הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 483342 הכנסת התשע-עשרה יוזמת: חברת הכנסת סתיו שפיר פ/2565/19 הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס חברות דיפרנציאלי לחברות שעיקר הכנסתן הופקה בישראל), התשע"ד–2014 דברי הסבר שיעור מס החברות בישראל עמד במשך שנים על 61% (לא כולל מיסוי על רווחים לא מחולקים או מיסוי דיבידנד). בשנות ה-90 ירד שיעורו ל-36% והתקבע על שיעור זה עד לשנת 2003, אז הופחת בהדרגה ל-24% עד שנת 2011. בשנת 2012 עלה שיעור מס החברות ל-25%, והחל מ-1 בינואר 2014 עלה שיעור מס החברות ל-26.5%. בדוח של מחלקת המחקר והמידע של הכנסת מיום 21 במאי 2012, הסוקר את שיעור מס החברות במדינות ה-OECD נכתב כי "בקביעת שיעורי המס, מדינות מנסות למצוא את האיזון בין השאיפה לצמוח בקצב מהיר לבין השאיפה לחלוקת הכנסות שוויונית יחסית. חלק מהמדינות המפותחות מנסות לעשות זאת באמצעות קביעת מיסוי דיפרנציאלי, כמו מס חברות גבוה לחברות גדולות (במונחי מכירות או רווח) ומס חברות נמוך לחברות קטנות". לדוגמא, שיעור מס החברות בארצות הברית עומד על כ-40% בעוד שיעור המס לחברות קטנות עומד על כ-20% בלבד. הטיעון המרכזי נגד העלאת מס החברות בישראל והטלת מס חברות דיפרנציאלי הוא חשש לבריחת תאגידים מישראל למדינות המטילות שיעור מס נמוך יותר ואובדן ההכנסות למשק המדינה הכרוך בכך. מטבע הדברים, חשש זה נוגע לחברות שמרכז עסקיהן או מוקד הפקת רווחיהן אינו בהכרח בישראל והן יכולות לקבל החלטה לעבור לשוק אחר בקלות ובעלות נמוכה יחסית. הצעת חוק זו נועדה להעלות את שיעור מס החברות המוטל בישראל לשיעורי המס המקובלים בעולם, תוך מניעת התופעה הלא רצויה של בריחת תאגידים מישראל. לכן, מוצע להטיל מס הכנסה דיפרנציאלי על חברות בעלות הכנסה של יותר מ-3 מיליון שקלים חדשים בשנה שהמקור להפקת רווחיהן הוא בישראל. ההצדקה להעלאת מס החברות כאמור היא שחברות אלו מפיקות את רווחיהן בישראל ולכן ראוי שחברות אלו ישלמו מס חברות בשיעור גבוה יותר וכך יחזירו לציבור בישראל ולמדינת ישראל חלק הוגן יותר מרווחיהן. זאת, בשונה מחברות אשר מפיקות את רווחיהן ברחבי העולם וזיקתן לישראל אינה נובעת מקיום פעילות יצרנית בישראל. החברות העיקריות שעליהן יוטל שיעורו החדש של מס החברות הן הבנקים, חברות הביטוח, חברות המזון, חברות התקשורת, יבואני הרכב, חברות הדלק, חברות המנצלות משאבי טבע וכדומה. חברות אלו, שמפיקות רווחים בשיעור של עשרות מיליארדי שקלים בשנה מהציבור הישראלי וממדינת ישראל, ישלמו מס חברות גבוה יותר לעומת חברות אחרות. חברות אלו לא מסוגלות גם, בשל טיב עסקיהן, להעתיק את פעילותן למדינה אחרת. לעומת זאת, חברות אשר פועלות בישראל ומפיקות את עיקר רווחיהן ברחבי העולם, ימשיכו לשלם מס חברות בשיעור רגיל, כדי למנוע את עזיבתן ואת אובדן ההכנסות למשק שעלול להיגרם מכך. הצעת חוק זו אינה משנה את הוראות חוק לעידוד השקעות הון, התשי"ט–1959, כך שחברות שמפיקות את הכנסתן בישראל ומס החברות המוגדל אמור לחול עליהן אך פועלות במסגרת החוק לעידוד השקעות הון, לא תיפגענה. לפיכך, כאשר קיימת תכלית אמיתית של עידוד השקעות בישראל, ניתן יהיה לממש אותה גם ביחס לחברות אשר מפיקות את הכנסתן בישראל. בהצעת החוק מוצע לקבוע שמס החברות הדיפרנציאלי יוטל רק על חברות בעלות הכנסה חייבת (רווחים) בגובה 3 מיליון שקלים חדשים לפחות, כדי למנוע פגיעה בעסקים קטנים. כמו כן, כיוון שחוק מיסוי רווחי נפט, התשע"א–2011, קובע שיעור מס מוגדל על חברות הגז והנפט, מוצע להחריגן ממס החברות הדיפרנציאלי המוצע. --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום כ"ה בסיוון התשע"ד – 23.6.14 תיקון סעיף 126 1. בפקודת מס הכנסה, בסעיף 126, אחרי סעיף קטן (א) יבוא: בפקודת מס הכנסה, בסעיף 126, אחרי סעיף קטן (א) יבוא: בפקודת מס הכנסה, בסעיף 126, אחרי סעיף קטן (א) יבוא: "(א1) (1) על אף הוראות סעיף קטן (א), היתה הכנסתו החייבת של חבר-בני-אדם שהכנסתו הופקה או נצמחה בישראל גבוהה מ-3,000,000 שקלים חדשים, יוטל עליו מס חברות בשיעור של 35%. (1) על אף הוראות סעיף קטן (א), היתה הכנסתו החייבת של חבר-בני-אדם שהכנסתו הופקה או נצמחה בישראל גבוהה מ-3,000,000 שקלים חדשים, יוטל עליו מס חברות בשיעור של 35%. (2) בסעיף קטן זה, "חבר בני אדם שהכנסתו הופקה או נצמחה בישראל" – חבר-בני-אדם אשר יותר ממחצית מהכנסותיו בשנת מס פלונית הופקו או נצמחו מאלה: (2) בסעיף קטן זה, "חבר בני אדם שהכנסתו הופקה או נצמחה בישראל" – חבר-בני-אדם אשר יותר ממחצית מהכנסותיו בשנת מס פלונית הופקו או נצמחו מאלה: (1) מכירת טובין או מקרקעין בישראל; (2) מתן שירותים בישראל; (3) שימוש וניצול של משאבי טבע בישראל, למעט משאבי טבע עליהם חל חוק מיסוי רווחי נפט, התשע"א–2011."