חומר רקע

הפקולטה למשפטים | אוניברסיטת בר - אילן | רמת גן, מיקוד5290002 | .טל03-5318895 | פקס03-7360499 The Faculty of Law | Bar-Ilan University | Ramat-Gan, | 2 529000 Tel. 972-3-5318895 | Fax 972-3- 7360499 [email protected] | www.rackmancenter.com לכבוד 2.7.2023 חה"כ שמחה רוטמן "ג י תמוז התשפ"ג יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט :הנדון עמדת מרכז רקמן ביחס להצעת 'חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין) (תיקון מס10 ,) "התשפ ג- 3 202 – לקראת הדיון הצפוי27.6.2023 הצעת החוק שבנדון נועדה ל הקנות לבתי הדין הרבניים ם כלי אזרחיים לאכיפת פסקי ן די לגירושין , באמצעות .הטלת הגבלות על סרבני גט הגם ש אנו תומכות במאמצים שנועדו להקל על סבלן ומצוקתן של מסורבות הגט , ובכלל זה חיזוק ודיוק של צווי הגבלה הניתנים מכח החוק, בפועל הצעת החוק בנוסחה הנוכחי תביא לצמצום שיקול הדעת של בתי הדין הרבניים בניסיונם לסייע לנשים מסורבות גט ותפחית את מספר הנשים אשר יוכלו לקבל סעד מבית הדין, על אף היותן מסורבות גט. מעבר לכך, הצעת החוק מבקשת להגדיר סרבנות גט באופן צר, אשר עלול בסופו של יום למנוע ,את חשיפת מימדיה האמיתיים של תופעת סרבנות הגט ויביא להצגתה כשולית וסימטרית מבחינה מגדרית ו בסופו של דבר יסכל מציאת פתרונות יעילים למאבק בה. להלן הערותינו להצעת החוק : הצרת שיקול הדעת של בתי הדין תוך הפחתת מספר הנשים היכולות לקבל סעד 1. בעוד ש הצעת החוק מי ועדת לתת לבתי הדין כלים נוספים בהתמודדות עם סרבני גט, בפועל, הצעת החוק תביא להפחתה במספר הנשים היכולות לקבל סעד כמסורבות גט מכוח החוק ו תביא להפחתת שיקול הדעת .של בתי הדין ולהגבלת יכולתם להיאבק בתופעת סרבנות הגט נוסחו של החוק כיום מקנ ה לבתי הדין הרבניים סמכות להטיל צווי הגבלה בכל פסק דין לגירושין ,כש "אין נפקה מינה אם ננקטה בפסק הדין לשון של כפיה, חובה, מצווה, הצעה או לשון אחרת" (סעיף1 (ב) לחוק). יצוין כי לא בכדי נקבעה הנחיה זו , וכבר מראשית ימי החוק הובהר כי מטרתו להרחיב את מספר הנשים היכולות לקבל סעד מבית הדין כמסורבות גט, גם בנסיבות בהן לא .התקיימו עילות לכפיית גט1 אלא שבמסגרת הצעת החוק, מוצע לבטל את סמכותם של בתי הדין להטיל צווי הגבלה בפסקי דין לגירושין הנוקטים בלשון המלצה או לשון דומה. יודגש כי מדובר ב מחלוקת הלכתית בסוגיה (האם ניתן להטיל צווי )הגבלה כאשר ישנו פסק דין להמלצה בלבד , אשר המחוקק האזרחי לא רק שנוקט לגביה עמדה במסגרת הצעת החוק, אלא בוחר בגישה המחמירה .יותר צמצום כוחו של בית הדין הרבני בהקשר הזה אינו עולה בקנה אחד הן עם .תכלית החוק2 בדברי ההסבר להצעת החוק אין הסבר לצמצום זה ו ,על כן ניתן לשער ש מטרתה של הצעת החוק לעגן עמדה הלכתית מחמירה, ולהגביל 1 ראו דברי הסבר ל ה"ח בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין), התשנ"ד- 1994 , ה"ח2281 ', עמ481 : "המשפט העברי ,מכיר נוסף על כפיית גט, בדרגות שונות של פסקי גירושין: רצוי לגרש, מצווה להתגרש או חובה להתגרש.. . במקרים אלה, שאינם נופלים בגדר ״כפיית גט״, אין כיום אפשרות אכיפה על פי חוק.. . הצעת חוק זו מ טרתה לרתום מכשיר הלכתי לפתרון מצוקתן של נשים מעוכבות גט ,בנסי ב ות שא ין בהן עילה למתן צו כפיה ." 