הצעת חוק לדיון מוקדם

DOCX 2,159 תווים המסמך המקורי ↗
מספר פנימי: 552282 הכנסת התשע-עשרה יוזמים: חברי הכנסת מרב מיכאלי אורלי לוי אבקסיס קארין אלהרר מיכל רוזין אילן גילאון תמר זנדברג סתיו שפיר עמר בר-לב פ/2543/19 הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון – התיישנות בעבירות מין שנעשו במסגרת יחסי תלות או מרות), התשע"ד–2014 דברי הסבר מחקרים מצביעים על כך שלפגיעה מינית יש השלכות קשות וארוכות טווח. חלק מהבעייתיות של הפגיעה, במיוחד וביתר שאת בקרב מי שנסמכים על אחר, במסגרת יחסי תלות או מרות, היא שיש קושי אינהרנטי להתלונן במקרה של פגיעה מינית. חוק העונשין מכיר כיום במצב מיוחד של קטין; סעיף 354(א) לחוק העונשין, התשל"ז–1977 (להלן – חוק העונשין), קובע כי "בעבירות המנויות בסעיף קטן זה, שנעברו בקטין, יחל מנין תקופת ההתיישנות ביום שמלאו לו עשרים ושמונה שנים". בשנת 2004 תוקן חוק העונשין והוסף לו סעיף 354(ג) הקובע סייג להתיישנות עבירת מין שבוצעה בקטין שלא על ידי בן משפחה או אחראי, ולפיו יחל מרוץ ההתיישנות ביום שמלאו לקטין 18 שנים במקום ביום ביצוע העבירה. אלא שנוסף למסגרת בה הפגיעה היא בקטין, מסגרת של יחסי תלות או מרות היא מסגרת פגיעה במיוחד עבור מי שנמצא/ת בה גם אם הוא בוגר או בוגרת. על כן מוצע שבמקרה שעבירת המין נעשתה במסגרת יחסי תלות או מרות, יחל מניין ההתיישנות בתום יחסי התלות או המרות כדי לתת לנפגע/ת את הסיכוי והאפשרות להתלונן נגד הפוגע בהיותם משוחררים מהתלות בו. --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום י"ח בסיוון התשע"ד – 16.6.14 תיקון סעיף 9 1. בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב–1982 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 9, אחרי סעיף קטן (ב1) יבוא: "(ב2) בעבירה לפי סעיף 345 לחוק העונשין, התשל"ז–1977 (להלן – חוק העונשין), בעבירות מין שבוצעו תוך ניצול יחסי תלות או מרות לפי סעיפים 346, 347, 347א, 348, 349 ו-351 לחוק העונשין ובעבירה לפי סעיף 5 לחוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח–1998 (להלן – החוק למניעת הטרדה מינית), כאשר העבירה נעברה בנסיבות המנויות בסעיף 3(א)(6) לחוק למניעת הטרדה מינית– יחל מניין ההתיישנות בתום יחסי התלות או המרות." תחולה 2. הוראות סעיף 9(ב2) לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 1 לחוק זה, יחולו גם על עבירות כאמור באותם סעיפים שביום תחילתו של חוק זה התיישנו, ובלבד שנתקיימו כל אלה: (1) המעשה היה עבירה בעת עשייתו; (2) אילו נעשה המעשה לאחר היום האמור, היה מהווה עבירה לפי הסעיפים האמורים.