הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 2207027
הכנסת העשרים וחמש
יוזם: חבר הכנסת חנוך דב מלביצקי
______________________________________________
פ/3632/25
הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (התקהלות בלתי חוקית מול ביתו של איש ציבור),
התשפ"ג–2023
דברי הסבר
זכות ההפגנה והתהלוכה היא מזכויות היסוד של האדם בישראל. היא מוכרת, בצד חופש הביטוי או מכוחו, כשייכת לאותן חירויות המעצבות את אופיו של המשטר בישראל כמשטר יהודי ודמוקרטי.
יחד עם זאת, בפסיקת בית המשפט העליון נקבע כי יש להבחין בין הפגנות הנערכות במקום ציבורי (דוגמת משרדי ממשלה, כיכר מרכזית, צומת ראשי וכיוצא באלה), ובין הפגנות הנערכות במפגיע מול בית פרטי של איש ציבור.
בבג"ץ 1983/17 נפתלי נ' היועץ המשפטי לממשלה קבע כב' השופט בדימוס מזוז כי "הפגנה או עצרת מחאה ליד מעונו הפרטי של איש ציבור, מקום שקיימת חלופה אפקטיבית (כגון משרדו), מקימה חזקה כי התכלית, לפחות העיקרית, של ההפגנה או משמרת המחאה אינה מימוש חופש הביטוי והמחאה אלא ניסיון להשפעה לא לגיטימית על איש הציבור במילוי תפקידו על ידי יצירת לחץ אישי עליו ועל בני משפחתו, כמבואר לעיל, ועל כן פעילות כזו אינה חוסה תחת ההגנה על חירות ההפגנה."
בהמשך אותו פסק דין קבע כב' השופט בדימוס מזוז כי "הפגנות, אסיפות, תהלוכות ומשמרות מחאה נועדו להגשים את חופש הביטוי והדעה ולהפיץ השקפות ודעות ולהשפיע על השיח הציבורי, ולא להפעיל לחץ פסול על עובדי ציבור על ידי הטרדתם בביתם הפרטי בניסיון לכפות עליהם החלטות שלפי מיטב שיפוטם אינן משרתות את האינטרס הציבורי. שיקול זה – בוודאי בהצטברו לשיקולים הנוספים של הגנה על הזכות לפרטיות של איש הציבור בבית מגוריו הפרטי ומניעת מטרד והפרעה לשגרת חייהם של איש הציבור, בני משפחתו ושכניו, כמו גם הזכות של אדם 'שיניחו לו לנפשו' בביתו ולא להיות 'קהל שבוי' למסרים של המפגינים – יש בהם כדי לבסס את הלגיטימיות של איסור על הפגנות ופעולות מחאה ליד מעונו הפרטי של איש ציבור, מקום שקיימת חלופה אפקטיבית באשר למקום קיום פעולות המחאה."
ואכן, נדמה שבשנים האחרונות הפגנות מול ביתם הפרטי של אנשי ציבור הפכה ממש למכת מדינה, תוך פגיעה קשה ומתמשכת בזכותם של אנשי הציבור לפרטיות, תוך הקמת מטרדים ובניסיון להשפעה בלתי דמוקרטית על עמדתם הפוליטית.
לאורך השנים פסק בית המשפט העליון במספר מקרים של הפגנות מול או ליד ביתם של אנשי ציבור. כך בבג"ץ 5598/19 עופר גור ואח', דיירים בבניינים המצויים בשדרות ההשכלה 17, תל אביב נ' משטרת מחוז ת"א התיר בית המשפט העליון קיום "מחאה שקטה בה ישתתפו עד חמישה אנשים .... במרחק של כ-150 מטרים מביתו של השר. הפגנה הכוללת שימוש באמצעי הגברה.... במרחק של כ-400 מטרים מביתו של השר."
בעניין בג"ץ 5976/20 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' משטרת ישראל הותרה הפגנה במרחק של 230 מטרים מביתו הפרטי של ראש הממשלה.
לנוכח הקושי של המשטרה לאכוף את הדין על המפגינים ולפזר הפגנה או התקהלות בלתי חוקית מול ביתו של איש ציבור, במיוחד בהינתן שבשנים האחרונות רבות מההפגנות מול ביתם של אנשי ציבור נערכת באופן חוזר ונשנה, ולעיתים אף באופן יומיומי, מוצע ליתן למשטרה כלים נוספים לאכוף את החוק.
