חומר רקע
1
חומרת
תקיפת אנשי צוות רפואי ע
ל פי המשפט העברי
נייר עמדה
"מטעם מכון "משפטי ארץ
" עבור ועדת חוק ומשפט בכנסת בעניין הצעת חוק העונשין (תיקון–
החמרת הענישה על עבירות כלפי אנשי צוות רפואי), התשפ"ג–
2023
"
"ו
הצעת חוק העונשין(
'תיקון מס
146
( )
תקיפת עובד ציבור שהוא
מטפל או ממלא תפקיד בארגון חיר
ום והצלה טרום אשפוז או בחדר מיו)ן ,
התשפ"ב -
2022
"
עו"ד וטוען רבני אברהם קלמנזון
תקציר והמלצות
1.
הצעות החוק מבקשות להחמיר ולהרחיב את העונש הייחודי שהוטל בחוק העונשין על אדם
התוקף אנשי צוות רפואי בעת מילוי תפקידם. בהתאם, אחת השאלות שעל הפרק עניינה בהצדקה
.הערכית להבחנה בין תקיפה מהסוג האמור, לבין תקיפת כל אדם אחר
2.
לצד האיסור לתקוף כל אדם, המשפט העברי
מייחס חומרה ייחודית לתקיפת אדם הממלא
.תפקיד ציבורי
3.
חומרה זו חורגת מגבולות כבודו וזכויותיו של הנפגע הספציפי כאדם פרטי. התקיפה נתפסת
.כפגיעה בציבור כולו ובאינטרסים הציבוריים המתמלאים על ידי עובדי הציבור
4.
על כך יש להוסיף, שהמפריע לאנשי צוות רפואי בעת מילוי תפ קידם אף מוביל לסכנת נפשות
.ועובר בכך על גדריו החמורים של דין "פיקוח נפש" במשפט העברי
5.
,בהתאם לכל האמור
הצעת החוק עולה בקנה אחד עם עקרונות המשפט העברי ויש לברך עליה .
מבוא
הצעות החוק שעל הפרק מבקשות להרחיב את תחולת
סעיף382א ל
חוק העונשין, התשל"ז–
1977
,
הן מבחינת מקום התקיפה שעליו חלות הוראות הסעיף בכדי שיגן אף על אנשי צוות רפואי
הממלאים את תפקידם בזירות נוספות, והן מבחינת סוגי קורבנות התקיפה וזאת במטרה
שהסעיף יגן גם על סוגים נוספים של אנשי צוות רפואי. בנוסף, מבקשות הצעות החוק להחמיר את
הענישה בגין סעיף ז ה, הן באשר לאורך המאסר שבידי השופט להטיל בשל עבירה זו, והן באשר
.לקביעת עונש מינימום על עבירה זו
המטרה והרציונאל המשותף של הצעות אלו, הינם הצורך להעניק הגנה טובה יותר לאנשי צוות
רפואי בכדי שיוכלו למלא את תפקידם. בנייר עמדה זה נבקש להצביע על כך שעל פי עקרו נות
המשפט העברי יש לברך על הצעות חוק בשל כך, שהמשפט העברי מבין את הצורך להגן על עובדי
.הציבור בעת מילוי תפקידם ומקנה חומרה ייחודית, ואף ענישה ייחודית, לתקיפת עובדי ציבור
2
פגיעה ב
עובד ציבור במקורות ה
משפט העברי
,כאמור אחת השאלות
העומד
ו ת בלב הצעת החוק הנידונה ובנייר עמדה זו היא האם מוצדק
ל הבחין בין תקיפת צוות רפואי תוף פגיעה ביכולתם למלא את תפקידם כראוי, לבין תקיפת כל
.אדם אחר
,"כבר בפסוקי התורה לצד האיסור הכללי לנקוט בלשון הרע כלפי כל אדם "לא תלך רכיל בעמך1
" נאמר האיסור
אלוהים לא תקלל ונשיא בעמך לא ת."א ֹֽ ר2
,לדעת מרבית פרשני התורה חלקו הראשון של הפסוק "אלהים לא תקלל" מתייחס אל שופטים
.וחלקו השני "ונשיא בעמך לא תאר", מתייחס אל נבחרי הציבור3
כבר מכאן רואים שהתורה
ראתה
חשיבות ייחודית ונבדלת לשמירה על שמם הטוב של שופטים ומנהיגי הציבור.
