חומר רקע

1 2 ביולי 2023 י"ג בתמוז תשפ"ג אל : חברי הוועדה המשותפת מאת: הייעוץ המשפטי לוועד ת החוקה, חוק ומשפט נוסח והערות לדיון הקבוע ב יום3.7.23 'הצעת חוק העונשין (תיקון מס149 )) (הוספת עבירה של גביית דמי חסות (בהמשך לדיונים בהצעת חוק העונשין (תיקון– הגדרת איום), התשפ"ג– 2023 ( /פ2156 )של חה"כ קרויזר) הכנה לקריאה השנייה והשלישית על- פי עמדת רשויות האכיפה, כפי שהוצגה לוועדה בעת הכנת הצעת החוק לקריאה הר אשונה , תופעת גביית דמי חסות ("פרוטקשן") שינתה את פניה לאורך השנים באופן שמקשה על ההתמודדות עמה בכלים המשפטיים המסורתיים ,. כך, בין היתר כיום במקרים רבים אין איום מפורש מצדו של העבריין כלפי ה קורבן. ,לחילופין גם אם מבוצע איום , הוא אינו מופנה לכלל הנפגעים אלא רק לאחד מהם, באופן שדי בו כדי להביא את כלל בעלי העסקים באזור לשלם לעבריין עבור מה שמכונה "שמירה". בהינתן מאפיינים אלו, נטען כי עבירת הסחיטה באיומים לע-פי נוסחה בחוק העונשין, ש עד כה נעשה בה שימוש מרכזי באכיפה של תופעות אלו, אינה מספקת .מענה ומקשה על מיצוי הדין עם העבריינים לאור כך, השתכנעה הוועדה כי יש מקום לתקן את חוק העונשין ולהוסיף לו סעיף עבירה חדש שעניינו גביית דמי חסות. הנוסח שהוכן לקראת הקריאה הראשונה כולל :את היסודות הבאים  גביית דמי חסות תוך ניצול מצוקה ללא איום – מוצע לקבוע עבירה חדשה שעניינה גביית דמי חסות בדרך של ניצול מצוקה, ללא יסוד של איומים , עם עונש מרבי לצדה של5 שנות מאסר ,כל עוד הניצול לא הביא את הקרבן להעביר את דמי החסות, ושל7 שנות מאסר אם הקרבן שילם בפועל את דמי החסות. נוסח הסעיף החדש מתבסס על עבירת העושק הקבועה בסעיף431 לחוק העונשין, שעונשה3 .שנות מאסר  חזקת מודעות – לעניין עבירה חדשה זו ) של ניצול מצוקה ללא איום( , הוועדה השתכנעה כי יש הצדקה ל קביעת חזקת מודעות המעבירה את נטל ההוכחה למי שמקבל, באופן מתמשך או שיטתי, תשלום שלא הולם את שווי העסקה, אם לפני כן התרחשו אירועים בסביבתו של ו הק רבן, אשר מעצם טיבם עלולים לגרום לחשש לגוף או לרכוש. בהתקיים נסיבות אלו, תקום חזקה כי העבריי ן ,ידע שהתשלום נעשה עקב מצוקה .אלא אם כן יוכיח אחרת  גביית דמי חסות באיומים – מוצע לקבוע עבירה נוספת , חמורה יותר, של גביית דמי חסות באיומים , שהעונש בצידה יעמוד על7 או9 ,שנות מאסר כ תלות בהעברת התשלום מצד הק ו רבן בפועל , בהתאמה. יסודות עבירה זו חופפים ל יסודות עבירת הסחיטה באיומים הקבועה בסעיף429 לחוק העונשין, שעונשה גם הוא7 או9 שנות מאסר לפי העניין.  עונש מזערי – הוועדה ביקשה לקבוע עונש מזערי )(עונש מינימום לשתי העבירות הקבועות בסעיף, שלא 2 ,יפחת מרבע העונש המרבי לעבירה ש לא יהיה כולו על- ,תנאי אלא אם כן יירשמו .טעמים מיוחדים  סעיף דיווח – הוועדה הוסיפה סעיף מפורט של חובת דיווח על יישום הוראות סעיף החוק החדש, ל משך עשר השנים הראשונות מ כניסת התיקון לתוקף. חובת הדיווח ת חול על מספר חקירות שנפתחו בגין העבירה החדשה , מספר כתבי אישום שהוגשו בגינה , העונשים שהוטלו, והסכומים שחולטו. דיווח מפורט יאפשר לוועדה לפקח על יישום החוק, וכן ייתן לה כלים לבחון את ההשפעה של החוק על מיגור התופעה החמורה של גביית .דמי חסות נושאים לדיון  יסודות העבירה: כפי שעלה בדיוני הוועדה , וכן עלה בהרחבה במסמך מטעם הסנגוריה הציבורית לקראת דיון זה, י ש חשש כי יסודות העבירה המוצעת י כללו בתוכם גם התנהגו יו ת נורמטיבי ו ת (או התנהגות שהיא בעייתית מבחינה עסקית .)"