חומר רקע

PDF 6,870 תווים המסמך המקורי ↗
06 יולי2023 י"ז תמוז תשפ"ג לכבוד , יו"ר ועדת החוקה חוק ומשפט ,ח "כ שמחה רוטמן חברי ועדת החוקה חוק ומשפט :הנדון הצעת חוק המאבק בטרור (תיקון– )קנסות בגין הנפת דגל של ארגון טרור (הוראת שעה) התשפ"ג– 2023 . ה צעת ה חוק שבנדון עתיד ה לעלות ביום ב ,' הקרוב10.7.23 , לדיון וע בו דה .אנו מבקש ים להתנגד להצעה . אנו מודעים לנזק הכבד והחמור שגורם הטרור לאזרחי המדינה ולב י ,טחונם האישי. עם זאת עבירות הפוגעות בחופש הביטוי חייבות זהירות מיוחדת בהגדרתן, והצעה זו פוגעת באופן בלתי מידתי בחופש הביטוי , בין השאר משום שהיא מאיינת את המסננים הפרוצדורליים של אישור הפרקליטות לפתיחה בחקירה ו של אישור היועמ"ש להגשת כתב אישום . עקב כך קיימת סכנה ל ה תעמרות שרירות ית של רשויות האכיפה כלפי אזרחים ., באמצעות קנסות מנהליים :להלן עמדתנו ביתר פירוט הדין הקיים באשר להסתה, הזדהות ודברי שבח לפי חוק המאבק בטרור 1. חוק המאבק בטרור קובע מספר עבירות" המתבצעות באמצעות ביטוי" . העבירה 'החמורה יותר, לפי סע24 )(ב ,לחוק המאבק בטרור עונשה5 שנות מאסר ו עוסקת במצבים של קריאה ישירה למעשה טרור או לפרסום דברי שבח והזדהות שיש )בהם אפשרות סבירה (יסוד הסתברותי .שהם יביאו למעשה טרור 2. העבירה הקלה יותר, שאותה מבקשים לתקן בהצעה זו, עוסקת במצב של "מעשה ,של הזדהות עם ארגון טרור, לרבות בדרך של פרסום דברי שבח, תמיכה או אהדה הנפת דגל, הצגה או פרסום של סמל, או הצגה, השמעה או פרסום של ס י סמה או המנון באחד מאלה דינו– "מאסר שלוש שנים– (1) .בפומבי, במטרה להזדהות עם ארגון הטרור (2) בנסיבות בהן יש אפשרות ממשית שהדבר יביא ביצוע מעשה טרור או עבירות .נוספות לפי חוק הטרור מכאן, שבאשר ל הזדהות באמצעות סמל, דגל וכו', ביקש המחוקק להוסיף יסוד נוסף בכדי להפ וך את המעשה לעבירה פלילית: ש יהיה מדובר במעשה בפומבי ו שכ לל יסוד נפשי של מטרה להזדהות עם ארגון הטרור, או יסוד הסתברותי של אפשרות ממשית שהדבר יביא לביצוע מעשה טרור או עבירות מסוימות אחרות .בחוק המאבק בטרור החוק ה מוצע 1. ,לפי ההצעה יתוקן סעיף24 )(א לחוק המאבק בטרור כך ש יתווסף סעיף נוסף .לסעיף ההסתה וההזדהות עם טרור לפי ה סעיף ,המוצע מי שיניף דגל של ארגון טרור, א ו י פרסם סמל של ארגון טרור או תמונה של מי שביצע עבירת רצח או ינ סיון רצח שבית משפט קבע שהיא מעשה טרור– דינו מאסר שלוש שנים. לפי ההצעה העבירה תיאכף באמצעות קנסות מנהליים של10,000 שקלים, ובמצב של עבירה חוזרת– .כפל קנס 2. מכ אן– שבהצעה מספר חידושים– מבחינת היסוד העובדתי בעבירה, נוסף כאן איסור על פרסום תמונתו של מי שהורשע ברצח או נסיון רצח שהוא מעשה ;טרור כמו כן– מורחב האיסור (וממילא בכך מורחבת )הפגיעה בחופש הביטוי ש כך לא יהא עוד צורך להוכיח את אח ת מהאפשרויות שהחוק המקורי דרש – שהמעשה נעשה בפומבי ומתוך יסוד נפשי מיוחד של "מטרה להזדהות עם ארגון טרור" או את היסוד העובדתי של "אפשרות ממשית" לכך שהפרסום יביא .לעשיית מעשי טרור 3. נציין כי אחת ה השלכות של דרישת היסוד הנפשי הקיימת היא שהנפת דגל הרשות הפלסטי נית איננה מעשה אסור, למרות שמדובר בדגל שהוא גם של ארגון טרור (הארגון לשחרור פלסטין). זאת משום שבהנפת דגל הרשות כשלעצמה אין .משום הזדהות עם ארגון טרור הנפת הדגל עשויה לבטא הזדהות עם הרשות הפלסטינית והציבור שהיא מייצגת או עם התביעה הפלסטינית להגדרה עצמית . מכאן ישנה גם השלכה על התנאים לאכיפת סעיף82 לפקודת המשטרה , המאפשר .