2 נזכיר, כי כבר בשנת2003 התריע מבקר המדינה מצמצום ההגדרה על ידי בתי הדין הרבניים, וקבע כי גם נשים שבעניינן ניתנה רק המלצה, הצעה וכיו"ב, הן מסורבות גט: מבקר המדינה, דוח שנתי54 ב לשנת2003 ', עמ522 https://www.mevaker.gov.il/he/Reports/Report_579/2f3c8d78-660f-4210-b98c-b18bd7b8d612/2004-54b-225- Datot.pdf הפקולטה למשפטים | אוניברסיטת בר - אילן | רמת גן, מיקוד5290002 | .טל03-5318895 | פקס03-7360499 The Faculty of Law | Bar-Ilan University | Ramat-Gan, | 2 529000 Tel. 972-3-5318895 | Fax 972-3- 7360499 [email protected] | www.rackmancenter.com ,מראש את יכולתם של דיינים, הנוקטים בעמדה הלכתית מתונה יותר לפיה ניתן להטיל צווי הגבלה גם במקרים של המלצה או לשון דומה .בכל המקרים המתאימים לכך כאמור, לא מדובר רק ,במחלוקת הלכתית אלא שהיום חלק מהדיינים מטילים, או למצער מכירים באפשרות להטיל, צווי הגבלה, גם במקרים ש הם ניתנה המלצה לגט בלבד ,. משמע, באותם מקרים ייוותרו הדיינים ללא יכולת לסייע לאותן נשים ואותן נשים יוותרו ללא כל סעד או מענה , ככל שבן זוגן יחליט שלא להישמע להמלצת בית הדין . כך לדוגמה, ב )תיק (גדול1014357/4 ,(נבו14.7.2020 ) הוכרה אפשרות זו בפירוש על ידי בית הדין הגדול : "להמלצה לגירושין יש שאפשר אף לי צוק תוכן אכיפתי באמצעות צווי הגבלה, כך על פי הוראות חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין), התשנ"ה– 1995 ... ". 3 באותם מקרים, אין מקום שהמחוקק יבקש להגביל דיינים מ לפעול ו.לסייע לאותן נשים לאור האמור, אנו סבורות כי יש לדחות את התיקון לסעיף1 לחוק העיקרי המופיע בסעיף1(2 .) להצעת החוק תיחום צר ומוטה של תופעת סרבנות הגט 2. בסעיף5 א להצעת החוק מוצע להקים מרשם סרבני גט. כבר בראשית הדברים ייאמר כי אין מקום להפריד את נושא מרשם סרבני הגט מיתר הסנקציות הקבועות בסעיף2 לחוק הראשי. יודגש כי מרשם סרבני גט, אף הוא מהווה פגיעה בזכויותיו של סרבן הגט, כאמור בסעיף2, ומשכך יש לראות בהוראה לרשום אדם במרשם זה, כחלק מצו וי .ההגבלה ,החזרת הנושא למקומו הטבעי בחוק אף תפשט את האמור בסעיף ותמנע את הצורך בהגדרות והנחיות פרטניות המיועדות לצורך סעיף זה בלבד וה עלולות להביא לסתירות שונות בין ההגדרות השונות שבהצעת החוק , ו אשר ממילא מופיעות כחלק מההנחיות למתן צו הגבלה והטלת סנקציות . 4 על כן, נציע נוסח חלופי : " 5 א. (א) נתן בית הדין פסק דין לגירושין כמשמעותו בסעיף1 , והאדם שנגדו ניתן פסק הדין לא קיים את פסק הדין בתוך60 ימים מיום שפסק הדין לגירושין הפך לסופי, רשאי בית הדין, בצו הגבלה ולאחר קבלת הסכמת בן הזוג השני , להתיר את פרסום דבר סרבנותו ברבים וכן על הכללתו במרשם סרבני הגט (בסעיף זה– )המרשם . )(ב המרשם יכלול את שמו ותמונתו של האדם , מספר הזהות או הדרכון שלו, יישוב מגוריו וכן פירוט של צווי ."