הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 543635
הכנסת התשע-עשרה
יוזמים: חברי הכנסת איציק שמולי
אורי מקלב
פ/2447/19
הצעת חוק פינוי ובינוי (פיצויים) (תיקון – פנייה להליך גישור), התשע"ד–2014
דברי הסבר
פרויקטים של התחדשות עירונית מאפשרים תוספת בנייה באזורים מבונים. לפרויקטים אלו תרומה גדולה לחיסכון במשאב הקרקע בישראל, הם תורמים להחייאת המרקם הבנוי ושיפור בתשתיות, להכנסת שימושי קרקע חדשים, לשילוב אוכלוסייה צעירה בערים הבנויות ופעמים רבות להגדלת ערך הנכס שברשות התושבים. מעבר לתרומה החברתית והכלכלית, להתחדשות עירונית תרומה חשובה לניצול יעיל יותר של תשתיות ואנרגיה וכן לשמירה על שטחים פתוחים.
הוצאה לפועל של עסקאות פינוי-בינוי היא תהליך מורכב, וכיום אורכים תהליכים אלו שנים רבות. אחד הגורמים המובילים להתארכות התהליך, ולעיתים אף לכישלונו, הוא זכות הדיירים בבניינים משותפים להתנגד לפרויקט, לעיתים חרף רצונם של רוב בעלי הדירות. הסירוב עשוי לנבוע מסיבות שונות, וביניהן חוסר הרצון לבצע שינוי במקום המגורים, ובמקרים רבים מקורו גם בשאיפה למקסם את הזכויות שיינתנו לדיירים אלו במסגרת העסקה. כך או כך, הסירוב מוביל לפגיעה בזכויותיהם של רוב הדיירים שמעוניינים לקדם את השינוי. מעבר לפגיעה בזכות הדיירים האחרים, פוגע הסירוב בקידום ההתחדשות העירונית בישראל.
הצעת החוק נועדה לקבוע מנגנון שיקל על קידום התהליך במקרים שבהם רוב בעלי הדירות מעוניינים לבצע עסקת פינוי בינוי, אך זו מתעכבת בשל סירוב מיעוט הדיירים להצטרף אליה. כבר כיום קובע חוק פינוי בינוי (פיצויים), התשס"ו–2006 (להלן – החוק), כי בעל דירה המסרב סירוב בלתי סביר לביצוע עסקת פינוי ובינוי אחראי בנזיקין כלפי רוב בעלי הדירות הנותרים, בשל הנזק שנגרם להם בשל אי ביצוע העסקה. לפיכך, הם רשאים להגיש נגדו תביעה משפטית.
הצעת החוק מבקשת לאפשר לרוב המיוחס לפנות להליך גישור במקרה שבו מסרבים מספר בעלי דירות לביצוע פרויקט. הרציונל העומד מאחורי הוספת שלב זה הוא לאפשר למסרבים להבין את השלכות מעשיהם, לקבל חוות דעת מקצועית וניטרלית לשאלה האם סירובם הוא בלתי סביר, ועל בסיס מידע זה יוכלו לקבל החלטה מושכלת, בטרם תוגש תביעה משפטית. עוד קובעת ההצעה כי במידה והמסרבים לביצוע הפרויקט אף מסרבים לבקשה להיכנס להליך גישור, יוכל הרוב המיוחס לפנות להגשת תביעה.
בהצעת חוק זו מוצע להוסיף שלב אחד לפני התביעה המוגשת בנזיקין, אשר עשוי להקל על הצדדים להגיע להסכמות ולמנוע תביעות מיותרות שעשויות לקחת שנים רבות, ולפתור את המחלוקות מחוץ לכותלי בית המשפט על ידי הליך גישור. הבחירה בהליך גישור נובעת מהבנה של הצורך לשמור על האיזון בין זכות הקניין, המהווה זכות יסוד במדינת ישראל, לבין שמירה על זכויות רוב הדיירים אשר חולקים רכוש משותף ועומדים מול מיעוט של דיירים סרבנים.
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
י"ב באייר התשע"ד – 12.5.14
הוספת סעיף 2ג בחוק פינוי ובינוי (פיצויים), התשס"ו–2006, אחרי סעיף 2ב יבוא: בחוק פינוי ובינוי (פיצויים), התשס"ו–2006, אחרי סעיף 2ב יבוא: בחוק פינוי ובינוי (פיצויים), התשס"ו–2006, אחרי סעיף 2ב יבוא: בחוק פינוי ובינוי (פיצויים), התשס"ו–2006, אחרי סעיף 2ב יבוא: בחוק פינוי ובינוי (פיצויים), התשס"ו–2006, אחרי סעיף 2ב יבוא:
"פנייה להליך גישור "פנייה להליך גישור "פנייה להליך גישור 2ג. (א) הסכים רוב מיוחס מבין בעלי הדירות במקבץ לפינוי ובינוי לכרות עסקת פינוי ובינוי, ובאותו המקבץ מסרב מי מבעלי הדירות שאינו נמנה על הרוב המיוחס לכרות עסקת פינוי ובינוי, רשאים דיירים הנמנים עם הרוב המיוחס, בטרם תוגש לבית המשפט תביעה לפי סעיף 2 (להלן – תביעה), לשלוח התראה למי מבעלי הדירות אשר מסרב ולהציע לו לפתוח בהליך גישור כאמור בסעיף 79ג לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד–1984; סירב בעל דין להופיע בפני מגשר, תוגש התביעה לבית המשפט.
(ב) בהליך גישור לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיפים 79ג ו-79ד לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד–1984."