לה להסיר דגלים בתנאים מסוימים ההנחיה המחייבת היום לעניין זה, שניתנה )על ידי המשנה ליועמ"ש (פלילי דאז רז נזרי, ואושררה ב פסיקת בג"ץ (ראו בג"ץ 1386/22 ,דיאב נ' המפכ"ל7.11.22 )קובעת כי סמכות המשטרה להסיר את דגלי "הרש"פ הינה רק במקרים שיש בהם "חשד ממשי לביצוע עבירה או "חשש ברמת הסתברות גבוהה שהנפל הדגל תוביל להפרה חמור ה "של שלום הציבור. ,ככל שההצעה תתקבל משמעותה תהא כי כל הנפת דגל הרשות תהפוך לעבירה )(מנהלית ומכאן שגם תנבע .סמכות למשטרה להסירו 4. העובדה שהעבירה ת י אכף באמצעות קנסות מנהליים מסירה,, כאמור לחלוטין את המסננות הפרוצדורליות שבחוק הקיים. לפי החוק, בעבירה לפי סעיף זה יש צורך באישור יועמ"ש להגשת כתב אישום, וכן לפי הנחיות פרקליט המדינה יש צורך באישור משנה לפרקליט המדינה לפתיחה בחקירה. דרישות אלה, שדומות ,להן קיימות בכל עבירות הביטוי, מונעות התעמרות באזרח על סמך ביטויים ומביאות להפעלת סטנדרטים אחידים שכן גוף אחד הוא שמאשר חקירות .והעמדות לדין 5. גם העבירה המקורית בחוק המאבק בטרור היא כזו הפוגעת, לעתים פגיעה קשה , בחופש הביטו"י. בניגוד ל"הסתה לטרור, מעשה של עצם הנפת דגל של ארגון טרור אינו טומן בחובו אנטי חברתיות מובהקת, שרק היא מצדיקה את הפללת המעשה. ,בנוסף יש לזכור כי ארגון טרור,, בהגדרתו לפי חוק המאבק בטרור יכול להיות גם ארגון "מעטפת" דהיינו ארגון שאינו מבצע מעשי טרור ומהותו היא ארגון צדקה המסייע לארגון טרור ממשי . התוספת,, בחוק הקיים של יסודות :נוספים האפשרות הממשית לכך שהמעשה יביא למעשה טרור ,בחלופה אחת והיסודות של פומביות ו מטרה להזדהות עם ארגון טרור בחלופה אחרת - הינה מוצדקת וחיונית על מנת להקנות למעשה אנטי חברתיות מובהקת שנחוצה .לצורך הפללה, ובמיוחד כאשר מדובר בפגיעה בחופש הביטוי ה סעיף המוצע מהווה פגיעה בלתי מוצדקת ובלתי מידתית בחופש הביטוי. הוא לוכד מעשים תמימים בהם אנשים מניפים דגלים או סמלים ללא מטרה של הבעת ,הזדהות עם ארגון טרור ו .כאלה שאין בהם סיכון ממשי שיגרמו למעשי טרור אם אין מטרה של הזדהות ואין סכנה להשפעה מסוכנת– ?מה מצדיק את ההפללה לפי דברי ההסבר ,להצעה הנפה של דגל לא נית נת לשני פירושים. אך אם זה אכן ,כך ואין שום קושי בהוכחת יסוד ה מטרה – מדוע צריך להשמיטו מיסודות ?העברה 6. ,כמו כן, התוספת העובדתית של איסור להניף תמונות של מי שהורשע ברצח מיותר ופוגעני. שכן ממה נפשך– אם הנפת התמונה מהווה מעשה של הזדהות עם ארגון טרור, שיש בו מטרה להזדהות עם ארגון הטרור או אפשרות ממשית לכך שיביא ל מעשי טרור – מעשה זה ממילא אסור .גם לפי החוק הקיים ההגדרה "העוסקת בדגל סמל וכו' היא הגדרת "לרבות ולכן ממילא היא כוללת גם פרסום תמונות ,רוצחים"המקיימות "הזדהות עם ארגון טרור. יש לציין גם שבדברי ההסבר אין הס בר מדוע יש להפליל הנפת תמונות, וזאת כאשר הזדהות עם ארגון .הטרור נמצאת כבר בהגדרת העבירה חקיקה טובה מבוססת על הכללות ראויות .ולא על פרוט קזואיסטי שהוא בהכרח חלקי ובלתי שלם 7. שי נוי הדי ן בכל הנוגע לדגלי אש"ף יביא להפללה של מעשים שאין הצדקה להפלילם ולפגיעה קשה ב מיוחד .בחופש הביטוי ניתן להעריך כי שינוי כזה ייחשב כהתגרות- הן ברשות הפלסטינית והן באזרחים הערבים הישראלים המגדירים עצמם כפלסטינים .ה שינוי עלול לעורר התנגדות .ולהגביר ניכור ועויינות גם .התבונה המדינית מזהירה מפני מהלך חקיקתי כזה לסיכום, ההצעה מהווה פגיעה קשה ובלתי מידתית .בחופש הביטוי היא שינוי בלתי מוצדק של החוק הקיים , חוק .שנחקק בעקבות מלאכה יסודית ומעמיקה העבירה הקיימת בחוק מספקת כלים מספיקים למלחמה בתופעה המסוכנת של הסתה לטרור והזדהות עם ארגון טרור ומעשי טרור ; היא עושה זאת באופן מאוזן ומידתי, כיאה למדינה דמוקרטית ולמעמדו הרם של חופש הביטוי בדמוקרטיה . .אין הצדקה לשנותה ,בברכה ד"ר עמיר פוקס פרופ' מרדכי קרמניצר :עותק עו"ד ד"ר גור בלי , יועמ"ש ועדת החוקה ח "כ צבי ידי דיה סוכות, יוזם החוק