בהלכה אף
נפסק שבשל ייחודיות ונבדלות שני הדינים, המקלל שופט או מנהיגי ציבור מחויב בעונש כפול, הן
בגין האיסור הייחודי והן
בגין
.האיסור הכללי4
.פוסקי ההלכה דנו בשאלה מי כלול בקטגוריה "ונשיא בעמך לא תאר" שעליה חל איסור זה
הרמב"ם פירש5 שהכוונה ל מגוון רחב של
נושאי משרה ועובדי ציבור:
כי עניין לאו זה הוא שמזהיר שלא לקלל כל מי שיש לו ממשלה לצוות והוא במעלה העליונה,
בין
שהיתה מעלה שלטונית או מעלה תוריית והיא הישיבה.
6
בדומה לכך, הראנ"ח (ר
בי אליהו בן חיים, תורכיה
1530
-
1613
)
7
פסק שגם מי שכינה "שוטה בן
שוטה" את הממונה על ידי הקהל לגביית חובות, עובר על איסור
ה תורה "אלוהים לא תקלל ונשיא
בעמך לא
תאר."
לצד איסור זה, פוסקי הה ,לכה לאורך הדורות התייחסו בחומרה יתרה להעלבת עובדי הציבור
ומדבריהם עולה שיחס מועדף זה, מתפרש על מגוון רחב של עובדי ציבור ולא רק על הבכירים
שבהם . יתר על כן, החשיבות שבשמירה על כבודם של עובדי הציבור הינה רחבה ועמוקה
ממידותיו של נושא המשרה הנידון, ואיננה נמדדת על פי כבודו האישי של עובד הציבור הספציפי.
כך אחד מגדולי הראשונים, הרשב"א (ר
בי שלמה בן אדרת ,
1235
-
1310
)דן8
במי שחרף וגידף את
הממונים על גביית
משכונות ומיסים
, ופסק שיש ל
הטיל על
יו קנס ול
שי ענ ה אות
ו . הרשב"א עמד על
כך ש זאת אף אם המגדף לא היה
חייב כן על פי דיני הנזיקין . מדברי הרשב"א עולה שהוא פסק כן
למרות שלנפגעים עצמם לא היה מעמד אישי רם כ"תלמידי חכמים", אלא רק בשל מעמדם
1
.ויקרא, פרק יט פסוק טז
2 שמות פרק כב פסוק כז .
3
ראו בדברי בפסיקתא זוטרתא שם: "ר' ישמעאל אומר אזהרה זו לדיינים, שנאמר עד אלהים יבא דבר שניהם (שמות
.כב ח)"; רש"י שם; תרגום אונקלוס שם; תרגום יהונתן שם; אבן העזרא שם ועוד
4 ראו שו"ע, חו"מ, כז, א.
5 ספר המצוות לרמב"ם מצות לא תעשה שטז.
6 אמנם היו שפירשו את הפסוק כמתייחס רק לראש הציבור כנשיא הסנהדרין או מלך, ראו בפירוש הרמב"ן
לשמות
פרק כב פסוק כז.
7
.שו"ת ראנ"ח סימן קיא
8
.שו"ת הרשב"א סימן רמ
3
.הציבורי9
נמצא שגם הרשב"א סבר שישנה הבחנה בין לשון הרע על אדם פרטי, לבין העלבת עובד
.ציבור
מהר"י בית הלוי (ר
בי
יעקב בן ישראל, איטליה1565
-
1640
), דן באדם אשר קילל את אחד
מהממונים על גביית המס.
