הצעת חוק לדיון מוקדם

DOCX 2,211 תווים המסמך המקורי ↗
מספר פנימי: 2206815 הכנסת העשרים וחמש יוזם: חבר הכנסת חנוך דב מלביצקי ______________________________________________ פ/3649/25 הצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון – הגבלת זכות העמידה לתאגידים המקבלים מימון מישות מדינית זרה) דברי הסבר זכות העמידה הרחבה שנוהגת כיום בעקבות התפתחות הפסיקה של בית המשפט העליון הולידה במשך השנים גופים אשר עוסקים באופן אינטנסיבי בהגשת עתירות על נושאים ציבוריים לבית המשפט העליון, מה שמביא לעומסים ולצמצום היכולת של בית המשפט העליון לברר תיקים וערעורים של נפגעים ישירים באופן יעיל ובפרק זמן סביר. ההיגיון העומד מאחורי זכות עמידה רחבה הוא לתת כלי בידי ציבורים, אנשים או גופים מהמגזר השלישי אשר משקפים הלכי רוח בישראל, לביטוי אמיתי של תופעות ובעיות הנוצרות עקב חקיקה או עקב החלטות מינהליות של רשויות המדינה, אשר פוגעות בהווה או יכולות לפגוע בעתיד בזכויותיהם של אזרחי ישראל או תושביה. העיקרון נכון לגבי ארגונים הפועלים בישראל וארגונים אשר פעילותם משקפת את רחשי הלב ואת זכויותיהם של אזרחי ישראל ותושביה, חלקם או כולם, מכלל הקשת הפוליטית, ללא הבדל גזע, דת ומין. ברם, בשנים האחרונות אנו עדים לתופעה של ארגונים שחלק ניכר ממימונם הוא על ידי ישויות מדיניות זרות, אשר פועלות לשינוי המצב המשטרי, המשפטי והפוליטי בישראל. הצעת חוק זו באה לתקן את המצב הקיים ולמנוע מצב שבו מדינות זרות, באמצעות שלוחיהם הממומנים על ידיהם, מנהלות הליכים אקטיביים ואפקטיביים בבית המשפט העליון בסוגיות פוליטיות ציבוריות. יודגש כי הצעת החוק הזו אינה מצמצמת את זכותם של ארגונים אלה לייצג באופן ישיר אדם או ארגון אשר נפגע מהחלטה מינהלית, אלא מצמצמת רק את יכולתם לפעול כעותר ציבורי כשהם אינם מייצגים את האינטרסים של הציבור בישראל. לפיכך, מוצע להגביל את זכות העמידה של אותם ארגונים הנתמכים בעיקר מתרומות מישויות מדיניות זרות, כאשר אין להם עניין אישי בנושא הבקשה. -------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום י"ד בתמוז התשפ"ג (03.07.2023) תיקון סעיף 15 1. בחוק-יסוד: השפיטה, בסעיף 15(ד), אחרי פסקה (4) יבוא: "(5) לא ייזקק בית המשפט לבקשה לפי סעיף זה שהמבקש בה הוא נתמך שעיקר מימונו מתרומות מישויות מדיניות זרות, כהגדרתן בסעיף 5א לחוק חובת גילוי לגבי מי שנתמך על ידי ישות מדינית זרה, התשע"א–2011, אלא אם המבקש הראה עניין אישי בנושא הבקשה; בסעיף זה, "עניין אישי" – פגיעה ישירה או חשש לפגיעה ישירה באינטרס פרטי של אדם או באינטרס משותף של חלק מחברי ארגון."