הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 548927 הכנסת התשע-עשרה יוזמים: חברי הכנסת דוד צור דב חנין אלעזר שטרן עדי קול פ/2478/19 הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (סדרי דין מיוחדים לשירות לתועלת הציבור בעבירות תעבורה), התשע"ד–2014 דברי הסבר כללי בעולם כולו ובישראל בפרט מתחזקת לאחרונה הדעה הסוברת כי הענישה הכואבת שמטרתה הרתעתית אינה התשובה המתאימה לכל התנהגות שהוגדרה כעבירה על החוק. ריבוי התכניות העוסקות בגישור פלילי, גם בישראל, הוא רק אחת ההשלכות של מגמה זו. במקביל לכך, גוברת הדעה כי מן הראוי להטיל על הנאשמים חובה לשלם את חובם לחברה באמצעות שירות לציבור. יש היגיון רב בכך. נאשמים מוענשים על נזק שגרמו לחברה. במקרים רבים, כגון במאסר, מוטלת עלות הענישה על החברה, כך שיוצא שהיא משלמת פעמיים. לא די שהעבריין גרם נזק לחברה, אלא שהציבור גם צריך לשאת בעלות הענישה. מבחינה זו, שירות לציבור מהווה עונש הולם. אין ספק שמדובר בענישה משום שעל הנידון להקדיש על חשבונו ועל חשבון זמנו החופשי מספר שעות לא מבוטל לצורך ביצוע השירות. במקביל, יוצא הציבור נשכר מענישה זו. הנידון תורם ממרצו ומכוחו לטובת החברה ללא שום תמורה ועל ידי כך מפצה את הציבור על הנזק שנגרם לו, לפחות באופן חלקי. מעבר לכך, שירות לציבור מהווה עונש חינוכי לנאשם ומפגיש אותו עם אוכלוסייה נזקקת שפעמים רבות לא ידע על קיומה. הניסיון גם מראה כי סוג זה של עונש מתקבל על ידי הנידון בצורה אוהדת יותר וגורם לעוינות מופחתת בינו לבין הממסד. מכלל העבריינים הפליליים, הרי שעברייני תעבורה הם המתאימים ביותר לענישה בדרך של שירות לציבור. ראשית, רוב עברייני התעבורה הם אנשים מן היישוב, בעלי פרנסה ומשפחות, שמצאו עצמם על ספסל הנאשמים בשל עבירות תנועה שייתכן והן חמורות, אך אינן מעידות על האופי העברייני של מבצעיהן. יתירה מזו, רובם הם בעלי הידע, היכולת, והריסון העצמי הדרוש לשם ביצוע שירות לציבור. העונשים המוטלים כיום על עברייני תנועה הם בעיקר קנס או פסילה של רישיון הנהיגה, בפועל או על תנאי. העונש המרתיע והכואב ביותר הוא פסילת הרישיון. לעיתים רבות, מדובר בפרנסתו של הנידון וישנה פגיעה לא קלה בו ובמשפחתו. במקרה של פסילת רישיון, ממילא נפגעים גם אחרים וישנו תמיד הפיתוי לנהיגה בפסילה שתוצאותיו מביאות למאסר ויותר מכך. לכן, אין ספק, כי מן הראוי להגביר את השימוש בשירות לציבור בעבירות תעבורה. יודגש, שאין כוונה להחליף את עונש הפסילה, שימשיך להיות העונש המרתיע העיקרי, אלא לספק אמצעי ענישה נוסף למקרים המתאימים. המחוקק נתן דעתו לכך במסגרת סימן ד'1 לפרק ו' לחוק העונשין, התשל"ז–1977 (להלן – חוק העונשין), אשר עוסק בשירות לציבור, וחל כמובן גם על עבירות תעבורה. כמו כן, סעיף 62ב לפקודת התעבורה קובע כי לגבי עבירות תעבורה בית המשפט רשאי לחייב בצו אדם שהורשע או שבית המשפט מצא כי הוא ביצע עבירה בשירות לציבור, תוך העדפה שהשירות יהיה, ככל האפשר, בבית חולים שבו מאושפזים פצועי תאונות דרכים. ואולם, העונש של שירות לציבור כמעט ואינו מופעל בבתי המשפט לתעבורה, ובוודאי לא בצורה מורחבת ומקיפה כפי שניתן ורצוי שיהיה. המקרים שבהם שירות לציבור מופעל הם בודדים ויוצאי דופן. הסיבה העיקרית לכך היא המורכבות והסיבוך של ההליך הקיים כיום. הנהלים הקבועים כיום בחוק