הוא פסק שאף אם לא היה עונש על מעשה כזה בתקנות אותה
הקהילה, הרי שיש לנדות את המקלל. את ז,
בשל החשיבות הרבה של שמירה על כבודם של
הממונים על ידי הציבור, שכל המקלל ממונה,
:כמי שקילל את בית הדין הגדול
כמה גדול כחן של טובי העיר אשר מינו אותם הקהל עליהם, והוו כבית דין הגדול, והוא הדין נמי
דגדול כחן למבייש אותם לנ
דותן ולקונס.
10
תוך שהוא מסתמך על רבים מגדולי הפוסקים, מהר"י בית הלוי לומד מהתלמוד11
, ש הפגיעה
בכבודם של העוסקים בצרכי מצווה, חמורה
יותר מאשר הפגיעה בתלמידי חכמים. ומכאן
הוא
,מסיק
שכל הפוגע ב"עוסקים ומפקחים בענייני קהל", ראוי להענישו בחומרה לפחות כעונש
המבזה.תלמיד חכם12
יתר על כל האמור, יובהר כי
ה
הגנה הייחודית לה
זוכים נושאי משרה שיפוטית בהלכה לא
מתייחס רק לדיינים עצמם ולמסייעים להם בהשלטת הצדק, אלא גם ל.כלל עובדי הציבור
הרמ"א
ה
שווה ב דין עובדי ציבור
ל
דין דיינים13
ו
בשולחן ערוך נקבע כי:
אף בשליח בית דין אסור
לנהוג קלות ראש.
.והמצערו, יש רשות לבית דין להכותו מכת מרדות14
בדומה לכך, כתבו פוסקי דורנו שמעמדם של השוטרים הוא כמעמדם הרם
של השופטים עצמם,
כדברי הרב חיים דוד הלוי
,(ישראל1924
-
1998
):
מעמד השוטר בהלכה גובל עם מעמד השופט, ולכן סמכה תורה: "שופטים ושוטרים תתן לך בכל
.שעריך15
,נוסיף ונציין שגם מעבר לאיסור "העלבת עובד ציבור", ההלכה רואה חשיבות כללית בשמירה על
כבודם ומעמדם הייחודי של עובדי ציבור, וגם כאשר אין מעמדם כשל "נושאי שררה", יש לציבור
.לנהוג בהם בייתר כבוד "לפנים משורת הדין" בשלל תחומים16
חומרת ההפרעה
לרופאים
הצעות החוק שעל הפרק עוסקות בהגנה על אנשי צוות רפואי, ולמנוע מצב בו מפריעים להם
בעבודתם. אין צורך להרחיב על הערך העליון שהמשפט העברי מייחס להצלת נפשות. החשש מפני
"פיקוח נפש" דוחה כמעט את כל המצוות שבתורה, החל משמירת שבת, וכלה בצום יום
9
:ראו שם
"ומה שאמרת שהחציף פניו כנגד המס שהם זקנים ונכבדים. גרסינן בירושלמי חד וכו' עד בחד בר נש
אפקיד לרבי יהודה ברבי חנינא. אתא עובדא קומי ר"ל וקנסיה ליטרא של זהב."
10
שו"ת מהר"י לבית לוי כלל חמישי-
]סימן מח [כט.
11
.ראו בבלי קידושין לג עמ' ב
יצויין שגם ממקור תלמודי זה עולה שבניגוד לתלמידי חכמים, העוסקים בצרכי מצווה
.אינם זכאים למחול על כבודם
12
על.עונשו של המבזה תלמידי חכמים ראו רמב"ם הלכות תלמוד תורה פרק ו הלכה יב
13
שולחן ערוך, חושן משפט, סימן לז, סעיף כב.
14 שולחן ערוך חושן משפט הלכות דיינים סימן ח סעיף ה
15
ראו
הרב חיים דוד הלוי, "תפקידיה ומעמדה של המשטרה בהלכה
",הליכות
גיליון90
-
91
,)(ניסן תשמ"א 'עמ-
26
23; וראו גם הרב יעקב אריאל, "מקור סמכותה של המשטרה
",שבילין יח-יט (סיוון תשכ"ז), עמ' צ-צב.
