הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 2207777
הכנסת העשרים וחמש
יוזם: חבר הכנסת אריאל קלנר
______________________________________________
פ/3653/25
הצעת חוק הגברת התחרות בשוק השידורים (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023
דברי הסבר
בשנת 2014 מונתה על ידי שר התקשורת הוועדה ליישום הוראות החוק בדבר הפקות מקור בערוצים מסחריים. בדוח ביניים של הוועדה נכתב כי עולם השידורים בישראל מתאפיין בריכוזיות משמעותית. עוד צוין כי שליטתם של שחקנים קיימים בעולם השידורים בישראל מהווה חסם כניסה לגופים חדשים או קטנים שרוצים להיכנס לשוק.
אחד ממערכי שידורי הטלוויזיה המובילים בניסיון להילחם בריכוזיות עולם השידורים הוא "עידן+" (להלן – עידן פלוס). עידן פלוס הוא מערך שידור טלוויזיה דיגיטלי קרקעי (DTT). השידורים מופעלים על ידי הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו, ניתנים ללא עלות ומופצים לקליטה בכל מדינת ישראל.
מטרת הצעת חוק זו היא לסייע לערוצים קטנים ותחנות רדיו להיות משודרים ולפרוץ את חסם הכניסה כאמור. מוצע כי בעל רישיון לערוץ זעיר, בעל רישיון זעיר ייעודי כהגדרתם בחוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, התש"ן–1990, ובעל זיכיון לשידורי רדיו, ישלמו דמי הפצה בסכום שלא יעלה על 15,000 שקלים חדשים בשנה.
הגבלת עלות דמי ההפצה לגופים כאמור בהכרח תקל על ערוצים נוספים להיות משודרים בעידן פלוס ולהגביר את התחרות והמגוון שניתן יהיה לצפייה ללא עלות.
עוד מוצע כי כדי לא לפגוע בצרכנים במקרה של אי תשלום דמי ההפצה כאמור, הרשות השנייה לא תוכל להוריד ערוץ משידור או למנוע את עלייתו לשידור.
כמו כן, מוצע לתקן את חוק השידור הציבורי הישראלי, התשע"ד–2014, ולקבוע כי תאגיד השידור הישראלי יאפשר לרכוש את תכני הארכיון שלו לשימוש פרטי ומסחרי בתעריף שיקבע שר התקשורת בהתייעצות עם מועצת תאגיד השידור הישראלי, וזאת כדי לאפשר גישה לתכנים אלו לציבור המשתמשים בפלטפורמות, כגון עידן פלוס.
התיקונים המוצעים יגבירו את התחרות והמגוון בשוק השידורים לטובת הציבור בישראל.
--------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
י"ד בתמוז התשפ"ג (03.07.2023)
תיקון חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות 1. בחוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות, התשע"ב–2012, בסעיף 9, אחרי סעיף קטן (ז) יבוא: בחוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות, התשע"ב–2012, בסעיף 9, אחרי סעיף קטן (ז) יבוא: בחוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות, התשע"ב–2012, בסעיף 9, אחרי סעיף קטן (ז) יבוא:
"(ח) (1) על אף האמור בהוראות לפי סעיף זה, לא ישלם גוף מהגופים המפורטים להלן דמי הפצה העולים על 15,000 שקלים חדשים בשנה: (1) על אף האמור בהוראות לפי סעיף זה, לא ישלם גוף מהגופים המפורטים להלן דמי הפצה העולים על 15,000 שקלים חדשים בשנה:
(א) בעל רישיון ערוץ זעיר כהגדרתו בסעיף 71ו לחוק הרשות השנייה;
(ב) בעל רישיון זעיר ייעודי כהגדרתו בסעיף 71ו לחוק הרשות השנייה;
(ג) בעל זיכיון לשידורי רדיו.
(2) היה אחד מהגופים האמורים בפסקה (1) בעל חוב לרשות השנייה, לא תימנע עלייתו לשידורים במרבב בשל אותו חוב; אין בהוראות פסקה זו כדי לגרוע מסמכות לגבות חוב כאמור לפי כל דין." (2) היה אחד מהגופים האמורים בפסקה (1) בעל חוב לרשות השנייה, לא תימנע עלייתו לשידורים במרבב בשל אותו חוב; אין בהוראות פסקה זו כדי לגרוע מסמכות לגבות חוב כאמור לפי כל דין."
תיקון חוק השידור הציבורי הישראלי 2. בחוק השידור הציבורי הישראלי, התשע"ד–2014, בסעיף 67(ג) – בחוק השידור הציבורי הישראלי, התשע"ד–2014, בסעיף 67(ג) – בחוק השידור הציבורי הישראלי, התשע"ד–2014, בסעיף 67(ג) –
(1) במקום פסקה (1) יבוא: (1) במקום פסקה (1) יבוא: (1) במקום פסקה (1) יבוא:
"(1) על אף האמור בסעיף קטן (ב) ובלי לגרוע מההוראות לפי סעיף 65(ג), תאגיד השידור הישראלי יאפשר שימוש פרטי או מסחרי, בקטע מחומר ארכיוני שנשמר ותועד לפי סעיף קטן (א), ויהיה רשאי לגבות תעריפים בעד שימוש כאמור, שישקפו את עלויות התפעול השוטף של העמדת החומר שנשמר ותועד לפי סעיף זה, בלבד; השר, בהתייעצות עם המועצה, יקבע את התעריפים כאמור, והם יפורסמו באתר האינטרנט של תאגיד השידור הישראלי."; "(1) על אף האמור בסעיף קטן (ב) ובלי לגרוע מההוראות לפי סעיף 65(ג), תאגיד השידור הישראלי יאפשר שימוש פרטי או מסחרי, בקטע מחומר ארכיוני שנשמר ותועד לפי סעיף קטן (א), ויהיה רשאי לגבות תעריפים בעד שימוש כאמור, שישקפו את עלויות התפעול השוטף של העמדת החומר שנשמר ותועד לפי סעיף זה, בלבד; השר, בהתייעצות עם המועצה, יקבע את התעריפים כאמור, והם יפורסמו באתר האינטרנט של תאגיד השידור הישראלי.";
(2) אחרי פסקה (2) יבוא: (2) אחרי פסקה (2) יבוא: (2) אחרי פסקה (2) יבוא:
"(3) מורשה לשידורים כהגדרתו בחוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, התש"ן–1990, המשתמש בחומר ארכיוני כאמור בפסקה (1), אינו רשאי לגבות תשלום כלשהו בעד שימוש בחומר כאמור." "(3) מורשה לשידורים כהגדרתו בחוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, התש"ן–1990, המשתמש בחומר ארכיוני כאמור בפסקה (1), אינו רשאי לגבות תשלום כלשהו בעד שימוש בחומר כאמור."