העונשין, נקבעו בעיקר להליכים פליליים שבהם מטרת השירות היא בעיקר חינוכית ולא ענישתית, ובמקרים שבהם נדרש פיקוח מקצועי מהותי. כך, על פי סימן ד'1 לפרק ו' לחוק העונשין, על בית משפט המבקש להטיל על נידון צו שירות לציבור להשתכנע, על פי תסקיר של קצין מבחן, שיש תכנית מפורטת שתאפשר את ביצוע השירות. השופט יכול להטיל צו שירות כאמור נוסף על תסקיר של קצין מבחן המעיד על התאמתו או חוסר התאמתו של הנידון לשירות לציבור, אך אין הכרח בכך. נוסף על כך, שירות לציבור יכול להתבצע רק תחת פיקוח של קצין מבחן, ולאחר שצו השירות הוסבר לנידון והוא הביע את נכונותו למלא אחר הוראותיו. לפיכך, על קצין המבחן לשלוח את הנידון למקום שבו יבוצע השירות ועל הנידון לחזור לקצין המבחן. לאחר מכן על הנידון להופיע שוב בבית המשפט ולקבל מהשופט הסבר והחלטה סופית באשר לאפשרות להטיל עליו שירות לציבור. הנידון יתחיל בשירות לציבור רק לאחר שהפיקוח עליו עבר לקצין המבחן. בגמר התקופה, על קצין המבחן להודיע לבית המשפט על מילוי דרישות הצו, ולחילופין עליו להודיע על אי מילוי הצו על ידי הנידון. בתי המשפט לתעבורה ממעטים להטיל על נידונים שירות לציבור הן בשל העומס המוטל עליהם והן בשל דרישת הפיקוח והתסקיר של קצין המבחן. כיום מבקש שירות המבחן, באזורים מסוימים, תקופה של בין חמישה לשבעה חודשים עד להגשת תסקיר, ולעיתים אף יותר מכך. ההליך ארוך ומייגע והבקרה עליו קשה. מטרת התיקון לנסות להפוך את עונש השירות לציבור בעבירות תעבורה לעונש שיינתן לא כיוצא דופן, אלא כעונש רגיל ומקובל. המטרה היא להפוך את עונש השירות לציבור לאחד העונשים המרכזיים בעבירות תעבורה, בעיקר לגבי עבירות התעבורה הפחות חמורות. לצורך כך, מוצע לפשט את ההליך במידת האפשר, ולהטיל על הנאשם את האחריות לביצוע השירות. סעיף 62ב(א) החידוש העיקרי בתיקון הוא הוויתור על תסקיר קצין מבחן קודם למתן צו שירות לציבור על ידי בית המשפט. בעבירות פליליות רגילות יש צורך בתסקיר קצין מבחן לפיו ישנה תכנית מפורטת שתאפשר לנידון לעשות את השירות. כמו כן, בית המשפט יכול לבקש תסקיר של קצין מבחן המעיד על התאמתו או חוסר התאמתו של הנידון לבצע שירות לציבור, שכן לא ברור אם הנאשם מתאים כלל לביצוע שירות לציבור (לעיתים למשל ישנה בעיה של סמים). בעבירות תעבורה, כאשר מדובר בנאשם נורמטיבי בעל מקצוע ורישיון נהיגה, אין בכך בהכרח צורך. הוויתור על התסקיר נעשה גם בהסתמך על הניסיון בבית המשפט לתעבורה במחוז ירושלים (שהוא היחיד שבו נעשה שימוש מאסיבי בעונש של שירות לציבור). במחוז זה כבר זמן לא מועט השופטים מטילים על נידונים תכנית שירות לציבור ללא תסקיר, ושירות המבחן התארגן בהתאם. על אף שעל פי המוצע תסקיר לא יהווה תנאי להטלת שירות לציבור על ידי בית המשפט, קציני המבחן עדיין יהיו מעורבים בתהליך, בעיקר בשלב האבחון הראשוני שבו מותאמת תכנית שירות לנידון, ומאוחר יותר, בשלב הפיקוח על ביצועה. סעיף 62ב(ב) כמו כן, נקבעה מסגרת של בין מאה לשלוש מאות שעות לצורך ביצוע השירות. הניסיון מלמד שהתנדבות של פחות ממאה שעות אין בה טעם. עד אשר הנידונים מתרגלים למקום התנדבות ומתחילים להיות יעילים, לוקח פרק זמן. מאידך, על פי התרשמות של קציני המבחן, התנדבות של מעל שלוש מאות שעות קשה לרוב האנשים ולמעשה רבים מדי סיכוייה שתיכשל. ייתכן, ומן הראוי, לשקול אפשרות לאפשר