אך אינה עולה כדי התופעה הפלילית הקשה של "פרוטקשן לכן מוצע לדון שוב בהצדקה לנוסח המוצע בה ול היר מול המשטרה ו הפרקליטות כיצד ,לדעתם יש לפרש את הנוסח המוצע וכיצד ניתן להגן על מי שהתנהגותו, לדעת הוועדה, לא .אמורה לבוא בגדר העבירה החדשה ( נציין בנוסף כי העבירה המוצעת בסעיף קטן (א) מחולקת לשתי דרגות חומרה כתל ,ות ב"השלמת" העסקה כלומר העברת התשלום בפועל). מוצע לדון שוב בצורך בשתי דרגות לעבירה זו, כאשר המקרה הטיפוסי ככל הנראה יהיה כש המנצל אכן קיבל את התשלום . קביעת עונש מירבי לעבירה זו אמורה לספק לבית ה משפט את הכלים כדי להתאים את העונש לנסיבות הקונקרטיות של המקרה. שאלה זו מושפעת גם מסוגיית עונש ,המינימום שכן ,ככל שייקבע עונש מינימום בגין עבירה זו על פניו עדיף להבחין בין שני סוגי המקרים, כך ש עונש ה מינימום יהיה מותאם ל כל אחד מהמקרים .  קביעת עונש מינימום והצורך בנתונים: קביעת עונש מינימום היא חריגה ב משפט הפלילי הישראלי , כאשר מרבית סעיפי חוק העונשין קובעים את העונש המרבי לעבירה בלבד , ובית המשפט מתאים את העונש ל נאשם לאור ,מגוון רחב של שיקולים ביניהם כמובן נסיבות המעשה. העונש המרבי אמור להיות העונש המתאים לביצוע העבירה בנסיבות הכי חמורות של יסודות העבירה, כאשר הנחת היסוד היא כי יהיו גם מקרים שעונים על אותם יסודות של ,העבירה בנסיבות קלות בהרבה .שמצדיקות עונש נמוך בהרבה חשוב לזכור כי קביעת עונש מינימום על ידי המחוקק יקבע את העונש שיוטל על הנאשם בידי בית המשפט לא ( במקרים החמורים בהם הציפייה היא כי בית המשפט יטיל עונש שהוא קרוב לעונש המרבי בכל מקרה ), אלא במקרים הכי "קלים" של העבירה (שבהם, ללא עונש המינימום הקבוע בחוק, בית המשפט היה מטיל עונש ברף .)התחתון של העונש המותר על פי חוק 3 ,בנוסף, כפי שצויין גם בדיוני הוועדה מחקרים בעולם הראו כי עונש מינימום ה קבוע בחוק אינו בהכרח משנה את העונשים שמוטלים על נאשמים באותה עבירה , אלא מגביר את כוחה של התביעה במשא ומתן מול נאשמים בהגעה,להסדרי טיעון בכך שעונש המינימום משמש מנוף לחץ על הנאשם להודות בעבירה קלה יותר . לא בכדי המליצה ועדת דורנר כי קביעת עונשי מינימום תיעשה רק אם הנתונים מצביעים על בעיה שקביע ה ( כאמור יכולה לתת לה מענה המלצות הוועדה הציבורית לבחינת מדיניות הענישה והטיפול בעבריינים בראשות )שופטת בית המשפט העליון (בדימ') דליה דורנר (דו"ח ועדת דורנר , 'עמ31 ) .אלא ש עד כה בדיוני ה וועדה, לא הוצגו נתונים על רמת הענישה הנהוגה בפועל במקרים של גביית דמי חסות (יצויין כי המשטרה העבירה נתונים חלקיים אודות תיקים , שלא ברור כמה מתוכם עניינם ב גביית דמי חסות) ,. לכן מוצע לדון בנתונים שנמצאים בידי המשטרה והפרקליטות , במטרה להבין האם נדרשת קביעת עונש מינימום.  עונש מינימום כ הוראת שעה: במידה ו תשתכנע הוועדה כי יש הצדקה לקביעת עונש מינימום לעבירה החדשה, מוצע לשקול לקבוע את עונש המינימום כהוראת שעה. י לע תים, עונש מינימום" נדרש כדי לאותת" לבית המשפט כי המחוקק מבקש להחמיר את העונשים שנגזרים על הנאשמים . קביעת עונש מינימום כהוראת שעה של מספר שנים יכולה להשיג מטרה זו, כאשר בסיום אותה תקופה רמה הענישה תעלה וכבר לא יהיה צורך בהוראה חריגה זו, שכפי שצוין, מביאה תה יא סכנות ו עיוותים .נוספים בנוסף, הוראת שעה מתאימה בדרך כלל"כאשר מדובר בעבירה שהיא "מכת מדינה שלגביה יש צורך בטיפול מיוחד הכולל החמרת ענישה , כגון התופעה הקשה של דמי ח סות. ,לאחר מספר שנים במידה ו רשויות האכיפה יתמ קדו ,במאבק נגד תופעה זו ניתן לקוות שהם יצליחו למגר את התופעה, ולא יהיה עוד צורך בהוראה חריגה של עונש מינימום .