ההגבלה הנוספים שהוצאו כנגדו לפי חוק זה וכן תיקון סעיף1 :(א) לחוק העיקרי לאחר המלים "סעיף3 :א" יבוא "או צו הגבלה בדרך של פרסום במרשם בהתאם להוראות סעיף5 ."א ואולם, ככל שיוחלט על הותרת הסעיף במקומו המוצע, הרי שהסעיף המוצע מבקש לקבוע לראשונה הגדרה סטטוטורית צרה ביותר לסרבנות גט, המוגבלת אך ורק לאותם תיקים בהם ניתן פסק דין לגירושין בלשון של כפייה, חובה או מצווה. כיום אין הגדרה סטטוטורית למונח "סרבן גט", וקיימת מחלוקת בין הגורמים השונים העוסקים ב מאבק .בתופעה לדוגמא מי ש ,נוקט בטקטיקה של סחבת ודחיית מועדים ש נועדה להביא להתמשכות ההליכים מעבר 3 ראו גם: )תיק (אזורי צפת1/ 1037613 ,(נבו21.6.2021 ) . 4 ,לחלופין ניתן להתקין את הסעיף בהמשך לסעיף2 לחוק העיקרי, כפי שנעשה בעניין סעיף2א , העוסק אף הוא בהגבלות במסגרת .צו ההגבלה הפקולטה למשפטים | אוניברסיטת בר - אילן | רמת גן, מיקוד5290002 | .טל03-5318895 | פקס03-7360499 The Faculty of Law | Bar-Ilan University | Ramat-Gan, | 2 529000 Tel. 972-3-5318895 | Fax 972-3- 7360499 [email protected] | www.rackmancenter.com לכ ל זמן סביר אינו נכלל בהגדרה המוצעת בהצעת החוק. למותר לציין כי הגדרה מצמצמת של תופעת סרבנות הגט מסכלת מראש כל אפשרות לחשוף את מימדי ה האמיתיים של הבעיה ובכך מסכלת מראש מציא ת פתרונו ת יעילים למאבק בה . יודגש כי על אף המלים "בסעיף זה" בסעיף קטן ז המוצע, בפועל, לכל הגדרה סטטוטורית ישנה נפקות גם כלפי דברי חקיקה אחרים. כך, מאחר ובדברי חקיקה אחרים אין הגדרה למונח "סרבן גט", הרי ש לכל הפחות תהיה להגדרה שבסעיף משמעות פרשנית . על כן, הגדרה צרה זו תהיה בעלת משמעות רוחב אשר תפגע בנשים מסורבות .גט, גם בהתדיינויות שאינן במסגרת חוק זה על כן מוצע שלא ל ייצר ה גדרה בחוק אלא להסתפק בתנאים .המופיעים כבר כיום בחוק תשלומי כפיית ציות והשפעתם על תביעות נזיקין בגין סרבנות גט 3. במסגרת ה צעת החוק מוצע להוסיף צו הגבלה מסוג נוסף– תשלומי כפיית ציות לטובת הצד שכנגד על מי שלא קיים פסק הדין לגירושין . כידוע, בשנים האחרונות הוכרה זכותו של בן הזוג הסובל מסרבנות גט להגיש תביעת נזיקין בגין הנזקים שנגרמו לו בעקבות.סרבנותו של בן הזוג לשעבר על מנת ש ה וספת צו הגבלה של תשלומי כפיית ציות לטובת הצד השני לא ת סכל את היכולת להגיש תביעה ניזיקית בנדון ,מוצ ע להבהיר ב גוף החוק, ב סיפא של סעיף ז ה: " אין האמור בסעיף בכדי לגרוע מיכולתו של מי מבעלי הדין לתבוע תביעה נזיקית את בעל הדין השני", ולא להסתפק בדברים המופיעים בדברי ההסבר להצעת החוק . 5 הרחקות רבנו ת ם 4. הגם שהרחקות רבנו תם ה ן כלי חשוב במלחמה בסרבני גט יש לשים לב כי מדובר במגבלה שאינה חלה על סרבן הגט אלא דווקא על הציבור שסביבו, ובזה כוחה . 6 ,יחד עם זאת, משמדובר בהטמעה בתוך חקיקה אזרחית יש לשקול בזהירות יתרה את הסמכות המוענקת. מתן סמכות לערכאה משפטית להטיל חובות על צדדי ג' להליך , הגם שאינה אכיפה כלפיהם , היא מרחיקת לכת בחקיקה האזרחית במשטר דמוקרטי, אשר זכויות האדם הם אחד מהעוגנים העיקריים עליהם הוא מושטת . היות ובסופו של יום מדובר בהוקעה חברתית של סרבני גט אנו סבורים שדרך המלך המאזנת את זכויות הצדדים, בכלל זה צדדים שלישים, היא להעניק לבית הדין את .