לבתי המשפט לתת עונש של שירות לציבור ארוך יותר ובהיקף שעות רב יותר בנסיבות מיוחדות, אך בשלב זה הדבר נשאר לשיקול דעת חברי הוועדה שתדון בהצעת החוק. סעיף 62ב(ד) מטרת הסעיף היא לומר בבירור כי עונש של שירות לציבור על פי סעיף זה דינו כעונש של שירות לציבור רגיל, למרות שסדרי הדין שונים במקצת. סעיף 62ב(ה) מטרת הסעיף היא למנוע את התארכות ההליך וחזרתו לדיון מחודש. השופט קובע מראש מה יהיה העונש שיוטל על הנאשם אם לא יעמוד בדרישות צו השירות. על הנאשם לכן תהיה החובה לדאוג לביצוע השירות, והעונש העתידי אם לא יעמוד בו יהיה תזכורת מוחשית לחובתו זו. סעיף 62ב(ו) עונשי המינימום בעבירות תעבורה הם עניין שנוי במחלוקת. מוצע כי במקרה של שירות לציבור יוכל השופט לוותר על חלק מפסילת המינימום הקבועה בפקודה. דבר זה יהווה תמריץ לביצוע השירות במלואו ויהווה פתרון למקרים ייחודיים שבהם פסילה לא תהיה צודקת. יחד עם זאת, נוסח הסעיף המוצע הוא כזה המחייב פסילה כלשהי ואפילו סמלית. נוסף על כך, עונשי פסילת החובה לא בוטלו במקרה שבו ישנו נפגע תאונה שנפגע חבלה של ממש. נציין כי על פי החוק בית המשפט יכול לסטות מעונשי מינימום בנסיבות מיוחדות, וסמכות זאת נותרת בידו גם במקרה הנוכחי. אולם, הכוונה העומדת ביסוד הצעת החוק היא שגם במקרה הרגיל, בו אין נסיבות מיוחדות, יוכל בית המשפט לשקול עונש של שירות לציבור ולהפחית מעונש הפסילה. בשלב זה נשארת לעיון השאלה האם רצוי כי המחוקק יקבע מראש "תעריף" לשעות שירות לציבור במקום פסילה (למשל, 50 שעות שירות לציבור על כל חודש פסילה שהוטל על הנידון). יש בכך יתרונות וחסרונות ומומלץ בשלב זה להשאיר הדבר לדיון חברי הוועדה שתדון בהצעת החוק. סעיף 62ב(ז) מומלץ להשאיר בידי בית המשפט את האפשרות לשנות מהוראות הצו במקרה שיש בכך צורך. סעיף 62ב(ח) במקרים רבים ייתכן ובית המשפט יעדיף תסקיר קצין מבחן ויסבור משיקולים שונים כי עדיפה הדרך המקובלת. סעיף זה בא להבטיח כי נשמרת הדרך המקובלת בענישה פלילית רגילה, וכי בבית המשפט לתעבורה יתקיימו כעת "שני מסלולים". פתרון זה גם יבטיח השוואה בין השיטה הנוהגת כיום לבין השיטה המוצעת. לאור הלקחים שיילמדו, ניתן יהיה בעתיד לראות האם ניתן ואפשר לאמץ השיטה גם בעבירות פליליות מסוג אחר. למען הסר ספק, מובהר כי כל סמכות שהיתה קיימת לבית המשפט לסטות מעונש מינימום בנסיבות מיוחדות נותרת על כנה. סעיף 62ב(ט) לצורך ביצוע ההסדר המוצע ומניעת ניצולו לרעה, יהיה צורך בהסדרים וכללים ברורים לגבי האחריות לבניית תכניות שירות, לרבות המוסדות שניתן יהיה לבצע בהם שירות לציבור, האנשים הממונים, סוג העבודות, הטפסים הרלוונטיים לצורך ביצוע השירות וכדומה. מוצע כי שר המשפטים, בהתייעצות עם שר הכלכלה ושר התחבורה והבטיחות בדרכים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, יתקין את התקנות הרלוונטיות לעניין זה. ראוי לציין, כי יישומה של הצעה זו יביא לחסכון בזמנם של קציני המבחן, והשירות לציבור יחסוך משאבים שאחרת היו אמורים להגיע מהקופה הציבורית. --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום י"ב באייר התשע"ד – 12.5.14 החלפת סעיף 62ב בפקודת התעבורה (להלן – הפקודה), במקום סעיף 62ב יבוא: בפקודת התעבורה (להלן – הפקודה), במקום סעיף 62ב יבוא: בפקודת התעבורה (להלן – הפקודה), במקום סעיף 62ב יבוא: בפקודת התעבורה (להלן – הפקודה), במקום סעיף 62ב יבוא: בפקודת התעבורה (להלן – הפקודה), במקום סעיף 62ב יבוא: בפקודת התעבורה (להלן – הפקודה), במקום סעיף 62ב יבוא: בפקודת התעבורה (להלן – הפקודה), במקום סעיף 62ב יבוא: "שירות לתועלת הציבור "שירות לתועלת הציבור "שירות לתועלת הציבור 62ב. (א) בית משפט שהרשיע אדם בעבירת תעבורה, או שמצא שהוא ביצע עבירה כאמור ולא הרשיעו (בסעיף זה – נידון), רשאי לחייבו בצו שירות לבצע שירות לציבור, אף בטרם הוגש תסקיר של קצין מבחן (בסעיף זה – תסקיר קצין מבחן), אם שוכנע כי הוא מתאים לביצוע השירות; לעניין זה – (א) בית משפט שהרשיע אדם בעבירת תעבורה, או שמצא שהוא ביצע עבירה כאמור ולא הרשיעו (בסעיף זה – נידון), רשאי לחייבו בצו שירות לבצע שירות לציבור, אף בטרם הוגש תסקיר של קצין מבחן (בסעיף זה – תסקיר קצין מבחן), אם שוכנע כי הוא מתאים לביצוע השירות; לעניין זה – (א) בית משפט שהרשיע אדם בעבירת תעבורה, או שמצא שהוא ביצע עבירה כאמור ולא הרשיעו (בסעיף זה – נידון), רשאי לחייבו בצו שירות לבצע שירות לציבור, אף בטרם הוגש תסקיר של קצין מבחן (בסעיף זה – תסקיר קצין מבחן), אם שוכנע כי הוא מתאים לביצוע השירות; לעניין זה – "עבירת תעבורה" – כמשמעותה בסעיף 25; "עבירת תעבורה" – כמשמעותה בסעיף 25; "עבירת תעבורה" – כמשמעותה בסעיף 25; "צו שירות" ו"שירות לציבור" – כמשמעותם בסימן ד'1 לפרק ו' לחוק העונשין, התשל"ז–1977 (להלן – חוק העונשין). "צו שירות" ו"שירות לציבור" – כמשמעותם בסימן ד'1 לפרק ו' לחוק העונשין, התשל"ז–1977 (להלן – חוק העונשין). "צו שירות" ו"שירות לציבור" – כמשמעותם בסימן ד'1 לפרק ו' לחוק העונשין, התשל"ז–1977 (להלן – חוק העונשין). (ב) מכסת שעות העבודה בצו שירות שניתן לפי סעיף קטן (א) תהיה בין מאה לשלוש מאות שעות, שיבוצעו במשך שנה אחת. (ב) מכסת שעות העבודה בצו שירות שניתן לפי סעיף קטן (א) תהיה בין מאה לשלוש מאות שעות, שיבוצעו במשך שנה אחת. (ב) מכסת שעות העבודה בצו שירות שניתן לפי סעיף קטן (א) תהיה בין מאה לשלוש מאות שעות, שיבוצעו במשך שנה אחת. (ג) בית המשפט יסביר לנידון בלשון פשוטה את משמעות הצו, את מטרת השירות ואת פרטיו. (ג) בית המשפט יסביר לנידון בלשון פשוטה את משמעות הצו, את מטרת השירות ואת פרטיו. (ג) בית המשפט יסביר לנידון בלשון פשוטה את משמעות הצו, את מטרת השירות ואת פרטיו. (ד) צו שירות יכול שיהיה ללא עונשים אחרים או בנוסף לעונשים אחרים, ודינו של צו שירות שניתן לפי סעיף קטן (א) אף בטרם הוגש תסקיר קצין מבחן, כדין צו שירות שניתן בעקבות הגשת תסקיר כאמור. (ד) צו שירות יכול שיהיה ללא עונשים אחרים או בנוסף לעונשים אחרים, ודינו של צו שירות שניתן לפי סעיף קטן (א) אף בטרם הוגש תסקיר קצין מבחן, כדין צו שירות שניתן בעקבות הגשת תסקיר כאמור. (ד) צו שירות יכול שיהיה ללא עונשים אחרים או בנוסף לעונשים אחרים, ודינו של צו שירות שניתן לפי סעיף קטן (א) אף בטרם הוגש תסקיר קצין מבחן, כדין צו שירות שניתן בעקבות הגשת תסקיר כאמור. (ה) בית המשפט שנתן צו שירות יקבע במועד מתן הצו את העונשים שיוטלו על הנידון ואת מועד ביצועם אם לא ימלא אחר צו השירות. (ה) בית המשפט שנתן צו שירות יקבע במועד מתן הצו את העונשים שיוטלו על הנידון ואת מועד ביצועם אם לא ימלא אחר צו השירות. (ו) בעבירת תעבורה שגרמה