הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 541250 הכנסת התשע-עשרה יוזמים: חברי הכנסת יריב לוין אלעזר שטרן איילת שקד מצטרפת: חברת הכנסת רות קלדרון פ/2445/19 הצעת חוק בתי המשפט (תיקון – פרסום פסיקה בענייני משפחה), התשע"ד–2014 דברי הסבר סעיף 68(ה) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד–1984 (להלן – חוק בתי המשפט), וסעיף 1א(א) לחוק בתי דין דתיים (כפיית ציות ודרכי דיון), התשט"ז–1956 (להלן – חוק בתי דין), קובעים כי ענייני מעמד אישי וענייני משפחה ידונו, ככלל, בדלתיים סגורות, אלא אם כן הורה השופט או הדיין אחרת. בהמשך לכך, מורה סעיף 70(א) לחוק בתי המשפט כי לא יפרסם אדם דבר על דיון שהתנהל בבית משפט בדלתיים סגורות, אלא ברשות בית המשפט. סעיף 1א(ב) לחוק בתי הדין מחיל את הוראות חוק בתי המשפט על החלטות ופסקי דין של בתי הדין הדתיים. שילוב ההוראות הללו מביא לכך שמרבית פסקי הדין בענייני משפחה (למעט מספר מצומצם ביותר) אינם מתפרסמים ולא מובאים לידיעת הציבור. היעדר הפרסום פוגע פגיעה קשה בבעלי הדין, בסוכני המשפט, ובשיטת המשפט כולה. ראשית, שופטים ועורכי דין תלויים בפסיקה המתפרסמת על מנת לבצע מלאכתם נאמנה. פסיקת הערכאות השונות בענייני משפחה משמשת ללימוד הסוגיות המשפטיות, להשוואה, להכנת טיעונים ולכתיבת פסקי דין, והיא מהווה את ליבת הידע המשפטי. יתרה מכך, בשיטה משפטית המבוססת על תקדימים מנחים ומחייבים – כגון זו הנוהגת בישראל, פרסום הפסיקה חיוני לתפקודה התקין של מערכת המשפט ולהצלחתה, ביצירת מערך כללים משפטיים קוהרנטי ונגיש. כך בכל תחום משפטי וכך כמובן גם בענייני משפחה ומעמד אישי. כמו כן, היעדר הפרסום מקשה על ביצוע מחקר והערכה מצד אקדמאיים ובכך מסוכלים תהליכים חשובים של זיהוי מגמות בפסיקה ופיתוח וחידוד דוקטרינות משפטיות בתחום דיני המשפחה. למעשה, עקב המדיניות הנוהגת כיום, הפסיקה בדיני משפחה הרלוונטית לכלל האוכלוסייה בישראל, אינה חשופה לביקורת ציבורית ואקדמית לגיטימית. במחקר אקדמי שנתמך על ידי הקרן הלאומית למדע הראו פרופ' רינה בוגוש, פרופ' רות הלפרין-קדרי וד"ר אייל כתבן כי המספר המצומצם של פסקי הדין שמתפרסמים יוצרים תמונה חלקית בלבד שאינה משקפת את המצב המשפטי הנוהג בדיני המשפחה בישראל. כך למשל, כמעט ולא קיימת במאגרי המידע המשפטיים פסיקה של בתי המשפט בפריפריה, פסיקתם של חלק גדול מן השופטים כלל אינה מופיעה במאגרי המידע, ועוד. כמו כן, היעדר הפרסום גורם לפער משמעותי בידע הזמין למשתמשים שונים במערכת המשפט ומעניק יתרון לא הוגן לשחקנים החוזרים, המצוידים במשאבים ובמידע פנימי המאפשרים להם להשתמש בפסיקה זו. יודגש, כי הפרסום החסר והמועט משותף לשתי הערכאות המקבילות ולעיתים אף גרוע יותר בבתי הדין הדתיים. הגישה למרבית ההחלטות של בתי הדין חסומה (למעט עבור הצדדים לאותו תיק) וההחלטות הקיימות במאגרי המידע אינן משקפות את המצב הקיים. לאור האמור, ראוי שכל פסקי הדין בענייני המשפחה והמעמד האישי יפורסמו ויהיו נגישים לציבור. הפרסום יהלום את עקרון פומביות ההליך, שהוא עקרון חשוב, ואמצעי מרכזי להבטחת משפט הוגן וחסר פניות. לפיכך, מוצע להוסיף לחוק בתי המשפט ולחוק בתי הדין סעיף אשר יקבע כי פסיקה בענייני משפחה תתפרסם, תוך השמטת הפרטים המזהים של בעלי הדין. עוד מוצע, כי השר יקבע בתקנות את הפרטים המזהים שיש להשמיט בטרם פרסום הפסיקה. הפרטים שיושמטו – שמות בעלי דין, שמות ילדיהם וקרוביהם של בעלי הדין, כתובות מגורים, מקומות עבודה, שמות בתי ספר ומוסדות חינוך וכן כל פרט שיש בו לזהות את בעל הדין. יצוין כי גם במצב הנוכחי, פסקי הדין בענייני משפחה הזוכים לפרסום אינם כוללים את פרטיהם המזהים של בעלי הדין – בעלי הדין מוצגים כ-"פלוני" או "אלמוני", וכל פרטיהם המזהים הנוספים מוסרים מפסק הדין. ההליך מאפשר השגת מטרות פרסום הפסיקה ללא פגיעה בבעלי הדין ואין סיבה שלא לקבע אותו ככלל – ולהחריג ממנו מקרים יוצאים מן הכלל שבהם אין לאפשר את הפרסום מטעמים ומנסיבות מיוחדות. הצעת חוק דומה בעיקרה הונחה על שולחן הכנסת השמונה-עשרה על ידי חברי הכנסת רוברט טיבייב ומרינה סולודקין (פ/2694/18). --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום י"ב באייר התשע"ד – 12.5.14 תיקון סעיף 70 1. בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד–1984, בסעיף 70, אחרי סעיף קטן (א) יבוא: "(א1) על אף האמור בסעיף קטן (א), החלטות ופסקי דין בענייני משפחה, כמשמעותם בחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה–1995, יפורסמו תוך השמטת פרטיהם המזהים של בעלי הדין; הפרסום יהיה בתוך 21 ימים ממועד מתן פסק הדין או ההחלטה. (א2) השר יקבע בתקנות את הפרטים המזהים שיש להשמיט, בהתייעצות עם מנהל בתי המשפט."