הסמכות להמליץ לצדדים שלישים לנהוג בהתאם להרחקות ולא להורות יצוין כי עמדה זו עולה בקנה אחד עם פסיקת ב ית המשפט העליון בבג"צ5185/13 פלוני נ' בית הדין הרבני הגדול בירושלים ,(נבו28.2.2017 .) על כן, לעניין סעיף3 )ג(ב , מוצע נוסח חלופי : "הכרזה לפי סעיף קטן (א( תהיה בגדר המלצה שאינה אכיפה כלפי ."צדדים שלישיים 5 הדברים מופיעים ב דברי ההסבר ל .הצעת החוק, אך ישנה חשיבות להוספתם לגוף החוק 6 ראו ( בלשונו של רבנו תם שקבע שהרחקותיו חלות על הציבור ולא על סרבן הגט עצמו ספר הישר תשובות סימן כד :)"אך אם כל רבותינו שוין בדבר , תגזרו באלה חמורה על כל איש ואשה מזרע בית ישראל והנלוים עליכם , שלא יהו רשאים לדבר עמו לישא וליתן עמו להאריחו ולהאכילו ולהשקותו וללוותו ולבקרו בחלותו . ועוד יוסיפו חומר כרצונם על כל אדם , אם לא יגרש ויתיר אותו האיש את הילדה הזאת ,שבזה אין כפייה עליו .שאם ירצה ימצא לו מקום , והוא לא ילקה בגופו מתוך נידוי זה . אך אנו נתפרד מעליו " )(ההדגשות הוספו. הפקולטה למשפטים | אוניברסיטת בר - אילן | רמת גן, מיקוד5290002 | .טל03-5318895 | פקס03-7360499 The Faculty of Law | Bar-Ilan University | Ramat-Gan, | 2 529000 Tel. 972-3-5318895 | Fax 972-3- 7360499 [email protected] | www.rackmancenter.com תיקון סעיף4 5. לעניין התיקון לסעיף4 (ב) לחוק העיקרי , נציין כי לא ברור הצורך בתיקון הסעיף. מחד גיסא, אין נפקות של ממש לנוסח המוצע, שהרי ממילא, גם היום נדרש בית הדין להתחשב במצב בריאותו של סרבן הגט וביכולתו לקיים את התלויים בו; אך מאידך גיסא, הנוסח המוצע הוא נוסח עמום, המתיר מקום רב לפרשנות ולדיונים רב "ים במסגרת ההליך בבית הדין. כך לדוגמה, כאשר מדובר ב"צד שלישי שעלול להיפגע– הרי שיכולים להיות אנשים רבים אשר ייפגעו באופן כזה או אחר מהטלת סנקציות על סרבן הגט, בין אם בדרך ישירה ובין אם בדרך עקיפה. בירור הסוגיה יצריך דיון סביב פגיעות לכאוריות אלו, ועל כן בירור הסוגייה עלול להצריך זמן רב ומשאבים מיותרים, באופן אשר יסכל את תכלית החוק ויעמיס עומס מיותר על המערכת כולה ,. זאת במיוחד כש סרבני גט רבים נוקטים בטקטיקה מכוונת של סחבת דיונית ועמידה על קוצו של יוד בהליך המשפטי. .על כן אנו סבורות כי יש לדחות את ההצעה לתיקון הסעיף על מרכז רקמן: המרכז לקידום מעמד האשה ע"ש רות ועמנואל רקמן, הפועל במסגרת הפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר אילן , נוסד בשנת2001 ע"י פרופ' רות הלפרין קדרי. מטרת המרכז להביא לביעור האפליה נגד נשים ולחזק את מעמדן בחברה הישראלית, בין באמצעות תרגום ידע ומחקר אקדמי לפעילות מעשית, בין באמצעות מתן ייצוג משפטי בחינם לנשים ומשפחות מעוטות יכולת כלכלית ובין באמצעות קידום חקיקה ומדיניות ציבורית בתחום דיני המשפחה. המרכז פועל לאור חזונו של הרב עמ נואל רקמן לקידום זכויות הנשים בישראל ולהטבת מעמד האשה בדיני המשפחה ובהלכה .היהודית