הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 553050
הכנסת התשע-עשרה
יוזמים: חברי הכנסת נחמן שי
מרב מיכאלי
פ/2550/19
הצעת חוק בתי המשפט (תיקון – הגבלת תוקפם של צווי איסור פרסום), התשע"ד–2014
דברי הסבר
בתי המשפט עושים שימוש רחב בסמכותם לאסור פרסום בפרשיות שונות, חלקן בעלות חשיבות ציבורית גבוהה. בדרך כלל צווי איסור הפרסום ניתנים לבקשת המשטרה וגופי הביטחון האחרים, אשר מצדיקים את הבקשה בטעמים שעניינם חשש לפגיעה בחקירה או חשש לפגיעה בביטחון המדינה.
צווי איסור הפרסום פוגעים בחופש המידע ובזכות הציבור לדעת, שהיא זכות יסוד של אזרחים במדינה דמוקרטית, בפרט כאשר הדבר נוגע לפעילותם של גופים שלטוניים.
שימוש נרחב מדי וללא ביקורת ציבורית ראויה בכלי זה עלול לפגוע קשות בזכויות האדם במדינת ישראל, שכן הוא עלול לאפשר באופן גורף מעצר וחקירה של חשודים (שהם בבחינת חפים מפשע כל עוד לא הוכחה אשמתם) במחשכים והרחק מהעין הציבורית.
יתר על כן, לא אחת קורה שהמידע אשר נאסר לפרסום על ידי בית המשפט מופיע לפרטי פרטים באתרי אינטרנט ובגופי תקשורת זרה, כך שממילא אין עוד כל טעם בקיומו של הצו או שניתן לצמצם את היקפו, אולם הצו בכל זאת נשאר על כנו.
כמו כן, יש לציין כי בדיון בבקשה לאסור פרסום נוכחים בדרך הכלל התביעה והחשוד או הנאשם אשר מייצגים כל אחד את האינטרס שלו, אולם האינטרס הציבורי של זכות הציבור לדעת וחופש המידע אינו מיוצג בבית המשפט.
לאור האמור מוצע בזאת להגביל את תוקפם של צווי איסור פרסום אשר ניתנים מטעמים של פגיעה בחקירה או גרימת נזק לחשוד לתקופה שלא תעלה על שבוע ימים, כאשר ניתן יהיה להאריך את תוקפו של הצו לתקופות נוספות שכל אחת מהן לא תעלה על שבוע ימים, וזאת מטעמים מיוחדים שיירשמו.
הגבלה בזמן של צווי איסור הפרסום בזמן תכפה על המשטרה להשלים את הליכי החקירה מהר יותר, והדרישה כי הארכת התוקף תיעשה מטעמים מיוחדים שיירשמו תחייב את בית המשפט לשקול היטב את הבקשה ולנמק את ההחלטה בדבר הארכת התוקף של הצו.
נוסף כל כך, מוצע לקבוע כי במקרים שבהם החליט בית המשפט לאסור פרסום מטעמים של פגיעה בפרטיות או בשל חשש לפגיעה בחקירה או בשל גרימת נזק לחשוד, יתקיים דיון במעמד הצדדים בתוך 7 ימים מיום מתן הצו. לדיון זה יזומן נציג מועצת העיתונות וכן נציגים של גופים אחרים שיאושרו לכך על ידי שר המשפטים, אשר יוכרו כ"ידיד בית המשפט" ויציגו את האינטרס של זכות הציבור לדעת וחופש המידע ויהיו רשאים לבקש את ביטול צו איסור הפרסום (בדומה למעמד שניתן בחוק החוזים האחידים, התשמ"ג–1982, לגופים כגון איגוד המפרסמים, ארגון שחקני הכדורגל והמועצה לצרכנות לבקש את ביטולו של תנאי מקפח בחוזים האחידים).
עוד מוצע שבמקרה שבו התפרסם המידע הנתון בצו איסור פרסום בתקשורת זרה, בית המשפט יקיים דיון בתוך 24 שעות מרגע הפרסום. זאת מאחר שבעולם הגלובאלי, המידע מגיע לאינטרנט באופן מיידי ואזרחי ישראל נחשפים בקלות לפרסומי תקשורת זרה. בשל כך, במקרה זה, הותרת צו איסור הפרסום על המידע שפורסם בתקשורת הזרה ייעשה רק מטעמים מיוחדים שיירשמו.
הצעת החוק בכללותה נועדה להבטיח כי פרשיות שיש להן חשיבות ציבורית לא יתנהלו במחשכים אלא תהיה בקרה ציבורית על ההליך, ויישמרו האינטרסים החשובים של זכות הציבור לדעת וחופש המידע.
יצוין כי אין בהצעת חוק זו כדי לפגוע במצב הקיים לגבי הטלת איסור פרסום על עניינים הקשורים בקטינים ועל עניינים המתנהלים בדלתיים סגורות.
הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת התשע-עשרה על ידי חברי הכנסת נחמן שי ומרב מיכאלי (פ/617/19; הוסרה מסדר היום ביום ז' בשבט התשע"ד (8 בינואר 2014)).
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
י"ח בסיוון התשע"ד – 16.6.14
תיקון סעיף 70 1. בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד–1984, בסעיף 70, אחרי סעיף קטן (ה2) יבוא:
"(ה3) החלטה לאסור פרסום לפי סעיפים קטנים (ה) או (ה1) תוגבל לתקופה שלא תעלה על שבוע ימים; בית המשפט רשאי להאריך את תוקף ההחלטה לאסור פרסום לתקופות נוספות שכל אחת מהן לא תעלה על שבוע ימים, וזאת מטעמים מיוחדים שיירשמו.
(ה4) החליט בית המשפט לאסור פרסום לפי סעיפים קטנים (ד), (ה) או (ה1), יקיים בית המשפט דיון במעמד הצדדים בהקדם האפשרי ולא יאוחר משבעה ימים מיום מתן ההחלטה; מועצת העיתונות וכן כל גוף ציבורי אחר שיאושר לכך על ידי שר המשפטים יזומנו לדיון ויהיו רשאים לבקש את ביטול ההחלטה לאסור פרסום כאמור.
(ה5) אסר בית המשפט פרסום שמו של חשוד שטרם הוגש נגדו כתב אישום או פרט אחר מפרטי החקירה לפי סעיפים קטנים (ד), (ה) או (ה1), אולם שמו של החשוד או פרט מפרטי החקירה פורסמו בתקשורת זרה, יקיים בית המשפט דיון במעמד הצדדים בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ-24 שעות ממועד הפרסום בתקשורת הזרה. צו איסור הפרסום יעמוד על כנו רק מטעמים מיוחדים שיירשמו."