הצעת חוק לדיון מוקדם

DOCX 2,281 תווים המסמך המקורי ↗
מספר פנימי: 2207434 הכנסת העשרים וחמש יוזמת: חברת הכנסת יסמין פרידמן ______________________________________________ פ/3640/25 הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – תנאי זכאות לדמי לידה), התשפ"ג–2023 דברי הסבר חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995 (להלן – החוק), קובע כי אישה זכאית לדמי לידה מלאים בעד פרק זמן של 15 שבועות אם עבדה ושולמו בעדה דמי ביטוח בעד 10 חודשים מתוך 14 החודשים שקדמו ליום שבו הפסיקה לעבוד בהיותה בהיריון שנסתיים בלידה (להלן – היום הקובע) או בעד 15 חודשים מתוך 22 חודשים שקדמו ליום הקובע. עוד קובע החוק כי מבוטחת ששולמו בעדה דמי ביטוח בעד 6 חודשים מתוך 14 החודשים שקדמו ליום הקובע תהיה זכאית לדמי לידה בעד פרק זמן של 8 שבועות בלבד. לא אחת נשים, במיוחד בגיל הפוריות, מתקשות להשתלב בשוק העבודה וכך יוצא שנשים שלא הספיקו לעבוד את מספר החודשים הנדרש לזכאות לפני לידה נפגעות מהוראה זו. נוסף על כך, הריון אינו תמיד מתוכנן מראש, וגם מסיבה זו נשים מתקשות במציאת עבודה ובהשלמת חודשי העבודה הדרושים להן לקבלת דמי לידה מלאים. בשל כך, כדי לצמצם את הפגיעה בנשים שלא שולמו בעדן דמי ביטוח עבור מלוא התקופה הקבועה בחוק, מוצע לקבוע כי מי ששולמו בעדה דמי ביטוח בעד 6 חודשים עד 9 חודשים מתוך 14 החודשים שקדמו ליום הקובע תהיה זכאית לקבל דמי לידה בעד שבוע נוסף, כלומר בעד פרק זמן של 9 שבועות. הצעה חוק בנוסח זהה אושרה בקריאה הראשונה בכנסת העשרים וארבע (הצעת חוק הכנסת – 904). הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת העשרים וחמש על ידי חברת הכנסת חוה אתי עטייה (פ/3413/25) ועל ידי חברת הכנסת מירב בן ארי (פ/3581/25). הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת העשרים וארבע על ידי חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין וקבוצת חברי הכנסת (פ/2519/24), על ידי חברת הכנסת אלינה ברדץ' יאלוב וקבוצת חברי הכנסת (פ/2590/24) ועל שולחן הכנסת העשרים וחמש על ידי חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין וקבוצת חברי כנסת (פ/1310/25) ועל ידי חבר הכנסת יוסף עטאונה וקבוצת חברי הכנסת (פ/3023/25). -------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום י"ד בתמוז התשפ"ג (03.07.2023) תיקון סעיף 50 1. בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 50(א)(2), במקום "8 שבועות" יבוא "9 שבועות". תחילה ותחולה 2. תחילתו של סעיף 50(א)(2) לחוק העיקרי, כנוסחו בחוק זה, חודשיים מיום פרסומו (להלן – יום התחילה), והוא יחול על מי שלגביה היום הקובע כהגדרתו בסעיף 48 לחוק העיקרי חל ביום התחילה ואילך.