הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 552330 הכנסת התשע-עשרה יוזמים: חברי הכנסת אורית סטרוק יריב לוין זאב אלקין איילת שקד אליהו ישי משה זלמן פייגלין זבולון כלפה ניסן סלומינסקי שולי מועלם-רפאלי מרדכי יוגב מירי רגב מאיר פרוש חיים כץ אברהם מיכאלי יוני שטבון מצטרף: חבר הכנסת דוד רותם פ/2599/19 הצעת חוק חברון ובנותיה, התשע"ד–2014 דברי הסבר חברון וארץ יהודה היו מאז ומעולם חלק בלתי נפרד מארץ ישראל ההיסטורית, ערש הולדתו של עם ישראל. לאחר שהוגלה העם מארצו שמר לה אמונים בכל ארצות פזוריו, ולא חדל מתפילה ומתקווה לשוב לארצו ולחדש בתוכה את חירותו המדינית. מתוך קשר היסטורי ומסורתי זה חתרו היהודים בכל דור לשוב ולהיאחז במולדתם העתיקה. זכותו של עם ישראל על חבלי ארץ אלה הוכרה גם על ידי אומות העולם, בהצהרת בלפור ובהחלטת סן רמו, אשר נתנו תוקף בין-לאומי לקשר ההיסטורי שבין העם היהודי לבין ארץ ישראל ולזכותו להקים בה מחדש את ביתו הלאומי. הכרה זו של האומות המאוחדות בזכות העם היהודי להקים את מדינתו בארצו אינה ניתנת להפקעה. במערת המכפלה שבחברון – הקניין העברי הראשון בארץ ישראל – חיו ונקברו אבות ואמהות האומה הישראלית, ובה הוקמה לראשונה מלכות בית דוד. בהרי חברון שגשגו חיים יהודיים גם לאחר חורבן בית שני ובעיר עצמה התקיים רצף של חיים יהודיים עד לפרעות תרפ"ט ותרצ"ו. ממלחמת העצמאות נותרו העיר חברון וסביבותיה במשך 19 שנה תחת כיבוש ירדני, עד ששוחררו במלחמת ששת הימים. מיד עם שחרורה של חברון מעול הכיבוש הירדני, קרא דוד בן-גוריון ליישב מיד יהודים בחברון "כדי להבהיר לעולם את בעלותה [של ישראל] ) על השטחים שהיו תמיד יהודיים, ואבדו לה במלחמת העצמאות"‏, וציין כי "ראויה חברון להיות אחותה של ירושלים". מאז חלפו שנים רבות, במהלכן הקימה מדינת ישראל באזור יישובים ישראלים משגשגים, שבהם מתגוררים עשרות אלפי אזרחים ישראלים, שחלקם כבר מגדלים במקום דור שלישי ורביעי. בצד יישובים חדשים אלה, מצויים באזור מקומות קדושים, בראש ובראשונה מערת המכפלה, אליה נוהרים רבבות אלפי ישראל, וכן אתרים ארכיאולוגיים והיסטוריים המעידים על הקשר רב השנים של עם ישראל לחבלי ארץ אלה. לכן הגיעה העת להחיל את הריבונות על אזורים אלה, הכוללים את חברון, קריית ארבע ויישובי המועצה האזורית הר חברון, לרבות אזורי המסחר והתעשייה, האתרים הארכיאולוגים, הכבישים וכל אדמות המדינה שבין היישובים, המצויים בשטחי C. יצוין כי באזור מתגוררים לא יותר מאלפי תושבים ערבים, ועל כן החלת הריבונות לא תשנה באופן מהותי את המאזן הדמוגרפי בישראל ולא תפגע באופייה הדמוקרטי של המדינה. הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת השש-עשרה, על שולחן הכנסת השבע-עשרה ועל שולחן הכנסת השמונה-עשרה על ידי חבר הכנסת זבולון אורלב (פ/3867; פ/471/17; פ/620/18). --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום ט' בתמוז התשע"ד – 7.7.14 החלת המשפט 1. המשפט, השיפוט והמינהל של המדינה יחולו בשטח חברון ובנותיה כמתואר בתוספת. תחילה 2. תחילתו של חוק זה ביום קבלתו בכנסת. ביצוע ותקנות 3. שר הפנים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, בהתייעצות עם שר המשפטים, להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו ולקבוע בתקנות הוראות מעבר והוראות בדבר המשך תוקפם של תקנות, צווים, הוראות מינהל וזכויות וחובות אשר היו בתוקף בחברון ובנותיה ערב תחילתו של חוק זה. תוספת*