על כן, מוצע ליתן לשוטר סמכות להטיל קנס מינהלי קצוב כאמור בחוק העבירות המינהליות, התשמ"ו–1985, בסך 1000 שקלים חדשים על אדם המשתתף בהתקהלות בלתי חוקית מול ביתו הפרטי של איש ציבור וכן לקבוע כפל קנס במקרה של עבירה חוזרת. הצעת חוק זו אף מאמצת את המרחק המינימלי אותו התיר בית המשפט העליון להפגנה מול או ליד ביתו של איש ציבור על מנת ליישם את הוראות הדין בדרך של חקיקה ראשית.
--------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
י"ד בתמוז התשפ"ג (03.07.2023)
הוספת סעיף 89א 1. בפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א–1971, אחרי סעיף 89 יבוא: בפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א–1971, אחרי סעיף 89 יבוא: בפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א–1971, אחרי סעיף 89 יבוא: בפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א–1971, אחרי סעיף 89 יבוא: בפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א–1971, אחרי סעיף 89 יבוא:
"התקהלות בלתי חוקית מול ביתו של איש ציבור "התקהלות בלתי חוקית מול ביתו של איש ציבור "התקהלות בלתי חוקית מול ביתו של איש ציבור 89א. (א) בסעיף זה –
"איש ציבור" – נשיא המדינה, ראש הממשלה, שר, סגן שר, חבר הכנסת, שופט, ראש רשות מקומית, חבר מועצת רשות מקומית, עובד ציבור בכיר, עיתונאי או בעל מניות המחזיק בחמישה אחוזים או יותר בבעלות על כלי תקשורת;
"אספה" – שני אנשים או יותר שהתקהלו כדי להפגין או לשמוע נאום או הרצאה על נושא בעל ענין מדיני, או כדי לדון בנושא כזה;
"אספה שקטה" – אספה שבה לא נעשה שימוש באמצעי הגברה או קול או אמצעי אחר שמטרתו להשמיע צליל או להקים רעש, או אספה שאינה נערכת באופן המנוגד לסעיף 2 לחוק למניעת מפגעים, התשכ"א–1961;
"תהלוכה" – שני אנשים או יותר המהלכים יחד, או המתקהלים כדי להלך יחד, ממקום למקום, בין שהם בתנועה ממש ובין שלאו, בין שהם ערוכים בצורה כלשהי ובין שלאו;
"תהלוכה שקטה" – תהלוכה שבה לא נעשה שימוש באמצעי הגברה או קול או אמצעי אחר שמטרתו להשמיע צליל או להקים רעש, או תהלוכה שאינה נערכת באופן המנוגד לסעיף 2 לחוק למניעת מפגעים, התשכ"א–1961.
(ב) יראו אספה או תהלוכה המתקיימת במרחק הקטן מ־230 מטרים מביתו הפרטי של איש ציבור כהתקהלות בלתי חוקית.
(ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), לא יראו כהתקהלות בלתי חוקית אספה שקטה או תהלוכה שקטה המונה עד חמישה משתתפים המתקיימת במרחק שלא יפחת מ־150 מטרים מביתו הפרטי של איש ציבור.
(ד) עבירה כאמור בסעיף קטן (א) היא עבירה מנהלית כמשמעותה בחוק העבירות המינהליות, התשמ"ו–1985 (להלן – חוק העבירות המינהליות), והוראות החוק האמור יחולו עליה בשינויים המחויבים.
(ה) לעבירה מינהלית לפי סעיף קטן (א) יהיה קנס מינהלי קצוב בגובה 1,000 שקלים חדשים, ובעבירה מינהלית חוזרת – כפל הקנס כאמור; בסעיף זה "עבירה מינהלית חוזרת" כמשמעותה בסעיף 2(ג) לחוק העבירות המינהליות.
(ו) אין באמור בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכויות נוספות הנתונות לשוטר לפי פקודה זו.
(ז) לא יורה עובד ציבור על מדיניות אי־אכיפה על עבירות מינהליות הכלולות בסעיף זה.