא ניתן יהיה להפריך אותו .
,כפועל יוצא
הדיון המשפטי
בהתקיימות החזקה
יתמקד
רובו ככולו
בטיב התמורה ב או "דבר שאינו מגיע
"לו כדין
. מדובר כאמור בזליגה בעייתית של דיני החוז ,ים והנזיקין אל תוך המשפט הפלילי
.ובכר פורה להפללות יתר
התייחסות למרכיב ענישת המינימום בהצעת החוק
5.
הצעת החוק אף
מבקשת
ל קבוע ענישת מינימום
מרחיקת לכת .
הצעת חוק זו–
בדומה להצעות
חוק נוספות המועלות באחרונה–
ממחישות את החשש הכבד עליו התרענו במסמכים קודמים
מפני 'מדרון חלקלק' בתחום הענישה הפלילית. להערכתנו, 'פריצת הסכר' בתחום זה תביא
בתורה (ולמעשה היא כבר החלה להביא) ל הגשת שלל הצעות חוק שטיבן החמרה בענישה במגוון
רחב מאד של עבירות פליליות–
.לרבות תוך קביעת עונשי מינימום וחובת הטלת מאסר בפועל
6.
הסתייגויותינו העקרוניות והמעשיות מפני יוזמות להחמרה בענישה, ובדגש על קביעת עונשי
מינימום ועונשי חובה בספר החוקים הישראלי, ידועות ופורטו בהרחבה במ סמך הקודם שהוגש
לוועדה .
,עם זאת בעייתיות זו מתחדדת ומתעצמת לנוסח הקשיים המהותיים העומדים
ביסודות העבירה החדשה .העבירה המוצעת, לפי טיבה ואופייה, היא בעלת מנעד רחב מאד
של
נסיבות ביצוע
, קלות וחמורות כאחד. הצעת החוק מבקשת להחריף היבט זה
בכך שהיא
מבקשת לקבוע עונשי מזערי גבוה
וחובת הטלת מאסר
ביחס לכלל המקרים .
הדבר צפוי להביא
.לעיוותי דין ולתוצאות בלתי צודקות גם ברמה עונשית
7.
קושי נוסף העולה מאימוץ שיטה של עונשי מינימום,, הרלוונטי מאד גם לענייננו הוא ש הצרת
שיקול הדעת השיפוטי בענישה דווקא
מחז
קת עד מאוד את כוחה של התביעה ,
שלבחירתה
בסעיף אישום כזה או אחר השפעה
משמעותית על סוג העונש ומידתו.
תופעה זו בדיוק
התרחשה בארצות-
הברית ובהקשרים קודמים גם בישראל, בעקבות חקיקתם של עונשי
מינימום והסדרים אחרים המצרים את שיקול הדעת השיפוטי בענישה. התובעים הפכו ה לכה
למעשה לגוזרי הדין, וכוח המיקוח שלהם במשא ומתן להסדר טיעון הפך לכזה שדחף נאשמים
רבים להודות בעבירה פחותה, תוך ויתור על טענות חפות, רק כדי להימנע מן הסיכון של עונש
המינימום. מחקרים רבים מראים כי כבילת שיקול הדעת של בית המשפט מעבירה כוח רב
מאוד לידי התביע ה, שהחלטתה לגבי בחירת סעיף האישום וניסוח עובדות כתב האישום אינה
.כפופה להבניות החוקיות הללו4
8.
בניגוד גמור למשתמע מהצעת החוק, הניסיון מלמד כי בתי המשפט נוהגים להטיל ענישה
מחמירה (ובכלל זה מאסרים בפועל) בעבירות סחיטה-
ובפרט בנסיבות של נטילת דמי חסות-
.ולתת משקל גדול מאוד למציאות החברתית ולשיקולי ההרתעה לפי הנתונים שה וגשו לוועדה
על ידי המשטרה ,המתייחסים לעבירת הסחיטה ב
כלל הקשריה (קלים וחמורים כאחד) ו כן
במצבים של
הסדרי טיעון,
ברוב המכריע של מקרים אלה ממילא ,מוטל עונש מאסר בפועל
ובחלק משמעותי מהמקרים
מדובר ב
מאסר ל
תקופה ממושכת.
4
:ר', בין היתר, 56 STAN. L.
Domination & Dissatisfaction: Prosecutors as Sentencers
Marc L. Miller,
REV. 1211 (2004); אורן גזל-
,"אייל ורותי לזר, "ההשלכות הצפויות לעונשי מוצא
חוקים ג97-41
(
2011
.)
9.