לתאונת דרכים ולא נחבל בה אדם חבלה של ממש, רשאי בית המשפט שנתן בשלה צו שירות לפסול את רישיון הנהיגה של הנידון לתקופה קצרה יותר מתקופת המינימום שנקבעה בפקודה לאותה עבירה. (ו) בעבירת תעבורה שגרמה לתאונת דרכים ולא נחבל בה אדם חבלה של ממש, רשאי בית המשפט שנתן בשלה צו שירות לפסול את רישיון הנהיגה של הנידון לתקופה קצרה יותר מתקופת המינימום שנקבעה בפקודה לאותה עבירה. (ו) בעבירת תעבורה שגרמה לתאונת דרכים ולא נחבל בה אדם חבלה של ממש, רשאי בית המשפט שנתן בשלה צו שירות לפסול את רישיון הנהיגה של הנידון לתקופה קצרה יותר מתקופת המינימום שנקבעה בפקודה לאותה עבירה. (ז) בית המשפט שנתן צו שירות רשאי, על פי בקשת קצין מבחן או על פי בקשת הנידון, לעיין מחדש בצו, לשנותו, לקבוע בו הוראות חדשות או לבטל הוראה מהוראותיו, הכל כפי שיראה לצודק בנסיבות העניין; בית המשפט רשאי, בכל עת, לזמן את הנידון או את קצין המבחן על מנת לברר ביצוע השירות ומילוי הוראות הצו. (ז) בית המשפט שנתן צו שירות רשאי, על פי בקשת קצין מבחן או על פי בקשת הנידון, לעיין מחדש בצו, לשנותו, לקבוע בו הוראות חדשות או לבטל הוראה מהוראותיו, הכל כפי שיראה לצודק בנסיבות העניין; בית המשפט רשאי, בכל עת, לזמן את הנידון או את קצין המבחן על מנת לברר ביצוע השירות ומילוי הוראות הצו. (ז) בית המשפט שנתן צו שירות רשאי, על פי בקשת קצין מבחן או על פי בקשת הנידון, לעיין מחדש בצו, לשנותו, לקבוע בו הוראות חדשות או לבטל הוראה מהוראותיו, הכל כפי שיראה לצודק בנסיבות העניין; בית המשפט רשאי, בכל עת, לזמן את הנידון או את קצין המבחן על מנת לברר ביצוע השירות ומילוי הוראות הצו. (ח) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכותו של בית המשפט לבקש תסקיר קצין מבחן ופיקוחו בהתאם להוראות סימן ד'1 לפרק ו' לחוק העונשין או מסמכותו להורות על סטייה מעונשי מינימום הקבועים לעבירה, בהתאם להוראות לפי חוק. (ח) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכותו של בית המשפט לבקש תסקיר קצין מבחן ופיקוחו בהתאם להוראות סימן ד'1 לפרק ו' לחוק העונשין או מסמכותו להורות על סטייה מעונשי מינימום הקבועים לעבירה, בהתאם להוראות לפי חוק. (ח) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכותו של בית המשפט לבקש תסקיר קצין מבחן ופיקוחו בהתאם להוראות סימן ד'1 לפרק ו' לחוק העונשין או מסמכותו להורות על סטייה מעונשי מינימום הקבועים לעבירה, בהתאם להוראות לפי חוק. (ט) שר המשפטים, בהתייעצות עם שר הכלכלה ושר התחבורה והבטיחות בדרכים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי להתקין תקנות לביצוע סעיף זה, ובכלל זה לעניין – (ט) שר המשפטים, בהתייעצות עם שר הכלכלה ושר התחבורה והבטיחות בדרכים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי להתקין תקנות לביצוע סעיף זה, ובכלל זה לעניין – (ט) שר המשפטים, בהתייעצות עם שר הכלכלה ושר התחבורה והבטיחות בדרכים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי להתקין תקנות לביצוע סעיף זה, ובכלל זה לעניין – (1) קביעת מוסדות מתאימים לביצוע שירות לציבור; (1) קביעת מוסדות מתאימים לביצוע שירות לציבור; (2) סדרי דין מיוחדים, נהלי רישום ופיקוח על ביצוע שירות לציבור." (2) סדרי דין מיוחדים, נהלי רישום ופיקוח על ביצוע שירות לציבור."