הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 549000
הכנסת התשע-עשרה
יוזמים: חברי הכנסת זהבה גלאון
מיקי רוזנטל
פ/2428/19
הצעת חוק העמותות (תיקון – הסדרת מעמדן של אגודות עותומניות כעמותות רשומות), התשע"ד–2014
דברי הסבר
מטרת הצעת חוק זו היא לבטל את מעמדן המשפטי של האגודות העותומניות, אשר נוסדו בהתאם לחוק העותומני על האגודות (1909), ולחייב אותן להירשם כעמותות רשומות על פי חוק העמותות, התש"ם–1980, בתוך שנתיים מיום התיקון המוצע לחוק זה.
מטרת החוק העותומני על האגודות היתה לאפשר לקבוצת אנשים שרוצה לפעול למען מטרה משותפת וללא כוונת רווח, להירשם כאגודה. החוק העותומני על האגודות, קבע את מעמדן המשפטי וביקש להסדיר את אופי פעילותם. נקבע בו כי לכל אגודה עותומנית נדרש תקנון, נדרשים מוסדות נבחרים, וכי פעילותן חייבת להיות לתועלת הציבור. ואולם, החוק לא הסדיר את מנגנוני הפיקוח והבקרה על אגודות אלו.
אין צורך להכביר במילים אודות הצורך במנגנוני פיקוח ראויים, וכן באפשרות לבקר את הנעשה בתוך קבוצות הפועלות למען הציבור. המחוקק אף אמר את דברו בעת חקיקת חוק העמותות, שאמור היה להחליף את החוק העותומני על האגודות, ואף קבע מפורשות כי כל גוף חדש שיוקם מיום חקיקת החוק יהיה מחויב להירשם על פי חוק העמותות, ולא על פי החוק העותומני על האגודות.
לכן, במסגרת חוק העמותות, נקבעו מנגנוני הפיקוח והבקרה הרלוונטים לעמותות, ואף נקבע כי החל מיום חקיקת חוק העמותות אין אפשרות להירשם כאגודה עותומנית, אלא אך ורק בתור עמותה – מכך ניתן להסיק כי חוק העמותות אכן נועד להחליף את החוק העותומני ולא להוות מסלול מקביל אליו.
חשיבות שינוי מעמדן של האגודות העותומניות לעמותות רשומות על פי חוק העמותות נעוצה בטבען של אגודות אלו – במסגרת האגודות העותומניות ניתן למצוא ארגונים משמעותיים מאוד במשק הישראלי, כגון ההסתדרות החדשה, הסתדרות המורים, ועוד ארגונים רבים אחרים. למצער, כיוון שאין גורם מפקח, אין רשימה מסודרת של כלל האגודות העותומניות, ולכן לא ניתן לדעת בוודאות כמה אגודות קיימות, ואילו. נוסף על כך, היעדר הפיקוח והבקרה פוגע פגיעה קשה בחובת השקיפות החלה על גופים ציבוריים, או מעין-ציבוריים, כגון אגודות עותומניות.
זכות הציבור לדעת היא זכות יסוד בשיטתנו המשפטית, והיא מהווה עקרון בסיסי וחשוב לקיומה של מדינה דמוקרטית. לפיכך, היעדר השקיפות בכל הנוגע לפעילות האגודות העותומניות מהווה פגיעה קשה בזכות הציבור לדעת ולבקר את פעילות האגודות, אשר בחלקה היא פעילות בעלת אופי ציבורי מובהק, ולעיתים רבות אף ממומנת על ידי רשויות השלטון.
נוכח האמור לעיל, מוצע לתקן את חוק העמותות, כך שאגודות עותומניות לא תהיינה רק רשאיות להירשם כעמותות, אלא יהיו מחויבות לעשות כן בתוך שנתיים מיום התיקון המוצע לחוק זה. כך, ייאלצו האגודות העותומניות לעבור ממעמד משפטי אנכרוניסטי, אשר לא תואם את המציאות כיום ולא תואם את עקרונות היסוד הנוגעים לפיקוח וביקורת ציבורית שקבע המחוקק בכל הנוגע לארגונים העוסקים בפעילות ציבורית, למעמד משפטי של עמותה, כפי שנקבע בחוק העמותות וחל על כל ארגון חדש המוקם החל מחקיקת חוק העמותות בשנת 1980.
הצעת חוק דומה בעיקרה הונחה על שולחן הכנסת התשע-עשרה על ידי חבר הכנסת משה מזרחי וקבוצת חברי הכנסת (פ/2427/19).
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
י"ב באייר התשע"ד – 12.5.14
תיקון סעיף 60 1. בחוק העמותות, התש"ם–1980 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 60(א), במקום "רשאית להגיש לרשם בקשה להירשם כעמותה" יבוא "תגיש לרשם בקשה להירשם כעמותה בתוך שנתיים מיום פרסומו של חוק העמותות (תיקון – הסדרת מעמדן של אגודות עותומניות כעמותות רשומות), התשע"ד–2014".
ביטול סעיפים 67 ו-68 2. סעיפים 67 ו-68 לחוק העיקרי – בטלים.
ביטול החוק העותומני על האגודות 3. החוק העותומני על האגודות מיום 29 לחודש רג'ב שנת 1327 (1909) – בטל.
תחילה 4. תחילתם של סעיפים 2 ו-3, שנתיים מיום פרסומו של חוק זה.