16
ראו למשל ,בענייני שכר ופיטורין)הרב שטרנבוך תשובות והנהגות חלק ג (תשנ"ז, חלק חושן משפט,
.סימן תעד
4
הכיפורים. על פ ,י המשפט העברי, החשש מפני פיקוח נפש הוא לא רק בנסיבות מקרה קונקרטי
ויש על הציבור את החובה הדתית והמוסרית ליצירת תנאים ונורמות חברתיות שיבהירו לכל אדם
.אדם שהיענות לחובה העליונה להציל חיים, קודמת
,בין היתר, ההלכה מורה שבעת שיש צורך לחלל שבת לשם הצלת נפשות על תלמידי החכמים
.להיות הראשונים לחלל את השבת ולהוות דוגמא לציבור כולו
כדברי הרמב"ם:
כשעושים דברים אלו, אין עושין אותן לא על ידי גויים ולא על ידי קטנים ולא על ידי
עבדים ולא על ידי נשים–
כדי שלא תהא שבת קלה בעיניהם; אלא על ידי גדולי ישראל
וחכמיהם. ואין מור ין לנשים לעשות דברים אלו. ואסור להתמהמה בחילול שבת, לחולה
.שיש בו סכנה, שנאמר "אשר יעשה אותם האדם וחי בהם", ולא שימות בהם
17
כך, נקבע שגם כאשר אין כל סכנה מיידית לחיי אדם, הגנה על בריאותו של ככל הציבור היא
כ"פיקוח נפש", ועל כן יש לעבור אפילו על איסורי תורה בשבת בכדי להזיז מרשות הרבים דבר
.היכול להזיק18
כך למשל, הרב זילברשטיין נשאל האם רופא רשאי לחלל שבת בכדי למנוע מצב בו קרובי המטופל
יכעסו עליו ויפעלו נגדו. הרב זילברשטיין קבע שיצירת התנאים שיאפשרו לרופא לפעול ללא חשש
מפני קרובי המטופל, עולים בגדרי "פיקוח.נפש" ועל כן חובה לחלל על כך שבת19
בדומה לכך, היו
שאף כתבו שגם כאשר על הציבור לצאת למחאה, עליו להימנע מיצירת מצב בו חסימת כבישים
.פוגעת באפשרות של הרופאים להגיע לבית החולים20
לאור כל האמור, ברי כי על פי המשפט העברי יש ערך עליון וחובה ציבורית לאפשר לאנשי הצוו ת
הרפואי למלא את.תפקידם
סיכום
חכמי המשפט העברי עמדו על כך שעובדי הציבור אינם מייצגים רק את עצמם, ועל כן הפגיעה
בכבודם חורגת מהפגיעה הנגרמת לעובד עצמו, ויש ל
ה
חמיר בענישה עליה ,ללא תלות ב שאלת
מידת כבוד
ו של עובד הציבור הספציפי או מידת הפגיעה הפיזית שנגרמה לו. כל
זאת, מעבר לצורך
לתמרץ אנשים להצטרף לשירות הציבורי מתוך ידיעה שהם יזכו להגנה מיוחדת על כבודם
וכן
לצורך לאפשר לנושאי התפקיד הציבורי למלא את תפקידם ללא הפרעה או פחד.
לאור האמור , הצעת החוק שעל הפרק עולה בקנה אחד עם עקרונות המשפט העברי ויש לברך
.עליה
17
.משנה תורה, שבת, פרק ב, הלכה ג
18
.ראו בבלי שבת, מב ע"א
19
.הרב זילברשטיין שיעורי תורה לרופאים, חלק ב סימן קט
20
"ראו הרב איתמר ורהפטיג "הפגנות שמפריעות לרבים
תחומין
לה229
.)(תשע"ה