,לבסוף דומה כי בבסיס הצעת החוק מונחת הנחת היסוד לפיה החמרה בענישה–
ובפרט קביעת
עונשי מינימום–
אכן תוביל להרתעה ולמיגור התופעה. ואולם, מחקרים רבים שנערכו בארץ
ובעולם מלמדים כי החמרת הענישה אינה מקדמת את אלמנט ההרתעה או את המאבק
,בפשיעה
וזאת להבדיל מוודאות האכיפה והגדלת סיכויי העבריין להיתפס .
,על כן במצב
הדברים הקיים ,
הפתרון הראוי והיעיל יותר לצמצום התופעה אינו נעוץ בהתמקדות מרכזית
,בהחמרה בענישה
אלא ב מיצוי הכלים האכיפתיים והמניעתיים שכאמור נתונים כיום בידי
רשויות האכיפה.
הת
ייחסות להסדר הנשקל בעניין החילוט
10
. להבנתנו נשקל ל
עגן ב חוק גם הסדר חילוט מרחיב ובלתי מידתי, על אף שסוגיה זו לא נדונה
לעומק בדיוני
הוועדה ולא הוצגה התשתית העובדתית הנדרשת בהקשר זה .
הסניגוריה
.הציבורית מסתייגת עקרונית גם מהצעה זו
11
. יוזכר
כי תלויה ועומדת
הצעת חוק ממשלתית
בעניין חילוט תקבולי עבירה, שבעניינה
.הסניגוריה הציבורית העבירה הסתייגויות עקרוניות ופרטניות לטעמנו מן הראוי להסדיר את
,דיני החילוט באופן מאוחד במסגרת הצעת החוק הממשלתית
הכוללת בחובה גם את
מכלול
האיזונים והבלמים הנדרשים
. כבר עתה הולכת וגוברת המגמה של יצירת חקיקת "טלאי-על-
,טלאי" בתחום החילוט5
,"ללא כל ראייה רוחבית ו"רעיון מסדר אשר גורמת לבלבול רב ולחוסר
.קוהרנטיות בהסדרה החקיקתית
12
.
,לגופו של עניין כבר כיום קבועים בחקיקה הישראלית הסדרי חילוט
רחבים ביותר
המאפשרים
לבתי המשפט להורות על חילוט רכוש הקשור בביצוע העבירה במובנו הרחב–
ולעיתים גם
חילוט בשווי–
( בפרט בהתייחס לתופעות של פשיעה חמורה ר' למשל סעיף39
לפקודת סדר
הדין הפלילי (מעצר וחיפוש), תשכ"ט-
1969
, וכן בחוקים הרלוונטיים לענייננו כגון חוק המאבק
בארגונ
י פשיעה, התשס"ג-
2003
ו
חוק איסור הלבנת הון, התש"ס-
2000
.)
,במקרים המתאימים
הסדרים אלה כמובן יעמדו בפני הרשויות גם לצורך אכיפתה של
העבירה החדשה המוצעת
שעניינה "גב."יית דמי חסות
13
.
לטעמנו אימוץ הסדר חילוט נפרד ומרחיב
ביחס לעבירה החדשה המוצעת של "גב יית דמי
"חסות– על שלל קשייה ובעיותיה שתוארו לעיל –
תהווה הסדר פוגעני במיוחד
ב כל הנוגע לזכות
הקניין ולזכות להליך הוגן
, לרבות של צדדים המשתייכים למעגל השני והשלישי.
14
.
הדברים אמורים במיוחד ביחס לאפשרות המוצעת של "חילוט "אזרחי שיש בו כדי להכשיר
הטלת סנקציה קניינית
קשה על אדם
שלא הועמד לדין פלילי ושאשמתו בביצוע העבירה לא
הוכחה מעבר לכל ספק סביר .לעניין זה יצוין כי הסדר החילוט ש עליו מתבססת הצעת החוק
5
כך למשל בהקשר של חוק המאבק בכלי נשק בלתי חוקיים
שא
ושר על ידי הוועדה לביטחון לאומי ,
לעניין עבירות סחר
ב נשק; ובימים אלה נדונה בוועדה זו גם הצעת חוק פרטית שעניינה קביעת הסדר חילוט מרחיב בהקשר של גניבה והיזק
לרכוש
ביחס ל
"דבר המשמש כלי עבודה
"או אמצעי להפקת פרנסתו של אדם
.)(ובכלל זה בתחום החקלאי
נקבע בפקודת הסמים המסוכנים לפני שנים רבות, בשנת1989
, ולא בכדי כמעט ולא נעשה בו
.שימוש לצורך זה
,לפיכך הסניגוריה הציבורית חוזרת
על קריאתה להימנע מקידומה של הצעת החוק ,. כאמור לעיל
לכל הפחות יש לקבוע את ההסדר כהוראת שעה תחומה בזמן(
עד3 שנים.)
ב
כבוד רב וב
ברכה,
ישי שרון, עו"ד
מנהל מחלקת חקיקה ומדיניות
הסניגוריה הציבורית הארצית