כאמור ל בסוף , הוראת השעה מעניקה למחוקק נקודת זמן קונקרטית לבדיקה ההשפעה של .ההוראה החדשה  השילוב של חזקת המודעות ו עונש מינימום: עוד מוצע לשקול מחדש את הוספת חזקת המודעות המוצעת, ואת הבעייתיות שלה כפי שנדון בוועדה בהכנה לקריאה ראשונה. כמו כן, נציע לשקול מחדש את ההוראה שקובעת עונש מינימום גם על העבירה שהוכחה על ידי החזקה . ,יצוין כי בקנדה, בית המשפט העליון קבע לאחרונה כי עונש מינימום יכול להיות עונש לא מידתי ולכן לא חוקתי ;לצורך קביעה כי העונש אינו מידתי בצורה קיצונית, יש לבחון בין היתר את היקף העבירה – ככל שהעבירה מנוסחת בצורה רחבה יותר, יגדל הסיכוי שהיא תחול על מצבים שאינם מצדיקים את עונש המינימום (( R. v. (Hills, 2023 SCC 2 ) . בענייננו, השילוב של עבירה "רחבה" עם חזקת מודעות שמעבירה את הנטל, מביאה למצב שבו עונש המינימום של מספר שנות מאסר בפועל, יחול גם על התנהגויות ש עלולות להיות "רחוקות מאוד ממקרי "הפרוטקשן שאותם הוועדה רואה ל.נגד עיניה  סעיף הדיווח: מוצע לשמוע מהמשטרה והפרקליטות האם יוכלו לספק את הנתונים כפי שהתבקשו, וכן נ ציע מספר תיקונים לסעיף הדיווח, בהצעת חוקרת הממ"מ ,במטרה לאפשר ניתוח א פקטיבי יותר של הנתונים שיתקבלו: מוצע 4 לבקש נתונים על מספר התלונות שהוגשו; מוצע לבקש את נתוני התלונות והחקירות בפילוח לפי מחוז ; עוד מוצע לבקש נתונים על חקירות שנפתחו בגין סעיף ,החדש ועל הסעיפים ש בגינן הגישו כתבי אישום בשל אותה חקירה.  חילוט אזרחי: הוראות פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש ,]ה תשכ"ט– 1969 מאפשרות לבית המשפט שהרשיע אדם לחלט כל חפץ הקשור לעבירה בתנאים מסוימים (אחד התנאים הוא אם החפץ ניתן כשכר בעד ביצוע עבירה או כאמצעי לביצועה). בנוסף, ככל שהעבירה היא עבירה לפי חוק הלבנת הון, התש"ס– 2000 , או לפי חוק המאבק ,בארגוני פשיעה ה תשס"ג– 2003, יש לבית משפט סמכות לחלט רכוש הקשור לעבירה ב מסגרת הליך אזרחי, גם כאשר לא הורשע אדם בעבירה, כאשר בחוק המאבק בארגוני פשיעה, נדרשת הוכחת יסודות הסעיף ברף ההוכחה הנדרש .במשפט פלילי ואולם, בדיוני הוועדה לקראת הכנת הצעת החוק לקריאה הראשונה, נטען כי בעבירות של דמי חסות קיים קושי בהוכחת ביצוע העבירות ברף ההוכחה הנדרש ;בפלילים כי יש קושי בקביעת העבירות של גביית דמי חסות כעבירות של הלבנות הון או ארגוני פשיעה; וכי תפיסה וחילוט של כספים שקשורים לגביית דמי חסות יכולים לתרום במאבק מול התופעה של דמי חסות. לכן שקלה הוועדה להוסיף לחוק אפשרות לח לט כספים הקשורים .לגביית דמי חסות בהליך אזרחי בדיוני הוועדה עמדו חברי הכנסת גם על הסכנות שבהסדר של חילוט אזרחי, וביניהם החשש מפגיעה חמורה בחפים מפשע, כאשר התביעה תוכל לתפוס ולחלט רכוש גם ללא הוכחת ביצוע עבירה ברמת הוכחה הנדרשת בפלילים . עוד עמדו חברי הכנסת על הצורך בהסדרה כללית של נושא החילוט, שכן אין הצדקה לקביעת הסדר מיוחד לעבירה אחת מני רבות .בחוק העונשין נציין כי יש הסדרי חילוט אזרחי י ם שונים בחוקים שונים, ו ככל שהוועדה מבקשת לקדם הסדר חילוט בעניין ,דמי חסות עליה ללבן ולדייק את העילות והתנאים לחילוט , בדיון מקיף ומעמיק בפרטי ההסדר כ פי שיוצע על ידי המציע או רשויות האכיפה. ,בנוסף ככל שהוועדה תבקש בכל זאת לאמץ הסדר של חילוט אזרחי בקשר לעבירה החדשה של גביית דמי חסות , מוצע לשקול שלא להחילו בגין עבירה שעליה קיימת חזקה . עוד מוצע לבקש מרשויות האכיפה להבהיר איזה יסודות יהיה עליהם להוכיח בפני בית המשפט, ואיזה סוג ראיות, לדעתם, יכולים לשמש כראיה ברף הוכחה של משפט אזרחי – אשר.יאפשר חילוט לפי ההסדר המוצע