הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 552558
הכנסת התשע-עשרה
יוזמים: חברי הכנסת אלעזר שטרן
רונן הופמן
זבולון כלפה
איתן כבל
דוד צור
יצחק כהן
פ/2531/19
הצעת חוק עקרונות לפדיון שבויים ונעדרים, התשע"ד–2014
דברי הסבר
מדינת ישראל ידועה בהסכמתה לשלם מחירים גבוהים בעבור חייליה השבויים, כמו גם בעבור גופותיהם של חיילים שנפלו בקרב. דוגמאות בולטות לכך הן עסקת שחרור שבויי הנח"ל שבה שוחררו 4,765 מחבלים בתמורה לשישה חיילים, עסקת ג'יבריל במהלכה שוחררו 1,150 מחבלים בתמורה להחזרת שלושה חיילים שנפלו בשבי, עסקת שליט שבה שוחרר החייל החטוף גלעד שליט תמורת 1,027 מחבלים, ושחרור 450 מחבלים בתמורה לגופות שלושה חיילי צה"ל ואזרח אחד חי (אלחנן טננבאום) במסגרת עסקת חילופי שבויים עם החיזבאללה.
בסך הכל שוחררו במסגרת העסקאות השונות על ידי מדינת ישראל כ-7,500 מחבלים, בהם מחבלים עם דם על הידיים, תמורת 14 חיילים ואזרחים חיים, ו-6 גופות של חיילים.
בשנת 2008 מינה שר הביטחון דאז, אהוד ברק, ועדה בראשות נשיא בית המשפט העליון לשעבר, השופט מאיר שמגר, לקביעת עקרונות לניהול משא ומתן לפדיון שבויים ונעדרים. זו הגישה המלצותיה לשר הביטחון בתחילת שנת 2012, אך עד עתה לא פורסמו מסקנותיה.
מטרת הצעת חוק זו לקבוע עקרונות ראויים לקראת עסקאות עתידיות לפדיון שבויים ונעדרים. העקרונות מבוססים על ההכרה ששחרור של מחבלים רבים תמורת מספר מועט של חיילים או גופות חיילים מייצר תמריץ לחטיפת חיילים לצורכי מיקוח ומחזיר מחבלים מסוכנים לשורות ארגוני הטרור. כמו כן, יש כאן פגיעה בהתרעה כלפי מפגעים פוטנציאליים אשר מבינים שמשפחתם תזכה לסיוע כספי והם יזכו לתהילה ושחרור בעסקה הבאה. המדיניות הנוכחית אף מהווה סוג מסוים של תמריץ מוחלש למחבלים, כמו אומרת להם: בסוף לא תמצו את עונשכם ונביא לשחרורכם המוקדם.
סעיף 2 להצעת החוק בא מתוך ההשקפה כי אירוע של חטיפת ישראלי הוא אירוע טרור לכל דבר ועניין. הסעיף מסדיר את העקרונות שלפיהם צריכה לפעול הממשלה במסגרת משא ומתן לחתימה על עסקת חילופי שבויים עם ארגון טרור: מחבל אחד ישוחרר תמורת חייל אחד בלבד; לא יתבצע שחרור של מחבלים חיים תמורות גופות חיילים; וארגון הטרור יבחר את המחבלים שהוא מבקש לשחרר מתוך רשימה סגורה שתקבע הממשלה. כמו כן, במסגרת החוק המוצע מוסדר מנגנון לפיו ניתן לשחרר עד עשרה מחבלים נוספים לפני שחרור החייל החטוף, אם הממשלה סבורה שהצעד יקדם את המשא ומתן עם ארגון הטרור.
סעיף 3 להצעת החוק קובע שתנאיהם של אסירים המשויכים לארגון הטרור שביצע חטיפת חייל יופחתו למינימום המחויב על פי האמנות הבינלאומיות עליהן חתומה ממשלת ישראל, בתוך 72 שעות מרגע החטיפה.
הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת השמונה-עשרה על ידי חבר הכנסת אריה אלדד (פ/3609/18), ועל ידי חבר הכנסת אורי אריאל וקבוצת חברי הכנסת (פ/3626/18), ועל שולחן הכנסת התשע-עשרה על ידי חברת הכנסת גילה גמליאל (פ/2437/19).
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
י"א בסיוון התשע"ד – 9.6.14
הגדרות 1. בחוק זה –
"אמנות בינלאומיות" – אמנות בינלאומיות שישראל צד להן ושעניינן מעמדם של שבויי מלחמה או אסירים;
"אסיר" – כהגדרתו בפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב–1971;
"ארגון טרור" – ארגון טרור או ארגון טרור מוכרז כהגדרתם בחוק איסור מימון טרור, התשס"ה–2005;
"חטוף" – ישראלי שנתפס על ידי ארגון טרור לצורכי מיקוח;
"ישראלי" – מי שהוא אזרח ישראלי כמשמעותו בחוק האזרחות, התשי"ב–1952;
"לוחם בלתי חוקי" – כהגדרתו בחוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים, התשס"ב–2002;
"מחבל" – אדם שהוא פעיל טרור כהגדרתו בחוק איסור מימון טרור, התשס"ה–2005, והוא אסיר או לוחם בלתי חוקי;
"עסקת חילופי שבויים" – עסקה בין ממשלת ישראל לארגון טרור או ארגון אחר אשר עניינה שחרור מחבלים תמורת שחרור חטופים.
עסקאות שבויים 2. עסקת חילופי שבויים תיעשה בהתאם לעקרונות אלה:
(1) לא ישוחרר יותר ממחבל אחד, לרבות מחבל שהורשע ברצח לפי סעיף 300 לחוק העונשין, התשל"ז–1977, תמורת החזרת חטוף אחד;
(2) לא ישוחררו מחבלים חיים בתמורה לגופת חטוף;
(3) הממשלה תכין רשימה סגורה של מחבלים, ממנה יוכל לבחור ארגון הטרור את המחבלים אשר ייכללו בעסקה;
(4) הממשלה תוכל להחליט על שחרורם של עד עשרה מחבלים, ובלבד שאינם מחבלים שהורשעו ברצח לפי סעיף 300 לחוק העונשין, התשל"ז–1977, במסגרת משא ומתן עם ארגון טרור, אם סברה שיש בכך כדי לקדם את העסקה.
תנאי האסירים והלוחמים הבלתי חוקיים 3. התרחש אירוע חטיפה (בסעיף זה – חטיפה), יופחתו תנאי כליאתם של אסירים או לוחמים בלתי חוקיים השייכים לארגון הטרור אשר ביצע את החטיפה למינימום המחויב על פי האמנות הבינלאומיות בתוך 72 שעות מרגע החטיפה.
תחילה 4. תחילתו של חוק זה 30 ימים מיום פרסומו.